שיחה:ישיבת תפארת צבי

מדוע מחקת פרטים?

לענ"ד הפרטים שמחקת הם ידיעות בעלות ערך.

הפרטים על האוכל שיש או אין במטבח מקומם לא יכירם בויקיפדיה. גם אי שביעות הרצון של תלמידים מאישיות כזו או אחרת, הם דברים שקורים במקומות רבים. ויקיפדיה היא לא במה להשמצות. אני משחזר את הערך בפעם האחרונה. אם תשוב ותשחזר אותו, אפנה למפעילי המערכת שיפעילו עליו הגנה. ברי"א • שיחה • כ"ז באדר א' ה'תשס"ח • מבן הטבע לאב הידע • 00:43, 4 במרץ 2008 (IST)

האם זה לא אירוני שמונעים מהעורך שהרחיב ושכלל את הערך להוסיף פרטים ולהרחיבו עוד יותר? אי לכך אודה לך אם תסיר את ההגנה בכדי שאוכל להוסיף את מה שצריך( בנוגע לפרטים שמחקת, לא אשחזרם אע"פ שאני חושב שזהוי התערבות שאינה הוגנת כיוון שפרטים אלו הם בגדר גבולות הטעם הטוב(אולי הם לא הובנו כהלכה)).

אני סומך עליך שלא תוסיף פרטים טריוויאלים ולא מידע עם אופי של פאשקוויל. הערך ישוחרר בקרוב. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ז' באדר ב' ה'תשס"ח • 19:35, 13 במרץ 2008 (IST)

לאור דבריו של ברי"א בבקשות ממפעילים הגנתי שוב על הדף. כשניתן יהיה לשחרר את הערך, ניתן לפנות אליי או לכל מפעיל אחר. ירון • שיחה 18:56, 10 באפריל 2008 (IDT)

Yair. אנא, הסבר למה ביטלת את גירסתי לערך.urielc5

חשיבות

לא מצאתי בערך אפילו משפט אחד המבהיר את חשיבותה של הישיבה. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 14:41, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

שאלה: מה הקשר בין הישיבה הנוכחית שהוקמה בשנות ה-80 לזו שהתקיימה שנים אחדות (כמה?) בשנות ה-30? אורי • שיחה 15:47, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אין לי תשובה לשאלת אורי. באשר לשאלת גוונא - גם אני מתלבט בדבר החשיבות. מאידך כמדומני שהיא אחת ממספר זעום של ישיבות "שורפות" (גוונא מבין את הסלנג...), דוגמת ישיבת קרית מלאכי או מאורות התורה. משכך, יש לה ייחודיות ושונות מובהקות. אציין בערך מידע קצר נוסף שיש לי עליה. ברי"א • שיחה • ט"ו באב ה'תשס"ט • 16:09, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

צודק ובכל זאת. ישיבות יחודיות יותר נמחקו. (סליחה על ההשוואה).

אם לדעתך יש חשיבות, מבחינתי זה בסדר שתוריד את התבנית. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 16:13, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

(עקרונית הייתי שם חשיבות גם על מאורות התורה, אבל נחכה לסוף הדיון כאן). גוונא + תורה מה תהא עליה?! 16:15, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

שאלה נוספת: מכיוון שהנימוקים צריכים להיות נהירים לציבור רחב יותר אודה אם יוסבר כאן "ישיבה 'שורפת'" מהי. אורי • שיחה 17:30, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

ישיבה חרדית באופייה, שנועדה לנוער דתי, לא-חרדי; לרוב מטרתן העיקרית היא הפיכת הנוער לחרדים. המילה "שריפה" משמשת כאן בהקשר של "חירוד" או "השחרה" של הנוער. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 17:33, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

תודה. אורי • שיחה 20:24, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

== לכול מאן דבעי ==דוד, שלום וברכה. לצערי לאחר נעילת הערך רק הורע מצבו. אתה מוזמן לביקור בישיבה ולבדיקה שהישיבה אינה ישיבה גבוהה "חרדית", הכינוי הקיצוני ביותר שאפשרי לישיבה הינה ישיבה "אפורה". כל שימוש במושג אחר הינה הכפשה, ופוגעת בשמה של הישיבה, בעיקר בעקבות כך שמרתיע חלק מן האנשים. אבקש ממך להוריד את המילה "חרדית". בתודה וברכה, אורי

