לוי יצחק מברדיצ'ב

לוי יצחק מברדיצ'ב
**לוי יצחק בערדיטשעווער**
לידה	1740; ה'ת"ק; הוסאקוב
פטירה	5 באוקטובר 1809 (בגיל 69 בערך); כ"ה בתשרי ה'תק"ע; ברדיצ'ב, האימפריה הרוסית
כינוי	סנגורם של ישראל
מקום קבורה	ברדיצ'ב
מדינה	האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	? – 5 באוקטובר 1809
רבותיו	דב בער ממזריטש
תלמידיו	אברהם דוד מבוטשאטש, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, אברהם דב מאבריטש
חיבוריו	קדושת לוי
חתימה

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב^[1] (ה'ת"ק, 1740 – כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו "סנגורם של ישראל" שניתן לו בזכות אהבת ישראל העצומה שלו.

תולדות חייו

רבי לוי יצחק נולד בשנת 1740 לרבי מאיר (שהיה אב"ד זמושץ'^[2]) ושרה-סאשה רוסקוב בהוסאקוב^[3]. היה ידוע בצעירותו בכינוי "העילוי מירוסלב". נישא לפערל, בתו של הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל, ראב"ד ז'ולקווה, בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל^[4]) וכשנפטרה הייתה בת יותר ממאה שנה. אחר חתונתו נסע למגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנים 1761–1765 כיהן כרב בריצ'וואל (פו'), מ-1765 רב בז'לחוב. ב-1776 עבר לפינסק^[5], שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת 1785 הודח ממשרתו בפינסק, עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים, ועבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם ייסד קהילה חסידית וכיהן כרבה עד יום פטירתו.

ר' לוי יצחק היה ידוע בגדלותו בתורה, הן בנגלה, והן בנסתר והוא עמד בראש ישיבה שבה נלמדה תורת הנגלה^[6] בנוסף לכך היה ידוע בצדקתו, קדושתו והתלהבותו הגדולה בעבודת ה' עד כדי כך שרבי נחמן מברסלב אמר שכאשר רבי לוי יצחק אומר "הבורא" נתזים רשפי אש ממצחו^[7]. אלפים ורבבות היו נוסעים אליו בשביל לראות את עבודת ה' המיוחדת שלו ובגין מופתיו ונפלאותיו. אך יותר מכל היה ידוע בתואר "סניגורן של ישראל" בגלל אהבת ישראל שלו ודרכו המיוחדת ללמד זכות על כל יהודי ולסנגר עליו לפני הקב"ה. מיוחסת לו תחינה מפורסמת למוצאי שבת שפותחת במילים "גאט פון אברהם", אך היא קדומה בהרבה לזמנו ואולי מדובר בגרסה שלו לתחינה המקורית.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך אליו מתפללים ותיירים רבים. בשנת 2018 התפתח דיון אודות מיקום קברו המדויק, בכ"ה בסיון תש"ף, 17 ביוני 2020, שליח חב"ד ורב העיר ברדיטשוב הרב משה שמואל טהלער, חשף בעקבות עבודות תשתית באוהל הקבר את מצבתו ומצבות בניו המקוריות לאחר שהייתה מכוסה בשכבת בטון שנבנתה לפני מלחמת העולם השנייה כדי למנוע את חילול הקבר^[8].

הנצחה

בשנת 2013 הוקמה באוניברסיטת בר-אילן הקתדרה לחקר החסידות על-שם ר' לוי יצחק מברדיטשב^[9].

בשנת 2017 הוציאה הקתדרה לאור את הספר 'רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון בעריכת צבי מרק ורועי הורן^[10], ובו שנים עשר מאמרים המוקדשים להיבטים שונים הקשורים לרבי לוי יצחק מברדיטשב. לספר מצורף תקליטור ובו ניגונים המיוחסים לר' לוי יצחק מברדיטשב בביצועים מקוריים שהוקלטו לפני כמאה שנים שחלקם התגלו רק לאחרונה בארכיונים במזרח אירופה בצד ביצועים חדשים ברוח הזמן. עם הכותבים נמנים בכירי החוקרים, ההוגים ואנשי הרוח, אשר יחדיו משלימים את אחד הפרקים החשובים בתולדות החסידות והמחשבה היהודית.

