כרטיסי אשראי לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרטיסי אשראי לישראל
לוגו כאל.svg
סוג חברה (תאגיד)
שנת הקמה 1978
חברת אם בנק דיסקונט
משרד ראשי גבעתיים
בעלות בנק דיסקונט (71.84%),
הבנק הבינלאומי (28.16%)
מוצרים עיקריים הנפקת כרטיסי אשראי
סליקת עסקאות בכרטיסי אשראי
שווי שוק 861 מיליון שקל (הון עצמי)
הכנסות 1,148 מיליון שקל (2014)
רווח 141 מיליון שקל(2014)
אנשי מפתח דורון ספיר (מנכ"ל)
עובדים 1,500
www.cal-online.co.il
סמליל ישן של ויזה כ.א.ל

Cal (כרטיסי אשראי לישראל בע"מ), הידועה גם בשמה ההיסטורי "כ.א.ל" או בכינוי "ויזה כאל", היא חברה הפועלת בשוק כרטיסי האשראי בישראל בשני תחומי פעילות: הנפקת כרטיסי חיוב, בייחוד כרטיסי אשראי, וסליקת עסקאות בכרטיסי אשראי. החברה נוסדה בשנת 1978 על ידי בנק לאומי ובנק דיסקונט ובעשור השני של המאה ה-21, נמצאת בבעלות משותפת של בנק דיסקונט (71.84%) והבנק הבינלאומי (28.16%).

במטה החברה, השוכן בגבעתיים, ובמשרדים נוספים שלה במודיעין עילית, מועסקים כ-1,500 עובדים. מנכ"ל החברה, החל מנובמבר 2012, הוא דורון ספיר[1].

פעילות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום ההנפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cal מנפיקה כרטיסי אשראי של חברת "ויזה" וכרטיסי אשראי של "דיינרס קלאב אינטרנשיונל" (באמצעות דיינרס, בבלעדיות). כמו כן, מנפיקה החברה כרטיסי אשראי של "מסטרקארד", בהיקפים נמוכים. את כרטיסי האשראי המונפקים על ידי החברה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:

  • כרטיסים המונפקים ללקוחות בנקים שבהסדר. החברה התקשרה בהסדרים עם מספר בנקים ולפיהם תנפיק, עבור הבנק, כרטיסי אשראי ללקוחות אותם בנקים.
  • כרטיסי אשראי המונפקים על ידי החברה שלא באמצעות הבנקים. בכרטיסים כאמור מנפיקה החברה כרטיס אשראי ללקוח בהנפקה ישירה (בין באמצעות מועדון לקוחות ובין ללא חברות במועדון כלשהו).

החל משנת 2001, במסגרת הרחבת סל המוצרים שהציעה החברה ללקוחותיה, מעמידה החברה ללקוחותיה מחזיקי כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים (באמצעות חברה מאוחדת), הלוואות לשימושים שונים, ומעמידה לרשותם תוכניות אשראי מגוונות ופריסות תשלומים בקשר עם עסקאות שהם מבצעים באמצעות כרטיסי האשראי שבידם, כגון, עסקאות קרדיט, חיובים נדחים, פריסת התשלום החודשי לפני ואחרי מועד החיוב, משיכת מזומן בתשלומים וכיוצא בזה.

משנת 2005 מציעה החברה ללקוחותיה כרטיס אשראי מתגלגל תחת המותג "אקטיב". בכרטיס מסוג אקטיב מקבל הלקוח לביתו פירוט של העסקאות שביצע בחודש הקודם, ואת פרטי החיובים בגינם. על הלקוח להודיע לחברה את הסכום בו הוא מבקש להיות מחויב במועד החיוב הקרוב. אם הלקוח אינו מודיע לחברה מה גובה הסכום בו ירצה להיות מחויב, יחויב חשבונו בסכום מינימלי, כפי שנקבע בחוזה כרטיס האשראי ואילו יתרת סכום החיוב החודשי תצטרף לסך התשלומים בהם יחויב הלקוח בחודש העוקב, והנושאים ריבית.

בנוסף, מנפיקה החברה כרטיסי מתנה תחת המותג "Wish U Card". כרטיסי המתנה הם כרטיסי חיוב הטעונים בסכום כסף, לפי בחירת מעניק המתנה, המאפשר למחזיק הכרטיס לבצע תשלום באמצעות הכרטיס בסכום בו נטען הכרטיס במסגרת הרשת בה הונפק הכרטיס (רשתות עימן התקשרה החברה בהסכמי הפצה של כרטיסים כאמור).