כאן נתנאל זליקובץ מישיבת תפארת צבי לעניות דעתי הערך סובל מדמגוגיה בעלת אופי פשקווילי מובהק שכן כפי שמצוין בערך אחד מעקרונות היסוד של ישיבת תפארת צבי הינו שלילה מוחלטת של הטפה לשינוי הגוון (שריפה) וזאת בשונה מהמשרפות שצוינו לעייל קרית מלאכי וכו שבמקומות אילו המטרה המוצהרת היא שינוי כיוון של הבחורים הבאים בשעריהם. אכן אופייה הפלורליסטי המיוחד של תפארת צבי יוצר במה לשינויים וחלק קטן מהבאים בשעריה מחליטים מרצונם החופשי ללא שום התערבות מטעם צוות הישיבה לשנות כיוון בחייהם ולעבור לעולם החרדי .הכותב שמצהיר שכוונת ומטרת הישיבה הינו להפוך בחורים מישיבות תיכוניות לחרדים הרי הוא מתנבא ומתיימר לרדת לנבכי לבבו וצפונות נפשו של הרב צוקרברג שליט"א שכול מטרתו היא הפצת תורה והטמעה של הלומדות הישיבתית בקרב בני הנוער הציוני דתי. כמוסד המחבד את עצמו הייתי מצפה מהנהלת ויקיפדיה להעניק לישיבה את היכולת והסמכות המתבקשת לייצג את עצמה. בתודה מראש נתנאל זליקוביץ ר"מ

ההשקפה החרדית, ובמיוחד הליטאית, רואה את ההשקפה הציונית כבלתי לגיטימית לחלוטין. קשה להאמין שהישיבה הנוכחית מחזיקה בהשקפה שונה מזו הליטאית. כאשר ליטאי פותח ישיבה המיועדת במוצהר עבור בוגרי מוסדות ציוניים - אין ספק שהוא, כמו החברה הליטאית כולה, מצפים לכך שתלמידיו יחזיקו בהשקפה ראויה, כלומר לא ציונית. ייתכן בהחלט שמסיבות טקטיות הוא אינו מכריז זאת. התלמידים שמחליטים להפוך לחרדים אינם עושים זאת באופן מקרי, זו הדוגמה החינוכית הניצבת לפניהם. זה אכן מרצונם החופשי, כמו שרוב הליטאים מלידה נשארים ליטאים מרצונם החופשי, איש לא מאיים עליהם באקדח. אם כדבריך רק "חלק קטן" מהתלמידים הופכים לחרדים - אין ספק שהן הצוות החינוכי והן הסביבה החברתית שלהם רואים זאת ככישלון. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ע • 14:06, 2 בנובמבר 2009 (IST)

הניסוח "הישיבה מיועדת לגרום לתלמידים מבתים דתיים לאומיים להפוך לחרדים" הוא ניסוח בוטה, ולכן הסרתי אותו. בסופו של דבר, כל מוסד חינוכי מוביל את תלמידיו בדרך מסוימת, ומעצם היות הישיבה חרדית, ניתן להבין שהיא מובילה את תלמידיה אל החרדיות. דוד שי - שיחה 08:40, 16 בנובמבר 2009 (IST)

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

בסוף שנות השלושים היה הרב שפירא בסוף שנות העשרים שלו - אז מה עילוי כמוהו עשה בגיל 28 בישיבה קטנה ? לא מסתדר לי.שפ2000 - שיחה 15:55, 15 בנובמבר 2009 (IST)

צודק. כשישיבת חברון עברה לירושלים, בסוף תרפ"ט, הוא היה כבר בן 18. צריך למחוק גם מהערך שלו. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בחשוון ה'תש"ע • 23:41, 15 בנובמבר 2009 (IST)

הסרתי מהערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 08:41, 16 בנובמבר 2009 (IST)