תקופת חייו של הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן
ציר הזמן

מתלמידיו

רבי ישראל מקוז'ניץ
רבי אברהם אלחנן מפלאנטש.
רבי אהרון מז'יטומיר מחבר הספר תולדות אהרן^[11] – דרושים על התורה בדרך פרד"ס.
רבי נפתלי צבי מרופשיץ
רבי משה צבי מסאווראן
רבי אברהם מרדכי מפינטשוב (חותנו של רבי יצחק אייזיק מקומארנא).
רבי יוסף מנעמרוב
רבי אברהם דב מאבריטש
רבי אברהם דוד מבוטשאטש
רבי נתן מברסלב

צאצאיו

בנו רבי ישראל דרברמדיקר מפיקוב (תקכ"ג^[12]-כ"ג באלול תקע"ח). מחבר ספר "תולדות יצחק בן לוי".
- בנו רבי שמואל שמעלקא (חתן רבי ישראל דב בער בן רבי זאב וואלף מז'יטומיר מחבר הספר "אור המאיר" וחתן רבי חיים מקראסנע תלמיד הבעש"ט)
- חתנו רבי משה מטריאנוב.
- בנו רבי משה יהושע מפיקוב.
  - חתנו רבי לייבוש מפרוסקורוב.
- בנו רבי ישעיה.
  - בנו רבי דב.
    - חתנו רבי שמאי, היה רבה של מז'יבוז' (ונכדם של רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי מרדכי מצ'רנוביל).
בנו רבי מאיר דרברמדיקר (-תקמ"ו) [חתן רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק^[13]] בעל הספר "כתר תורה"^[14]. נפטר בחיי אביו^[15].
- חתנו רבי דוד לייב (בן רבי צבי הירש מנדבורנה).
- חתנו רבי שמואל יהודה לייב האלפערין ואשתו הרבנית מרת בתי'ה גיטל, אכלו 'קעסט'^[16] שלוש שנים אצל הרבנית של ר' לוי יצחק מברדיטשוב אשר נפטרה בכ"ה בסיון תרי"ד.
- חתנו רבי יצחק מנשכיז (בנו של רבי מרדכי מנשכיז).
- בנו אליעזר דרברמדיקר - התחתן עם שרה (בתו של האדמו"ר האמצעי מחב"ד ליובאוויטש)^[17]^[18], להם נולדה בת אחת, ומיד אחרי הלידה שרה נפטרה ובתה נקראה על שמה^[17].
  - בתם שרה הורביץ (נקראה על שם אמה), התחתנה עם משה שמשון הלוי הורביץ^[17].
    - בנה הוא צבי יהודה הלוי הורביץ^[17].
בתו גיטל, ובעלה רבי אליעזר ליפא פרנקל
בתו אסתר, ובעלה רבי מאיר
בתו גולדה, ובעלה רבי נתן אריה מקוז'ניץ
בנו רבי דב בער דרברמדיקר (-תקפ"ג), ואשתו חנה
- בנו לוי יצחק
  - בתו בתיה
    - בנה משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי, האדמו"ר מטומשפול^[19]
בתו לובה תרצה, ובעלה הרב יוסף בונם וולס^[17].
- בנם יקותיאל זלמן וולס התחתן^[20], עם ביילא (בתו של האדמו"ר האמצעי מחב"ד ליובאוויטש)^[19]^[17].

אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש אך הוא נפטר לפני החתונה.

שם משפחת צאצאיו הוא דרברמדיקר (שפירושו ביידיש ״הרחמן״) או דרברמדיגר או רחמן או רחמני או דרבי.

מספריו

קדושת לוי^[21]. הספר כולל שני חלקים קצרים יחסית שנכתבו כספר מסודר על ידי ר׳ לוי יצחק, בנושאים חנוכה ופורים. כל חלק מורכב מכמה פרקים הנקראים ״קדושות״. עיקרו של הספר הוא דרשות שנאמרו על ידי ר׳ לוי יצחק, וככל הנראה נכתבו רובן על ידי תלמידיו. הדרשות מסודרות לפי סדר הפרשות והחגים. בנוסף מובאים ברוב הדפוסים עוד הוספות מכתביו של ר׳ לוי יצחק - פירושים לאגדות מהש״ס, דרשות ללא הקשר של פרשה, וקצת חידושי גפ״ת.
פירוש על 6 זכירות, מובא בחלק מהדפוסים של ה״קדושת לוי״, יצא לאור גם ב"ספר הזכירות" מהדורת "קעסט"..
לוי יצחק מברדיטשוב - ישראל מקאזניץ, פרקי אבות - בית הלוי - בית ישראל, באתר היברובוקס

