חסידות דושינסקיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנין חסידות דושינסקי בבני ברק

חסידות דושינסקיא (קרי: דושינסקי) הינה קהילה בעלת מוטיבים של חצר חסידית שמרכזה בירושלים. החסידות היא אחת הקהילות הגדולות של העדה החרדית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקהילה ייסד הרב יוסף צבי דושינסקיא (המכונה "מהרי"ץ דושינסקיא"), שעלה לארץ לאחר פטירתו של רבי יוסף חיים זוננפלד בשנת 1932, כדי לשמש במקומו כגאב"ד העדה החרדית. לאחר שעלה ארצה הקים בירושלים, בשולי שכונת בית ישראל, את ישיבתו, שנקראה על שמו "בית יוסף צבי".

לאחר פטירתו של המהרי"ץ בתש"ח התמנה לראשות הישיבה בנו, רבי ישראל משה דושינסקיא, שכיהן בתפקיד עד לפטירתו בכ"ב באדר ב' תשס"ג (2003). כיהן מספר שנים גם כגאב"ד העדה החרדית.

כנהוג ביהדות הונגריה, תלמידי הישיבות ראו בראש הישיבה את רבם המובהק, אף לאחר עזיבתם את הישיבה, ואף כינויו בפיהם היה "רבי". כמו כן, כנהוג ביהדות הונגריה, הנהגת ראש הישיבה הייתה מעין אדמו"רות. הוא היה עורך מעין טיש, אומר דברי תורה על התורה ובאגדה, נהג לברך את תלמידיו וכדומה. עם זאת, בישראל, מרבית תלמידיו פנו לאחר נישואיהם לחצרות חסידיות ממוסדות, בעיקר בעלי אוריינטציה הונגרית כמו תולדות אהרן, חסידות בעלז וחסידות ויז'ניץ.

רבי יוסף צבי עודד את תלמידיו אף אלו שמוצאם מיהדות אוברלנד (תלמידיו מגלאנטא) ללבוש לבוש חסידי (שטריימל בשבת וחליפה ארוכה באמצע השבוע). בתקופת רבי ישראל משה, פעלו מספר תלמידי אביו, בפרט יוסף דוידוביץ' והרב אברהם גולדשטיין, לפתח קהילה סביב רבי ישראל משה. הם עודדו אברכים להשתתף בטישים ובאירועים של הישיבה, ואט אט נוצרה קהילת אברכים לישיבה, עד שבמהלך השנים מרבית תלמידי הישיבה המשיכו להשתייך לקהילה לאחר נישואיהם, ובהמשך הישיבה הפכה לישיבת של בני הקהילה בלבד. מרבית בני הקהילה אימצו גם את הלבוש הירושלמי בשבתות ("קאפטן", "דז'ובה" וגרביים לבנים). עם זאת, עדיין הקהילה אינה חצר חסידית לחלוטין. כך למשל בטיש בליל שבת, משתתפים בעיקר תלמידי הישיבה.

בתקופת רבי ישראל משה הוקמה קהילה בבני ברק. בשנות ה-90, עם יציאת קהילות העדה החרדית לבבית שמש, הוקמה גם שם קהילה. בערים אלו קיימים גם תלמודי תורה וישיבות קטנות. כמו כן בירושלים ובבית שמש נפתחו בתי ספר וסמינרים לבנות.

כיום מכהן כראש הישיבה וכמנהיג הקהילה בנו, רבי יוסף צבי דושינסקיא. אחיו, רבי מרדכי יהודה דושינסקיא, מכהן כרבה של קהילת דושינסקיא ברמת בית שמש.

כמו חצרות חסידיות נוספות שמקורן בהונגריה (למשל חסידות סאטמר וחסידות תולדות אהרן) מתאפיינת גם חסידות דושינסקיא בסגירות ובהתבדלות קהילתית, בהתנגדות למדינת ישראל ובהקפדה על דיבור ביידיש.

בתי מדרש של חסידי דושינסקיא קיימים בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד, לונדון וניו יורק. נוסח תפילה של הקהילה נקרא נוסח מהרי"ץ והוא משלב את נוסח אשכנז ונוסח ספרד.

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף שיינברגר - סופר, מזכיר העדה החרדית
  • הרב אברהם יצחק אולמן - דיין בעדה החרדית וראש ועד הכשרות שלה
  • הרב אברהם גולדשטיין, שימש ר"מ ומשגיח בישיבת דושינסקיא ומקורבו של הרב ישראל משה
  • הרב חיים יוסף בלוי - מו"צ בעדה החרדית, מרבני ועד השחיטה של העדה החרדית ורב שכונת שמואל הנביא. בנו של הרב יעקב בלוי.
  • הרב עמרם אופמן - מו"צ בעדה החרדית
  • הרב אלכסנדר הברפלד - מו"צ בעדה החרדית
  • הרב גבריאל נויפלד - מו"צ בעדה החרדית ומראשי ועד הכשרות שלה


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.