יצחק זיבנברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יצחק בן דוד (דוידוביץ') זִיבֶּנבֶּרגֶרכתיב היידי, שנהג בזמנו: זיבענבערגער, זיבנבערגער; ברוסית: Исаак Зибенбергер; בכתב לטיני: I. D. Siebenberger; (לעיתים: זיבנברג, זיבענבערג); 1797, ורשהט' בניסן תרל"ט, 2 באפריל 1879, שם) היה משכיל ורשאי, מתרגם מהספרים החיצוניים לעברית וליידיש ומדקדק עברי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק בן דוד זיבנברגר נולד בשנת 1797 בעיר ורשה, שסופחה זמן קצר לפני כן לממלכת פרוסיה עם חלוקת פולין השלישית והייתה לבירת מחוז פרוסיה הדרומית (אנ'). ככל הנראה חי במשך שנים רבות בעיירה סובאלק[1] (שבהמשך, כמו ורשה, הייתה בתחומי דוכסות ורשה ולאחר מכן בפולין הקונגרסאית), עד ששב לעיר הולדתו וחי בה עד סוף ימיו. בוורשה התפרנס כמורה פרטי לתנ"ך ולדקדוק עברי.[2]

בין מפעליו העיקריים היה תרגום כמה מן הספרים החיצוניים לעברית וליידיש: "חיי טוביה" (1839) – תרגום לספר טוביה, סיפור שושנה ובל והתנין; "מגילת יהודית" (1840) – ספר יהודית וסיפורים מהתוספות למגילת אסתר; "ספר ברוך" (1841) – ספר ברוך, תפילת מנשה, תפילת עזריה ושירת שלושת הנערים בכבשן; ו"ספרי מכבי" (1843) – ספר מכבים. לכל התרגומים, שראו אור בוורשה, הוסיף דברי פירוש ומבואות.

בשנת תר"ג-1842 פרסם את "מעגל ישר" – קורס יסודי ללימוד דקדוק עברי עם סיפורים, מתורגם ליידיש, ובו גם מילון קטן עם מילים עברי–יידי (הספר הופיע בשתי מהדורות נוספות, בשנים 1850 ותרכ"ד). ספרו החשוב ביותר, שזכה לתשבחות מצד תלמידי חכמים, הוא "אוצר השורשים הכללי" (ב-3 כרכים, 1846, 1847, 1862), המבאר את אוצר המילים העבריות, הארמיות וכו' המצויות בתנ"ך ובתלמוד, ומסודר לפי שורשיהן, עם תרגום לגרמנית.

זיבנברג, שהיה כל ימיו יהודי אדוק בדתו, היה עם זאת תוצר של השכלת ורשה, מלומד גדול ופעיל בהפצת ההשכלה בפולין. על פי יעקב שאצקי, זיבנברגר היה הדגם הראשון במעלה למשכיל "אמיתי" בוורשה בתקופה של אמצע המאה ה-19,[3] והיה מן הסופרים המשכילים הפופולריים ביותר בעיר בזמנו.[4] לדבריו, איש בוורשה לא הכירו בשמו המלא,[4] והוא כונה "ר' איציק (או איצֶ'ה) בעל הדקדוק" ("איציק [או: איטשע] דער בעל-דקדוק"). סוּפַּר שהוא היה מוכן ללמוד דקדוק עם כל אדם, ושהוא מיהר להיענות לכל דורש במסירות כזו של רופא הדואג לחוליו.[5] השתתף בעיתונות היהודית (Jüdisches Volksblatt, "המגיד", "המליץ" ועוד), פרסם בה שירים ומאמרים ותרגם סיפורים מגרמנית ומצרפתית.

בשנותיו האחרונות, עד מותו, התפרנס רק מעבודתו כמגיה ספרי קודש וספרים גרמניים וצרפתיים.
יצחק זיבנברגר נפטר באפריל 1879, בגיל 82.

בראשית שנות ה-30 תרם נכדו, שלום זיבנברג (זיבענבערג), את כתב היד של ספרו "אוצר השורשים" לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (כיום: הספרייה הלאומית).[6]