בשנת 2006 החלה החברה להציע ללקוחותיה כרטיס אשראי מסוג ויזה המהווה "כרטיס אשראי וירטואלי" (ממותג כ"כרטיס אשראי ללא כרטיס"). הכרטיס פותח בשיתוף עם ארגון ויזה הבינלאומי. הלקוח המתקשר במסגרת זו עם החברה מקבל מספר כרטיס וקוד, באמצעותם הוא רשאי לבצע עסקאות בכרטיס (בסכום שלא יעלה על תקרה שנקבעה מראש), בלא שקיים בפועל כרטיס פלסטיק פיזי. החברה מנפיקה ומתפעלת כרטיסים נטענים עבור שותפים אסטרטגיים, בעיקר בתקופות החגים. בכרטיסים אלה ניתן להשתמש במספר בתי עסק בדומה לתווי קנייה.

תחום הסליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאל סולקת כרטיסי אשראי של "ויזה", "מסטרקארד" וכן, באופן בלעדי, של "דיינרס". החל משנת 2001 עוסקת החברה (והחל מסוף שנת 2003 גם באמצעות חברה מאוחדת) במתן שירות ניכיון לבתי עסק. הניכיון מתבצע כנגד שוברי עסקאות תשלומים ועסקאות רגילות, קרי זיכוי בית העסק בתשלום מיידי אחד בניכוי עמלת ניכיון מוסכמת. החברה מציעה לבתי עסק הקשורים עימה בהסכמי סליקה מגוון של תוכניות להקדמת מועד הזיכוי הרגיל, וזאת בתמורה לתשלום עמלות בגין הקדמת התשלום על ידי החברה. כמו כן מציעה החברה לחלק מבתי העסק עמם היא קשורה מקדמה על חשבון יתרות הזיכויים העתידיים שהם צפויים לקבל בגין שוברי עסקאות רגילות.

החברה עוסקת במתן שירותי סליקה של עסקאות המבוצעות באמצעות רשת האינטרנט עבור בתי עסק שונים בארץ ובחו"ל.

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מעמידה אשראי למי שאינם לקוחותיה ופונים אליה לקבלת אשראי. פעילות זו אינה בהיקף מהותי, לאור זה שמדיניות החברה דוגלת בהעמדת אשראי בעיקר באמצעות כרטיסי אשראי.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבקה משנות ה-80 המוקדמות המפרסמת את שימוש כרטיסי אשראית ולאומיקרד על גבי חלון ראווה

החברה נוסדה בשנת 1978 והייתה בבעלות משותפת של בנק לאומי (65%) ובנק דיסקונט (35%)[2], תוך שהיא מתפעלת באופן בלעדי את כרטיסי האשראי "אשראית" ו"לאומיקרד" (לא להתבלבל עם כרטיסי לאומי קארד המודרניים) שהונפקו החל מ-1979. לאחר מכן מותגו הכרטיסים תחת השם ויזה (ומכאן השם "ויזה כ.א.ל").

מאוחר יותר החלו גם חברות האשראי האחרות להפיץ כרטיסי ויזה: סביב 1990 היה זה בנק הפועלים באמצעות "אמינית", חברה בת של תשלובת ישראכרט, "ויזה אלפא" של אלפא קארד בשנים 1998-2000 (בזיכיון מ-1996) ולאומי קארד החל מ-2001. בשנת 1992 רכשה כאל את "דיינרס קלאב ישראל", הזכיינית המקומית של מותג כרטיסי האשראי הראשון בעולם, דיינרס. מ-2001 היא מנפיקה כרטיסי מסטרקארד ומ-2012 סולקת גם כרטיסים מקומיים במותג ישראכרט.

ההתמודדות של כאל עם פתיחת שוק הויזה לתחרות, הביאה לביטול דמי החבר ועמלות רבות על הכרטיסים שתפעלה כאל, הפחתת ריביות במסלולי אשראי והשקת הגלגול הראשון של הלוואות (על חשבון היתרה הפנויה לניצול במסגרת האשראי בכרטיס) ופריסת החיוב החודשי - מהלך שמותג כ"איזי קרדיט", במענה למוצרים מקבילים שהשיקה "אלפא קארד". ואולם, עם התייצבות נתחי השוק בענף שבה והעלתה את העמלות ואת שיעורי הריבית על אשראי (לצד פיתוח פתרונות אשראי חדשים).

