לאחר פטירתו של המהרי"ץ בתש"ח התמנה לראשות הישיבה בנו, רבי ישראל משה דושינסקי, שכיהן בתפקיד עד לפטירתו בכ"ב באדר ב'תשס"ג (2003). כיהן מספר שנים גם כגאב"ד העדה החרדית. הוא היה עורך מעין טיש. עם זאת, בישראל, מרבית תלמידיו פנו לאחר נישואיהם לחצרות חסידיות, כמו תולדות אהרן, בעלז וויז'ניץ.
רבי יוסף צבי עודד את תלמידיו, אף אלו שמוצאם מיהדות אוברלנד, ללבוש לבוש חסידי (שטריימל בשבת וחליפה ארוכה באמצע השבוע). בתקופת רבי ישראל משה, פעלו כמה תלמידי אביו, בהנהגת יוסף דוידוביץ' והרב אברהם גולדשטיין, לפתח קהילה סביב רבי ישראל משה. הם עודדו אברכים להשתתף בטישים ובאירועים של הישיבה, והחלה להיווצר קהילת אברכים סביב הישיבה. במהלך השנים מרבית תלמידי הישיבה המשיכו להשתייך לקהילה לאחר נישואיהם, והיא הפכה לישיבת של בני הקהילה בלבד. מרבית בני הקהילה אימצו גם את הלבוש הירושלמי בשבתות ("קאפטן", "דז'ובה" וגרביים לבנים). עם זאת, עדיין הקהילה אינה חצר חסידית לחלוטין. כך למשל בטיש בליל שבת משתתפים בעיקר תלמידי הישיבה.
בתקופת רבי ישראל משה הוקמה קהילה בבני ברק. בשנות ה-90 הוקמה קהילה גם בבית שמש. בערים אלו קיימים תלמודי תורה וישיבות קטנות של הקהילה. בירושלים ובבית שמש נפתחו בתי ספר וסמינרים לבנות. בתי מדרש של חסידי דושינסקי קיימים גם באלעד, בני ברק אשדוד, לונדון וניו יורק. נוסח התפילה של הקהילה נקרא נוסח מהרי"ץ והוא משלב נוסח אשכנז ונוסח ספרד. לדוגמה, אומרים הודו קודם ברוך שאמר, ואומרים קדושה בנוסח נקדישך וכתר, אבל נוסח השמונה עשרה כמעט זהה לנוסח אשכנז. אומרים וידוי וי"ג מדות בתחנון בשחרית, אך לא במנחה.[2]
כיום מנהיג הקהילה וראש הישיבה הוא בנו של הרב ישראל משה, רבי יוסף צבי, חתנו של הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב) מייזליש רבה של קהילת סיגעיט בניו יורק. אחיו, רבי מרדכי יהודה, הוא רבה של קהילת דושינסקי ברמת בית שמש.
כמו חצרות חסידיות נוספות שמקורן בהונגריה מתאפיינת גם חסידות דושינסקי בהתבדלות קהילתית, בהתנגדות למדינת ישראל ובהקפדה על דיבור ביידיש.
