צובה
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 724 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| השתייכות ארגונית | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1] | |
| - אוכלוסייה | 583 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 562 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.3% בשנה[2] |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   צובה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
5 מתוך 10 |
| http://www.tzuba.net | |
צוֹבָה או פַּלְמָ"ח צוֹבָה (ובעבר נקרא גם "צובא") הוא קיבוץ שיתופי[4] הממוקם בפרוזדור ירושלים, ליד מבשרת ציון. הקיבוץ נמצא על שלוחת הר שגובהה 735 מטר מעל פני הים, ולידו נמצא תל צובה שגובהו 769 מטר.
ענפי הכלכלה של הקיבוץ הם: תעשייה (מפעל "אורן" לשמשות בטיחות לרכב ושמשות נגד ירי), חקלאות (הכוללת מטעים, כרמים, שלחין, זיתים, עגבניות וכרוב הידרופוני, הגדל על מים).
בקיבוץ וסביבתו ישנן אטרקציות רבות כגון: עין צובה והנקבה באורך 50 מטר, ומערת יוחנן המטביל. ענף התיירות, כולל את פארק השעשועים "קיפצובה" לילדים, ומלון כפרי "צובה". בנוסף קיים בקיבוץ גם אולפן לעברית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם על שטח הכפר הערבי סובא אשר היה בסיס חשוב לכוחות הערביים שחסמו את הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. ניסיון לכבוש אותו במבצע הראל, בשבוע השלישי של אפריל 1948, לא עלה יפה. הכפר נכבש ב-13 ביולי 1948 על ידי לוחמי חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע דני (הגזרה המזרחית).[5]
הקיבוץ הוקם ב-19 באוקטובר 1948 על ידי חיילים משוחררים, בוגרי הכשרות, יוצאי הפלמ"ח.[6] לקיבוץ הוקצו כ-4,102 דונם, משטחו של הכפר הערבי סובא אשר שכן באתר עד מלחמת העצמאות ושטחים נוספים בשפלה.[7] המייסדים חברי הפלמ"ח, רצו לקרוא לקיבוץ בשם: "משגב פלמ"ח"[8]; אך הוועדה לקביעת שמות יישובים ואתרים סרבה, ודרשה לשמר את שם המקום. כפשרה נבחר השם "פלמ"ח צובה". בשנותיו הראשונות הקיבוץ סבל מקשיים ומעזיבות רבות אך במהלך השנים מצבו התייצב והשתפר.
ב-12 בספטמבר 2025 התרחש פיגוע דקירה בחדר אוכל בבית מלון בקיבוץ על-ידי תושב שועפאט בן 28 שעבד כעובד קבלן באותו בית מלון, כשבפיגוע דקר גבר בן 60 וצעיר בן 23 תוך צעקות "אללה אכבר".[9][10][11][12][13] לדוקר יש עבר פלילי וביטחוני.[13]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליד הקיבוץ נמצא הר צובה הכולל את תל צובה, שבו שכבות מהתקופה הכנענית בארץ ישראל. בשמו צובה, נזכר היישוב לראשונה בתנ"ך, כציון מקום ישובו של יגאל בן נתן מצובה, אחד מגיבוריו של דוד (שמואל ב', פרק כ"ג, ל"ו). מתקופת בית ראשון מצויים בסמוך לצובה שרידים חקלאיים רבים, בעיקר טרסות, מערכות מים וגתות, וקברים. חוקרים זיהו באתר את גיא צבועים - יישוב בתקופת המשנה. בתקופה הצלבנית נבנתה באתר מצודה צלבנית שנקראה "בלמונט" (ההר היפה), וממנה שרדו חומה חיצונית עם חפיר, שער ומגדל, חומה פנימית עם מספר שערים, מנהרת מילוט, כנסייה, ובורות מים, בהם נעשה שימוש על ידי תושבי הכפר הערבי סובא.