בתחילת שנת 2000 בעקבות דרישה של הרגולטור, הבנקים פרקו את השותפות בחברה ובהתמחרות זכתה דיסקונט, באופן מפתיע, בזכות לרכוש את החלק של לאומי[3]. דיסקונט רכשה את מניות לאומי בחברה ומיד מכרה 20% לבנק הבינלאומי, 24% לאליעזר פישמן ו-5% להראל השקעות[4]. בנק לאומי הקים בעקבות זאת את "לאומי ויזה" ורוב לקוחותיו עזבו את חברת כא"ל ועברו ללאומי קארד. הבנק הבינלאומי הביא לכאל את לקוחותיו ובכך צירף כ-200,000 לקוחות לחברה[5]. פישמן מכר את אחזקותיו בחברה בשנת 2006 לדיסקונט[6] ולבנק הבינלאומי[7]. בתחילת שנת 2007 מכרה הראל את אחזקותיה בחברה לדיסקונט ולבינלאומי[8].

בשנים 2000-2003 כיהן כמנכ"ל החברה דב קוטלר ומשנת 2003 כיהן כמנכ"ל החברה בועז צ'צ'יק[9]. בתקופת צ'צ'יק החברה גדלה והייתה לחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל[10]. בשנת 2009 נקנסה החברה על ידי "ויזה אירופה" בכ-9 מיליון אירו בשל ריבוי חיובים חוזרים[11]. בעקבות זאת, נסגרה חברת הבת "כאל אינטרנשיונל" שביצעה את הסליקה הבינלאומית עבור החברה[12]. בתחילת 2010 עזב בועז צ'צ'יק את החברה והוא הוחלף על ידי ישראל דוד[13], שכיהן כמנכ"ל עד 2012.

בדצמבר 2011 נפתחה חקירה נגד חברת כ.א.ל ונגד המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק על ידי יחידת להב 433 והיחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בחשד כי בין השנים 2010-2007 רימתה החברה את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי ויזה ומסטרקארד, וביצעה בין היתר עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה. על פי החשדות, החלה החברה לחדור לשוק סליקת העסקות באינטרנט באתרי הימורים ופורנו, וכתוצאה מהגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 חברת הבת "כאל אינטרנשיונל". החברה נחשדה בכך שהיא ביצעה סליקה בקידוד כוזב המעיד על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, ואישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נוהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות. בדצמבר 2014 הוחלט להגיש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה, בכפוף לשימוע, אך בנובמבר 2016 הגיעה החברה להסכם פשרה עם פרקליטות המדינה במסגרתו תשלם קנס של 85 מיליון שקל ובתמורה לכך לא יוגש כתבי אישום בפרשה - לא נגד החברה עצמה וגם לא נגד עובדיה, בהם המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק וסמנכ"ל הסחר בחברת הבת, סטיב גרינשפן.[14]

תוכניות אשראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כא"ל מציעה מספר תוכניות אשראי - כלומר מימון המועמד באמצעות החברה (בכרטיסים בנקאיים - על ידי הבנק המנפיק) ולרוב נושא ריבית.

"הדור הראשון" של תוכניות האשראי היו מסלולי אשראי במעמד ביצוע העסקה בבית העסק (בהמשך, אפשרה כא"ל להסב פרטנית סכומים או עסקאות לאחד ממסלולי האשראי):

