שמשון מפלייזא

שמשון מפלייזא
פטירה	המאה ה־12
מדינה	צרפת

רבי שמשון בן יוסף הזקן מפלייזא היה מבעלי התוספות^[1], גיסו של רבנו תם (אחותו מרים נישאה לרבנו תם).

חייו

ייתכן שהיה תלמידו של רש"י^[2].

חי ופעל בעיר פלייזא (אנ'). היה חברו של רבנו תם, ועל אף שהיה מבוגר ממנו פנה אליו בבקשת הסבר לסוגיות בתלמוד בתואר "מורי" והרבה לשבחו, וגם רבנו תם השיב לו בסגנון של תלמיד הפונה לרבו^[3]. עדות מאוחרת, אך אמינה, מספרת שרבי שמשון היה גיסו של רבנו תם^[4], אך בשל הפרשי הגילים ביניהם ומהעובדה שבהתכתבויותיהם אין זכר לקשר משפחתי, הסיק אפרים אלימלך אורבך שרבנו תם נשא את רחל, אחותו של רבי שמשון, לאחר פטירתו של האחרון^[2]

מדברי רבנו תם משתמע שרבי שמשון נהרג על קידוש השם, ונקבר רק לאחר כחצי שנה^[5].

חתנו היה רבי אליעזר^[6], וכפי הנראה הוא "רבי אליעזר מפלירא" המובא בתוספות^[7]. נכדיו היו רבי שמשון משאנץ והריצב"א.

חיבוריו

חיבר תוספות למסכת שבת, והוא מצוטט כמה פעמים בתוספות הנדפסות על מסכת זו. מובא עוד פעמים מספר בתוספות על מסכתות עירובין,^[8], יבמות^[9], וכתובות^[10], וכן בתוספות שאנץ על מסכת סוטה. יש חוקרים הסבורים כי חיבר תוספות גם למסכתות אלו, ויש סבורים שלא.

פסקיו הועלו אף הם על הכתב^[11], וצוטטו בידי ראשונים אחרים כמו ראבי"ה, אור זרוע, מהר"ם מרוטנבורג ותשובות מיימוניות^[12]. כתב גם חיבור קצר ובו סיכום של הלכות מזוזה^[13], אשר עותק ממנו נשתמר ונדפס מכתב יד^[14].

משפחת רש"י

רבי יצחק
הצרפתי

לאה מרים

רבי שמעון
הזקן

רבי שלמה
(רש"י)

בנות רש"י

יוסף
הזקן

רבי מאיר

יוכבד

רחל

מרים

רבי יהודה
(ריב"ן)

רבי שמשון
מפלייזא

מרים

רבי יעקב
(רבנו תם)

רבי שמואל
(רשב"ם)

רבי יצחק
(ריב"ם)

רבי שמחה
מוויטרי

רבי יום טוב
מפלייזא

רבי אברהם
החסיד משאנץ

רבי שלמה

מרים

רבי שמואל
החסיד מוויטרי

רבי יהודה

רבי יצחק
(ריצב"א)

רבי שמשון
משאנץ

רבי יצחק
(ר"י הזקן)

שמה לא ידוע

רבי יצחק

רבי אלחנן
מדנפייר

רבי יהודה
שירליאון

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ', עמוד א' ד"ה ורב אסי
^ ¹ ² אפרים אלימלך אורבך, "בעלי התוספות" חלק א, ע' 118 - 120
^ ספר הישר, הוצאת מקיצי נרדמים עמ' 7
^ ראבי"ה חלק ב' עמ' 348
^ ספר הישר, הוצאת מקיצי נרדמים עמ' 191
^ ספר הישר, הוצאת מקיצי נרדמים, עמ' 11
^ תוספות לתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ט, עמוד ב' ד"ה אימר
^ תוספות, מסכת עירובין, דף ל"ב, עמוד א', ד"ה רב (אמנם שם הוא נקרא "רבינו שמשון מפוליררא" ומקום זה מזוהה ללא ספק כפלייזא כפי שמובא ב"אור זרוע" חלק ב סימן רמ).
^ תוספות, מסכת יבמות, דף מ"ב, עמוד א', ד"ה סתם ובעוד מקומות
^ תוספות, מסכת כתובות, דף ס', עמוד ב', ד"ה והלכתא
^ אור זרוע חלק ב סימן רמ
^ ראו מראי המקומות אצל אורבך, עמ' 119 - 120 הערות 41 - 43.
^ ראו: אברהם ברלינר, "לקוטי בתר לקוטי" במבוא למחזור ויטרי, עמ' 183.
^ הרב פנחס שפירא, קובץ גנוזות קדמונים חלק ב, באתר אוצר החכמה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ', עמוד א' ד"ה ורב אסי

[אורבך-2] ¹ ² אפרים אלימלך אורבך, "בעלי התוספות" חלק א, ע' 118 - 120

[3] ספר הישר, הוצאת מקיצי נרדמים עמ' 7

[4] ראבי"ה חלק ב' עמ' 348

[5] ספר הישר, הוצאת מקיצי נרדמים עמ' 191

[6] ספר הישר, הוצאת מקיצי נרדמים, עמ' 11

[7] תוספות לתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ט, עמוד ב' ד"ה אימר

[8] תוספות, מסכת עירובין, דף ל"ב, עמוד א', ד"ה רב (אמנם שם הוא נקרא "רבינו שמשון מפוליררא" ומקום זה מזוהה ללא ספק כפלייזא כפי שמובא ב"אור זרוע" חלק ב סימן רמ).

[9] תוספות, מסכת יבמות, דף מ"ב, עמוד א', ד"ה סתם ובעוד מקומות

[10] תוספות, מסכת כתובות, דף ס', עמוד ב', ד"ה והלכתא

[11] אור זרוע חלק ב סימן רמ

[12] ראו מראי המקומות אצל אורבך, עמ' 119 - 120 הערות 41 - 43.

[13] ראו: אברהם ברלינר, "לקוטי בתר לקוטי" במבוא למחזור ויטרי, עמ' 183.

[14] הרב פנחס שפירא, קובץ גנוזות קדמונים חלק ב, באתר אוצר החכמה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]