לדלג לתוכן

ישראל ניסן רוזנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישראל ניסן רוזנבוים מקרעטשניף קריית גת
לידה 23 באפריל 1949
כ"ד בניסן תש"ט
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בנובמבר 2019 (בגיל 70)
ט"ז בחשוון תש"ף
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אוהל אדמו"רי קרעטשניף ברחובות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קריית גת
חיבוריו נועם ישראל
השתייכות תנועת החסידות
אב רבי דוד משה רוזנבוים
אם אסתר רחל
ילדים דוד משה רוזנבוים, חיים מרדכי רוזנבוים עריכת הנתון בוויקינתונים
האדמו"ר מקרעטשניף קריית גת ה־1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי ישראל ניסן רוזנבוים (כ"ד בניסן ה'תש"ט, 23 באפריל 1949ט"ז בחשוון ה'תש"ף, 14 בנובמבר 2019[1]) היה האדמו"ר מקרעטשניף - קריית גת. מחבר הספר "נועם ישראל".

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברחובות לרבי דוד משה רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף, ולאסתר רחל[2], בת רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה. אחיו התאום הוא רבי מנחם אליעזר זאב ממשיכו של אביו ברחובות. בשנת תשכ"ט בהיותו בן 20 בלבד נפטר אביו האדמו"ר בפתאומיות בעת מסע השתטחות על קברי אבות ברומניה. לאחר כשנה עבר לקריית גת שם הוכתר לאדמו"ר.

בשנותיו הראשונות בקרית גת יזם להביא ציבור חרדי לעיר, בין הבאים היו חסידי גור בתקופת הרב פינחס מנחם אלתר. עם הזמן השכונה נהייתה חרדית. שנים לאחר מכן יזם הקמת שכונה חדשה "קריית רמות דוד" ע"ש אביו והקים שם בית כנסת וישיבה, שטיבלאך, מקווה ותלמוד תורה.

בשנת תשנ"ט בהיותו כבן 50 חלה הידרדרות במצבו הרפואי ורופאיו אמרו שימיו ספורים עד כדי שלושה חודשים בסופו של דבר הוא החלים וחי עוד כ-20 שנה, הוא הקפיד לחגוג בכל שנה, בנר שלישי של חנוכה את "יום ההצלה" שלו ממחלת הסרטן. וכן היה נוהג כאבותיו, ומנגן בכינור לאחר הדלקת הנרות את הניגון "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".

עסק גם בקבלה ולמד עם מקובלים ביניהם הרב ששון מזרחי ועם הרב מרדכי שרעבי[דרוש מקור]. מדברי תורתו שאמר בטישים ומעמדים חובר הספר "נועם ישראל".

הזמר ליפא שמלצר מתברך מאת האדמו"ר

נפטר בט"ז חשוון שנת תש"פ, במסע הלוויה בו השתתפו אלפים הוכתר בנו הבכור רבי דוד משה כאדמו"ר מקרעטשניף-קריית גת. שאר בניו הוכתרו לאדמו"רים מטערבישאן, טשרנוביץ ומיאלען.

נקבר בבית הקברות ברחובות, באוהל אדמו"רי קרעטשניף. על מצבתו נכתב שמו בצורה פשוטה ביותר ללא תואר "אדמו"ר", כפי שביקש בצוואתו.

  • רבי דוד משה ירש את מקומו של אביו. נשוי לבת-שבע, בת הרב עקיבא רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב.
  • רבי יחזקאל שרגא, האדמו"ר מטרעבישאן, נשוי לרבקה מרים, בת רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין. הקים חצר עם ישיבה בבית שמש.
  • רבי חיים מרדכי, האדמו"ר מקרעטשניף טשערנוביץ', נשוי לסימא, בת רבי דוד קאהן מתולדות אהרן, פתח חצר בירושלים, וצפוי לעבור לחריש (יישוב).
  • רבי שלום אליעזר זאב, האדמו"ר ממיאלען[3]. נשוי לבת האדמו"ר מראדושיץ, בשנים הראשונות כיהן כאדמו"ר בקרית גת, ובשנת תשפ"ד הודיע כי הוא עובר עם בני קהילתו לבני ברק, לשכונה החדשה "מתחם הסופרים" בצפון העיר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]