כרטיס חיוב מיידי
כַּרְטִיס חִיּוּב מיידי או כרטיס בנק (באנגלית: Debit Card) הוא סוג של כרטיס חיוב, המאפשר מתן רשות למשיכת כספים מחשבונו של בעל הכרטיס. אופן השימוש בכרטיס, ותהליך חיוב החשבון, עשויים להשתנות ממדינה למדינה ומבנק לבנק. ההבדל העיקרי בין כרטיס חיוב מיידי לכרטיס אשראי הוא זמן החיוב - בכרטיס חיוב מיידי, החיוב מבוצע באופן מיידי והכסף מועבר מחשבון בעל הכרטיס לחשבון גובה התשלום, ואילו בכרטיס אשראי החיוב מבוצע מדי תקופה נתונה. במדינות רבות מהווים כרטיסי חיוב מיידי תחליפים להמחאות ואף לשימוש במזומן.
כרטיס חיוב מיידי מאפשר גם משיכת מזומנים ממסוף כספומט, בדומה לכרטיסי בנק רגילים.
שיטות חיוב מיידי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום קיימות שלוש שיטות של חיוב כרטיס: ,EFTPOS (הקרוי לעיתים חיוב מיידי מקוון), חיוב מיידי לא מקוון (Offline Debit), ומערכת ארנק אלקטרוני (Electronic Purse Card System).
EFTPOS (Electronic Funds Transfer at Point Of Sale)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת חיוב מיידי פופולרית היא EFTPOS שהיא שיטת החיוב המקוון. הלקוח מעביר את הכרטיס בנקודת המכירה (למשל בקופת גובה התשלום או במסוף נייד) ומקליד סיסמה (מספר אישור אישי: Personal Identification Number או PIN) לאישור הקניה. הקניה עוברת אישור מיידי, והכספים מועברים מחשבון מחזיק הכרטיס לחשבון העסק. החיסרון בשיטה הזו היא הצורך במסוף סליקה מקוון בנקודת המכירה. עם זאת, שיטת האישור האלקטרונית נחשבת כמאובטחת יותר משיטות מקבילות.
חיוב מיידי לא מקוון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת חיוב מיידי נוספת היא חיוב מיידי לא מקוון, בו מעביר העסק את כרטיס החיוב המיידי באותו אופן ככרטיס אשראי (כולל חתימת הלקוח על ספח) והחיוב עצמו מתבצע עד יומיים מאוחר יותר. במדינות מסוימות חיוב מיידי לא מקוון אינו מלווה בעמלת אשראי, ואילו חיוב מיידי מקוון מחויב בעמלה (אם כי זו לעיתים נספגת על ידי העסק).
ארנק אלקטרוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנק אלקטרוני היא שיטה בה נטען מבעוד מועד כסף לכרטיס עצמו. הקניה מבוצעת למעשה ללא כל קישור לרשת או לבנק. כרטיסי ארנק אלקטרוני (הקרויים לעיתים כרטיסים חכמים או Smart Cards) פופולריים מאוד במרכז אירופה, בין השאר בגרמניה, אוסטריה, הולנד, בלגיה ועוד.
ארנקים אלקטרוניים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל הוצעו בעבר כרטיסי ארנק אלקטרוני בתפוצה מצומצמת, כחלק מניסויים שפעלו בערים מסוימות ברחבי הארץ ובמבחר אוניברסיטאות. הארנק האלקטרוני לא התרומם בישראל ולא הגיע לשימוש נרחב.
בזק, החברה הראשונה שהפעילה ארנק אלקטרוני בישראל, החלה עם ניסוי של כרטיס מתכלה (לא נטען) בשנת 1995 באוניברסיטת בר-אילן, ולאחר מכן התרחבה לכרטיס נטען באפריל 1996[1]. לאחר מכן, באוגוסט 1997 בזק חברה אל בנק לאומי ואל כ.א.ל על מנת להקים מיזם ארנק אלקטרוני משותף המתבסס על מערכת Visa Cash[2]. במסגרת שיתוף הפעולה הזה הופעלו ניסויים נוספים באוניברסיטת תל אביב, מכללת לוינסקי והמכללה למנהל. בפברואר 1999 התפרקה השותפות בין בזק לבנק לאומי, ולאחר שניסתה בזק להנפיק ארנקים אלקטרוניים באופן עצמאי, החברה נטשה את הרעיון והפסיקה את הניסוי באוניברסיטת בר-אילן באוגוסט 1999[3].
