חסידות תולדות אברהם יצחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדמו"ר שמואל יעקב קאהן
אדמו"ר אברהם יצחק קאהן
אדמו"ר אהרן ראטה בעל שומר אמונים
בית כנסת תולדות אהרן על חורבותיו נבנה בית כנסת תולדות אברהם יצחק
בית כנסת תולדות אברהם יצחק
מעמד "חינוך הטהור" של החסידות

חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מחוברת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות. נוסדה בשנת ה'תשנ"ז–(1996) כפלג פורש של חסידות תולדות אהרן בראשותו של האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן. חסידות תולדות אברהם יצחק נקראה על שמו של הר' אברהם יצחק קאהן והיא מונה כ-850 משפחות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אהרן ראטה שנודע בכינוי רבי אהרל'ה, הקים בשנת ה'תרפ"א-(1924) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה'. בשנת תרפ"ח-(1928) עלה הרב אהרן לארץ ישראל, בה פתח חבורה דומה בשם "שומר אמונים". לאחר פטירתו בשנת תש"ז מרבית חסידיו בחרו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן למנהיגם. הקהילה אימצה את השם "תולדות אהרן". בתקופתו התפתחה החסידות לממדים רחבים, מקהילה של עשרות חסידים בודדים הפכה לחסידות עם כ-800 חסידים בסוף ימיו, בשנת תשנ"ז.

לאחר פטירתו מרבית החסידים צידדו בבן השני, רבי דוד קאהן, והוא ירש את מוסדות החסידות. קבוצה אחרת של חסידים ביכרה בבן הבכור רבי שמואל יעקב קאהן, שקיבל את מבנה הישיבה של החסידות ובו פתח את בית מדרשו.

בין החסידים שהצטרפו לרבי שמואל יעקב היו רבי מאיר ברנדסדורפר, רבי דניאל פריש, הרב מנחם דוידוביץ'.

קהילות ומוסדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות תלמודי תורה בירושלים ובית שמש, וכן ישיבה קטנה וישיבה גדולה בירושלים. בנות החסידות לומדות במוסדות "חינוך ירושלים".

בשנת תשס"ט הוקמה קהילה קטנה של החסידות בביתר עילית. רבי שמואל יעקב קאהן מרבה לנסוע לקהילות החסידיות בעולם, והוא הצליח ליצור אהדה וחסידים רבים קיבלו את מרותו. תחת השפעה זו הוקמו קהילות של תולדות אברהם יצחק מקרב החסידים החדשים בחוץ לארץ, בבורו פארק, פלטבוש, ויליאמסבורג ומונסי. למשך תקופה פעל גם בית כנסת באנטוורפן. כמו כן הוקמה קהילה בבני ברק, אף היא בעיקר ממתקרבים חדשים לחסידות.

מאפייני החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האדמו"ר לחסידות שלושה מאפיינים, צניעות, תפילה ושבת. תקנות הצניעות והתפילה הם כמו בחסידות תולדות אהרן והן מיוסדות על "ספר התקנות" של רבי אהרן ראטה בו הוא מורה על כללי הלבוש הגברי והנשי, וסגנון ותקנות התפילה. שני נושאים אלו עומדים המרכז תקנון הקהילה, אם כי אין אכיפה על קיום התקנות כמו בחסידות תולדות אהרן.
הלבוש הגברי של החסידות כולל:

  • "קאפטען" הירושלמי - קאפטען מפוספס בצבעי כחול לבן בימות החול (לנשואים בלבד), קאפטען מפוספס בצבעי צהוב כחול לשבתות וקאפטען מפוספס בלבן לימים הנוראים (אף הוא לנשואים בלבד). הקאפטען כולל גם אפודה (וועסט) המכונה "סידריא", בצבעים תואמים לקאפטען.
  • יארמולקע לבנה - כיפת בד לבנה
  • מכנסיים קצרים, הנקשרים לגרביים ארוכים, שחורים בימי החול ולבנים לנשואים בשבתות וחגים.
  • כובע סופער - כובע קטיפה נמוך לימות החול.
  • חאלאט ירושלמי - חליפה בגיזרה מיוחדת.

הלבוש הנשי של החסיות כולל מטפחת ראש הדוקה - בימות החול בצבע שחור ובשבתות וחגים בצבע לבן, וכן גרביונים עבים בצבע שחור.

את נושא השבת אימץ רבי שמואל יעקב מחסידות ויז'ניץ, והוא כולל שימת דגש על קדושת השבת ועריכת טיש ליל שבת ארוך.

חסידות תולדות אברהם יצחק, מתאפיינת ביתר פתיחות בנוגע לקבלת חברים חדשים לחוגיה, מה שהפך את הקהילה להטרוגנית יותר ביחס לחסידות האם.

בז' באדר תשס"א יזם האדמו"ר סדר לימוד של "דף הקהילה", לימוד של חמישה דפי גמרא מדי שבוע. בחסידות יש מספר התארגנויות של לימוד משותף של דף הקהילה. בחסידות קבוצת עילית של אברכים להם תקנות מיוחדות בעבודת ה', כמו סדרי לימוד ארוכים, הקפדה על תפילה בבתי הכנסת של הקהילה, התנזרות ממותרות ועוד.

כאמור לחסידות הצטרפו חסידים רבים שרואים באדמו"ר את מנהיגם הרוחני, אך אלו ברובם לא הצטרפו לקהילה באופן מלא, ואינם לובשים את מלבושי הקהילה ואינם שולחים את ילדיהם למוסדות החסידות.