איסר טננבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איסר אריאל
איסר טננבאום בהופעה עם רוקפור
מידע כללי
שם לידה איסר טננבאום
תאריך לידה 12 באפריל 1968 (בן 49)
מקום לידה תל אביב
מוקד פעילות ישראלישראלחיפה, ישראל
שנות פעילות 1982–היום
סוגה רוק, רוק פסיכדלי, אינדי רוק
עיסוק מלחין
חברת תקליטים אן אם סי
EarSay
הד ארצי
Rainbow Quartz
Anova Music
Cooking Vinyl USA

איסר אריאל (לשעבר, איסר טננבאום) (נולד ב-12 באפריל 1968) הוא מוזיקאי ישראלי, מתופף, יוצר, מלחין, מפיק מוזיקלי, מורה ומנטור למוזיקאים בתחילת דרכם, מנהל ובעלים בית הספר למוזיקה ׳רוק סיטי׳ בחיפה. פעיל בעיקר בתחום הרוק. ברוב שנותיו המקצועיות בתעשיית המוזיקה בישראל פעל בתור מתופף ומייסד להקת רוקפור מאז הקמתה ב-1988 ועד אוגוסט 2016.

נוסף על פעילותו העניפה בלהקת רוקפור, איסר היה ממייסדי וממתגי להקת ״נוער שוליים״ (1985-1986 / Juvenile Delinquents). חבר בסופרגרופ הפליינג בייבי (The Flying Baby) יחד עם גבע אלון וגדי אלטמן (החל מ-2004 ועד פירוק הלהקה ב-2007). היה חבר בלהקת רמלה שאליה הצטרף כמפיק וכנגן פעיל (2007 - 2015). היה חבר בלהקת טרי פויזן (2008-2010) עימה הופיע כמופע פותח לדפש מוד באצטדיון רמת גן. היה חבר בסופרגרופ Lunacidal Tendencies‏ (2012-2013). היה חבר בלהקות הליווי של שי נובלמן, גבע אלון, נינט טייב, גדי אלטמן, דני שושן, סיון שביט, קורין אלאל, מיה יוהנה, אביב גפן, בפרויקט Old Man River‏ של אוהד ריין, ובצמד דורצ׳נבאום יחד עם דני דורצ'ין.

בנוסף לפעילותו כמוזיקאי, כיהן איסר (2012–2013) כמנהלו האומנותי של פסטיבל "MAD Music" בחסות עיתון גלובס, שמטרתו הייתה לחשוף את יוצרי המוזיקה העצמאית המובילים בישראל למומחים הפועלים בעולם המסחרי, ושילובם בעולם השיווק, הפרסום והניו מדיה.

החל משנת 2014, איסר מכהן כמנהלו של בית הספר למוזיקה ׳רוק סיטי׳ בחיפה, וכמנהלו המוזיקלי של פסטיבל האינדי "חיפה 100 לייב", שני פרויקטים חיפאיים אותם יזם והקים יחד עם זוגתו ושותפתו הדס אריאל תחת המותג "Rock City" בעזרת ובשיתוף עיריית חיפה. הפסטיבל נוצר במטרה לתת במה ליוצרים מוזיקליים באווירה אורבנית אנרגטית, חיה ושוקקת.

נכון לספטמבר 2016, בית הספר למוזיקה ׳רוק סיטי׳ בחיפה פותח את השנה השלישית לפעילותו.

בתאריכים 6–8 בספטמבר 2016 נערך פסטיבל ׳חיפה 100 לייב׳ ה-3 בניהול אמנותי של איסר והדס אריאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסר נולד וגדל ברמת גן להורים ילידי קנדה. בגיל 6 החל ללמוד נגינה על פסנתר על טהרת המוזיקה הקלאסית, לצד עיסוק בג׳ודו, אצל האיש והאגדה ההולנדית בישראל יהודה ואז-דיאז. כעבור 4 שנים פרש מלימודי הנגינה על מנת להמשיך ולהתמקצע בג׳ודו שנתיים נוספות. עם תום פרק הג׳ודו בחייו ולאחר אינספור חוגים בהם ניסה להשתלב החליט בגיל 12 לחזור לנגן, אך הפעם על כלי אחר - תופים. איסר החל ללמוד תיפוף אצל שני מורים חובבנים עד שבגיל 14 החל להתחנך על טהרת הג'אז אצל המורה דיוויד ריץ'[1] בעוד הוא מאזין בדבקות למתופפים שאהב כמו ג'ו מורלו וג'ון בונהם.

