סובא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סֿוּבָּא (יישוב לשעבר)
صوبا
SubaRuins.jpg
שרידי הכפר
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז ירושלים
נפה נפת ירושלים בזמן המנדט
שפה רשמית ערבית
שטח 4,102 דונם עות'מאני (1945)
גובה 769 מטר
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה 13 ביולי 1948
יישובים יורשים צובה
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 620[1] (1945)
קואורדינטות 31°47′05″N 35°07′26″E / 31.7847°N 35.1239°E / 31.7847; 35.1239 
אזור זמן UTC +2

סֿוּבָּאערבית: صوبا) היה כפר ערבי בראש הר צובה ממערב לירושלים.

סובא יושב לראשונה בתקופה הפרסית וההלניסטית. הצלבנים בנו בכפר מצודה, אשר נקראה בלמונט. המצודה נבנתה לפני שנת 1169. בתי הכפר הראשונים נמצאו בתוך חומות המבצר.

תושבי הכפר התפרנסו בעיקר מגידול דגנים ופירות. בשנת 1834 במהלך מרד הפלחים שימשו הכפר והמצודה כמעוז של תושבי אבו גוש נגד המצרים, כתוצאה מכך נהרסו הכפר והמצודה על ידי איברהים פאשה.[2]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת ירושלים. לפי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בסובא (יחד עם דיר-עמאר, כיום שוכן במקומו בית חולים איתנים) 434 תושבים ו-100 בתים נושבים.[3] בסקר הכפרים שנערך בשנת 1945 בארץ ישראל, הוערך שטח הכפר ב-4,102 דונם עות'מאני, מתוכם 15 דונם בבעלות יהודית ו-5 דונם שטחים ציבוריים. מספר התושבים הוערך ב-620.[1]

מצודה קטנה בתחומי הכפר שימשה לשמירת הדרך לירושלים. במלחמת העצמאות שימש הכפר כבסיס לוחמים כנגד היישובים היהודים.[3] הכפר שימש (בדומה לכפר אל-קסטל הסמוך) בסיס לכוחות הערבים שחסמו את הדרך שהובילה לירושלים. ההגנה תקפה את הכפר שלוש פעמים אך לא הצליחה לכבשו.[4] לבסוף נכבש הכפר בלילה שבין 12 ל-13 ביולי 1948, על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע דני[5] ותושביו ברחו או גורשו ממנו.[6]

על אדמות הכפר נבנה יישוב יהודי ששמו שונה לאחר מכן לצובא. רבים מבתי הכפר עומדים כיום ללא גגות. בית הקברות של הכפר נמצא למרגלות ההר וביצורים שנחפרו על ידי ההגנה נראים בצדו הצפון-מזרחי של ההר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סובא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול כרך 11 : הרי יהודה, הוצאת משרד הביטחון, 2001, עמ' 202
  3. ^ 3.0 3.1 זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, צובה, עמ' 6216
  4. ^ הערבים נסוגו מהכפר סובא, דבר, 20 באפריל 1948
  5. ^ הכפר סובא נכבש על-ידי צבא ההגנה, דבר, 13 ביולי 1948
  6. ^ בני מוריס, "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949" (באנגלית), עמ' 436. ניתן לצפייה בגוגל ספרים (קישור).