יצחק איני עבאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק איני עבאדי
אין תמונה חופשית
לידה 1934 (בן 85 בערך)
ה' אב, תרצ"ד
סוריהסוריה  סוריה
תאריך עלייה 1945 (בספק 1944)
כינוי איני
השתייכות
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
שליח המוסד בעיראק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצחק איני עבאדי (נולד ב-14 ביולי 1934) היה קצין בצה"ל, שליח המוסד בעיראק, מושל רצועת עזה בדרגת אל"ם (מושל נפת עזה - כפוף ישירות לשר הביטחון, ומפקד הנפה - כפוף ישירות לאלוף הפיקוד).[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבאדי נולד ליעקב (1877-1965)[2] ולויקטוריה (לבית דוננברג), אח לשמחה, שרה וג'ני. אביו יעקב היה מוכתר הקהילה בדמשק במשך שנים רבות, הרבה לעסוק בענייני ציבור ובקשרים עם השלטונות וזכה לכבוד ולהערכה משני הצדדים. הוא ראה עצמו "לאומי ערבי" ולא האמין בציונות.[3]

בשנת 1945 (ייתכן ש-1944) עלה עבאדי עם אחותו שמחה,[4] רגלית מדמשק דרך דרדרה, תחנת המכם בראש פינה, ונקלט כילד בקיבוץ דגניה א'. עבאדי הועבר למשפחה אומנה: רבקה ומרדכי פקר, ואחותו למשפחת ליס. עבאדי סיים את בית הספר היסודי בדגניה בית החינוך המשותף דגניה, ולמד בבית הספר התיכון האזורי עד כתה י'.

בתחילת שנות החמישים עבאדי התגייס ל-צה"ל, שירת בחטיבת גולני כמ"מ, כקצין מודיעין גדודי וכמ"פ[5]

עם שחרורו מצה"ל מונה למרכז המשק[6] בקיבוצו.

בהמשך, עבאדי התחתן, ונולדו ילדיו.

בהמשך שירת עבאדי כרס"ן בצנחנים תחת פיקודו של אריאל שרון.

בשנת 1956 הוריו של עבאדי עלו מ-דמשק דרך טורקיה, מלווים בסבתו ו-2 מאחיותיו, ונקלטו בקיבוץ דגניה א'.

בין השנים 19681970 מתחילת מלחמת ההתשה הושאל עבאדי למוסד, ושירת ב-עיראק, מתוכם במשך שנתיים כראש המשלחת הישראלית בעיראק.

בזמן היותו בעיראק סייע עבאדי למורדים הכורדים, בין השאר תכנן והכשיר את הכורדים לפיצוץ בתי הזיקוק בכירכוכ[7]

מושל רצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 שר הביטחון משה דיין גייס את עבאדי לצה"ל כמושל רצועת עזה בדרגת אל"ם.

לאחר שקיבוצו של עבאדי לא אישר את המשך שירות הקבע שלו, דיין ודוד אלעזר נאלצו לשכנע את אספת החברים בדגניה א' לאשר את המשך שירות הקבע שלו בצה"ל. תוצאות ההצבעה החשאית – 81 הצביעו בעד אישור הבקשה של משרד הביטחון, 12 נגד.[8]

עבאדי אמר על האספה:

"נאמר שהיציאה האחרונה שלי השאירה משקע חברתי וזה הוחמר כשביקשתי שתבוא המשפחה להיות על ידי. לכן לא היה לי תוקף מוסרי לבוא ולהעמיד את המשך השירות שלי כמשאלה אישית. אני מבקש לראות את העניין כחופשי לחלוטין להכרעה לחיוב ולשלילה, להחליט החלטה בלתי תלויה"

דיין הורה לאיני לפעול על פי הוראותיו הישירות וקבע איתו מפגש שבועי מדי יום חמישי בביתו בצהלה. עבאדי הגיע לרצועת עזה פיקד על הלחימה במחבלים, החל יחד עם מנחם אבירם להקים לרצועה חטיבה מרחבית (64), נפגש מדי שבוע עם דיין ומדי יום בחצות הלילה השתתף בדיון מטה בלשכתו של אריק שרון בבאר שבע[9]

על רקע המצב ההומניטרי הקשה בעזה הגיע עבאדי לעימות עם אריק שרון וצידד בעמדתו של יצחק פונדק.