מערת יוחנן המטביל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מטעי הקיבוץ ממוקמת מערת יוחנן המטביל, אשר משמשת מוקד אטרקציה לתיירים מרחבי העולם. מדובר למעשה בבור מים חצוב, גדול מאוד ואחד המשוכללים מסוגו, ששינה את תפקודו לאורך השנים. בימי בית ראשון שימש הבור לאגירת מים לצרכים חקלאיים ולתעשיית כלי חרס; לאחר חורבן בית ראשון וחידוש היישוב היהודי במקום, לאחר שיבת ציון, שינה הבור את תפקודו והפך למקווה טהרה. לצורך התאמתו למקווה טהרה הוגבהה רצפת הבור. במאה הרביעית הפך המקום לאתר עלייה לרגל ופולחן ליוחנן המטביל, ועל קירותיו נחרתו ציורים הקשורים ליוחנן או לנצרות. עם כיבוש האזור על ידי המוסלמים ננטש המקום והפך למזבלה לחקלאי האזור. בין השנים 2000-2004 התקיימו במקום עונות חפירה על ידי ד"ר שמעון גיבסון ואוניברסיטת קרוליינה הצפונית בשארלוט (אנ'). בשנת 2004 נחשף המקום לציבור ויש המבקשים לראות בו את המקום שבו נהג יוחנן המטביל להטביל את הנוהים אחריו. הארכאולוג והאנתרופוג ג'ו זיאס מנגד מציע שהמתחם אינו קשור כלל ליוחנן המטביל, והחרותות מעידות על פולחן לקדוש הנוצרי לזרוס בימי הצלבנים, כשהמקום שימש למזור לחולי צרעת.[14]
באמנות הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ צובה זכה לאורך השנים לכמה התייחסויות מצד האומנות הישראלית. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 הקים יוסף זריצקי, מנהיג קבוצת אופקים חדשים, סטודיו בצובה אותו נהג לפקוד כל שנה עד פטירתו בשנת 1985, ובו צייר את נופי האזור בשפתו הציורית המופשטת.[15] בשנת 1995 הציג האומן לארי אברמסון בגלריה הקיבוץ את התערוכה "tsooba" במסגרתה מתח ביקורת על עיוורון אותו זיהה אצל זריצקי, אשר שפתו המופשטת התעלמה מהריסות הכפר הערבי שהיה במקום.[16] בשנת 2013 צייר יונתן הירשפלד את סדרת הציורים "על הארץ" שהוצגה במשכנות שאננים בה התייחס לציורי "צובה" של זריצקי ושל אברמסון ולדיון האתי והאסתטי שמתעורר במפגש בין שלושת דורות האומנים.[17]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יום העלייה לצובה, 1948
חדר האוכל, 4 בפברואר 2012
חדר האוכל, 7 במאי 2012
חדר האוכל, 20 בספטמבר 2016
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של צובה
צובה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- סיפורו של קיבוץ צובה - ארכיון קהילתי בתמונות וסרטונים
- קיבוץ צובה, באתר תנועת העבודה הישראלית
קיבוץ צובה - סרט דוקומנטרי קצר, סרטון באתר יוטיוב, 27 בינואר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ אודות קיבוץ צובה, ב"אתר הבית" (homee)
- ↑ אפרים תלמי, הערך: סובא, מה ומי לכסיקון מלחמת העצמאות, הוצאת דבר, 1964, עמ' 284; ומפה, שם, בערך: מבצע דני. עמ' 86.
- ↑ זאב וילנאי, הערך: צובה, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, עמ' 1055.
- ↑ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 151.
- ↑ מפת האזור בהוצאת מחלקת המדידות, 1949, עם סימון שני השמות 'צובה' וכן 'משגב פלמ"ח', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ↑ דניאל הרץ, פיגוע דקירה בצובה שבהרי ירושלים: המחבל נכנס לחדר האוכל ודק.., באתר כיכר השבת, 2025-09-12
- ↑ לירן תמרי, אור הדר, פיגוע דקירה במלון בהרי ירושלים: גבר וצעיר במצב קשה ובינוני, המחבל נעצר, באתר ynet, 12 בספטמבר 2025
- ↑ פיגוע דקירה במלון בהרי ירושלים: גבר וצעיר במצב קשה ובינוני, המחבל נעצר, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2025
- ↑ אור הלר, יוסי אלי, רותם גולן, פיגוע בהרי ירושלים: 2 פצועים מדקירה במלון בצובה, המחבל נעצר, באתר חדשות 13, 12 בספטמבר 2025
- 1 2 אברהם פריינד, פיגוע דקירה במלון בצובה: שני פצועים - אחד קשה, המחבל נעצר, באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2025
- ↑ Joe Zias, JOHN THE BAPTIST OR LAZARUS, THE PATRON SAINT OF LEPROSY, Academia.edu, 2019
- ↑ מרדכי עומר, יוסף זריצקי, תל אביב: הוצאת מסדה, 1987, עמ' 213-210.
- ↑ טלי תמיר, לארי אברמסון: TSOOBA, תל אביב: גלריה הקיבוץ, 1995.
- ↑ רון ברטוש, יונתן הירשפלד: על הארץ, ירושלים: הוצאת משכנות שאננים, 2013.
| צובה | ||
|---|---|---|
| מקומות | קיבוץ צובה • גן לאומי הר צובה • מצודת בלמונט • סובא • חורשת אי הילדים • מערת יוחנן המטביל | |
| ||||||||||||||||