כשהיה בן 15 כבר שלט בכל השירים של לד זפלין ובתפקידי התופים של בונהם, זומן להצטרף ללהקת "סגיטה" (1982-1983) בראשות הגיטריסט אליהו דגמי שהתמחתה בגרסאות כיסוי ללהקת Led Zeppelin, ועימה יצא לסיבוב ההופעות הראשון שלו בארץ. הלהקה התפרקה כעבור שנה בלבד בעקבות גיוסם לצבא של שלושת חברי הלהקה האחרים.

בגיל 16 ייסד יחד עם אחיו הגדול ושני חברים נוספים את להקת "אוברדראפט" (1983-1986) שניגנה והקליטה בעיקר חומר מקורי באנגלית בסגנון רוק מתקדם. הופעת הבכורה נערכה במועדון הליקוויד ברחוב לינקולן בתל אביב.

בגיל 17 חבר לשני עולים מארצות הברית, עמית וגיל כץ, שפנו אליו להצטרף ללהקתם "Omen״ (1985-1986) לאחר שקיבלו עליו המלצות חמות. צמד האחים שהכירו לאיסר לראשונה את עולם ההבי מטאל כתבו חומר מקורי הלהקה הופיעה בעיקר במועדון הרוק העיקרי של תל אביב דאז - קולנוע דן, עיקר הצלחתה היה דווקא בקרב הפאנקיסטים בעיקר בשל גרסת כיסוי כבדה ביותר לשיר Fashion של דיוויד בואי, שהפך להדרן הקבוע של הלהקה.

בתחילת 1985 הצטרף איסר ללהקת הגדנ"ע של רמת גן כנציג בית הספר התיכון ׳בליך׳ בו למד. בלהקה ניגן תופים וכלי הקשה לצד הגיטריסט עמי אופיר (אולפני ׳דאבי דאב׳) והמתופף חיים גלעד (׳החברים של נטאשה׳). הלהקה, שמנתה כ-12 זמרים ומוזיקאים, שרה בעברית גרסאות כיסוי ללהיטי רוק ישראלי, והופיעה במהלך כל השנה בבסיסי צה׳ל ברחבי הארץ ובשידור חי בטלוויזיה בחידון התנ״ך העולמי שהתקיים בירושלים. בנוסף גם זומן לתופף בהקלטות אולפן מקצועיות (לראשונה בחייו) עם להקת גדנ"ע חולון, בהפקת עדי רנרט באולפני רולי בתל אביב.

עוד באותה שנה (1985) הצטרף ללהקת "מדיום"[2] בה היו חברים גם אמיר צורף, דודי לוי וארן אמיר. כשהצטרף הלהקה עוד ניגנה בסגנון רוק כבד-מתקדם בעברית, אך מהר מאוד לחץ על חברי הלהקה (שהיו מעט צעירים ופחות מנוסים ממנו) לשנות את הסגנון לניו וויב עדכני תחת השם החדש שהציע ללהקה "Juvenile Delinquents". להשלמת המהפך המוזיקלי והתדמיתי של הלהקה זומנו לשורותיה של הלהקה המחודשת שני חברים חדשים - הקלידן קובי פיטרו והסולן מיקי הירשמן (מיקיאגי). תוך זמן קצר נכתבו שירים חדשים באנגלית בסגנון דארק-אייטיז שהלם מאוד את התקופה והלהקה שהופיעה בכל סופשבוע במועדון ״הפינגווין״ בתל אביב החלה לצבור קהל מעריצים נאמן וזכתה להצלחה יחסית. כעבור שנה מאומצת של חזרות והופעות אינטנסיביות הצליחו חברי הלהקה לעניין את רונן בן-טל מאולפני די.בי. לקחת את הלהקה תחת חסותו. בהמלצת בן-טל, וכדי לזכות בחתימה על חוזה הקלטות עם חברת הד ארצי, עיברתה הלהקה את השירים מאנגלית ואת שמה ל"נוער שוליים". אך איסר בינתיים כבר התגייס לצה"ל טרם הקלטת האלבום, ולמעשה נאלץ לסיים את דרכו בלהקה בקיץ 1986.

הקמת רוקפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רוקפור

במהלך שירותו הצבאי, חבר איסר אל הגיטריסט אמיר צורף ושני חבריו מחולון ברוך בן יצחק ואלי לולאי והחלו לנגן יחד. מאוחר יותר נוצר קשר עם המפיק דני רכט, מה שהביא להקמת להקת רוקפור.

