חיים מרדכי רוזנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר מנדבורנה
רבי חיים מרדכי רוזנבוים
רבי חיים מרדכי רוזנבוים
רבי חיים מרדכי רוזנבוים
לידה ה'תרס"ג
צ'רנוביץ, אוקראינה
פטירה ט"ו בטבת ה'תשל"ח (בגיל 74 בערך)
בני ברק
מקום קבורה אוהל אדמור"י נדבורנה בהר הזיתים
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות ישראלישראל  ישראל
חיבוריו דבר חיים
בת זוג סימא רייזל רוזנבוים
אב רבי איתמר רוזנבוים
אם מלכה רוזנבוים
צאצאים יעקב ישכר בער רוזנבוים עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חסידות נדבורנה ה־דור רביעי לרבי מרדכי מנדבורנה.
תרפ"גתשל"ח
→ אביו רבי איתמר רוזנבוים
אדמו"ר שושלת נדבורנה ה־שמיני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ציוני ה"דבר חיים" מנדבורנה, ובנו "הבאר יעקב", בהר הזיתים

רבי חיים מרדכי רוזנבוים (תרס"ג - ט"ו בטבת תשל"ח[1]) מכונה ה"דבר חיים", היה האדמו"ר השביעי מנדבורנה, והשני בישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר הזקן מנדבורנה, ולמלכה, בשנת תרס"ג. גדל בטשערנוביץ ובגיל 15 התחתן עם הרבנית סימא רייזל בת דודו אחי אביו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף. התגורר בסיגט ואחר כך בסערט שברומניה. בשואה הוגלתה משפחתו מעיר לעיר[2] בתנאים קשים. בהיותו בגטו דז'ורין כיהן בבית דין מיוחד להתרת עגונות.

כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. החל לשמש באדמו"רות (בשנת תרפ"ג). עלה לארץ ישראל בשנת תש"ז והתיישב בירושלים במעברת בית מזמיל. במלחמת העצמאות עבר ליפו. לאחר קום המדינה פתח שם רבי חיים מרדכי את חצרו והקים גם את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת תש"י פתח בית מדרש בירושלים ברחוב עזרא שבשכונת הבוכרים. בשנת תש"כ עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה בחורים מישיבת סלבודקה הסמוכה וכן אברכים ירושלמים היו לחסידיו.

בין חסידיו ותלמידיו נמנו אישים מפורסמים ובהם: הרב נתן נטע לנדמן רבה של חולון לשעבר, הרב צבי גלבשטיין רב קהילת בית וגן באלעד, הסופר החסידי מרדכי גרליץ, הרב חיים דוד קובלסקי ראש מאורות הדף היומי, הרב נחום רגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

  • בנו רבי יעקב ישכר בער מילא את מקומו, והקים את "קריית נדבורנה" ובית המדרש הגדול של החסידות בבני ברק
  • בנו הבחור יצחק אייזיק יהודה יחיאל שכונה 'אייזיקל' עלה באוניית המעפילים כנסת ישראל ונורה למוות על ידי הבריטים[3]. בג' בכסלו תש"ז נקבר בבית הקברות בחיפה[4]. כמו כן היו לו כמה ילדים שמתו בקטנותם ממחלות (לכאורה גנטיות).

חתניו:

חלקו במנהגי וניגוני נדבורנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים מרדכי הלחין כמה שירים המושרים עד היום בחצר חסידות נדבורנה. נוסח הדלקת נר חנוכה הנאמר כיום בחסידות נדבורנה הוא שילוב של הנוסח ששמע רבי חיים מרדכי מאביו רבי איתמר, ומחמיו אחי אביו רבי אליעזר זאב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מת האדמו"ר מנדבורנה, דבר, 26 בדצמבר 1977
  2. ^ בין מסעותיהם: דורנשט, קאריובה, קאלאפט ומוגילוב.
  3. ^ עודד ישראלי, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות על אייזיק'ל רוזנבוים
  4. ^ ראו כאן.