חסידות קרעטשניף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות ראחוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכניסה לעיירה קרטשונשטי (קרעטשניף) במחוז מרמורש ברומניה

חסידות קרעטשניף היא חסידות מגזע נדבורנה. האדמו"ר הראשון שכיהן בקרעטשניף (קרצ'ונשטי, Crăciunești, במחוז מרמורש, רומניה) היה רבי מאיר רוזנבוים, בנו של רבי מרדכי לייפר מנדבורנה, בן נינו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי לייפר (ה'תקפ"ד (1824) - ה'תרנ"ה (1845)) כיהן בהתחלה בנדבורנה לצד אחיו רבי אהרן אריה, בעל היד אהרן. בהמשך עבר לערים אחרות, בהן חוסט ובישטינא. לאחר פטירתו כל בניו שימשו כאדמו"רים, ביניהם בנו הרביעי רבי ישראל יעקב שכיהן כאדמו"ר מחוסט ונכדו רבי איתמר לייפר שכיהן כאדמו"ר מבישטינא. בניו האחרים התפרסו בערים שונות בהונגריה ורומניה. בנו השלישי רבי מאיר, ממשיכו העיקרי, כיהן כאדמו"ר בקרעטשניף שברומניה.

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר נולד בשנת ה'תר"ח. היה חתנו של רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש. התנהל כצדיק עממי והאוכלוסייה התייחסה אליו כבעל מופת. רבי מאיר שינה את שם משפחתו מלייפר לרוזנבוים. הנהיג עדתו בין השאר בערים יאס, טרעבישאן, מיאלען. בסוף ימיו עבר לעיירה קרעטשניף שעל שמה נקרא. נפטר בל' בסיוון ה'תרס"ח (1908).

רבי דוד משה רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם רבי אליעזר זאב מקרעטשניף ורבי איתמר מנדבורנה ממנו השתלשלה חסידות נדבורנה המרכזית בבני ברק.

רבי אליעזר זאב הוכתר בחיי אביו בגיל 15 לאדמו"ר בנדבורנה, שם כיהן חמיו רבי ניסן כאב"ד. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו בקרעטשניף. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר "ארבעה ארזים", מתוך שיחותיו של בנו רבי דוד משה, וכן בספרים "רזא דשבת" ו"רזא דעובדא" על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרעטשניף-סיגעט. נרצח באושוויץ בכ"ז באייר ה'תש"ד. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בן זקוניו רבי דוד משה לכהן כממלא מקומו כאדמו"ר מקרעטשניף.

בניו האחרים של רבי מאיר היו:

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מבניו של רבי אליעזר זאב כיהנו כאדמו"רים בחייו כמנהג נדבורנא. בנו בכורו היה רבי ניסן חיים[1] שכיהן כרב בבראדשין ולאחר מכן כאדמו"ר ורב בדרוהוביטש. נרצח בשואה. בנו הרביעי היה רבי מאיר חתנו של דודו רבי ישכר בער מסאטמאר. מילא את מקום חמיו בסאטמר וכיהן שם גם כמו"צ. בן נוסף היה רבי שמואל שמעלקע מביטשקוב. בן נוסף היה רבי מרדכי מפסט, חתן בן דודו רבי יעקב מנדבורנא-דברצין. חתנו של רבי אליעזר זאב היה אחיינו רבי חיים מרדכי מנדבורנה.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין ישיבת חסידות קרעטשניף ברחובות

רבי דוד משה רוזנבוים, (ט' בתשרי ה'תרפ"ה, 1924 - ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט, 1969) מילא את מקום אביו לאחר השואה. הוא הקים בתחילת שנות ה-50 את קריית קרעטשניף ברחובות. הקים תלמוד תורה וישיבה בשם "שער אליעזר" ברחובות. בנו הגדול, רבי מנחם אליעזר זאב, ממלא את מקום אביו בקריית קרעטשניף ברחובות. בנים נוספים החלו לכהן באדמו"רות לאחר נישואיהם. בנו השישי הוא רבי יוסף שלמה, חתן קרוב משפחתו רבי ישראל רוזנבוים מסטניסלב (בנו של רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא).

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף רחובות

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי, הוא חתנו של רבי יואל בער מראצפרט-ברזיל.

החסידות תחת הנהגתו מונה כ-600 משפחות, מהן בקריית קרעטשניף ברחובות כ-250 משפחות, ובשכונת פסגת קרעטשניף הסמוכה עוד כ-80 משפחות. קהילות נוספות קיימות בבני ברק, בירושלים, ביתר עילית, אלעד ומודיעין עילית.

מוסדות החסידות: ישיבה גדולה וישיבה קטנה, שבהן מתחנכים כ-150 בחורים, תלמוד תורה "בני משה", בית ספר יסודי בנות אסתר, סמינר חסידי, גני ילדים, כוללי אברכים, שטיבלאך ומקווה. לחסידות גם ארגוני חסד, בהם ארגון "לשבוע מטובך" שמחלק מנות אוכל בבית החולים קפלן ברחובות ופעילויות רווחה נוספות. פנחס הומינר מייצג את החסידות במועצת העיר רחובות.

קרעטשניף קריית גת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי דוד משה הוא רבי ישראל ניסן. כיהן כאדמו"ר מקרעטשניף בקריית גת עד לפטירתו בט"ז בחשוון תש"פ. את מקומו ירש בנו הרב דוד משה, נשוי לבת-שבע, בת הרב עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב. שאר הבנים מונו אף הם כאדמורי"ם: הרב יחזקאל שרגא חתן הרב אריה רוזנפלד האדמו"ר מפינסק קרלין מכונה האדמו"ר מטריבישן. הרב חיים מרדכי, חתן הרב דוד קאהן מתולדות אהרן, מכונה האדמו"ר מצרנוביץ. הרב שלום אליעזר, חתן הרב ישראל הורונציק מרדושיץ, מכונה האדמו"ר ממיהלין.

ביטשקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השלישי של רבי דוד משה היה רבי זיידא שמואל שמעלקא (י"ד בטבת תשי"ב, 1952 - כ"א באדר ב' תשע"ד, 2014) חתן רבי משה זאב פרידמן, רבה של יפו. כיהן כאדמו"ר מביטשקוב ביפו[2]. עסק בהחזרה בתשובה.

את מקומו ממלא בנו רבי דוד (נולד בה'תשל"ז, 1977), חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא רייך, חתנו של האדמו"ר מז'מיגרד. בחיי אביו כיהן כרב בית המדרש "המאור" ביפו וכאביו עסק בהחזרה בתשובה.

פרמישלאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרביעי של רבי דוד משה הוא רבי מאיר רוזנבוים חתן רבי חיים אליעזר הורנצ'יק חתנו של רבי משה מרדכי בידרמן. מכהן כאדמו"ר מפרמישלאן בקריית הרצוג שבבני ברק. החסידות תחת הנהגתו מונה כמאה משפחות. ישנם חסידי פרמישלאן בכמה ריכוזים בישראל, באירופה ובארצות הברית. מוסדות החסידות כוללים ישיבה גדולה וישיבה קטנה, שבהן מתחנכים כמה עשרות בחורים, תלמוד תורה, כולל אברכים, בתי חינוך לבנות ומוסדות נוספים.

קרעטשניף מונסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו החמישי של רבי דוד משה הוא רבי יוסף שלמה רוזנבוים. מתגורר בעיירה מונסי שבארצות הברית ומכהן בה כאדמו"ר מקרעטשניף.

ענפים נוספים בשושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות קרעטשניף סיגעט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי צבי הירש רוזנבוים כיהן אף הוא כאדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט בכפר אתא ולאחר מכן בירושלים. נולד בשנת ה'תר"פ בסיגט לרבי ניסן חיים מבראדשין בכור בניו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. אחרי השואה עלה לירושלים וערך טישים בעודו בחור. לאחר חתונתו עבר לקריית אתא (אז כפר אתא). בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים, והקים בית מדרש ברחוב אבינועם ילין. נפטר בה'תשס"ו. לאחר פטירתו נוצר קרע בין שני בניו שמונו לאדמור"ים[3]:

  • רבי ניסן (ניסל'ה), מכונה "האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים". חצרו היא בבית מדרשו של אביו, ויש לו בתי מדרשות ברחוב השל"ה בבני ברק וגם בבית שמש ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז פתח ישיבה באלעד[4]. בנו הרב דוד שלמה הוא רב הקהילה בישראל. בנו הצעיר הרב מאיר איתמר (חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מנדבורנא ווערדיין) הוא "מגיד מישרים" ודברי תורתו מופצים בחוברות 'דרך אמונה'.
  • רבי זיידא אליעזר זאב (זיידל'ע), מכונה "האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט". התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש. בשנת ה'תשע"ה עבר לגור בירושלים[5], ובית מדרשו נמצא בשכונת בית ישראל ברחוב רפפורט. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון[6]. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.

חסידות ראחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיש פורים ה'תשע"ו בחסידות ראחוב

רבי אליעזר זאב, בנו של רבי יצחק מראחוב ניצל מהשואה ועלה לארץ והתגורר ברמלה. בתחילת שנות ה-60 פתח בית כנסת ברמת גן על גבול בני ברק.[7] היה חתנו של בן דודו רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה. חתניו הם: רבי שלמה שמואל כהנא מספינקא ירושלים רבי יהודה מלינסק, רבי גדליה משה ראטה משומרי אמונים-אשדוד, ורבי יצחק אייזיק כהנא (בן רבי משה נחמן בן רבי יוסף מאיר מספינקא ירושלים) .

בנו של רבי אליעזר זאב הוא רבי יחיאל מאיר רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי מראחוב. חתנו של רבי ישעיה שנייבלג, רב היישוב בני ראם. בנו רבי דוד צבי רוזנבוים הוא האדמו"ר ממז'יבוז'.

ישנה חסידות נוספת בשם "קהילת ראחוב" אף היא בבני ברק אך היא אינה קשורה לשושלת נדבורנה. אב"ד הקהילה הוא הרב מנחם מנדל הורביץ, חתנו של רבי שלמה זלמן פרידמן רבן של ראחוב ולוגנו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות קרעטשניף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חתנו של הרב צבי הירש ריינמן רבה של קרעטשניף וחתנו של רבי אברהם אהרן טייטלבוים, בנו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים וחתנו של רבי יחיאל מקולבוסוף.
  2. ^ משה ויסברג, כרעם בצהריים • האדמו"ר של יפו זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 23 במרץ 2014
  3. ^ יונה גרין, בחדרי חרדים, חתונה: האחים האדמו"רים רבו - הגיס הפריד, באתר בחדרי חרדים, 14 באוגוסט 2013
    משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018
  4. ^ משה ויסברג • צילום: מאיר וידר, קרעטשניף ירושלים פתחו את 'מבצר התורה' באלעד, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2016
  5. ^ משה ויסברג, לאחר מחלה: כלת הרבי מקרעטשניף סיגעט הלכה לעולמה, באתר בחדרי חרדים, 1 ביוני 2016
  6. ^ יואל ביטלמן, בחדרי חרדים, שעות לפני קבלת הפנים לאדמו"ר: בית המדרש נשרף, באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2011
  7. ^ בית הכנסת ראחוב ברח' ברקאי 20, רמת גן