חסידות חוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קברו של ר' ישראל יעקב מחוסט, בעיירה בושטינה

חסידות חוסט היא חסידות רומנית, ענף מחסידות נדבורנא אשר נוסדה במאה ה-19. האדמו"ר הראשון היה רבי ישראל יעקב מחוסט.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי חסידות נדבורנא מגיעים עד לרבי מאיר הגדול מפרמישלאן תלמידו של הבעל שם טוב. רבי מרדכי מנדבורנא היה דור חמישי לרבי מאיר הראשון מפרימשלאן. ציווה שכל צאצאיו ישמשו באדמו"רות. רבי ישראל יעקב לייפר, בנו הרביעי של רבי מרדכי, התיישב בעיר חוסט וניהל משם את חצירו. היה חתנו של הרב ראובן פרנקל ממעליץ. היה מפורסם במופתיו, והיה רושם מרשמי רפואה לחסידיו. רבים מיהודי האזור נהרו אליו, אף אלו שלא היו חסידיו. נפטר בט' באדר תרפ"ט (1929), ונקבר בבושטינה ליד אביו. ארבעה מבניו שימשו כאדמו"רים, ביניהם ממשיכו רבי שמואל שמעלקע. חתנו היה הרב שלום גינצבורג מסטרוז'ניץ, אביו של רבי מרדכי מחבר ספר תפארת מרדכי לתולדות רבי מרדכי מנדבורנא.

בדור השני, מילא רבי שמואל שמעלקע את מקום אביו בחוסט. גדל אצל סבו רבי מרדכי מנדבורנא. גם הוא כאביו היה מפורסם במופתיו. היה מתפלל בהתלהבות, ונודע בפקחותו. נפטר בכ"ז בסיוון תרצ"ד (1934) ונקבר בבושטינה עם אבותיו. בנו ואחיו מילאו את מקומו.

אחיו רבי ישכר בער מחוסט, שימש גם הוא כאדמו"ר בחוסט, ואחר פטירת אחיו מילא את מקומו. הנהיג את העדה בימי השואה. נלקח לאושוויץ ונרצח במחנה בונה מונוביץ.

האדמו"ר מחוסט ארצות הברית (במרכז) עם בן דודו האדמו"ר הצעיר מפיטסבורג באשדוד

אחיו רבי ראובן חיים מויזער היה אדמו"ר בגרוסוורדיין. נקרא הרבי מויזער על שם הרחוב בו גר. נרצח בשואה. אח נוסף, רבי דוד, גם הוא אדמו"ר בגרוסוורדיין. נרצח בשואה.

החסידות אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי שמואל שמעלקע, רבי אהרן משה ניצל מהשואה והיגר לניו יורק. היה חתנו של רבי ברוך פנחס רבינוביץ מסקאליע. לפני המלחמה כיהן גם הוא כאדמו"ר בבודפשט. תורותיו הועלו על הכתב, בספר 'תולדות אהרן משה'. בספר מופיעות גם הנהגותיו וסיפור הצלתו בשואה בידי ראול וולנברג מתוך צעדות המוות.[1] בספרו הוא התייחס לשואה ולתקומה עם תפיסה מסודרת וסטואית, ולפיה דווקא החושך הלא טבעי מעיד על ההשגחה ודווקא הרוע החשוף מעיד על החוב המוסרי של היהודים בעולם.[2] נפטר בי"ז בטבת תשנ"א (1991) ונקבר בהר הזיתים.[3] בניו התאומים משמשים כיום באדמו"רות. חתנו היה הרב בנימין שיק, אב"ד טוקאי בפלטבוש.