  • "30+" (בעבר: "ויזה +") - מסלול אשראי שקיים החל מ-1986. עסקת "30+" אינה מחויבת במועד החיוב החודשי הסמוך לביצועה. כלל עסקאות "30+" שבוצעו לפני אותו מועד חיוב חודשי ייפרעו במרוכז, כעסקה אחת, במועד החיוב העוקב. עבור דחיית התשלום בחודש משולמת ריבית משתנה שנפרעת אחת לרבעון קלנדרי במסגרת מועד החיוב החודשי. התוכנית אינה קיימת בכרטיסי דיינרס קלוב. זהו אינו מסלול האשראי היחיד הנושא ריבית משתנה בכא"ל, אם כי בעבר היה ברירת המחדל לאשראי בריבית משתנה במרבית כרטיסי ויזה כא"ל. מסלול זה מקביל, בשינויים זניחים, למסלול "30 פלוס" בלאומי קארד.
  • "קרדיט" (בעבר: "ויזה קרדיט"/"דיינרס קרדיט") - מסלול אשראי המציע לפריסת תשלומים ולמעשה מדמה עסקת תשלומים שווים בבית העסק, אלא שבמסלול זה התשלומים השווים מגלמים ריבית קבועה - שחושבה מראש. הפריסה לתשלומים מבוצעת עבור כל עסקה בפני עצמה, כאשר התשלום הראשון מחויב במועד החיוב החודשי העוקב אחר מועד החיוב החודשי הסמוך לעסקה. במעמד העסקה ניתן לבחור בין 3-18 תשלומים חודשיים לעסקה, כאשר גובה כל תשלום עומד על 25 ש"ח לפחות (ומכאן, שסכום עסקת קרדיט מזערי עומד על 75 ש"ח). הריבית מחושבת על פי שיעור הריבית לעסקות קרדיט בכרטיס במועד קליטת העסקה, לפי לוח סילוקין שפיצר - רכיב הריבית גבוה יותר בתשלומים הראשונים והולך וקטן עד שהמגמה מתהפכת בתשלומים האחרונים. מסלול זה קיים בכל חברות האשראי (בישראכרט ובאמריקן אקספרס הוא מכונה "קרדיט בתשלומים קבועים").
  • "סופר קרדיט" - מסלול אשראי המציע פריסה ארוכה יותר לתשלומי קרדיט, אלא שבמועד התשלום ה-18 שיעור הריבית מתקבע שוב עבור הריבית שתחושב ליתרת התשלומים, לפי ריבית הקרדיט בכרטיס באותה עת. במעמד העסקה ניתן לבחור בין 19-36 תשלומים חודשיים לעסקה כאשר גובה כל תשלום עומד על 50 ש"ח לפחות (ומכאן, שסכום עסקת קרדיט מזערי עומד על 950 ש"ח). מסלול זה קיים בכל חברות האשראי (בישראכרט ובאמריקן אקספרס הוא מכונה "קרדיט ענק").
  • "עדיף" (בעבר: "ויזה עדיף") - מסלול אשראי נוסף בריבית משתנה, חלופי ל-"30+". בדומה למסלול "30+", כלל עסקאות "עדיף" שבוצעו לפני אותו מועד חיוב חודשי לא יחויבו במועד החיוב החודשי הסמוך, אלא ייפרעו במרוכז. בניגוד למסלול "30+", הסכום המצרפי לא ייפרע בכללותו כעבור חודש, אלא ייפרע רק שיעור ממנו, בכפוף לרצפה נקובה - ברירת המחדל היא 7.5% מהסכום שהצטבר ב"סל" שנושא ריבית, מינימום 50 ש"ח. בחודש העוקב, ייפרע שוב שיעור מהסל בכפוף לרצפה - וחוזר חלילה. מכאן שההחזרים החודשים אינם קבועים, אלא נוטים להיות גבוהים יותר בהתחלה עם שובל ארוך של תשלומים קבועים בגובה הרצפה בסוף (בהנחה ולא התווספו עסקאות חדשות לסל). הריבית נפרעת באופן זהה ל-"30+" - אחת לרבעון במועד החיוב החודשי. התוכנית אינה קיימת בכרטיסי דיינרס קלוב. בעבר התוכנית הייתה ברירת המחדל לאשראי בריבית משתנה במיעוטם של כרטיסי ויזה כא"ל (בעיקר כרטיסים בנקאיים שהונפקו על ידי בנקים שהנפיקו גם כרטיסים דרך ישראכרט, כמו הבנק הבינלאומי). עם זאת, בשנים 1997-2001 (על רקע התחרות עם אלפא קארד והשקת לאומי קארד) שימשה התוכנית כפלטפורמה לריביות נמוכות במיוחד. מסלול זה מקביל, אך נחות, למסלולים מקבילים בחברות האשראי המתחרות ("סל מועדף" בלאומי קארד, "ישראקרדיט משופר"/"אשראי גמיש" בישראכרט ו"אמקס קרדיט" באמריקן אקספרס).
  • "תשלום עדיף" - מסלול אשראי שקיים החל מ-2001. כיום, המסלול משמש כברירת המחדל לאשראי בריבית משתנה ברובם המכריע של כרטיסי ויזה ומסטרקארד (אינו קיים בכרטיסי דיינרס קלוב). המסלול מנסה לתת מענה לחסרונות היחסיים של מסלול "עדיף" הקודם תוך שמירה על יתרונותיו - מתן ודאות בדבר גובה ההחזר החודשי תוך שמירה על החזר חודשי יחיד עבור כלל העסקאות שבוצעו במסגרת המסלול (ב"סל"). גם ב"תשלום עדיף" גובה ההחזר החודשי תלוי ביתרת הסל, אלא שהוא קבוע לפי מדרגות פירעון קבועות וידועות מראש:
מדרגה יתרת הסל גובה ההחזר החודשי
A 0.01 ש"ח - 1,500 ש"ח 75 ש"ח
B 1,501.01 ש"ח - 3,000 ש"ח 150 ש"ח
C 3,001.01 ש"ח - 5,000 ש"ח 250 ש"ח
D 5,001.01 ש"ח - 8,000 ש"ח 400 ש"ח
E 8,001.01 ש"ח - 10,000 ש"ח 500 ש"ח
F 10,001.01 ש"ח ומעלה כל קפיצה של 5,000 ש"ח תוסיף 250 ש"ח לתשלום החודשי