בשנת 1991 לאחר תקופה ארוכה של חזרות יצא אלבום הבכורה "רשת פרפרים" בחברת "NMC". מנקודה זו ועד היום המריאה רוקפור לקריירה מקומית ובינלאומית ארוכה עם התנסויות ברוק ופופ פסיכדלי.

ב-2016 פרש מהלהקה.

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים עבד איסר וניגן עם אמנים רבים בישראל, וביניהם: דני סנדרסון, קורין אלאל, אביב גפן, חמי רודנר, ירמי קפלן, דנה ברגר, דודי לוי, נינט טייב, שלומי שבן, עמיר לב, פורטרט, איזבו, תמיר אלברט, אדם הורוביץ, יגאל כרמל, סיון שביט, אלקטרה, Old Man River, ‏ Allergy To Consciousness ועוד רבים אחרים. בנוסף עבד גם עם אמנים אמריקאים בארצות הברית, ביניהם פיטר הימלמן, אנה דומינו, ג'ון גאלו ו-Peachfuzz.

אלבומים בהם השתתף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם להקת רוקפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רוקפור (להקה)#דיסקוגרפיה
  • 1998: פעם בחיים (עמיר לב)
  • 2001: How To Be Shy‏ (Shy Nobleman)
  • 2004: Chameleon Mood Swing‏ (Lemmus Lemmus)
  • 2005: Beautiful Life‏ (Shy Nobleman)
  • 2006: וניל (סיון שביט)
  • 2007: רכבת לונה פארק (בית השנטי | בי"ס Muzik)
  • 2008: כיוונים חדשים (גדי אלטמן)
  • 2009: קומוניקטיבי (נינט טייב)
  • 2009: כל המקומות האלה (אלי רוזן)
  • 2009: חדר (קרני פוסטל)
  • 2009: Terry Poison‏ (Terry Poison)
  • 2010: ביאליק (יובל ביאליק)
  • 2010: משאלה (רמלה)
  • 2012: Versions‏ (Dub Mentor)
  • 2012: Sympathetic Nervous System‏ (Ninet Tayeb)
  • 2013: (The Flying Baby) Inner World Remastered+Bonus Album
  • 2015: Bells In Our Stomachs‏ (Maya Johanna)
  • 2015: אנרגיה חלופית (רמלה)
  • 2016: Sirk‏ (Bassam Beroumi)

אלבומים/סינגלים בהם התארח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001: תולדות המים (דני סנדרסון)
  • 2003: About A Bird‏ (Peachfuzz)
  • 2006: אפרת בן צור (אפרת בן צור)
  • 2008: עבודה עברית 2 (אפרת בן צור)
  • 2009: Remember‏ (Yair Yona)
  • 2010: זהו לא שמי האמיתי (Hepi)
  • Allergy To Consciousness :2010
  • 2011: אוהלים אדירים | מוזיקאים למען שינוי סדר העדיפויות (רמלה)
  • 2012: After The End‏ (Lunacidal Tendencies)
  • 2012: Look At I‏ (Dana Levy)
  • 2012: כל פעם (יגאל בשן)
  • 2012: אל תסעי מכאן (ניר אריאל)
  • 2012: טיול קצר (ניר אריאל)
  • 2013: Little Girl‏ (Elad Jacob)
  • 2014: Crazy Times‏ (Amitay Band)
  • 2016: Synaesthesia ‏ (Dub Mentor feat. Tal Weiss)

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסר עבר להתגורר בעיר חיפה בשנת 2014 יחד עם זוגתו הדס אריאל, ילידת חיפה. יחד הם מנהלים את בית הספר למוסיקה ״רוק סיטי״ תחת המותג Rock City שיזמו ופיתחו בשנת 2014. לזוג יש יחד חמישה ילדים. איסר מחזיק בשני תארים אקדמאיים. תואר ראשון BA במדעי המדינה וערבית מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני MSc במינהל בתי מלון מאוניברסיטת FIU, מיאמי, פלורידה, ארצות הברית. איסר הוא רץ למרחקים ארוכים ומרתוניסט פעיל בתחרויות רשמיות בארץ ובעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוקטבה, בית הספר למוזיקה/גלריית אמנים, ינואר 2012, אתר אוקטבה
  2. ^ ביוגרפיה, דודי לוי האתר הרשמי