ייתכן ומדובר בשנים הסמוכות למאורעות תרפ"ט שהישיבה בחברון הושמדה ואילו בירושלים טרם התבססה וישיבת תפארת צבי הייתה אז שלב ביניים עד להתבססות הישיבה במתכונת כלשהיא בירושלים. כאמור הישיבה התקיימה כבר בראשית שנות ה-30 וקשורה ישירות לעמודי התווך של מייסדי ישיבת סלבודקה כנסת ישראל בקובנה , כנסת ישראל חברון וחברון בירושלים. והיות והרב שפירא למד עשרות שנים בישיבת חברון סביר בהחלט שלמד במוסד שקדם לישיבת חברון בירושלים. הנושא צריך עוד עיון ובירור אבל הדבר בהחלט אפשרי. מי-נהר - שיחה 09:59, 8 באוקטובר 2010 (IST)

ישיבת חברון עברה ישירות לירושלים. למה שבחור ישיבה (אולי כבר אברך?), מוכשר ביותר, יפנה ללמוד בישיבה קטנה?! ובכל מקרה, מה המקור? נרו יאיר • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"א • 12:27, 8 באוקטובר 2010 (IST)

איני זוכר כרגע אבל בזמנו זה פורסם בביוגרפיה שלו באתרים שכתבו עליו אחר פטירתו, בכל אופן אני לא בונה על זה אלא על מחקר אישי שלי לגבי האישים שקשורים לפעילות של ישיבת תפארת צבי וישיבת חברון לאחר מאורעות תרפ"ט והקשרים ביניהם מדובר על אנשים שהיו בני דורו של הסבא מסלובודקה בני מקומו ואף נקברו בסמוך לו... אנשים שגם חלקו במעמד אחד ובמעשים משותפים פעילויות לצד גדולי ירושלים כמו הרב קוק ואשתו הרבנית רייזל. מה שהיה אז אינו כמו אח"כ וצריך להבין את המצב שהיה באותה תקופה, אין לי מספיק מידע מבוסס וממוקד אלא רק חלקים רבים מהפסיפס. לכן איני טוען להכניס את ריב אברום כרגע אם בכלל אני רק מעיר למי שבעתיד יראה שיש מצב. בכל אופן כרגע אין כמעט מידע בערך על הישיבה המקורית שהייתה אז כך שבכל מקרה יהיה משונה לראות דמויות כאלה בביוגרפיה של הישיבה כעת. מי-נהר - שיחה 15:10, 8 באוקטובר 2010 (IST)

וסתם שאלה בכנות אגב ספירת מס' התלמידים והגדרת גודל מוסד כ-ישיבה קטנה - כמה תלמידים למדו בשנת 1930 בישיבת מרכז הרב ? 25 ? מי-נהר - שיחה 15:13, 8 באוקטובר 2010 (IST)

איזה מקור יש לך שהרב שפירא למד בתפארת צבי? נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"א • 17:03, 12 באוקטובר 2010 (IST)

• כתוב באתר של ישיבת מרכז הרב - http://www.mercazharav.org.il/?pg=17
• כתוב באתר של ישיבת בית אל - במאמר שכתב הרב חיים שטיינר :בגיל צעיר מאוד נכנס רבנו לישיבת "תפארת צבי", שם התקרב לר' ראובן טרופ." - http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=6318
• באתר של משפחת ריבלין - http://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&task=view&id=240&Itemid=181

אגב שם טוענים שנולד ב-1911. מי-נהר - שיחה 18:47, 12 באוקטובר 2010 (IST)

בקיצור זה מאד פשוט. הוא למד שם כעילוי צעיר לפני שהייתה ישיבת חברון בירושלים ואז עבר לשם מי-נהר - שיחה 19:22, 12 באוקטובר 2010 (IST)

אכן, במבט שני הדברים נראים פשוטים: הוא למד שם לפני שהפכה לישיבה קטנה. בערך כתוב שהייתה קיימה כבר בשנות העשרים. נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"א • 20:07, 12 באוקטובר 2010 (IST)

פיצול הערך

הערך עוסק בשתי ישיבות נפרדות, שפעלו בזמנים שונים ולמטרות שונות, שהמשותף להן הוא שמן. לדעתי יש לפצלו לשני ערכים נפרדים. כצעד ראשון יצרתי הפרדה ברורה בגוף הערך. דוד שי - שיחה 08:33, 16 בנובמבר 2009 (IST)

