חסידות דושינסקיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנין חסידות דושינסקי בבני ברק

חסידות דושינסקיא (קרי: דושינסקי) היא קהילה בעלת מוטיבים של חצר חסידית שמרכזה בירושלים. החסידות היא אחת הקהילות הגדולות של העדה החרדית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקהילה ייסד הרב יוסף צבי דושינסקיא (המכונה "מהרי"ץ דושינסקיא"), שעלה לארץ לאחר פטירתו של רבי יוסף חיים זוננפלד בשנת 1932, כדי לשמש במקומו כגאב"ד העדה החרדית. הוא הקים בירושלים, בשולי שכונת בית ישראל, את ישיבתו, שנקראה על שמו "בית יוסף צבי".

לאחר פטירתו של המהרי"ץ בתש"ח התמנה לראשות הישיבה בנו, רבי ישראל משה דושינסקיא, שכיהן בתפקיד עד לפטירתו בכ"ב באדר ב' תשס"ג (2003). כיהן מספר שנים גם כגאב"ד העדה החרדית.

כנהוג ביהדות הונגריה, תלמידי הישיבה ראו בעומד בראשה את רבם, אף לאחר שסיימו לימודיהם בה, והמשיכו לכנותו "רבי". כמו כן, כנהוג ביהדות הונגריה, הנהגת ראש הישיבה הייתה מעין אדמו"רות. הוא היה עורך מעין טיש ונהג לברך את תלמידיו וכדומה. עם זאת, בישראל, מרבית תלמידיו פנו לאחר נישואיהם לחצרות חסידיות, בעיקר בעליות הונגרית, כמו תולדות אהרן, בעלז וויז'ניץ.

רבי יוסף צבי עודד את תלמידיו, אף אלו שמוצאם מיהדות אוברלנד (תלמידיו מגלאנטא), ללבוש לבוש חסידי (שטריימל בשבת וחליפה ארוכה באמצע השבוע). בתקופת רבי ישראל משה, פעלו כמה תלמידי אביו, בהנהגת יוסף דוידוביץ' והרב אברהם גולדשטיין, לפתח קהילה סביב רבי ישראל משה. הם עודדו אברכים להשתתף בטישים ובאירועים של הישיבה, והחלה להיווצר קהילת אברכים סביב הישיבה. במהלך השנים מרבית תלמידי הישיבה המשיכו להשתייך לקהילה לאחר נישואיהם, והיא הפכה לישיבת של בני הקהילה בלבד. מרבית בני הקהילה אימצו גם את הלבוש הירושלמי בשבתות ("קאפטן", "דז'ובה" וגרביים לבנים). עם זאת, עדיין הקהילה אינה חצר חסידית לחלוטין. כך למשל בטיש בליל שבת משתתפים בעיקר תלמידי הישיבה.

בתקופת רבי ישראל משה הוקמה קהילה בבני ברק. בשנות ה-90, עם יציאת קהילות העדה החרדית לבבית שמש, הוקמה גם שם קהילה. בערים אלו קיימים גם תלמודי תורה וישיבות קטנות של הקהילה. בירושלים ובבית שמש נפתחו בתי ספר וסמינרים לבנות. בתי מדרש של חסידי דושינסקיא קיימים גם באלעד, אשדוד, לונדון וניו יורק. נוסח תפילה של הקהילה נקרא נוסח מהרי"ץ והוא משלב את נוסח אשכנז ונוסח ספרד.

כיום מכהן כראש הישיבה וכמנהיג הקהילה בנו של הרב ישראל משה, רבי יוסף צבי דושינסקיא. אחיו, רבי מרדכי יהודה, מכהן כרבה של קהילת דושינסקיא ברמת בית שמש.

כמו חצרות חסידיות נוספות שמקורן בהונגריה מתאפיינת גם חסידות דושינסקיא בהתבדלות קהילתית, בהתנגדות למדינת ישראל ובהקפדה על דיבור ביידיש.

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף שיינברגר - סופר, מזכיר העדה החרדית
  • הרב אברהם יצחק אולמן - דיין בעדה החרדית וראש ועד הכשרות שלה
  • הרב אברהם גולדשטיין, שימש ר"מ ומשגיח בישיבת דושינסקיא
  • הרב חיים יוסף בלוי - מו"צ בעדה החרדית, מרבני ועד השחיטה של העדה החרדית. בנו של הרב יעקב בלוי.
  • הרב עמרם אופמן - מו"צ בעדה החרדית
  • הרב אלכסנדר הברפלד - מו"צ בעדה החרדית
  • הרב גבריאל נויפלד - מו"צ בעדה החרדית ומראשי ועד הכשרות שלה


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.