חיים מרדכי רוזנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מנדבורנה
רבי חיים מרדכי רוזנבוים
רבי חיים מרדכי רוזנבוים
רבי חיים מרדכי רוזנבוים
לידה צ'רנוביץ שבאוקראינה
פטירה ט"ו בטבת תשל"ח
בני ברק
חיבורו העיקרי דבר חיים עה"ת ומועדים
מקום קבורה אוהל אדמור"י נדבורנה בהר הזיתים
חסידות חסידות נדבורנה
מקום מגורים רח' מינץ בני ברק
מקום פעילות ישראלישראל  ישראל
מספר בשושלת דור רביעי לרבי מרדכי מנדבורנה.
הקודם אביו רבי איתמר רוזנבוים
הבא בנו רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים
תחילת כהונה תרפ"ג
סיום כהונה תשל"ח
אב רבי איתמר רוזנבוים
אם הרבנית מלכה רוזנבוים
בת זוג הרבנית סימא רייזל רוזנבוים
ציוני ה"דבר חיים" מנדבורנה, ובנו "הבאר יעקב", בהר הזיתים

רבי חיים מרדכי רוזנבוים (תרס"ג - ט"ו בטבת תשל"ח[1]) מכונה ה"דבר חיים", היה האדמו"ר השביעי מנדבורנה, והשני בישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר הזקן מנדבורנה, ולמלכה, בשנת תרס"ג. גדל בטשערנוביץ ובגיל 15 התחתן עם הרבנית סימא רייזל בת דודו אחי אביו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. התגורר בסיגט ואחר כך בסערט שברומניה. בשואה הוגלתה משפחתו מעיר לעיר[2] בתנאים קשים. בהיותו בגטו דז'ורין כיהן בבית דין מיוחד להתרת עגונות.

כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. החל לשמש באדמו"רות (בשנת תרפ"ג). עלה לארץ ישראל בשנת תש"ז והתיישב בירושלים במעברת בית מזמיל. במלחמת השחרור עבר ליפו. לאחר קום המדינה פתח שם רבי חיים מרדכי את חצרו והקים גם את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת תש"י פתח בית מדרש בירושלים ברחוב עזרא שבשכונת הבוכרים. בשנת תש"כ עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה בחורים מישיבת סלבודקה הסמוכה וכן אברכים ירושלמים היו לחסידיו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

  • בנו רבי יעקב ישכר בער מילא את מקומו, ובימיו בנו את "קריית נדבורנה" ובית המדרש הגדול של החסידות בבני ברק
  • בנו הבחור יצחק אייזיק יהודה יחיאל שכונה 'אייזיקל' עלה באוניית המעפילים כנסת ישראל ונורה למוות על ידי הבריטים[3]. בג' בכסלו תש"ז נקבר בבית הקברות בחיפה[4]. כמו כן היו לו כמה ילדים שמתו בקטנותם ממחלות (לכאורה גנטיות).

חתניו:

חלקו במנהגי וניגוני נדבורנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים מרדכי הלחין כמה שירים המושרים עד היום בחצר חסידות נדבורנה. נוסח הדלקת נר חנוכה הנאמר כיום בחסידות נדבורנה הוא שילוב של הנוסח ששמע רבי חיים מרדכי מאביו רבי איתמר, ומחמיו אחי אביו רבי אליעזר זאב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכון דבר חיים, אביהם של ישראל, בעריכת חנוך ריגל, אדר ב' תשע"ו.
  • יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–50

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מת האדמו"ר מנדבורנה, דבר, 26 בדצמבר 1977
  2. ^ בין מסעותיהם: דורנשט, קאריובה, קאלאפט ומוגילוב.
  3. ^ עודד ישראלי, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות על אייזיק'ל רוזנבוים
  4. ^ ראו כאן.