הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף למ"ס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
לוגו הלמ"ס
הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים
הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים בגבעת שאול
מידע כללי
מקור סמכות פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-
משרד אחראי משרד ראש הממשלה
הקמה 1948
ראש משה פולק (הסטטיסטיקאי הראשי)
מנהל/ת דני פפרמן
מטה מרכזי ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 267,153 אלפי ₪ (2015)
www.cbs.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך של משרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972. משרדה הראשי של הלשכה נמצא בירושלים, שלוחות נוספות פועלות בתל אביב ובחיפה בראשה עומד הסטטיסטיקן הממשלתי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה, בהמשך לפעילותן של המחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט והמחלקה לסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית.

בשנת 1995, נערך במדינת ישראל מפקד האוכלוסין המקיף האחרון במתכונת מלאה (מפקד בו מבקשים מכל משקי הבית במדינה למלא שאלון) במפקד הבא, שנערך בין דצמבר 2008 ליולי 2009, השתנתה מתכונת המפקד והוא הוגדר כ-"מפקד משולב", שבו נאספו נתונים רק מ–20% ממשקי הבית בישראל באמצעות ראיונות פנים אל פנים שבהם נכללו כ-400 אלף משקי בית, בנוסף לסקר טלפוני שנערך בקרב 250 אלף איש. לנתונים אלה צורפו נתונים שונים המבוססים על מרשם התושבים של משרד הפנים.[1]

החל משנת 2002 מבצעת הלשכה אחת לשנה סקר חברתי המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה בגיל 20 ומעלה ובוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר מבוסס על מדגם חדש בכל שנה ומספק מידע מעודכן על רווחת האוכלוסייה בישראל.

ביולי 2016 שונה תואר התפקיד מ"סטטיסטיקן ממשלתי" ל"סטטיסטיקן לאומי".[2]

הסטטיסטיקנים הלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנות כהונה
רוברטו בקי 1948(קום המדינה)–1971
משה סיקרון 1972–1993
יוסף יהב 1994–2001
שלמה יצחקי 2002–2012
דני פפרמן המכהן, משנת 2013 עד היום

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתון הסטטיסטי הבולט ביותר שמפרסמת הלשכה הוא מדד המחירים לצרכן בישראל, המתפרסם מדי חודש ב-15 בו, ומשקף את השינוי במחירי המוצרים הקמעונאיים בחודש החולף. מדדי מחירים נוספים הם "מדד התשומות לבנייה" ו"מדד מחירים סיטונאיים". חוזים רבים במשק מתבססים על הצמדה לאחד ממדדים אלה. נתון נוסף שזוכה לתשומת לב רבה הוא "השכר הממוצע למשרת שכיר" (ידוע יותר בשם "השכר הממוצע במשק"). גם מדד זה מתפרסם אחת לחודש, והוא משקף את השינויים בשכר הממוצע, בכלל המשק ולפי ענפים.

בין הפרמטרים שמפרסמת הלשכה: התוצר המקומי הגולמי, המודד את קצב הצמיחה במשק הישראלי, וכן הצריכה הפרטית לנפש, המלמדת על רמת החיים.

פרסומי הלשכה העיקריים הם:

  • הירחון הסטטיסטי לישראל: פרסום חודשי ובו מידע סטטיסטי במבחר תחומים: מחירים, עבודה ושכר, סחר חוץ, בריאות, שוקי הכספים ועוד.
  • שנתון סטטיסטי לישראל: פרסום שנתי ובו מידע סטטיסטי, תרשימים ועוד.
  • סטטיסטיקה של עבודה ושכר המכילה ירחון לסטטיסטיקה של שכר ורבעון לסטטיסטיקה של כח אדם.
  • הודעות יומיומיות לתקשורת המפרטות את המידע העדכני ביותר אשר מפרסמת הלשכה. מידע על מועד כל הודעה ידוע מראש ומופיע באתר הלמ"ס.

סקרי הלמ"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה עורכת סקרים שוטפים שנתיים וחודשיים, וכן מבצעת סקרים ייעודיים אחת למספר שנים.[3]

מפקד האוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי כעשר שנים בערך עורכת הלשכה את "מפקד האוכלוסין והדיור", שבו 20-10% מכלל משקי הבית בישראל נדרשים להשיב לשאלון המשמש, לאחר עיבודו, למתן מידע דמוגרפי על תושבי המדינה. נתונים אישיים שנאספים במפקד זה נשמרים בסודיות מלאה, ורק המידע הסטטיסטי המופק מהם מוצג לציבור. במדינת ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים: 1948, 1961, 1972, 1983, 1995 ו-2008. בעבר המפקד כלל את כל משקי הבית בישראל.