מערך ארנקים אלקטרוניים נוסף שפעל בישראל היה "מונדקס" - מערכת ארנקים אלקטרוניים שהומצאה ב-1990 על ידי בנקאים בחברת NatWest ונקנתה ב-1996 על ידי מאסטרקארד העולמית. משתמשים יכלו להעביר כספים ישירות מחשבון הבנק המקושר לכרטיס וכן להעביר כספים בין ארנק אלקטרוני אחד לבין ארנק אלקטרוני אחר, בניגוד לארנקים אחרים כדוגמת Visa Cash. ביולי 1997 רכשו פז ודסק"ש ממונדקס העולמית את הזיכיון הבלעדי להפעלת המערכת בארץ[4], וביוני 1998 החל ניסוי ברחובות ובנס ציונה[5]. הניסויים התרחבו גם לאוניברסיטה העברית, המרכז הבינתחומי, מכללת אשקלון, מכללת ספיר, מדרשת רובין, אוניברסיטת בר-אילן (במוסדות אלו הכרטיס שימש גם כתעודת סטודנט) וכן הופעל גם ניסוי בקיבוץ אילון. גם מערכת זו לא זכתה להצלחה בארץ והפסיקה לפעול עד לשנת 2001[6].
כרטיסי חיוב מיידי בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרטיס חיוב מיידי הוצע לראשונה בישראל ב-1993 על ידי ישראכרט[7] – כרטיס אלקטרו-שיק ("צ'ק אלקטרוני") ככרטיס בנקאי המחויב מיידית מחשבונות עובר-ושב (עו"ש) בבנקים בהסדר הנפקה עם ישראכרט. כל עסקה בכרטיס דרשה את אישור חברת האשראי ולכן הכרטיס כובד בבתי עסק בעלי מסופים אלקטרוניים בלבד. פרטי הכרטיס לא הוטבעו אלא הודפסו על הכרטיס בכדי למנוע ביצוע עסקה באופן ידני באמצעות "מגהץ" כרטיסי אשראי.
ב-2002 מותג כרטיס אלקטרו-שיק מחדש כ"ישראכרט דירקט"[8]. ב-2006 החלה ישראכרט להנפיק כרטיס דביט לשימוש בינלאומי תחת המותג Mastercard ("MasterCard Direct"), וב-2014 השיקה ישראכרט כרטיס חיוב מיידי מקומי נוסף, בשם Isracash[9].
כרטיס לשימוש אלקטרוני מבית Cal הושק לראשונה בשנת 2000 תחת השם ויזה בייסיק[10]. כרטיס זה הוצע ללקוחות הבנקים בהסדר הנפקה עם Cal ופעל תחת פלטפורמת תת-המותג Electron של Visa. תת-המותג Electron מיוחס לכרטיסי Visa שונים שפועלים באופן אלקטרוני בלבד - הן כרטיסי אשראי והן כרטיסי חיוב מיידי. בניגוד לכרטיס אלקטרו-שיק/ישראכרט דירקט, כרטיס ויזה בייסיק הוצע ככרטיס אשראי ולא ככרטיס חיוב מיידי.
ב-2001, חברת לאומי קארד השיקה גם היא כרטיס בפלטפורמת Electron, תחת השם ויזה קלאסיק[11]. בדומה לכרטיס המקביל של Cal, כרטיס ויזה קלאסיק הוצע על ידי הבנקים שבהסדר הנפקה עם לאומי קארד (לאומי, הישיר הראשון, ערבי ישראלי) ככרטיס אשראי בנקאי ולא ככרטיס חיוב מיידי.
ביוני 2015 הודיע הפיקוח על הבנקים שהבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיס חיוב מיידי מסוף 2016[12]. בעקבות חובה זו, ב-2015 החלו הבנקים בהסדר הנפקה עם לאומי קארד להציע כרטיס חיובי מיידי של חשבון העובר ושב מסוג Visa Debit. גם הבנקים בהסדר הנפקה עם Cal החלו להנפיק ללקוחותיהם כרטיסים מקומיים ובינ"ל במותגים Visa Debit ו-Debit MasterCard לחיוב מיידי של חשבון העו"ש.
באוגוסט 2018 ארגון Visa העולמי הורה על הפסקת הנפקת כרטיסי Visa Electron החל מאפריל 2019, והחלפת כלל הכרטיסים הקיימים בכרטיסי Visa מסוג אחר עד לאפריל 2024[13]. עקב כך, כרטיסי ויזה בייסיק וכרטיסי ויזה קלאסיק אינם קיימים יותר.
