חסידות פרמישלאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות פרמישלאן הייתה חסידות שפעלה בגליציה המזרחית. החסידות נוסדה על ידי רבי מאיר הגדול מפרמישלאן תלמידו של הבעל שם טוב. חסידות נוספת שיצאה מחסידות פרמישלאן היא חסידות קאליש.

מחסידות קאליש יצאו עשרות חסידויות דרך חסידות נדבורנה שרוב צאצאיה שימשו באדמו"רות. בדור האחרון, אחד מצאצאי אדמו"רי נדבורנה, רבי מאיר רוזנבוים, פתח חצר בשם "פרמישלאן". בנוסף, מספר צאצאים של אדמו"רי השושלת מכהנים בשם "פרמישלאן".

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי מאיר הגדול מפרמישלאן היה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. לאחר פטירת הבעל שם טוב החל לנהל עדה עצמאית. לאחר פטירתו ייסד בנו רבי דוד את שושלת קאליש. בן נוסף היה רבי פסח חסיד שלא שימש באדמו"רות.
  • רבי אהרן אריה לייב מילא מקום אביו בפרמילשאן, נפטר בב' באדר תקע"ג.
  • את מקום רבי אהרן אריה לייב מילא בנו רבי מאיר השני מפרמישלאן. בנו הגדול היה רבי יצחק לייפר כיהן בקאלוש על מקום דודו רבי דוד. ילדיו האחרים היו הרב יששכר דב (-ת"ר) מברז'ן, הרב יחיאל מיכל (-ט' בניסן תקצ"ג) מקומרנה וחתנו רבי שלמה רדליך ממיקולייב. רבי מאיר התפרסם בדורו כצדיק ובעל מופת גדול. נפטר בשנת תר"י.
    • רבי צבי שהיה חסיד סטרטין לשם נסע ללא ידיעת אביו. היה חתנו של רבי אהרן מברצ'יבה[1]. נפטר בחיי אביו.
      • רבי מרדכי אריה בנו של רבי צבי. בניו היו רבי אברהם מלבוב ורבי מאיר מפרמישלאן שהיה ממונה על ציון סבו רבי מאיר. זה האחרון כונה בשם רבי מאיר "בעל תפילה".
    • חתנו ואחיינו רבי חיים אברהם ממיקולייב, מילא את מקום חמיו. היה מפורסם כבעל מופת. היה מסתגף רבות וחילק כספים רבים לצדקה. נפטר בי"ז בניסן תרל"א. ילדיו היו: רבי מרדכי ממלא מקומו, רבי אהרן אריה וחתניו רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב והרב יצחק מלמברג.
    • כמו כן כיהן רבי צבי פרנקל-תאומים שהיה חתן רבי מאיר מפרמישלאן וממלא מקומו בפרמישלאן נפטר בשנת תרט"ו.
      • בנו וממלא מקומו רבי ישראל אריה נולד בשנת תק"צ. היה חתנו של רבי אלימלך רובין מסוקולוב, בנו של רבי אשר ישעיהו מרופשיץ. נפטר בי"ג בכסלו תרנ"א.
      • בנים נוספים של רבי צבי היו רבי בנימין מלבוב וחתנו רבי יהושע מפרמישלאן (אביהם של רבי מרדכי דוד מארצות הברית ורבי ישראל מלבוב).

הדור השישי והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי שמרלר, חתן רבי חיים אברהם ממיקולייב כיהן כאדמו"ר בחיי חותנו. בניו רבי יעקב שלמה רבי מאיר ורבי צבי מילאו את מקומו:

בניו של רבי ישראל לייב בן רבי צבי פרנקל חתן רבי מאיר מפרמישלאן:

  • רבי אשר ישעיהו חתנו וממלא מקומו של רבי לוי יצחק מסטרליסק. עבר לסטרי בשנת תרע"ד. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
  • רבי ברוך מסוקולובקה.
  • רבי אלימלך מפודהייץ. חתנו של רבי נחום בן רבי אהרן בנו של (סבו זקינו) רבי אשר ישעיהו מרופשיץ.
  • חתנו הרב אפרים זלמן מרגליות אב"ד לנקא.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשיכיו כיום הם נכדיו הרב אלכסנדר אשר בן רבי מאיר, רב קהילת אהל משה בווינה, ונכדו הרב שלמה בן-ציון הרבסט רב קהל פרמישלאן בפלטבוש-ניו יורק.
  • רבי נפתלי מרדכי שמרלר, (בן רבי מאיר, בן רבי יעקב שלמה נכד רבי חיים אברהם ממיקולייב חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן) כיהן בדורוהוי וביאס ולאחר מכן עלה לישראל והתיישב בעכו שם כיהן באדמו"רות בשם שאץ-פרמישלאן (בהיותו חתנו של רבי מאיר משאץ). היה חסידו של רבי ישכר דב מבעלז וכבחור נסע לבעלז שם היה מהיושבים ולמד חברותא עם הרב חיים מאיר יחיאל שפירא. שלח את ילדיו לארץ ישראל מחשש שיושפעו מהסביבה הגויית שהייתה בדורוהוי. בשנת תש"ז היה מבין האישים הבולטים ב"אגודת האדמו"רים והרבנים ברומניה" ופעל רבות בענייני יהדות. עלה לישראל בשנת תש"י. סירב לעבור לבני ברק ליד בניו באמרו שבבני ברק יש מספיק רבנים אך בעכו אין מספיק מי שיפעל בענייני יהדות. היה בעל תפילה קבוע בפסוקי דזמרא בחג השבועות אצל רבי אהרן רוקח. נפטר בכ"ז באדר תשכ"ט ונקבר בבית הקברות שומרי שבת.

צאצא נוסף, רבי יהודה לייפער מכהן כאדמו"ר מפרמישלאן באנטוורפן.

צאצאים מפורסמים של השושלת (מלבד שושלת נדבורנה) הם הרב נפתלי צבי שמרלר ראש ישיבת חיי עולם וחבר בד"צ העדה החרדית והרב אליהו שמואל שמרלר[2] ראש ישיבת צאנז.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרסה אחרת ברדיצ'ב.
  2. ^ בנו של הרב יעקב ישראל בן הרב משה מאיר בן רבי מרדכי ממיקולייב.