המשותף הטכני הוא שמייסד השנייה היה ר"מ בראשונה וביניהן רק 8 שנים לערך. ברור שיש חוט מקשר, אך גם חוט מפריד, בין שתיהן. בשלב זה רצוי לדעתי להשאירן יחד. זה יועיל לקורא יותר משיזיק, וגם ככה לא מדובר פה בישיבה בגודל של ישיבת מיר או ישיבת חברון, שגם הן, למרות הפיצולים והשלוחות, מסתפקות בערך אחד. ‏DGtal‏ 10:44, 16 בנובמבר 2009 (IST)

עוד משותף טכני היא העובדה שזו אותה העמותה. ישנה עמותה אחת בשם 'תפארת צבי' ובמסגרתה פעלה הישיבה גם בשנות השלושים וגם כיום ( העמותה ככל הנראה מעולם לא נסגרה על אף שהישיבה לא פעלה מספר שנים). כל קשר בין הישיבות מקרי בהחלט. אפשר לחפש רישומים ולנסות להמציא קשר כזה, אבל זה לא יהיה יותר מהטעיית הקוראים.

הבהרה

לרב אברהם נח גולדיש זכויות רבות ועיקריות בפיתוח הישיבה בשנותיה הראשונות, וחבל מאוד שיש כאן גורמים המנסים לטשטש זכויות אלו. הרב גולדיש היה זה שרשם בפועל את התלמידים, וזה שהדריכם בשנה הראשונה כר"מ שיעור א' בדרכם בדרך התורה. מבוגר הישיבה בשנותיה הראשונות (תשמ"ט)

הסבר לשחזור לגירסה היציבה

הישיבה לוקחת תלמידים מישיבות תיכוניות בד"כ השייכות לתלמידי הציבור הדתי לאומי, ומנסה להדריך אותם להשקיע יותר בלימוד התורה ויותר לפעול ע"פ או"ח חרדי, ע"כ הגעת תלמידים מישיבת היישוב החדש שהיא ישיבה חרדית חשובה מאוד לישיבה ומשפיעה על אטפייה, וע"כ יש חשיבות רבה להוספת המשפט. העורך היהודי • שיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

גירסה יציבה זה תוכן ששרד בערך יותר משלושה שבועות. רחוק מהמקרה שלפנינו. לעצם העניין, אולי אינך יודע, גם ישיבת היישוב החדש היא ישיבה תיכונית, כך שזה מתאים למה שכתוב בפתיח של הערך על כך שהישיבה מקבלת בוגרי ישיבות תיכוניות, דתיים לאומיים וחרדיים. ההנחה שלך שישיבה זו "חשובה" יותר מן האחרות (אולי כי חרדי חשוב יותר?) היא סובייקטיבית. נרו יאיר • שיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ו • 22:29, 3 באוקטובר 2015 (IDT)

א. לא ראית היטב, הגירסה הכתובה הייתה כך כמה חודשים, עד שבא אלמ' ושינה אותה והחזרתי לגירסה לפני השינוי שלו, ואתה ביטלת את השינוי שלי כל' החזרת לגירסא של האלמ'.

ב. לא טענתי שחרדי יותר חשוב, טענתי שהגעת בחורים מישיבה חרדית לישיבה שרוב הבחורים שם הם מבנ"ע וכיוצ"ב היא חשובה, מפני שלישיבה יש ענין שהבחורים היוצאים ממנה יהיו בעלי אופי חרדי. העורך היהודי • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

נרו יאיר? העורך היהודי • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

א. לא נכון. העריכה שלך הייתה שם פחות מחודש עד שהאלמוני מחק אותה. כעבור כמעט חודשיים החזרת אותה, ואני השמטתי, ושוב החזרת וביקורת השמיט. כלומר יש גם רוב נגדך. ב. תן לי לשער: אתה לא באמת יודע מניין באים רוב הבחורים לשם (וגם לא יודע להבחין בין בני עקיבא ובין דתיים). יש לי רושם שכמו במקרים אחרים אתה טוען בלי לבדוק. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ו • 01:19, 9 באוקטובר 2015 (IDT)

