ישראל דושמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל דושמן

ישראל דוּשמַן (1884, וילנה, ליטא - 14 ביולי 1947, כ"ו בתמוז תש"ז, תל אביב) היה משורר עברי, פזמונאי, סופר, מתרגם ומורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווילנה. למד ב'חדר' ובישיבה, וכמו כן למד לימודים כלליים. נטש את הדת, ובשנת 1905 עלה לארץ ישראל. היה בין ראשוני המורים שלימדו בבתי הספר הראשונים בעברית. הוא לימד בגליל בתחילה, במושבות ראש פינה ומטולה, וכשנוסדה הגימנסיה העברית הראשונה בארץ, "גימנסיה הרצליה", היה בין המורים הראשונים בה במקצועות העברית, הלשון והספרות. דושמן היה מורה בגימנסיה ממש עד ימיו האחרונים.

דושמן נתן מכוחו גם לתיאטרון העברי, היה בין מייסדי אגודת "חובבי הבמה העברית", תרגם כחמישים מחזות מספרות העולם, בעיקר מרוסית, וזכה לראותם מועלים על הבימה. הוא נמנה בין מייסדי ספרות הילדים העברית החדשה בארץ, והרבה ליצור שירים, סיפורים מחורזים, מעשיות ותרגומים. שיריו, שהפכו לימים לשירי זמר, התפרסמו מאוד, ומושרים בארץ עד היום. ביניהם נתפרסמו במיוחד: "פה בארץ חמדת אבות", "החלוצים", "השקדיה פורחת" ויונתן הקטן. הוא נחשב בין חלוצי מחדשי הזמר העברי בארץ.

סיפור השיר "פה בארץ חמדת אבות" מלמד כיצד היו נוצרים שירי העלייה השנייה באותן שנים: בשנת 1912 יצאו תלמידי הגימנסיה העברית הרצליה לטיול לצפון הארץ. מנהל הגימנסיה ד"ר בוגרשוב פנה אל דושמן ואל חנינא קרצ'בסקי המורה לזמרה, וביקש מהם לכתוב יחד שיר לכת שאותו יוכלו התלמידים לשיר ולהפיץ במהלך הטיול ברחבי הארץ. הם בחרו את הלחן היידי הידוע "מארש הגלות", שכתב המלחין הרמן צבי ארליך למילים מאת מוריס רוזנפלד, וללחן זה כתב דושמן מילים שיהוו ניגוד גמור למילות הייאוש והעצב של השיר היידי. השיר נפוץ בכל הארץ, ואף הגיע לארצות הגולה, אך בגולה הוא הושר: "שם בארץ חמדת אבות".[1] דושמן גם כתב את המילים העבריות לשיר הילדים המוכר יונתן הקטן. כך נוצרו שירים בתקופת העלייה השנייה: מילים פונקציונליות המותאמות ללחן מוכר.

סיפוריו ושיריו נדפסו ברובם בעיתונות הילדים העברית, בעיתונים: "דבר לילדים", "אלומות", ו"עתוננו". הוא הוציא בעצמו כמה סדרות של ספרות לילדים, כגון "רימונים לילדים", "רימונים לנוער", ו"ספריה לילדים". גם תרגומו ל"פינוקיו", אחד מתוך תרגומים רבים מהסופר האיטלקי קרלו קולודי, התקבל באהבה רבה על ידי דורות של קוראים עבריים צעירים.

על שמו נקרא רחוב בשכונת נווה זאב בבאר שבע.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעלי המלאכה וכלי עבודתם (ציורים מאת לילי צדק, ושיר מאת י' דושמן), תל אביב: דביר, 1933.
  • ביקור: סיפור (ציור), אודסה: אחיאסף, 1912.
  • ככה הם עובדים (ציורים: ה. הכטקופף), הוצאת זימזון, 1977.
  • המורה: סיפור מאת ישראל דושמן, תל אביב: 1943.
  • מרגניות: סיפורים לפעוטות, מצוירים בידי נחום גוטמן, תל אביב: 1946.
  • שתי עזים; העורב הפקח (ערוך על ידי י' דושמן; צייר: ש' צייטלין), תל אביב: 1930.

תרגומיו

  • אחיקר האכר: מעשיה על פי מקור אנגלי, ישראל דושמן (ציורים: יפה טלרק), זימזון, 1978.
  • בממשלת בעלי החיים / מאת י' לונקביץ, בתרגום י' דושמן, יפו: 1911.
  • חד גדיא: פזמון פסח לילדי ארץ ישראל / על פי פירוזניקוף, יפו: 1910.
  • ימי חיינו: מחזה בארבע מערכות, מאת ל' אנדרייב (תרגם: י' דושמן) תל אביב: תיאטרון עברי הארץ ישראלי, [תרפ"ג] 1923
  • פינוקיו: קורותיו של ילד-עץ, מאת קרלו קולודי, 1965.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתן שחר, שיר שיר עלה נא, תולדות הזמר העברי.