  • בנו הגדול רבי שמעלקע מחוסט ארצות הברית, בבחרותו שימש את סבו האדמו"ר מסקאליע. בצעירותו עבד כיהלומן, לאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת גור. אחר זמן פתח ישיבה בשם "תורת חסד". לאחר פטירת אביו מילא את מקומו באדמו"רות. הוא פועל בתחום הכשרות.[4]
  • אחיו התאום רבי ברוך פנחס מכהן כאדמו"ר בישראל. רבי ברוך פנחס הוא חתנו של הרב שמואל אלכסנדר אונסדרופר, חמיהם של האדמו"ר מצאנז ורבי אשר אנשיל למברגר ממאקווא אלעד. יחסו למדינת ישראל הוא חיובי אך מסתייג. הוא תלמידו של רבי שלמה מבאבוב. לאחר פטירת רבי שלמה היה לחסיד של רבי שמעון נתן נטע בידרמן ממללוב. רבי ברוך פנחס עלה מארצות הברית לישראל. הוא דר והקים בתי כנסת בעמנואל, בירושלים (בשכונת גבעת שאול), בבני ברק, בראשון לציון, באלעד ובבית שמש. כיום מפעיל בית מדרש ברמת שלמה, אך ממשיך ללמד ולשמור קשר עם קהילתו בראשון לציון. קהילתו מתאפיינת במגוון רחב של הבאים בחצרו, מכל העדות. הוא פועל גם עם קהילת ביתא ישראל וריכז פרויקט עם זקני העולים מאתיופיה בבית שמש, שהתפללו בקביעות בבית מדרשו. הוא הכשיר צעירים למנהיגות דתית וחברתית.
הוא ערך והוציא את ספרו של אביו 'תולדות אהרן משה'. אחת לשנה, אור לי"ז בטבת עורך הילולה ברוב עם בהיכל קאליב בראשון לציון, שם הוא גם עורך את הדלקת ל"ג בעומר עם הסעודה והשיעור המסורתי על רבי שמעון בר יוחאי. דברי תורתו נאמרים בדרך כלל בעברית, ולקהל מתאים גם באנגלית או יידיש. האדמו"ר הוא גם מלחין, והוציא תקליט בשם "שבת ויום טוב בחוסט".[5]
  • אח נוסף הוא רבי ישראל יעקב המכונה אב"ד חוסט.

רבי יעקב יוסף בנו של רבי ראובן חיים מויזער ניצל אף הוא וכיהן כאדמו"ר מאונגוואר בארצות הברית.

חוסט-טאהש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו של רבי יעקב ישראל מחוסט היה רבי חיים שלמה לוי, בנו של רבי אלימלך מטאהש. רבי חיים שלמה נולד בשנת תר"נ. לאחר חתונתו התגורר בחוסט. לפני מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית וכיהן כאדמו"ר מטאהש-חוסט, אחר שאחיינו האדמו"ר מטאהש בקנדה רבי משולם פייש לאווי התבסס, הפסיק רבי חיים שלמה לקרוא לעצמו אדמו"ר מטהש והשתמש רק בשם חוסט. נפטר בי"ב בשבט תשמ"א (1981). נכדו (בן חתנו רבי צבי מאיר גינזבורג מנהל אגודת הרבנים בארצות הברית וראש בית הדין שלה) רבי משולם פייש גינזבורג (חתן רבי אהרן אריה כץ חתן רבי אליעזר טברסקי מפאלטישאן) ממלא את מקומו בבורו פארק, נחשב לדרשן גדול. נכד אחר הוא רבי יעקב שמשון טירנואר מחוסט בן חתנו רבי יהודה טירנואר (רב בית הכנסת שומרי שבת בבורו פארק). אחיו של הרב יהודה טירנואר, רבי אלימלך טירנואר מויליאמסבורג, מכונה לעתים אדמו"ר מחוסט אך אין לו בית כנסת עצמאי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, חלק ראשון - שושלת רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2006, עמ' 125-
  • יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 50-45

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי חתונה עם משפחות אדמורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי פרק 'מתולדותיו', הוא חזר לחוסט על מנת לשכנע את אמו האלמנה לשוב עמו לבודפשט, אך היא לא נענתה לו. לבסוף הגרמנים כינסו את היהודים למשלוח הראשון לאושוויץ. שוטרים שנכנסו אליהם הביתה לא ראו אותם יושבים עם המזוודות בסלון, והפכו את שאר הבית. עם עזיבתם, נגשו הרבי ואמו לתחנת הרכבת, בה נאספו היהודים, אך הוא, הלבוש בבגדי אדמורותו ניגש לתחנה לבודפשט, עלה לרכבת בלי שאלות ונחלץ מחוסט. ור' תיאור המשלוח הראשון מחוסט לאושוויץ, באתר יד ושם.
  2. ^ מאמרו על נח והמבול, וכן במבוא ל'פרקי אבות'
  3. ^ [1] על רבי אהרן משה לייפר קורותיו בשואה, הגעתו לארצות הברית ומעט על דבריו, על הפסוק בפרשת נח: "צהר תעשה לתיבה". תיבה - מלשון דיבור, וצוהר מלשון חלון - המכניס אור, ומכאן, כל דבר שתאמר, חשוב תחילה איך תכניס אור בדבריך אלו, אור שיבוא לאחרים. (אנגלית)
  4. ^ רבי שמעלקע מחוסט בהילולא לזכר אביו סרטון באתר בחדרי חרדים.
  5. ^ תקליט שירי חוסט ובהם רבים מניגוניו של האדמו"ר (אתר חסידיניוז)