אלא שמדרגת הפירעון בתוכנית מתקבעת תמיד על המדרגה הגבוהה ביותר שיתרת הסל בכרטיס הגיעה אליה, אם היתרה הנוכחית נמוכה יותר; מכאן, שאם אי פעם יתרת הסל הייתה גבוהה, התוכנית תאפשר פריסה לתשלומים גבוהים יחסית גם בהמשך וגם עבור יתרות נמוכות. מצד שני, אם יתרת הסל נמוכה מלכתחילה, היא תיצור שוב שובל ארוך של תשלומים נמוכים. גובה ההחזר החודשי כלל גם את הריבית החודשית שנצברה (להבדיל ממסלולי האשראי "30+" ו"עדיף", שם הריבית רבעונית), כך שבמונחי ריבית דריבית, הריבית המתואמת בתוכנית גבוהה יותר.

  • "דיינרס כדאי" - תוכנית אשראי מוקדמת של דיינרס קלוב, ייתכן ומדובר בגלגולו המוקדם של "דיינרס קרדיט" בטרם השליטה בדיינרס קלוב ישראל נרכשה על ידי כא"ל.

"הדור השני" של תוכניות האשראי התייחס לתוכניות אשראי אוטומטיות, שמעניקות מענה למימון ההוצאות בחו"ל (רכישות ומשיכות מזומן). רוב כרטיסי האשראי הישראלים מתפקדים בחו"ל ככרטיסי חיוב מידי - וההוצאות בחו"ל באמצעותם מחויבים יום עסקים בנקאי אחד למחרת קליטתם בכא"ל. תוכניות חו"ל העניקו, לפיכך, מימון נוסף מעבר לחיוב המידי החל מאמצע שנות ה-90' של המאה ה-20'. הן פעלו על כלל ההוצאות בחו"ל, בלי יוצא מן הכלל, עד להודעה חדשה:

  • "אישי חודשי" - במסגרת תוכנית זו נדחו החיובים מחו"ל למועד החיוב החודשי בתוספת ריבית לפי שיעור הריבית לעסקאות "30+" בכרטיס. במועד החיוב החודשי נפרעו העסקאות כשכל אחת מהן כוללת את ריבית הגישור. התוכנית קיימת גם בלאומי קארד ("דחייה למועד החיוב"). התוכנית לא קיימת בכרטיסי דיינרס קלוב (שממילא מציעים חיוב חודשי רגיל עבור השימושים בחו"ל בכל הכרטיסים וללא ריבית).
  • "קרדיט חו"ל" - במסגרת תוכנית זו ההוצאות בחו"ל יפרסו למס' קבוע וידוע מראש של תשלומי קרדיט (2-18). עבור התקופה ממועד קליטת העסקה או המשיכה בכא"ל ועד מועד החיוב החודשי הסמוך תיגבה ריבית גישור בנוסף. שיעור הריבית זהה לשיעור ריבית הקרדיט בכרטיס. התוכנית קיימת גם אצל המתחרות, בשינויים מינוריים (מכונה "סל קרדיט בתשלומים - חו"ל" בישראכרט/באמריקן אקספרס).
  • "עדיף חו"ל" - במסגרת תוכנית זו כל ההוצאות יצברו ל"סל עדיף - חו"ל" שנפרע ונושא ריבית בדומה ל"סל עדיף - ארץ", אלא שהוא נוסף עליו. עבור התקופה ממועד קליטת העסקה או המשיכה בכא"ל ועד מועד החיוב החודשי הסמוך תיגבה ריבית גישור בנוסף. שיעור הריבית זהה לשיעור ריבית עדיף בכרטיס. התוכנית קיימת בשינויים משמעותיים גם אצל המתחרות ("סל מועדף חו"ל" בלאומי קארד, "הכל גמיש - חו"ל" בישראכרט/באמריקן אקספרס), אך לא קיימת בדיינרס קלוב.
  • "תשלום עדיף חו"ל" - במסגרת תוכנית זו כל ההוצאות יצברו ל"סל תשלום עדיף - חו"ל" שנפרע ונושא ריבית בדומה ל"סל תשלום עדיף - ארץ", אלא שהוא נוסף עליו. עבור התקופה ממועד קליטת העסקה או המשיכה בכא"ל ועד מועד החיוב החודשי הסמוך תיגבה ריבית גישור בנוסף. שיעור הריבית זהה לשיעור ריבית תשלום עדיף בכרטיס. התוכנית לא קיימת בדיינרס קלוב.

