אליהו בן-טובים

ד"ר אליהו בן-טובים

אליהו בן-טובים (14 בדצמבר 1914 – 26 באוגוסט 1991) היה רופא כירורג, שפעל בבתי החולים בתל אביב לפני קום המדינה ולאחריה, שירת בחיל הרפואה, יצא בשליחות המדינה לבורמה, וניהל במשך שנים רבות את המחלקה הכירורגית בבית החולים זיו בצפת .

ביוגרפיה

אליהו בן-טובים נולד בטבריה בזמן שאביו, ברוך בן-טובים, ניהל את סניף בנק אפ"ק בעיר. סבו יצחק אייזיק בן-טובים עלה לארץ בשנת 1890 כחבר במשלחת של חובבי ציון. אמו חנה בן-טובים לבית רבינוביץ' היא נצר לשושלת רבנים מפורסמת. בדצמבר 1919, בהיותו בן שלוש, נכלא אביו על ידי השלטון הטורקי, הוגלה לדמשק ולבתומי, ושוחרר רק כעבור 15 חודשים.

בשנת 1923 עברה המשפחה לתל אביב, לרגל מינוי אביו למנהל הראשון של סניף בנק אפ"ק בעיר. בן-טובים המשיך את לימודיו בבית הספר תחכמוני. במקביל למד נגינה בפסנתר אצל אמה גורוכוב ואחר כך אצל אלכסנדר בוך ופנינה זלצמן. את לימודיו התיכוניים התחיל בבית הספר התיכוני למסחר בתל אביב ("גימנסיה גאולה") והמשיך בגימנסיה העברית הרצליה, אותה סיים בשנת 1932. מחנך כיתתו היה המשורר דוד שמעוני. באותה שנה יצא ללימודי רפואה, ובהיעדר בית ספר בארץ ישראל בחר ללמוד באיטליה. בשנים הראשונות למד בפירנצה ולאחר מכך עבר למילאנו, שם סיים את לימודיו בהצלחה. ב-13 באוגוסט 1938 הוענק לו התואר ד"ר ברפואה בהתמחות כירורגיה.

כירורג בתל אביב

ב־1938 חזר בן-טובים לתל אביב והתקבל לסגל המחלקה הכירורגית של בית החולים הדסה בתל אביב. מנהלו, מדריכו ומנהל המחלקה היה פרופ' מכס מרכוס ("רופא המחתרות"). באפריל 1941 הוא קודם לדרגת רופא בית במחלקה. בתקופה זו התמחה בעיקר בטיפול בפציעות גפיים, כתוצאה מתאונות או מפעולות איבה. החל מ־1938 התנדב לארגון ההגנה בו שירת כרופא. מתחילת 1946 ועד הכרזת המדינה במאי 1948, כולל בתקופת מלחמת עצמאות, הוא הקדיש את רוב זמנו לארגון. על כך הוענקו לו "אות "עלה" ו"אות ההגנה". בערב פסח תש"ח (אפריל 1948) היה אורח הכבוד בסדר פסח מיוחד שערכו פצועי ההגנה לכבוד הצוות הרפואי. "ואז קם רחמים המוכתאר ונשא נאום ברכה והרים כוס לחייהם של הד"ר אלוטין, הד"ר בן-טובים, ולחיי האחיות".

ב־22 ביולי 1948 הוענק לבן-טובים "כתב מינוי לשירות המדינה", כרופא כירורג בבית החולים הירקון. בית חולים זה הוקם בסוף 1940 בצפון תל אביב כבית חולים לשעת חירום והפך לבית חולים כללי בתחילת 1944. מנהל המחלקה הכירורגית עמו עבד היה ד"ר דב (בוריס) טולצ'ינסקי. ב-16 במאי 1950 הוענק לו הרישיון לעסוק במקצוע הרפואה מטעם משרד הבריאות של מדינת ישראל, רישיון מס' 283. ב־1952 הועלה לדרגת רופא עצמאי. בתקופה זו השתתף במאות ניתוחי ברית מילה לעולים חדשים בוגרים. "לחדר כבר הגיעו שני המנתחים של ביה"ח, ד"ר טולצ'ינסקי וד"ר בן-טובים. זהו אחד ממאות הניתוחים הבלתי רגילים המבוצעים בבית חולים זה, מאז הקמת המדינה, כאשר נערים בני גילים שונים, ילדי פליטים ושרידי השואה, שנולדו בבונקרים, ביערות העד ברוסיה הצפונית, במקומות סתר בין נוצרים, מוכנסים עתה בבריתו של אברהם אבינו כדי להיות בישראל יהודים כדת וכדין".

ב־25 במאי 1953 סיים קורס קציני רפואה גדודיים של צה"ל והועלה לדרגת רב-סרן. ביוני 1953 נסגר בית החולים "הירקון" ואוחד עם המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר. ד"ר טולצ'ינסקי מונה למנהל המחלקה הכירורגית המאוחדת ובן-טובים הוזמן להצטרף אליו, ומונה לסגנו. בשנת 1954 התבקש למלא מקום כירורג בבית החולים הממשלתי "פוריה" בעיר הולדתו, טבריה, תפקיד אותו מילא במשך 6 חודשים.

כירורג בבורמה

ב־1956, עם התהדקות היחסים בין ישראל לבורמה לאחר ביקור ראש ממשלתם או נו בארץ שנה קודם לכן, הציעו משרדי הבריאות והחוץ לבן-טובים להצטרף לקבוצה של רופאים שתצא למדינה זו לשנתיים במטרה להדריך רופאים מקומיים.