לימודים אקדמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת לימודיו, עבאדי למד שלוש שנים אסלאם במסגד אל-אזהר בעזה והשתלם יחד עם מייסד חמאס, שייח' יאסין, בפסיקת הלכה אצל ראש הממסד ההלכתי העליון של האסלם הסוני, המופתי של מצרים מוחמד סייד טנטאווי.

עבאדי בוגר תואר ראשון באוניברסיטת חיפה בערבית, מזרח תיכון ובהיסטוריה כללית ועם ישראל, תואר שלישי במזרח תיכון וערבית.

לאחר השירות הביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבאדי כתב תוכנית לימודים לילדי ישראל "עולם הערבית והאסלאם" שבנויה על בסיס 16 כרכים ופועלת בכ-50 בתי ספר.

תוכנית הלימודים שפיתח עבאדי מצטיינת בצביון "מזרחני" קלאסי: דגש כבד על היסטוריה ודת האסלאם, על מיעוטים לאומיים ודתיים במדינות ערב, על יחסי הגומלין בין היהדות לאסלאם, על ספרות ואמנות מוסלמית. ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-הערבי מגיעה עד לשנת 1982 (השלום עם מצרים) וכוללת התייחסות מעטה (על פי בחירת המורה בלבד) ללאומיות הפלסטינית ולסכסוך הישראלי-הפלסטיני. ההתייחסות למעמדם של ערביי ישראל שולית, וגם היא נלמדת על פי בחירת המורה[10]

עבאדי מלמד בשלוחות אוניברסיטאות ומכינות קדם צבאי על האסלאם ועל סוגיות ביחסי ישראל-ערב[11]

עבאדי מכהן כחבר הוועדה העליונה המקצועית של משרד החינוך לערבית, ועולם הערבים והאסלאם

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "רכבת העמק"[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מפקד עזה לשעבר מציע פתרון מפתיע לסכסוך: דרך הסדרה מול איראן" יצחק עבאדי התנגד למדיניות האגרסיבית של שרון ברצועה בשנות ה-70, וסיפק לאוכלוסייה שם קרן אור שחיסל כמעט לגמרי את הטרור מעריב, אורי מילשטיין, מוסף מעריב יום ששי, 17 בנובמבר 2018, עמודים 9-12
  2. ^ יעקב עבאדי קבוצת דגניה
  3. ^ פרויקט העלאת יהודי סוריה ולבנון, ראיון ראשון עם יצחק איני עבאדי, דגניה א', תאריך: 30.3.1999 מראיין: אריה כהן
  4. ^ בנתיבי העפלה maapilim.org
  5. ^ פרויקט העלאת יהודי סוריה ולבנון, ראיון שני עם יצחק איני עבאדי, דגניה א', תאריך: 5.5.1999 מראיין: אריה כהן
  6. ^ מרכז משק בקיבוץ - מהות התפקיד: אחראי לניהול כלכלי של כל ענפי הקהילה, המשק ומפעליו
  7. ^ קצינים בכירים בצה"ל שלחמו בעיראק מציגים: כך מחסלים את דאעש תל אביב טיימס
  8. ^ אורי הייטנר: סוד עוצמתה של דגניה: מוקי צור –"לא בעבים מעל – מאה ראשונה לדגניה" הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד בן צבי, ירושלים, תש"ע 2010, 336 עמודים חדשות בן עזר, גיליון מספר 662, 21 ביולי 2011
  9. ^ "בלי בג"ץ ובלי בצלם: כך ניצחה מדינת ישראל באינתיפאדה הראשונה(1971)" רוטר נט
  10. ^ "במקום ללמוד ערבית, לומדים על הערבים" הארץ, אורי ניר, 14 במאי 2011
  11. ^ יהדות - אסלאם, מקרא מדרש וקראאן (הרצאות) - מרצה איני יצחק עבאדי הספרייה ומרכז ההנצחה קריית טבעון
  12. ^ רכבת העמק העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה