ישראל (לוליק) קמחי
 | |
| לידה |
1938 (בן 86 בערך) ירושלים, ישראל |
|---|---|
| ענף מדעי | מתכנן ערים |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית |
| מוסדות | מכון ירושלים למחקרי מדיניות, עיריית ירושלים |
| פרסים והוקרה |
יקיר ירושלים (2010)  |
  | |
ישראל (לוליק) קמחי (נולד ב-1938) הוא מתכנן ערים, לשעבר מנהל אגף התכנון בעיריית ירושלים וחוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות. בשנת 2010 זכה באות "יקיר ירושלים" ובשנת 2023 זכה באות "יקיר התכנון" מטעם איגוד המתכננים בישראל.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל קמחי (לשעבר: ישראל אריה מילהלטר) נולד בשכונת כרם אברהם בירושלים. אביו עבד בסוכנות היהודית ואימו הייתה מורה לפסנתר.
בעל תואר ראשון בגאוגרפיה והיסטוריה כללית ותואר שני בגאוגרפיה ותכנון עירוני, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנים 1964–1972 היה חבר בצוות התכנון של תוכנית אב ירושלים 1968, תוכנית האב הראשונה מאז ימי המנדט הבריטי.
בשנים 1974–1986 עמד בראש האגף למדיניות תכנון בעיריית ירושלים ועבד תחת טדי קולק.[2] בהנהלתו נקבעה דמותה של ירושלים המורחבת, הכוללת שכונות "חיצוניות", שימור מתחמים ומבנים, בניית מבני תרבות ועוד. תוכניות האב הרבות שהכין קיבלו תוקף סטטוטורי ואומצו כתוכניות הקובעות את עקרונות הפיתוח העירוני.
בין השנים 1965-2015 שימש מרצה בחוג לגאוגרפיה ובמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית.
החל משנת 1983 שימש חוקר בכיר ומרכז מחקרי ירושלים במכון ירושלים למחקרי מדיניות, ובמסגרת עבודתו כתב וערך עשרות מאמרים, ספרים ופרסומים מחקריים על פיתוחה ועתידה של ירושלים ועל שימור נכסי המורשת בעיר.
ב-1986 החל לשמש יועץ עצמאי בנושאי תכנון עירוני ואזורי, ובעבודת המחקר הניח את היסודות לשימור נכסי המורשת הבנויה בירושלים. בעקבות מחקריו נבחר ליושב ראש המועצה לשימור אתרים בירושלים.
לאורך השנים עמד בראש צוות התכנון של תוכנית המתאר המחוזית למחוז ירושלים (תמ"מ 1/30), והשתתף בצווי תכנון רבים נוספים, ובהם – צוות התכנון לעיר העתיקה, צוות התכנון למערכת החינוך במזרח ירושלים, צוות התכנון לספריות הציבורית בישראל וצוות התכנון לאגן נחל קדרון. כמו כן, שימש יועץ למועצה לביטחון לאומי בעניין גדר הביטחון בירושלים; חבר בצוות החשיבה על הסדרי שלום בירושלים; מייסד תוכנית אב לתרבות לאוכלוסייה החרדית בירושלים ומייסד תוכנית אב למערכת החינוך במזרח ירושלים.[1][3]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 (תש"ע) הוענק לו אות "יקיר ירושלים" מטעם עיריית ירושלים.[3]
בשנת 2023 זכה באות "יקיר התכנון" מטעם איגוד המתכננים בישראל.[4]
מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אטלס ירושלים, מסדה, 1973 (עם דוד עמירן ואריה שחר)
- הרי ירושלים ושפלת יהודה, מדיניות שימור ופיתוח בר קיימא, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2000
- ירושלים בת קיימא: סוגיית בפיתוח ובשימור, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2004
- אגן נחל קדרון: המרחב החזותי של העיר העתיקה, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2009
- ישן מול חדש בירושלים: על שימור מבנים ומרקמים היסטוריים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2014
- מאה שנות תכנון עירוני בירושלים, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דליה טל, המתכננים כבר הפנימו את קמפ דיוויד, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2000
- אודי שישון, "ברגע שחרדים נכנסים לרובע היהודי, החילונים יוצאים", באתר גלובס, 18 במאי 2015
- נדב שרגאי, עקב אכילס, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2019
- אתרי מורשת ושימור מבנים: מי קובע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בינואר 2020
- ייהודית אופנהיימר, מה זה משנה סיפוח "גדול" או "קטן" – האסון בדרך, באתר הארץ, 1 ביולי 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ישראל (לוליק) קמחי באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
- ^ רועי נחמיאס, "חזון איחוד ירושלים של קולק נכשל", באתר ynet, 3 בינואר 2007
- ^ 1 2 יקירי ירושלים לשנת תש"ע באתר עיריית ירושלים
- ^ ישראל (לוליק) קמחי – יקיר התכנון 2023, בעמוד הפייסבוק של איגוד המתכננים בישראל
| בקרת זהויות |
|
|---|