א. למה חודש? לפני כמה שורות כתבת בעצמך שלושה שבועות, או שאולי אתה לא שם לב למה שאתה כותב. ב. אני מכיר את הישיבה מבפנים. ומכיר את הבחורים. השערתך כמו במקרים אחרים שגוייה. העורך היהודי • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

א. לא הבנת. כעבור שלושה שבועות גירסה הופכת ליציבה. הגירסה שלך אכן הייתה יציבה במשך כמה ימים, אבל אחר כך נמחקה והתייצבה גירסה אחרת. ב. כתוב בפתיח שבישיבה לומדים גם חרדים. זו טעות? נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ו • 15:42, 9 באוקטובר 2015 (IDT)

ב. החרדים שם הם מהישיבות: יישוב, מערבא, נהורא, נהרדעא. אבל זה רק בשנה שנתיים האחרונות, ומהיישוב יש הכי הרבה בחורים (מכל השאר לא יותר מ2). העורך היהודי • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

הרב נבצל והרב נויגרשל

הוספתי כי הרב נבנצל והרב נויגרשל העבירו שיעורים בישיבה.

מה זה העבירו? שיעור חד-פעמי? שיעור יומי במשך עשרים שנה? נרו יאיר • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ו • 13:00, 8 ביולי 2016 (IDT)

שיעורים שבועיים. אלו רבנים בעלי אוריינטציה חרדית מובהקת.Haryat - שיחה 16:47, 10 ביולי 2016 (IDT)

אנחנו יודעים שיש להם ולישיבה בכלל אוריינטציה ממש ממש חרדית. אנא הימנע מהמשך השימוש במילה הזאת, זה מובן מאליו ומיותר. שיעורים שבועיים במשך כמה שנים? נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ו • 20:13, 10 ביולי 2016 (IDT)

הישיבה מסמנת 'עילויים' גם בקרב תלמידיה בני הציונות הדתית ומשקיעה בהם מאמצים גדולים על מנת להביא אותם להתבדל מהשפעות העולם החילוני ולהתמסר ללימוד תורה ולשאיפות רוחניות בדרך של השפעה עקיפה- תוך מתן חופש כביכול, במקביל לצמצום יכולת הבחור לקבל מידע, העברת ביקורת חריפה על נושאים שלמד במקום ממנו הוא הגיע ושידול לחשיבה פחות ביקורתית ביחס לחיים בכלל ולרבנים בפרט. ומשום שהוא מרגיש את הלחץ החברתי המופעל עליו בידי חבריו לישיבה והרבנים, במקביל ללחץ המופעל עליו מבחוץ להתקדם בדברים אחרים, לרוב בחירתו תהיה ללכת אחרי ההדרכה הרבנית על מנת שיניחו לו, ועל נקלה ימצא את עצמו מקבל את מרות הרבנים ללא עוררין והופך לחרדי מן המניין. יתכן שיהיה שלם עם ההחלטה ויתכן שלא. מכל מקום, הכינוי עילוי מביא ללחץ לא פשוט על הבחור לוותר על שאיפות אחרות בחיים ולהתמסר ללימוד, שאם לא כן הוא עלול להחטיא את המטרה שלשמה בא לעולם. ולאכזב את עצמו ואת סביבתו.Haryat - שיחה 20:22, 10 ביולי 2016 (IDT)

ייתכן בהחלט שאתה צודק, אבל לא די בכך שיש לך האשמות כלפי הישיבה כדי שההאשמות האלה ייכנסו לערך. מן הסתם אחרים רואים את הדברים באופן שונה לגמרי. נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ו • 20:28, 10 ביולי 2016 (IDT)

אף אחד לא התיימר להכניס לערך דבר מעבר לחידוד המשמעות של הליכה למקום כזה. לא כל אדם יכול לעמוד בלחצים גדולים מצד דמויות סמכות, ולכן חשוב לי להבהיר את האופי של הישיבה ואת אורח החיים בה בצורה בהירה ומלאה על מנת שכל אחד יבחר בדרכו מתוך הכרת המציאות. כתיבת אנציקלופדיה אינה כוללת מטרות כאלו, אולם היא כן כוללת דרישה מהכותב להנגיש לאחר את המידע בצורה מדויקת ללא סטייה והעלמה עד כמה שניתן. מבחינה זו הערך לוקה בעמימות גדולה.Haryat - שיחה 20:50, 10 ביולי 2016 (IDT)