"הדור השלישי" של תוכניות האשראי התאפיין במתן אשראי מזדמן (ולא קבוע או אוטומטי) שלא אגב ביצוע עסקה אלא בפנייה (לרבות מקוונת) לכא"ל:

  • "פריסת החיוב החודשי" (בעבר - 2001: "השיטה האמריקאית") - פריסה מזדמנת של סכום החיוב החודשי או חלקו (לפני מועד החיוב החודשי או בדיעבד), באחת המתכונות הבאות:
  1. פריסה לסל עדיף (בעבר: "איזי קרדיט" בכרטיסי ויזה) - בכרטיסים בהם מוגדרת תוכנית "עדיף" (לא קיימת בכרטיסי דיינרס קלוב) - הסכום מתווסף ל"סל עדיף - ארץ" ונפרע בהתאם לתנאיו. "איזי קרדיט" הוצעה מאז 1998 כחלק מהתחרות בשוק, ובעיקר באלפא קארד, על רקע הריביות הנמוכות בהן תומחר מסלול "ויזה עדיף". אפשרות זו קיימת גם בכרטיסי ישראכרט/אמריקן אקספרס (ללא מיתוג נפרד).
  2. פריסה לסל תשלום עדיף - בכרטיסים בהם מוגדרת תוכנית " תשלום עדיף" (לא קיימת בכרטיסי דיינרס קלוב) - הסכום מתווסף ל"סל תשלום עדיף - ארץ" ונפרע בהתאם לתנאיו.
  3. פריסה לתשלומי קרדיט - פריסה ל-2-36 תשלומי קרדיט, אם כי בריבית שונה (וגבוהה) מריבית הקרדיט בכרטיס (שלרוב אין בגינה גילוי נאות שלא אגב בקשת הפריסה לתשלומים עצמה), והיא עשויה להשתנות בהתאם למס' התשלומים. בלאומי קארד קיימת תוכנית דומה בשם "חודש חופש". אפשרות דומה קיימת גם בכרטיסי ישראכרט/אמריקן אקספרס (ללא מיתוג וריבית נפרדים).
  4. דחייה בחודש - דחייה בחודש של הסכום המבוקש, הנושא ריבית קבועה במתכונת קרדיט - כלומר, עסקת קרדיט בתשלום אחד (ולפיכך זמינה גם בדיינרס קלוב). הריבית שונה (וגבוהה) מריבית הקרדיט בכרטיס (שלרוב אין בגינה גילוי נאות שלא אגב בקשת הדחייה עצמה).
  • "הלוואה מיידית" (בעבר - 2000: "הלוואת איזי קרדיט" בכרטיסי ויזה, 2001: "קרדיט ליין" בכרטיסי דיינרס קלוב, 2001: "הלוואת אקספרס") - הלוואה המזכה את ח-ן העו"ש תוך 3 ימים, על בסיס מסגרת האשראי הפנויה בכרטיס, וסכומי רצפה ותקרה בהתאם לסוג הכרטיס ולמנפיק. ההלוואה במתכונת קרדיט, אם כי בריבית שונה (וגבוהה) מריבית הקרדיט בכרטיס. בכרטיסים בנקאיים - עד 36 תשלומים, בכרטיסים חוץ בנקאיים - עד 60 תשלומים, עד 50,000 ש"ח וריבית קבועה הנגזרת מתוספת של 3%-15% מעבר לריבית הפריים במועד הבקשה. ההלוואה קיימת בשינויים משמעותיים גם אצל המתחרות ("הלוואה ברגע" בלאומי קארד, "אשראי מהיר" בישראכרט/באמריקן אקספרס).
  • "מיני הלוואה" - הלוואה דומה להלוואה מידית, אלא שנוטה להיות בסכומים נמוכים יותר (מ-1,000 ש"ח). בכרטיסים חוץ בנקאיים מתאפיינת בטווח הריביות נמוך יותר - ריבית קבועה הנגזרת מתוספת של 1.5%-13.25% מעבר לריבית הפריים במועד הבקשה. עם זאת, שיעור הריבית צפוי להיות זהה לשיעור הריבית על הלוואה מיידית לאותה פריסת תשלומים באותו כרטיס.