לכרטיסי החיוב המיידי המונפקים בישראל על ידי חברות האשראי השונות יש הרבה מן המשותף:
- הכרטיסים מוצעים לרוב לאוכלוסיית לקוחות מודרי אשראי (צעירים, מקבלי קצבאות, עובדים זרים, מועטי הכנסות, חסרי הכנסות קבועות).
- הכרטיסים פועלים בשימוש אלקטרוני בלבד, כאמור - ככלל, כל פעולה כרוכה באישור מול היתרה למשיכה בחשבון עובר ושב. אם אין תקשורת - אין אפשרות לבצע עסקה.
- אופי פעולת הכרטיסים (דרישת אישור על כל עסקה) גורם לכך שבפועל כמעט ובלתי אפשרי לבצע באמצעותו הוראת-קבע, בניגוד לחו"ל (שם מתאפשר גם חיוב מיידי לא מקוון, כאמור).
- אישור חיוב (Authorization) מביא לשריון הסכום שאושר בחשבון עובר ושב עד חיוב העסקה בפועל, בשונה מכרטיס אשראי, בו נתפס הסכום מתוך המסגרת בלבד.
- לא ניתן להעביר בכרטיס עסקת זיכוי אלא ביטול עסקה קודמת בלבד.
כרטיסים אלה נוטים להיות זולים מכרטיסי אשראי, אך גם לספק הטבות פחותות למחזיקיהם. הבנקים אינם מאפשרים שיוך מועדונים לכרטיסים בחיוב מיידי, אלא במקרה של מועדונים המיועדים ללקוחות צעירים (מועדון נוער/צעיר, מועדון "יותר" לחיילים ומועדון "קמפוסכרט" לסטודנטים).
בנק הדואר, שרישיונו לא מאפשר מתן אשראי, מציע לבעלי חשבונות עובר ושב בבנק כרטיס חיוב מיידי. בשל קשיים באינטגרציה עם שב"א, לא פעם נדחו חיובים בכרטיסי Visa Electron שאושרו קודם לכן והמתינו במערכות Cal כ"הסדר חוב" כאשר חשבון עובר ושב נסרק מדי יום עסקים (בהליך עיבוד הנתונים הלילי) והסכומים נפרעו ברגע שזוהתה יתרה למשיכה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נעם בוטוש, השימוש בכרטיסים לחיוב מיידי (כרטיסי דביט) – תיאור וניתוח, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 28 בינואר 2019
סיון איזסקו, אורה קורן, מסחטת הכספים של הבנקים: כך מונעים מכם לשלם בכרטיס אשראי זול, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2013- מיכאל רוכוורגר, גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, משתלם יותר מכרטיס אשראי? אפשר להיכנס אתו למינוס? כל מה שצריך לדעת על כרטיס דביט, באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2018
- כרטיס חיוב מיידי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כספכרט באתר בזק
- ^ אפי לנדאו ואורנה רביב, בזק ובנק לאומי יקימו חברה להנפקת ארנק אלקטרוני על בסיס כרטיס ויזה, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1997
- ^ אפי לנדאו, Bezeq Retracts Planned E-Wallet Issue as Uneconomic, באתר גלובס, 30 באוגוסט 1999
- ^ אפי לנדאו, דסק"ש ופז רכשו את הזיכיון הבלעדי להפעלת ארנק אלקטרוני של מונדקס, באתר גלובס, 22 ביולי 1997
- ^ אפי לנדאו, מונדקס תתחיל בשבוע הבא למכור ארנקים אלקטרוניים ברחובות, באתר גלובס, 16 ביוני 1998
- ^ גילעד נס, עלייתו ונפילתו של הארנק האלקטרוני, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2001
- ^ מבצע פועלים בלי תור, חדשות, 25 במאי 1993
- ^ אחרי העמלות- שירותים חדשים בחברות האשראי, באתר ynet, 7 במרץ 2002
- ^ סיון איזסקו, ישראכרט משיקה כרטיס דביט - אך דאגה שלצרכן לא ישתלם להשתמש בו, באתר TheMarker, 9 בפברואר 2014
- ^ דפנה צוקר, ויזה כ.א.ל משיקה כרטיס אשראי - BASIC, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2000
- ^ כרטיס חדש - ויזה קלאסיק, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 באוגוסט 2001
- ^ עירית אבישר, הבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיס דביט רק מסוף 2016, באתר גלובס, 30 ביוני 2015
- ^ Visa Electron Will Be Discontinued Globally, Visa Business News, 30 August 2018