הבהרת חשיבות

לא ברור למה צריך ערך על ישיבה שבה לומדים 50 תלמידים (בדקתי באתר הישיבה אך אין נתונים) אני מסתמך על הכתוב בערך. --‏Yoavd‏ • שיחה 15:32, 12 ביולי 2016 (IDT)

החשיבות היא היסטורית בעיקרה, מן הערך: "כישיבה הקטנה הראשונה של היישוב החדש בירושלים בסגנון יהדות ליטא". מה שקורה שם היום זה נסיון החייאה של המוסד שנמשך כבר כמה שנים טובות. אבל לענייננו הערך אנציקלופדי גם אם הישיבה הייתה נסגרת לפני 20 שנה. ביקורת - שיחה 16:16, 12 ביולי 2016 (IDT)

יש מקום, אם כן, למחוק את הפסקה על הישיבה המתחדשת שמחוץ לשמה אין לה כל מכנה משותף עם הישיבה הראשונה. גם לבית כנסת איצקוביץ קוראים 'תפארת צבי'. הישיבה המתחדשת אינה ישיבה קטנה ואין לראות בה המשך של הישיבה הקטנה, כי אם ישיבה בפני עצמה, שמקימיה נתנו לה שם מפורסם מתוך יומרנות. Haryat - שיחה 18:12, 12 ביולי 2016 (IDT)

אתה תחליט קודם אם אתה בעד מידע אמין או מדוייק על הישיבה או בעד מחיקת הכתוב עליה. אתה לא סגור על זה? - לגוף דבריך, הנושא נידון כבר במעלה דף זה, מדובר בעמותה אחת, ואיש צוות הישיבה הישנה שהחייה אותה. אמנם מלאכותית, אבל כל עוד אין לגרסה החדשה של הישיבה חשיבות לערך בפני עצמה, יש טעם בהשארת המידע בערך זה. ביקורת - שיחה 20:50, 12 ביולי 2016 (IDT)

כמו שביקורת אמר. מי-נהר - שיחה 21:36, 12 ביולי 2016 (IDT)

איני רואה ערך אנציקלופדי במידע אודות הישיבה המחודשת. ולכן אני תומך במחיקת הערך, אולם כל עוד הוא קיים המידע חייב להיות אמין ומדויק ולכלול כמה שיותר פרטים רלוונטיים. נכון הדבר שהקים אותה איש צוות אחד של הישיבה הישנה, אפרים צוקרברג ז"ל, אולם הוא לא החיה את הישיבה אלא הקים ישיבה משלו ובחר להשתמש בשם הישן של הישיבה שנסגרה על מנת למשוך תלמידים. מעבר לכך אין שום זיקה בין הישיבה הקטנה של חברון לישיבה הזו שהקימו הוא וחתניו. משום אספקט שהוא. אלה שתי מסגרות שונות בתכלית, הן בגיל והרקע של התלמידים והן בהתנהלות. ודאי שאין היא ממשיכת דרכה ההסטורית והיא אף אינה מתיימרת להיות כן. Haryat - שיחה 22:27, 12 ביולי 2016 (IDT)

מסכים עם ביקורת. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ו • 22:58, 12 ביולי 2016 (IDT)

גם אני עם ביקורת. אולי היה עדיף אם החלק ההיסטורי היה ארוך יותר והחלק שעוסק בגלגול החדש היה מתומצת וקצר יותר. נתנאל - שיחה - הסתכלת היום על השמים? 14:02, 13 ביולי 2016 (IDT)

החלק החדש ימשיך להתארך ולהתארך בגלל שונאיו של הרב צוקרברג ז"ל שמגיעים לכאן מעת לעת ומנסים "לדייק את האמור בערך" באמצעות הארכתו עוד ועוד. או באמצעות הודעות כוזבות על פטירתו של הרב אשר אריאלי באמצע שבת (ראו היסטוריית גרסאות בערכו). לפי רמות השנאה נשמע שקורה שם משהו מאד רע, למה בעצם אתם (כל 'מדייקי' הערך) לא פונים למשטרה? ביקורת - שיחה 14:52, 13 ביולי 2016 (IDT)