"הדור הרביעי" של תוכניות האשראי מתאפיין בתוכניות אשראי אוטומטיות וקבועות בכרטיס עד להודעה חדשה (בדומה לתוכניות חו"ל):

  • "דיינרס לארג'" - הושקה בשנות ה-90' של המאה ה-20'. הציעה פריסה אוטומטית, מדי חודש מחדש, של סכום החיוב החודשי למס' ידוע וקבוע מראש של 3-12 תשלומי קרדיט, בריבית קבועה שונה (ולרוב, נמוכה) מריבית הקרדיט בכרטיסי דיינרס קלוב. מוצעת בווריאציה לחיובים בארץ ולחיובים בחו"ל. תוכנית דומה ("סל קרדיט בתשלומים - ארץ/חו"ל") קיימת גם בכרטיסי ישראכרט/אמריקן אקספרס (ללא ריבית נפרדת).
  • "חודש פלוס" - הושקה ב-2001. תוכנית חלופית ל"דיינרס לארג'" - דחייה אוטומטית של סכום החיוב החודשי בחודש, במתכונת עסקת קרדיט בתשלום אחד (ריבית קבועה).
  • "משיכת מזומנים בתשלומים" (בעבר - 2001: "מזומן כא"ל" בכרטיסי ויזה) - בכרטיסים חוץ-בנקאיים בלבד, משיכות המזומן נזקפות לסל "תשלום עדיף - ארץ" ונפרעות בהתאם לתנאיו ולריבית תשלום עדיף בכרטיס. בגלגולה הקודם של התוכנית ("מזומן כא"ל"), כל משיכה מ-100 ש"ח ומעלה נפרסה ל-4 תשלומי קרדיט בריבית נפרדת (וגבוהה יותר מריבית הקרדיט בכרטיס).
  • "חיוב חודשי קבוע" - הושקה ב-2003. התוכנית מאפשרת לקבוע תקרה לסכום החיוב החודשי, כך שהיתרה החורגת נדחית לחודש הבא כאשראי מתגלגל בתוספת ריבית משתנה. התקרה כפופה למינימום לחיוב חודשי (כ-200 ש"ח) ול-3% מגובה ההתחייבויות בכרטיס, הגבוה מביניהם. היא ניתנת להגדרה בכפולות של 100 ש"ח, כאשר סכום הדחייה המזערי הוא 100 ש"ח. הריבית נזקפת לסכום הנדחה למועד החיוב החודשי הבא (כלומר, מדובר בריבית דריבית חודשית, להבדיל מריבית רבעונית במסלולי "30+" ו"עדיף"). התוכנית מאפשרת דחייה ללא ריבית של חיובים מחו"ל עד מועד החיוב החודשי (אלא אם כן בכרטיס מוגדרת תוכנית חו"ל אחרת), אלא שהיא אינה מאפשרת פריסה מזדמנת של סכום החיוב החודשי. בכרטיסים חוץ-בנקאיים ובכרטיסים שהונפקו על ידי בנק יהב היא מעניקה דחייה ללא ריבית גם עבור משיכות מזומן בארץ.
  • "הלוואה ב-0% ריבית" - הושקה ב-2016. הלוואה ע"ס 5,000 ש"ח המוזרמת לח-ן העו"ש של מחזיק הכרטיס עם הפעלת הכרטיס ועדכון פרטי ההרשאה לחיוב ח-ן עו"ש בכא"ל אוטומטית - ללא בקשה מפורשת של מחזיק הכרטיס. ההלוואה ניתנת באופן חד פעמי ללקוח במתכונת הלוואה מידית - ב-12 תשלומי קרדיט הנושאים 0% ריבית (416.67 ש"ח לחודש) למזמינים כרטיסים מסוימים מאתר האינטרנט של כא"ל. ביטול הכרטיס בטרם חלפו פרעונם של 12 התשלומים מביא לפירעון מוקדם של יתרת ההלוואה.

"הדור החמישי" של תוכניות האשראי הוא למעשה כרטיס אשראי מתגלגל:

