יצחק אייזיק בן טובים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק אייזיק בן טובים
אין תמונה חופשית
לידה 1852
ראסייני, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1926 (בגיל 74 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצחק אייזיק בן טובים (18521926) היה מעסקני חובבי ציון באימפריה הרוסית וביפו. ממייסדי אגודת "עזרת נשים" ביפו, ממייסדי תלמוד תורה "שערי תורה" ביפו ומנהלו, מראשי ומנהלי מושב הזקנים הכללי המאוחד בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בראסיין שבאימפריה הרוסית, לרב שלמה זלמן בנדט, שהיה רב מטעם בביאליסטוק (בן רבי שמואל חסיד מראסיין). קיבל חינוך תורני ב"חדרים" ובישיבות נובהרדוק, והשתלם בשפות ובמדעים באופן פרטי.

בבחרותו עברת את שם משפחתו לשם העברי בן-טובים. נישא לשיינה חיה, בת מרדכי דודובסקי מביאליסטוק. היה מעוזריו הראשיים של הרב שמואל מוהליבר בפעולות חיבת ציון. בשנת 1889 השתתף באספת חובבי ציון בווילנה. הצטרף לאגודת "בני משה". בשנת 1890 נבחר יחד עם הרב מוהליבר וד"ר יוסף חזנוביץ כצירי חובבי ציון מביאליסטוק לאספה המייסדת של "החברה לתמיכת יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בפלשתינה ובסוריה", שהתקיימה באותה שנה באודסה. בוועידה נבחר לחבר הוועד הפועל של חובבי ציון ביפו.

ביוני 1890 עלה לארץ ישראל בשיירה הראשונה של חובבי ציון, בראשות הרב מוהליבר, ושימש כמזכיר השיירה. הוא התיישב ביפו ועסק בענייני העלייה והיישוב, יחד עם יחיאל מיכל פינס. כעבור שנה העלה את משפחתו מביאליסטוק.

היה ממייסדי אגודת "עזרת נשים" ביפו, שבראשה עמדו רעייתו, יחד עם חיה צפורה אשת יחיאל מיכל פינס ורחל לאה אשת זרח ברנט.

בעקבות חילוקי דעות על רקע דתי, פרש יחד עם פינס מ"בני משה". בעקבות צמצום פעילותה של לשכת חובבי ציון ביפו, עבר לעסקנות ציבורית חרדית בקרב היישוב ביפו. היה ממייסדי התלמוד תורה והישיבה של "שערי תורה" ביפו, ובמשך כמה שנים ניהל את המוסדות הללו.

כחבר הוועד הפועל של חובבי ציון, שימש בן טובים כבא כוחו של הגביר אריה לייב פרידלנד מפטרבורג בענייני בית מושב זקנים בירושלים. בשנת 1899 עבר עם משפחתו לירושלים והיה חבר הנהלת המושב זקנים. בן טובים רכש בסכום של עשרת אלפים פרנק שהשיג מהגביר פרידלנד שטח גדול במעלה רחוב יפו שבקצה העיר, ופעל להקמת בנייני המוסד על שטח זה.

היה חבר הנהלת בית חינוך עיוורים ונשיא אגודת "בני ישראל" למלחמה במיסיון. בשנת 1906 השתתף בייסוד אגודת "אחיסמך" לעמידה על זכויותיהם של פקידי המוסדות.

בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה שימש חבר בית הדין שליד הקונסוליה הרוסית, שהיה שופט נתינים רוסיים, רובם יהודים, בעניינים שלשלטונות הטורקיים לא הייתה בהם שליטה.

היה מראשוני המזרחי בארץ ישראל ונבחר כציר לוועידה הארצית של המזרחי.

היה דרשן ונואם פורה. בצעירותו פרסם חוברת בשם "עצת שלום" למען יסוד בתי-ספר דתיים-לאומיים ברוסיה. פרסם את החוברת "הגיוני אב" - דברי הדרכה ומוסר לבר מצווה, וכן את הקובץ "גאון יעקב" המכיל את דרשותיו ונאומיו. פרסם מאמרים רבים ב"החבצלת" בשאלות היהודיות והלאומיות ובענייני ציבור.

נפטר בירושלים בשנת 1926, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הוא העסקן והמורה זלמן בן טובים. בנו של זלמן, נח, היה בעלה הראשון של צילה נתניהו, אשת בנציון נתניהו ואמו של בנימין נתניהו. נכדתו, בת בנו שמואל, היא אספנית האמנות אילה זקס-אברמוב. נינו הוא ראש מועצת כפר שמריהו שמואל בן-טובים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]