דוד לוריא (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד לוריא
DavidLurieBach.jpg
תא"ל דוד לוריא מפקד בסיס חיפה, 2002.
לידה 23 בנובמבר 1952 (בן 67)
ה' כסליו ה'תשי"ג
אשדות יעקב איחוד
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 2005-1970
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
תפקידים אזרחיים
ראש מנהל התפעול ופיתוח התשתיות בעיריית חיפה.

דוד לוריא הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שירת בצה"ל בחיל הים ופיקד בצוללות עד מפקד שייטת הצוללות, פיקד על בסיס חיפה וכיהן כראש מספן הים. מאז 2010 מכהן כראש מנהל התפעול בעיריית חיפה.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו, בנימין לוריא ויפה יתום עלו לארץ ישראל כצעירים חלוצים בשנת 1933, והיו בגרעין ההקמה של קיבוץ אשדות יעקב. הקימו יחד משפחה ונולדו להם שתי בנות והבן דוד
האב בנימין לוריא נולד ב-1915 בריגה שבלטביה, בן יחיד להוריו פנחס וקטייה לוריא. הסב פנחס לוריא היה סוחר תבואה ונפטר בהיות בנימין נער. בנימין לוריא סיים לימודי תיכון ובגרות. הוריו ייעדו אותו ללמוד רפואת שיניים, אך הוא החליט לעלות לארץ ישראל כחלוץ. והיה ממקימי קיבוץ אשדות יעקב.
בתקופת קדם המדינה היה בנימין לוריא נהג בפלוגה ג' של הפלמ"ח. הוא נעצר עי שלטונות המנדט הבריטי אחר שנמצא אקדח במשאיתו. נכלא בכלא עכו, ובהמשך הועבר לכלא בשכם שם שהה 8 חודשים.
לאחר קום המדינה היה גזבר מפעל אשד (בית חרושת), לייצור מיצים ותרכיזים בקיבוץ אשדות יעקב, שימש גזבר הקיבוץ לאחר מכן נהג משאית. לאחר מלחמת סיני העלה את אימו קטיה לוריא לישראל. בשנת 1993 נפטר.

האם יפה לוריא בת לדוד ומאשה יתום נולדה בעיירה קוזניצ'ה בקרבת ביאליסטוק. כבת זקונים למשפחה עם 5 ילדים. האב היה סוחר בדים והמשפחה אמידה. יפה יתום עלתה לארץ ישראל יחד עם אחותה כחלוצות לפני מלחמת העולם השנייה. הן היו ממקימי קיבוץ אשדות יעקב ובכך ניצלו מהשואה שפקדה את משפחתן. יפה לוריא עבדה בקיבוץ כתופרת עד שנפטרה בשנת 1992.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד לוריא נולד בקיבוץ אשדות יעקב איחוד ב 23 בנובמבר 1952. הוא גדל והתחנך בקיבוץ ולימודי תיכון בבית הספר האזורי תיכון בית ירח.
בתקופת מלחמת ההתשה היו הקיבוץ וכל ישובי עמק הירדן תחת הפגזות של הירדנים ומתקפות של מחבלים. מספר חברים נהרגו בעת עבודה בשדה כתוצאה ממוקשים. הקיבוץ סבל מהרבה הפגזות דבר שחייב שהייה מרובה במקלטים.

שירות בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 גויס לצה"ל והתנדב לשייטת הצוללות. עם סיום קורס צוללן שירת בצוללת אח"י דולפין (צ-79), בתפקיד מפעיל סונאר (מערכת גילוי תת-מימי). הייתה זו הצוללת האחרונה מהצוללות מסדרת T בשנתה האחרונה עד שהועמדה.
במהלך מלחמת יום הכיפורים, יחד עם חבריו משייטת הצוללות ירד לזירת ים סוף ושירת במשך כ 9 חודשים כאיש צוות דבור.

באוגוסט 1975 נשלח לוריא למספנות ויקרס, בעיר בארו בצפון מערב אנגליה, בתפקיד נגד סונר בכיר באח"י גל, הראשונה מהצוללות מסדרת גל. כחלק מצוות הצוללת השתתף לוריא בבקרת הבניה, ניסויי הים, אימון ההיבנות וקבלת הצוללת מהמספנות. בנובמבר 1976 הפליג עם אח"י גל לישראל.