  • "כא"ל Choice" (לשעבר: "Active") - כרטיס Active הושק לראשונה ב-2003 במתכונת הרצה, ב-2005 באופן מלא ובמתכונת חדשה ("כא"ל Choice") ב-2009. הכרטיס למעשה משכלל את תוכנית "חיוב חודשי קבוע" באופן מובנה בכרטיס, בשיטת תשלום שדומה (אך לא זהה) לנהוג בכרטיסי אשראי מתגלגלים בעולם. בכרטיס זה מחזור הפעילות החודשי נסגר מדי חודש 17 יום לפני מועדי החיוב בכא"ל. מחזיק הכרטיס מקבל לכאורה אפשרות לפרוע את מחזור הפעולות בכרטיס בתנאי חיוב של עד שוטף + 17 בחינם. במהלך 17 הימים על מחזיק הכרטיס להודיע לכא"ל מה הסכום שירצה לפרוע וסכום זה יחויב מחשבונו ביום העסקים הבנקאי העוקב. זאת, בניגוד לברירת המחדל הקיימת בכרטיסי האשראי המתגלגלים אצל המתחרות (חיוב מלוא סכום החיוב החודשי מצד אחד, אבל ללא ימי "חסד" מעבר לתקופת האשראי השוטף מצד שני). הסכום שלא נפרע, יתגלגל למועד החיוב החודשי הבא, ויצבור ריבית משתנה (שאינה משווקת מראש, גם לא ברמת טווח מינימום ומקסימום, כך שהלקוח הפוטנציאלי אינו יכול להשוות את ריבית הכרטיס עם ריביות לתוכניות אשראי חלופיות). ריבית זו תהפוך לחלק מהסכום שהתגלגל למועד החיוב החודשי הבא (ריבית חודשית). אם מחזיק הכרטיס לא הודיע לכא"ל מה סכום הפירעון החודשי:
    • בכרטיס Active - יחויב לפי ברירת מחדל, על פי מדרגות פירעון בדומה למתכונת בתשלום עדיף (אם כי מדרגת הפירעון המזערית עמדה על 200 ש"ח).
    • בכרטיס כא"ל Choice - הגבוה מבין 25% מסך העסקאות החדשות באותו מחזור חיוב או 4% מסך כלל ההתחייבויות בכרטיס. בעוד שהכרטיס מציע אשראי נוסף בחינם עד מועד החיוב החודשי (לרבות עבור חיובי חו"ל ומשיכות מזומן בארץ), מסלולי ותוכניות אשראי אחרים חסומים בכרטיס (בעבר - גם עסקאות תשלומים ודחייה ע"ח בית העסק). בנוסף, 17 ימי האשראי הנוספים מוענקים פעם אחת בלבד, ואינם ניתנים מדי חודש מחדש עבור יתרת האשראי המתגלגל.

המיתוג והאפיון מחדש של הכרטיס הגיע בעקבות הנחיות מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בעקבות תלונות מחזיקי כרטיס בדבר הצורך בייזום (מלוא) התשלום החודשי וברירת המחדל הנמוכה לחיוב חודשי, המותירה סכומים גבוהים להידחות כאשראי מתגלגל נושא ריבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שניר הנדלר, דורון ספיר מונה למנכ"ל ויזה כאל, באתר כלכליסט, 28 בנובמבר 2012
  2. ^ ערן יסעור, כוכבים ופסים: מותגי אשראי בשיווק מקביל, באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2011
  3. ^ שלומית לן, ‏הכול אישי, באתר גלובס, 4 במרץ 2007
  4. ^ יהודה שרוני, פישמן לשותפיו בכאל: מצאתי רוכש לאחזקותי, באתר nrg מעריב, 13 באוגוסט 2004
  5. ^ דפנה צוקר, ‏אינווסטק: הבינלאומי, דיסקונט והמזרחי הרוויחו מעסקת כאל, לאומי הפסיד, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2001
  6. ^ אבי שאולי, דיסקונט רוכש מפישמן את אחזקותיו בויזה כאל, באתר ynet, 25 ביולי 2006
  7. ^ אבי שאולי, פישמן השלים מכירת כאל לבנקים, באתר ynet, 10 בדצמבר 2006
  8. ^ אבי שאולי, דיסקונט והבינלאומי רוכשים אחזקות הראל ב-cal, באתר ynet, 2 במרץ 2007
  9. ^ תני גולדשטיין, נולדו בתשס"ג: דור חדש של מנהלים, באתר ynet, 26 בספטמבר 2003
  10. ^ עירן פאר, ‏התנאים של בועז צ'צ'יק בכאל נחשפים: עלות שכר של 103 אלף שקל בחודש, באתר גלובס, 28 באפריל 2009
  11. ^ תומר זלצר, כאל השעתה בכירים בעקבות קנס מוויזה אירופה, באתר ynet, 15 בנובמבר 2009
  12. ^ תומר זלצר, בלעדי ל"כלכליסט: לאחר פרישת צ'צ'יק: ישראל דוד מתקרב לתפקיד מנכ"ל כאל, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2010
  13. ^ אליצפן רוזנברג, מנכ"ל חדש לחברת כרטיסי האשראי כ.א.ל, באתר ynet, 21 במרץ 2010
  14. ^ סיון איזסקו, בגלל אתרי הימורים ופורנו: כתבי אישום נגד חברת האשראי כאל - בכפוף לשימוע, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2014
    מיכאל רוכוורגר, הסדר פשרה בפרשת ההימורים בכאל: תשלם קנס של 85 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 4 בנובמבר 2016