לא כל פגיעה ניתנת להבהרה ולתלונה במשטרה. לא קל לי להתווכח כאן, לא כ"ש בבית משפט Haryat - שיחה 22:21, 13 ביולי 2016 (IDT)

הפוך גוטה. במשטרה אתה מגיש תלונה ודפקת את השונא שלך לכל החיים. בוויקיפדיה יורידו לו את התואר "הרב" בעקבות תלונתך... כאן הרבה יותר מסובך לבצע שינויים, כי אנחנו לא אתר חדשות ולא 'מחדשים', רק מעתיקים בתמצית את הידוע לעולם כבר קודם. ביקורת - שיחה 23:16, 13 ביולי 2016 (IDT)

לפעמים הפחד וההפתעה משתקים אותך ואתה לא עושה עד שכבר מאוחר. זה כבר נושא לשיחה פסיכולוגית, אבל מכל מקום זה המצב. בית האח הגדול לעילויים ולכפייתיים. Haryat - שיחה 08:29, 14 ביולי 2016 (IDT)

בוא נתעל את זה למקום חיובי, יש נושא כלשהו שאתה מתמחה בו? או חובב ברמה גבוהה? ביקורת - שיחה 11:14, 14 ביולי 2016 (IDT)

אני ורבלי ואוהב לנסח מחדש בצורה מקורית ומחודדת. מה שנקרא בפיך "מדייק הערך" "פייטנות" וכו' Haryat - שיחה 13:56, 14 ביולי 2016 (IDT)

התכוונתי לתחום ידע "נושא כלשהו", לא תחביב או גישה כללית לעולם. תחום ידע - הלכה, רפואה, חברה, מגדר, היסטוריה של ימי הביניים באסיה התיכונה, כאלה. ביקורת - שיחה 14:39, 14 ביולי 2016 (IDT)

תקשורת פוליטיקה ומשפט, ספרות Haryat - שיחה 15:33, 14 ביולי 2016 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: גם בתחום של היסטוריה של המשפט, או רק משפט הארד קור? את הדף הזה ראית? זה פרומיל ממה שחסר לנו. אם אתה מתעניין גם בהיסטוריה של המשפט, חסרים לנו ערכים על משפטנים חשובים באירופה, אבל גם לא על כל שופטי העליו בארה"ב יש לנו ערכים. בקיצור, המלאכה מרובה. תן כתף ובוא לעבוד, כך, תוך כדי לימוד ועיסוק בתחום שאתה מחבב, תוכל לתרום לאחרים ידע. זה כיף גדול, באמת. ביקורת - שיחה 15:45, 14 ביולי 2016 (IDT)

לא נראה לי שהתחום הזה יעניין אותי מספיק. יש לי מספיק מה לעשות, הערך של תפארת צבי הוא כעין תרפיה, בכלל לא אכפת לי מהישיבה הזו.Haryat - שיחה 16:10, 14 ביולי 2016 (IDT)

אז נושא אחר. יהיה אשר יהיה אתה מן הסתם מבין כבר שהתרפיה המעניינת שבחרת לך עולה בזמן וכוח לאנשים אחרים שגם להם לא אכפת מהישיבה הזו, אבל אכפת להם מהאנציקלופדיה הזו, ואם הם יזהו שאתה ממשיך לראות בערך סוג של תרפיה, ייתכן שהם ירצו לחסום אותך מעריכה במיזם. כך תגמור את ההיכרות שלך עם ויקיפדיה בהרגשה רעה. זכור, זו האנציקלופדיה שהנכדים שלך הולכים לקרוא. מציע לך שוב לקחת את הצעתי הקודמת בהתאמות הנדרשות. שתהיה לך שבת שלום והמשך ערב נעים. ביקורת - שיחה 18:43, 14 ביולי 2016 (IDT)

הישיבה קיימת כמאה שנה ויש לה מקום. גם לא ראיתי מה השתנה מאז הדיון הקודם שמצריך דיון מחודש. בורה בורה - שיחה 22:52, 14 ביולי 2016 (IDT)

