חסידות קאליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קאליש הייתה חסידות שפעלה בגליציה המזרחית, ענף מחסידות פרמישלאן. האדמו"ר הראשון היה רבי דוד בן רבי מאיר הגדול מפרמישלאן. החסידות התייסדה בעיירה קאלוש (כיום אוקראינה) שכונתה בפי היהודים קאליש.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר הראשון מפרמישלאן היה מראשוני תלמידי הבעל שם טוב ולאחר פטירתו בשנת תק"כ החל לכהן באדמו"רות. נפטר בשנת תקל"ג. לאחר פטירתו בניו החלו לכהן באדמו"רות. בנו הבכור רבי אהרן אריה לייב בפרמישלאן ובנו השני רבי דוד בקאלוש. לאחר פטירת רבי דוד נקרא אחיינו רבי יצחק, בן אחיו רבי אהרן לייב מפרמישלאן, למלא את מקומו. רבי יצחק היה חתנו של רבי איתמר בעל בית מרזח בעיירה צ'יזיקוב (הסמוכה ללמברג) שהיה צדיק נסתר. רבי לוי יצחק מברדיטשוב שידכם. לאחר שנפטרה אשתו נישא בשנית וממנה נולדו לו חמשת ילדיו הקטנים. נפטר בו' בשבט ת"ר.

בני רבי יצחק היו:

הדור השלישי והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רבי ישראל:

  • רבי אהרן אריה מרוזשניטוב (רזניטוב).
    • רבי יצחק מרוזשניטוב.
  • רבי יצחק מקאליש ממלא מקום אביו.
  • רבי יהודה מקאליש.

רבי דוד איזאקסון:

  • חתנו רבי יצחק לייפר (בן רבי אהרן אריה בן אחיינו רבי ישכר בער מנדבורנא) מהרץ-רומאן שמילא את מקומו.
  • ילדיו האחרים היו רבי משה וחתניו רבי חיים לביל מפיאטרה-ניאמץ ורבי אהרן משה טויבש.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר צאצאים של רבי יצחק מקאליש מכנים את עצמם בשם קאליש, ביניהם רבי יוסף רוזנבוים בן רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ ורבי מרדכי יצחק מנדבורנה-קאלוש (המתגורר בשכונת רמת בית שמש ג' בבית שמש), בנו של רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו עליו עוד, באתר המודיע באנגלית.