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים לספרים החיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר חיי טוביה: כולל ארבעה ספורי קדם ... הלא המה: חיי טוביה הצדיק בנינוה; מעשה שושנה בבבל; הריסת בל אליל בבל; מיתת תנין אליל בבל; נעתק ללשון הקודש, ומתורגם יודיש דייטש ... מאת יצחק בהמנוח מהו' דוד זיבנבערגר, ורשה: דפוס אביגדור בן יואל ('כתובים אחרונים', חלק א), פ"ה ווארש"א [=תקצ"ט] 1839.
  • ספר מגלת יהודית: כולל ... מעשה יהודית ... עם אולופורני; שבעה ספורים מאסתר ומרדכי עם המן; נעתק ללשון הקדש ומתורגם יודיש דייטש מאת יצחק בהמנוח מהו' דוד זיבנבערגר, ורשה: דפוס אביגדור בן יואל ('כתובים אחרונים', חלק ב), רוממ"ו אל"ה מעזכ"ם סל"ה [=ת"ר] 1840. (התרגום של יהודית הוא תרגומו של יהודה ליב בן-זאב (בשנויים קלים).)
  • ספר ברוך בן נריהו: כולל ארבעה ספורי קדם ... ספר ברוך בן נריהו; תפלת מנשה מלך יהודה; תפלת עזריה ...; זמרות חנניה מישאל ועזריה; נעתק ללשון הקדש ומתורגם יודיש דייטש מאת יצחק בהמנוח מהו' דוד זיבנבערגר, ורשה: דפוס אביגדור בן יואל ('כתובים אחרונים', חלק ג), בק"ש צדק"ה [=תר"א].
  • ספרי מכבי, ורשה 1843.[7]

לימוד עברית, דקדוק ומילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר מעגל ישר: כולל ראשית כללי דקדוק לשון הקדש ... ומתורגם יידיש ... ערכנו סדר למוד קריאה ... ערכנו גם כן סדר למוד כתב רש"י וכתב יידיש ... מאת המעתיק ספורי הקדם; ... הובא לבית הדפוס על ידי ... חיים לאנדא, ורשה: דפוס אביגדור לעבענדזאהן, תר"ג 1842.
    • מהדורה ב: ספר מעגל ישר: כולל ... כללי דקדוק לשון הקודש ... ערכנו סדר למוד כתב רש"י וכתב יודיש דייטש ... אף סדר למוד הנגינה, 1850.
    • מהדורה ג: ספר מעגל ישר: חלק א: דקדוק לשון הקודש או קצור תלמוד לשון עברי עם הוספות חדשות ומועילות ... ; חלק ב: יסודי הדת, עקריו, שרשיו וענפיו ..., ורשה: דפוס שריפגיסטטער, תרכ"ד.
  • אוצר השֹרשים הכללי: כולל שרשי לשון עברית ארמית ושאר לשון הנמצאות בספרי תנ"ך ... ובש"ס משנה עם פתרון הוראותיהם ... מעברית לאשכנזית ומאשכנזית לעברית בארבעה חלקים..., 3 כרכים, ורשה: דפוס נתן שריפטגיסער, תר"ו–תרכ"ב. (חלק א: 1846; חלק ב: 1847; חלק ג: 1862; החלק רביעי המתוכנן לא נדפס)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב שאצקי, געשיכטע פון יידן אין ווארשע, כרך ב, ניו יורק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, היסטאָרישע סעקציע, 1948, עמ' 129–130.
  • 'זיבענבערג, יצחק', בתוך: שמואל ניגער, יעקב שאצקי (רעדאקציע), לעקסיקאָן פֿון דער ניַיער יִידישער ליטעראטור, כרך ג, ניו יורק: אלוועלטלעכער יִידישער קולטור-קאָנגרעס, 1958, עמ' 589.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בערל כהן, 'מאת השנים הראשונות: ההגירה הסובאלקאית', בתוך: ספר קהילת סובאלק ובנותיה (תל אביב תשמ"ט 1989), עמ' 47 טור 1 (ספר יזכור לקהילת סובאלק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 51).
  2. ^ בין תלמידיו: הרב בנימין מושקאט, אביו של הסופר חיים אליעזר מושקאט (ראו הספדו על אביו: חיים אליעזר מושקאט, ציון לנפש, חבצלת, 1 במאי 1891).
  3. ^ יעקב שאצקי, געשיכטע פון יידן אין ווארשע, כרך ב, ניו יורק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, היסטאָרישע סעקציע, 1948, עמ' 283.
  4. ^ 4.0 4.1 שאצקי, געשיכטע פון יידן, ב (1948), עמ' 129.
  5. ^ שאצקי, געשיכטע פון יידן, ב (1948), עמ' 130.
  6. ^ קריית ספר (רבעון ביבליוגרפי של בית הספרים הלאומי) 11–12 (1934), 5.
  7. ^ על פי יוליוס פירסט (Julius Fürst, Bibliotheca Judaica, Neue Ausg., Leipzig: W. Engelmann,‎ 1863, p. 317): "ספרי החשמונאים".