ראו שיחה:ישיבת תפארת ישראל#לא הוקמו ישיבות ... / ישוב ישן / חדש

אנא ראו שיחה:ישיבת תפארת ישראל#לא הוקמו ישיבות ... / ישוב ישן / חדש מי-נהר - שיחה 21:37, 13 ביולי 2016 (IDT)

שבירה

להלן ההערה מספר 1 בהערות שוליים:

• "בשונה מהישיבות של היישוב הישן שהיו עד אז, כמו ישיבת עץ חיים וישיבת מאה שערים. לפני כן נפתחו ישיבות "אור זורח" ביפו, תפארת ישראל בחיפה, ובהמשך נפתחו בירושלים גם ישיבת קול תורה, בתל אביב ישיבת היכל התלמוד ובבני ברק נפתחו ישיבות תפארת ציון ופוניבז'".

• ההערה מכילה שיבושים והטעיות הן בפרופורציות וסדרי הזמנים, הן באיזכור וייחוס הישיבות והן בשימוש שגוי במינוחים ההיסטוריוגרפים. ישיבת מאה שערים אינה דוגמא בהקשר הנידון למה שנכתב: "ישיבות של היישוב הישן" אלא להיפך. ישיבת פוניבז שנוסדה בארץ ב-1940 זה כבר אחרי הקמה של הרבה ישיבות למיניהן בארץ. ישנן ישיבות רבות שלא מוזכרות כאן כלל ושחלקן אף קדמו למוזכרות כאן. יש לתקן ולסייג את התוכן בהתאם. מי-נהר - שיחה 23:04, 13 ביולי 2016 (IDT)

  הדילוג נובע כנראה מחסר בערכים רלוונטיים. אחרי שנכתוב על כל ישיבות התקופה נוכל לתת את חמש הראשונות באמת. אגב, ישיבת תורת חיים אמורה להיות מוזכרת בהקשר הזה. ביקורת - שיחה 23:15, 13 ביולי 2016 (IDT)

אני מציע להוסיף לכל הפחות את את הסיוג "בין היתר" ו"כגון" . ושוב כפי שכתבתי בערך הנכבד השני על הישיבה בחיפה. העיסוק בראשוניות הוא לכשלעצמו מצריך ניסוח זהיר , לחתוך בחרב בין מה שהיה ושרד את המלחמה שלא לדבר על כך שגם בישן הקיים יכול להתקיים חידוש וגם בחדש יכול להשתמר מהישן. לעניות דעתי לא נכון/יעיל במסגרת הידע המוזכר בערכים שבידינו לעסוק בסופרלטיב מבדיל תרבותית אלא לעסוק בתאור מקומו הבולט של צמיחת עולם התורה מבחינת היישוב המשתקם ומתחדש לאחר המלחמה ובתקופת המנדט. את העיסוק באופי המוסד אפשר לעשות בפרוטרוט בגוף הערכים. מי-נהר - שיחה 23:49, 13 ביולי 2016 (IDT)

הסרתי את מה שקרה אחר כך ואינו רלוונטי. לדעתי ישיבת מאה שערים השתייכה בבירור ליישוב הישן, גם אם בין ראשיה היו תומכי המזרחי. אפשר להוריד אותה אם זה לא מוסכם (חבל יהיה להשקיע עכשיו דיון ארוך על הדוגמאות בהערת השוליים). נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 11:17, 14 ביולי 2016 (IDT)

חשוב לציין שאף שבישיבה אין הטפה אקטיבית לשינוי התלמידים, עצם נוכחותם שם מהווה הטפה פאסיבית ע"י עידוד ניתוק מהסביבה הקודמת שלהם ומניעת הסתגלות לחיים מלאים לטובת מה שמכונה "שקיעה בלימוד תורה" או "שטייגען" ומוצב גבוה בראש סדר העדיפויות.

כבר כתוב בערך יותר מזה, ונדמה לי שכבר מיצינו את העניין לאורך ולרוחב. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"ז • 23:08, 29 באוקטובר 2016 (IDT)

מתי נסגרה

כתוב שנפתחה מחדש, מתי נסגרה? Uziel302 - שיחה 11:40, 9 במאי 2019 (IDT)