סקרי משפחות שוטפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סקר כוח אדם: סקר חודשי שוטף - הגדול מכלל סקרי הלמ"ס השוטפים. מטרת הסקר לעקוב אחר תכונות כוח העבודה בישראל כמו: השתתפות בכוח העבודה, תעסוקה, אבטלה, ענפי הכלכלה ומשלחי היד העיקריים של מועסקים, היקף המשרה וכדומה. אומדני שיעורי האבטלה והתעסוקה שהלמ"ס מפרסמת הם על בסיס סקר זה. בגרסתו הנוכחית (החל משנת 2012), נאספים נתוני הסקר בשמונה שלבים (שמונה פעמים): בשלב הראשון נערך ריאיון פנים אל פנים באמצעות שאלון ממוחשב, ובשבעת השלבים האחרים נערך ריאיון טלפוני ממוחשב. הנדגמים מרואיינים במשך ארבעה חודשים רצופים, הפסקה של שמונה חודשים וארבעה ראיונות נוספים בארבעה חודשים שלאחר מכן. בכל חודש נפקדים 12 אלף דירות.
  • סקר הוצאות והכנסות: סקר שנתי שוטף. מטרת הסקר לקבל מידע על רמת החיים, על הכנסות, על הוצאות, על בעלות על מוצרים ועל תנאי הדיור של משקי הבית בישראל. על בסיס סקר זה מחשבים את סל המוצרים והשירותים לשם חישוב מדד המחירים לצרכן, ואת מרכיב הצריכה הפרטית בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). עד שנת 2012 הלמ"ס היה מבצע שני סקרים נפרדים, סקר הכנסות וסקר הוצאות ובשנת 2012 הם אוחדו לסקר אחד.
  • סקר חברתי: סקר שנתי שמטרתו לספק מידע על תנאי החיים ועל רווחת האוכלוסייה בישראל. הסקר החברתי מורכב מחלק קבוע וחלק משתנה. החלק הקבוע, כולל מגוון שאלות חברתיות בתחומי הבריאות, הדיור, התעסוקה והמצב כלכלי. החלק המשתנה חוקר בהרחבה בכל שנה נושא אחר. זהו סקר נפשות וכולל כ-9,500 נדגמים.
  • סקר ארוך טווח: סקר רב שנתי, העוקב העוקב אחר מדגם קבוע לאורך שנים. מטרת הסקר תיאור והבנת תהליכים חברתיים וכלכליים לשם תכנון מדיניות ומחקר. הסקר מתמקד בתהליכים העוברים על משקי בית בישראל בתחומים שונים לאורך זמן במעגל החיים, כגון השכלה, תעסוקה, בריאות ודיור. הסקר הנו פרויקט משותף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל, ביטוח לאומי, משרד האוצר ומשרד החינוך. 
  • סקר ביטחון אישי: סקר שנתי שוטף, אשר נערך לראשונה בשנת 2014. מטרת הסקר היא לקבל מידע על היקף הנפגעים מעבריינות באוכלוסייה, ללמוד על הנזק שנגרם לנפגעי עברה, על סוגי העברות השונות, ועל מידת פניית הנפגעים למשטרת ישראל ולגורמים נוספים. מטרה נוספת היא לבדוק את תחושת הביטחון האישי של האוכלוסייה. זה סקר נפשות המייצגות את אוכלוסיית הסקר, והוא כולל כ-7,150 נדגמים. הנתונים נאספים בשאלון למילוי עצמי באינטרנט והשלמת הפקידה נעשית בטלפון.
  • סקר אמון צרכנים: סקר חודשי שוטף הכולל את נדגמי הסקרה חברתי בשנה לפניה. מטרת הסקר לספק מידע על עמדות הציבור וציפיותיו, לגבי המצב הכלכלי במדינה והמצב הכלכלי של משק הבית. הסקר מהווה בסיס לאינדיקטורים של אמון הצרכנים, ומשמש להשוואות בין-לאומיות.

סקרי מעסיקים שוטפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה עורכת מספר סקרים שוטפים למעסיקים, ביניהם: סקרי מדדי מחירים, סקר משרות פנויות, סקר מגמות בעסקים, סקר בנייה (התחלות בנייה, גמר בנייה ומכירת דירות) ועוד.

סקרים תקופתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה עורכת מספר סקרים ייעודיים כדוגמת סקרי בריאות, סקר מקבלי תואר ראשון לבחינת שביעות רצונם, סקר מיומנויות ועוד.

ביקורת של מבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2014 פרסם מבקר המדינה דו"ח המבקר את עבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובדגש על שיתוף פעולה חסר עם משרדי ממשלה שונים. עיקר הממצאים היו:[4]

תמונת המצב שהועלתה בביקורת מלמדת על ליקויים בפעולות של הלמ"ס ושל חלק ממוסדות המדינה בכל הנוגע לגיבוש המידע הסטטיסטי. המועצה הציבורית לא מילאה את תפקידיה, ובכך פגעה בקידום הפעילות הסטטיסטית במדינה. כתוצאה מליקויים אלה, לא הובטחה האיכות של חלק מהמידע הסטטיסטי הרשמי של המדינה ולא הונחה תשתית מקצועית מספקת של נתונים לשימושם של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה, של מכוני מחקר ושל הציבור הרחב. על הלמ"ס לנקוט פעולות הנדרשות לשם שיפור הפעילות המשותפת שלה עם מוסדות המדינה בדרך שתאפשר לה לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרדים המקצועיים הנדרשים בתחום הסטטיסטיקה; על מוסדות המדינה, לרבות אלה שנזכרו לעיל, לשתף פעולה עם הלמ"ס ולאפשר לה למלא את תפקידיה, וכן להביא לפניה מידע ולהתייעץ עמה ככל הנדרש על פי פקודת הסטטיסטיקה; על יו"ר המועצה לוודא שהיא תקבל החלטות אשר ייצקו תוכן לפעילותה ותמלא את תפקידיה על פי פקודת הסטטיסטיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]