תענכים
צילום אוויר של ניר יפה, מלאה, מרכז אומן וגדיש | |
מספר יישובים | 13 |
---|---|
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | גלבוע |
חבל ארץ | עמק יזרעאל |
עיר אם | עפולה |
תאריך ייסוד | 1953 |
על שם | תל תענך |
דת | יהדות |
אוכלוסייה | |
‑ בגוש | 6,136[1] (2021) |
קואורדינטות | 32°33′13″N 35°16′15″E / 32.5535°N 35.2709°E |
חבל תַּעְנַךְ הוא גוש התיישבות בדרום עמק יזרעאל, בין עפולה בצפון לפאתי ג'נין בדרום, המונה כ-6,100 תושבים. החבל נקרא על שם העיר המקראית תַּעְנַךְ, המזוהה בתל תענכּ הסמוך מדרום־מערב, וכל יישוביו שייכים למועצה אזורית הגלבוע.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חבל תענך הוא המשכו הגאוגרפי של בקעת ג'נין, חבל ארץ בו לא הייתתה פעילות התיישבותית עד לאחר מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה נמצא החבל, שרק 4% מאדמתו הייתה בבעלות יהודית קודם המלחמה, בשליטה ישראלית. בשלב הראשון עברו אדמות החבל הנטושות ברובן לעיבוד משקים וקיבוצים בצפון, ולאחר מכן החל תכנון החבל.[2]
בשנות ה-50, כתוצאה מהעלייה ההמונית לישראל, יושב החבל על ידי עולים מהתפוצות: מרוקו, תוניסיה, כורדיסטן, איראן, טורקיה ופולין.
בדומה לחבל לכיש, תוכנן חבל תענך להיות חבל התיישבותי שלם. היישובים בחבל תוכננו בתחילה כשלושה כפרים תלת־שכונתיים, שהפכו בהמשך למושבים נפרדים.[2] היישוב העשירי רם און הוקם ב־1961.
בתחילה, כל יישוביו היו מקבלים את השם תענך בתוספת אות, עד לקבלת השם החדש (תענך א' – אביטל; תענך ב' – פרזון; תענך ג' – מיטב וכו'). כתוצאה מכך החבל נקרא לפעמים בשיבוש לשון "תענכים", היות שבשלבים הראשונים של הקמת היישובים לא היו שמות ליישובים והיו שהתייחסות אליהם בהכללה כ"תענכים". חלק משמות היישובים והמרכזים הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה: "בספל אדירים הקריבה חמאה", "יעל אשת חבר הקיני", "חדלו פרזון בישראל", "דבורה וברק בן אבינועם".
יישובי חבל תענך
[עריכת קוד מקור | עריכה]יישובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכזים אזוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרכז יעל – משרת את אביטל, מיטב ופרזון.
- מרכז חבר – משרת את ברק, דבורה ואדירים.
- מרכז אומן – משרת את ניר יפה, מלאה וגדיש.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבל תענך (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|