מנחם אבירם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם אבירם
מנחם אבירם
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 ביולי 1926
פטירה 13 בפברואר 2015 (בגיל 88)
כינוי "מן"
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל ויו"ר מנהלים של מפעלי 'נשר'

מנחם ("מֶן") אבירם (אברמוביץ) (16 ביולי 1926 - 13 בפברואר 2015) היה איש צבא ישראלי, מלוחמי תש"ח, ממפקדי חטיבת הצנחנים ומפקד אוגדה 49.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבירם נולד בראשון לציון, בן למשפחת אברמוביץ ממייסדי המושבה. למד בבית הספר העממי "חביב" ובגימנסיה הריאלית במושבה. בעל תואר ראשון בחוגים לכלכלה ולמדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בוגר בית הספר לפיקוד ומטה École d'état Maior בצרפת. בוגר קורס גבוה למנהלים A.M.P. באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.

נישא לנעימה לבית רוטנברג גלילי, ונולדו להם שלושה ילדים.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבירם התנדב לארגון ההגנה בגיל 17. השתתף בקורס מפקדי מחלקות שנערך בכפר החורש ב-1945. שימש נוטר במשטרת היישובים העבריים. במלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 של חטיבת גבעתי, תחת פיקודו של יעקב פרי (פרולוב). במהלך המלחמה קודם לתפקיד מפקד פלוגה ולחם בקרבות גוש עציון, חוליקאת, בית גוברין, עיבדיס ולטרון. לאחר המלחמה המשיך את שירותו בצה"ל, עבר קורס מג"דים ונתמנה למפקד גדוד 13 (גדעון) בחטיבת גולני. בתקופת פעולות התגמול שירת כראש ענף מבצעים במטכ"ל[1].

בשנת 1956 נשלח לקורס פיקוד ומטה בפריז והוחזר ארצה לקראת מבצע קדש, בו שימש קצין-תיאום עם הצנחנים. כעבור שבוע חזר לפריז, כדי לסיים את הקורס, ובשנת 1957 נתמנה למפקדה השני של חטיבת הצנחנים[2] הסדירה, במקומו של אריאל שרון. כאשר סמג"ד בחטיבה, אריק רגב, הועמד למשפט צבאי, העיד אבירם עדות שקר להגנתו, ובעקבות זאת הודח מתפקידו על ידי הרמטכ"ל, חיים לסקוב, אך הוחזר לתפקידו על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון[3]. לאחר שנתיים כמח"ט הצנחנים הועלה לדרגת אלוף-משנה.

בשנת 1960 סיים את תפקידו בצנחנים, עבר הסבה לשריון ונתמנה לסגן מפקד גייסות השריון. במלחמת ששת-הימים פיקד על חטיבה 60, חטיבה משוריינת באוגדת הפלדה בפיקוד ישראל טל ולאחריה נתמנה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל.

בשנים 19691972 שירת כמפקד רצועת עזה וצפון סיני.

השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף.

לאחר שחרורו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שיחרורו מצה"ל, מונה בשירות מילואים, לסגן-מפקד עוצבת געש, אוגדת שריון בפיקוד הצפון. במלחמת יום הכיפורים הופקד על גיוס כוחות המילואים של האוגדה, בפיקודו של רפאל איתן. לאחר המלחמה מונה למפקד אוגדה 49.

ב-1972 מונה למנהל בקבוצת כור תעשיות, ובמסגרת זו הפך בשנת 1974 למנכ"ל נשר מפעלי מלט ישראליים למשך 11 שנים. לאחר מכן כיהן במשך 7 שנים כיו"ר מועצת המנהלים של נשר. במסגרת תפקידו, פעל לפיתוח המפעלים ובין היתר היה מיוזמי הקמת הקו היבש במפעל ברמלה, אשר הגדיל בצורה משמעותית  את יכולות הייצור של החברה. בשנים 2003 –2006 חזר לכהן כיו"ר המנהלים של נשר.

מן עסק רבות בהתנדבות לגופים רבים בהם חבר ועדת הביקורת של קופת חולים כללית, תיאטרון הקאמרי, תיאטרון גשר, האופרה הישראלית והאגודה לזכויות החולה.

נפטר ב-2015, נטמן בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]