באוגוסט 1956 יצא בן-טובים עם משפחתו לבירת בורמה רנגון, והוצב לעבודה בבית החולים הצבאי Base Military Hospital בעיירה מינגלדון, הסמוכה לבירה. הצטרפו אליו ד"ר תרזה בתר, מייסדת בית החולים הפרטי "בתר" בחיפה והאורתופד ד"ר אלכסנדר פרבר. מפקד בית החולים היה קולונל צ'אנג: "כבר רואים תצאות רצויות מעבודתם של הישראלים. הרמה עולה. הטיפול מתייעל". לצדם פעלו במדינה מומחים ישראלים רבים בתחומי הבניה, החקלאות ועוד.

באמצע 1957, הצטננה האווירה הפוליטית בין שתי המדינות. הרופאים הישראלים נדרשו לסיים את שירותם במדינה בתום שנה אחת בלבד, על אף ההערכה הרבה לה זכו. בחודש אוגוסט 1957 הם יצאו מבורמה.

כירורג בצפת

ב־22 בדצמבר 1957 זכה בן-טובים במכרז לניהול המחלקה הכירורגית החדשה בבית החולים הממשלתי בצפת. כוונתו הייתה לתרום למערכת הבריאות המתפתחת בפריפריה למספר שנים, ולאחר מכן לשוב לתל אביב. בפועל הוא נשאר בראש המחלקה בצפת 22 שנה, עד ליציאתו לגמלאות ב־1980. בן-טובים שלט בשפות רבות, כולל ערבית ויידיש. הוא סירב לפתוח פרקטיקה פרטית ועמד על כך שהגיע לצפת אך ורק כמשרת ציבור.

ב־1960 הוא התקבל כחבר מלא בקולג' הבינלאומי של הכירורגים, שמושבו בוושינגטון די.סי.. ב-20 בנובמבר 1961 הוענק לו רישיון רופא מומחה כירורגיה כללית, מס' 82. ביוני 1967 טיפלה מחלקתו בנפגעים הרבים בקרבות רמת הגולן של מלחמת ששת הימים. ב־1969 נשלח להשתלמות בכירורגיה בבריטניה למשך 3 חודשים, בחסות המועצה הבריטית. בסוף מאי 1973 הוא עבר עם מחלקתו למבנה החדש של בית החולים הממשלתי בצפת, ששינה את שמו לבית החולים ע"ש רבקה זיו. מאוחר יותר הוגדר המעבר כ"נס", משום ששבועות ספורים לאחריו פרצה מלחמת יום הכיפורים ובית החולים היה ערוך לקראתו במתקן חדש ומודרני, בעל תפוסה גדולה. מאות נפגעים מקרבות רמת הגולן הגיעו למחלקתו של בן-טובים, כאשר הוא וצוותו עובדים מסביב לשעון.

בשנת 1977 נשלח בן-טובים על ידי משרד הבריאות להשתלמות בת 6 חודשים בבית החולים Cedars-Sinai Medical Center בלוס אנג'לס, בעיקר בנושאי כירורגיה של הבטן. המנחה שלו היה המנתח היהודי ד"ר לאון מורגשטרן, מי שניהל את האגף הכירורגי בבית החולים הענק. בכל שנותיו בצפת בן-טובים היה מעורב בחיי הקהילה - הוא עמד בראש הסניף של האגודה למלחה בסרטן ונבחר לנשיא מועדון רוטרי המקומי. בתפקיד זה היה אחראי לנטיעת היער ע"ש פול האריס, מייסד תנועת רוטרי הבינלאומית, סמוך לצפת.

פרישה וחזרה לתל אביב

ב־1980 בן-טובים פרש לגמלאות וחזר לגור בתל אביב. הוא הוסמך כרופא בביטוח לאומי וטיפל בחולים במרפאות קופת חולים מאוחדת. ב־26 באוגוסט 1991 הוא נפטר בתל אביב, לאחר מחלה.

משפחתו

ב־10 בדצמבר 1936 נשא בן-טובים את אידה לבית סנדלר בתל אביב. אחותה הצעירה שרה דורון הייתה חברת מועצת עירית תל אביב, חברת כנסת ושרה בממשלות ישראל. לאחר פרישתה מהחיים הפוליטיים כיהנה כיושבת-ראש הנהלת מכבי שירותי בריאות. ב־19 בספטמבר 1942 פקדה טרגדיה גדולה את המשפחה, כאשר אידה נפטרה בשעת לידה ראשונה, והוולד ביחד עמה.

ב־10 ביולי 1946 נישא ד"ר בן-טובים בשנית לפרידה לבית אדלמן. פרידה הייתה אחות מוסמכת במקצועה, בוגרת האוניברסיטה האמריקנית בבירות. בתחילת שנות ה-50, עד למעבר המשפחה לצפת, כיהנה כמדריכה הראשית של בית הספר לאחיות בבית החולים "אסותא". בצפת עבדה כאחות בריאות הציבור וכאחות בית הספר ממלכתי א'. היא נפטרה ב־4 באוקטובר 2012.

לזוג נולדו שני בנים - יצחק ושמואל בן-טובים, ראש המועצה המקומית כפר שמריהו לשעבר.

ביו דודיו היו המורה והעיתונאי זלמן בן-טובים והרב פרופ' לואיס יצחק רבינוביץ, רבה של דרום אפריקה ומאוחר יותר סגן ראש עיריית ירושלים.

לקריאה נוספת

נסים לוי ויעל לוי עורכים, "בן-טובים, אליהו", ב:רופאיה של ארץ-ישראל 1799 – 1948, מהדורה שלישית, ינואר 2017, איתי בחור הוצאה לאור, זכרון יעקב, עמ' 142

קישורים חיצוניים

• אליהו בן-טובים, דף שער בספרייה הלאומית