באפריל 1977 יצא לוריא לקורס חובלים מחזור ל"ד, אותו סיים באוקטובר 1978.
כקצין ים חזר לשייטת הצוללות ושימש בתפקידי קצין גנ"ק, באח"י תנין (צוללת מסדרת גל) קצין נשק וסגן מפקד צוללת באח"י גל.

ב -1983 עבר לוריא לשייטת ספינות הטילים הוכשר והוסמך כמפקד סטי"לאך לא קיבל ספינה לפיקודו. ב-1984 חזר לוריא לשייטת הצוללות, עבר תהליך הכשרה והסמכה עד שביולי 1984 הוסמך וקיבל פיקוד על אח"י רהב (צוללת מסדרת גל) עליה פיקד עד ספטמבר 1987.
בספטמבר 1987 נשלח לוריא לארצות הברית בתפקיד קצין מבצעי לפרויקטים שפותחו ויוצרו שם עבור הצוללות מסדרת גל. במאי 1989 הועלה לדרגת סא"ל והמשיך באותו תפקיד עד אוגוסט 1990.
עם חזרתו לישראל יצא לוריא ללימודי תואר ראשון במסגרת פו"מ ואוניברסיטת חיפה.

ביולי 1992 מונה לוריא לתפקיד מפקד שייטת הצוללות. תפקיד אותו ביצע עד מרץ 1996. השייטת כללה אז שלוש צוללות מסדרת גל.
במאי 1996 והועלה לדרגת אלוף-משנה, ונשלח לגרמניה בתפקיד ראש פרויקט הצוללות מסדרת דולפין. התפקיד נמשך עד הפלגתה של הצוללת השלישית אח"י תקומה (2000) באוקטובר 2000 לישראל.

בקיץ 2001 מונה לוריא לתפקיד מפקד בסיס חיפה והועלה לדרגת תת-אלוף.
בסוף שנת 2002 מונה לוריא לתפקיד ראש מספן הים במפקדת חיל הים. אותו מילא עד ספטמבר 2004.

מחלה ונכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום תפקידו כרמי"ם בספטמבר 2004 חלה לוריא בסרטן במערכת הלימפה והוכר כנכה צהל נפגע מהקישון. רק בגמר הטיפולים הסכים צהל לשחררו. בספטמבר 2005 פרש לוריא מצה"ל לגמלאות.

תפקידים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2006 מונה למנהל הרכש התאגידי בבנק הפועלים
בינואר 2007 ועד ספטמבר 2007 שימש בתפקיד מנכ"ל שלמה סיקסט מכירות רכבמקבוצת ניו קופל.

מאוקטובר 2007 ועד אמצע 2009 לקח לוריא פסק זמן מעבודה, טייל בוייטנאם, קמבודיה, סרי לנקה וארצות הברית.
מאמצע 2009 ועד מרץ 2010 הועסק כיועץ ימי עצמאי.

במרץ 2010 החל לוריא לשמש כראש מנהל התפעול ופיתוח התשתיות בעיריית חיפה. תחת טיפול מנהל התפעול נמצאים נושאים רבים בין היתר נדרש בשנת 2017 לנושא ההצפות שפקדו את שכונת בת גלים עקב הגשמים[1].

השכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1990 יצא לוריא ללימודי תואר ראשון מדע המדינה בהמכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ואוניברסיטת חיפה.

בשנת 2000 השתלם לוריא בקומ"מ להכשרת קצינים בכירים, מפקדי חטיבות, במסגרת צה"ל.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 נשא לוריא לאשה את שלי ממשפחת רכטמן אותה הכיר כששירתה כחיילת בבסיס חיפה, בהיותו צוללן באח"י דולפין (1968). יחד יצאו לאנגליה לקליטת צוללות מסדרת גל. למשפחה נולדו שלושה ילדים. הבת הגדולה ליאת סיימה תואר שני בקרימינולוגיה מועסקת בטכניון בחוג לארכיטקטורה.
הבת השנייה עדי, סיימה תואר שני במנהל עסקים ומשאבי אנוש, עובדת כרפרנטית לרופאים במרכז רפואי בני ציון.
הבן הצעיר, יובל לוריא, בוגר קורס חובלים, סיים תפקיד סגן מפקד צוללת, לומד הנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב.

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד לוריא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]