ראו גם

ניגון ברדיצ'ב

לקריאה נוספת

שלום גוטמאן, ספר תפארת בית לוי, יאסי תרס"ט.
צבי מרק ורועי הורן (עורכים), רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.
הרב שלמה וילהלם, נזר הבארדיטשעווער לקט מתורותם של אדמו"רי חב"ד וזקני החסידים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, תשע"ח (2018)
שמחה רז, אוהב ואהוב, הוצאת יריד הספרים, 2008
זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, ידיעות ספרים 2023, עמ' 110–129

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קבר רבי לוי יצחק בוויקישיתוף

ספרו

לוי יצחק מברדיצ'ב, ספר קדושת לוי, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
לוי יצחק מברדיצ'ב, ‏ספר קדושת לוי, טקסט דיגיטלי באתר ספריא

עליו

ד"ר שמואל אבא הורודצקי, ‏רבי לוי יצחק "הרב מברדיטשוב", מתוך "מקלט" תרפ"א, באתר "דעת"
אברהם כהנא, ‏ר' לוי יצחק מברדיטשוב בעל "קדושת לוי", מתוך "ספר החסידות", ורשה תרפ"ב, באתר "דעת"
מרדכי נדב, קהילות פינסק-קארלין בין חסידות להתנגדות, ציון ל"ד, תשכ"ט, חוברת א'-ב', עמ' 98–108 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
בני מר, אוי לזוכים בדין, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2003
ר' לוי יצחק מברדיטשוב, באתר "MyTzadik"
רבי לוי יצחק מברדיטשוב באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי
תולדותיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב באתר ברדיצ'ב
תולדות חייו וסיפורים על ר' לוי יצחק מברדיטשוב באתר 'זושא – מגלים את הסיפור החסידי'
יונדב קפלון, צרור מעשיות לימים הנוראים על "סנגורן של ישראל", באתר הארץ, 24 בספטמבר 2022
לוי יצחק מברדיצ'ב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לוי יצחק מברדיצ'ב, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ כשם משפחתו צוינו במקורות שונים השמות: רוסקוב ודרברמדיגר (רחמני).
^ צבי אלימלך קאליש, תולדות המחבר, פרק א, באתר היברובוקס
^ ייחוסם נדפס בשנת תרצ"ג ושוב בשנת תשע"ב
^ בעל ה"קיקיון דיונה". היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
^ בנו רבי ישראל מפיקוב מספר בספרו על אביו שעמד בראש ישיבה גדולה והיה מרביץ שם תורה ועבודת ה'.
^ חיי מוהר"ן סימן תקצ"ט.
^ נחשפה מצבתו המקורית של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
^ אתר הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב באוניברסיטת בר-אילן
^ רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.
^ תולדות אהרן.
^ לפי מפקד האוכלוסין של פיקוב בשנת 1806, בו צוין שהיה בן 43
^ רבי אליעזר היה אביו של רבי משה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך בבוטושאן (חותנם של רבי ישראל מרוז'ין ורבי יחיאל מיכל מקשיבקא) וחותנו של רבי ישראל בער מסטפין.
^ חלק א' נדפס לראשונה בשנת תקס"ג, חלק ב נדפס לראשונה בשנת תקס"ו. הספר נדפס בדפוסים רבים, למשל בשנת תרס"ו. מהדורה מתשע"ב
^ "ולתירוץ זה העירני בני הרב הגדול מורינו מאיר נרו יאיר" (קדושת לוי, בראשית, ויגש)
^ לגור אצל הורי הכלה ולהתפרנס על ידם
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 ISBN 9780826653277
^ יוחנן גוראריה, צדיקים וידידים, סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות המופלאים בין אדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיטשוב וסיפורי נישואי נכדיהם בחתונה הגדולה בז'לאבין, תשע"ז
^ ¹ ² ראו: עץ משפחת שניאורסון/ענף זלמנסון
^ בספר צדיקים וידידים עמוד זה
^ קדושת לוי

[1] כשם משפחתו צוינו במקורות שונים השמות: רוסקוב ודרברמדיגר (רחמני).

[2] צבי אלימלך קאליש, תולדות המחבר, פרק א, באתר היברובוקס

[3] ייחוסם נדפס בשנת תרצ"ג ושוב בשנת תשע"ב

[4] בעל ה"קיקיון דיונה". היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.

[5] יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.

[6] בנו רבי ישראל מפיקוב מספר בספרו על אביו שעמד בראש ישיבה גדולה והיה מרביץ שם תורה ועבודת ה'.

[7] חיי מוהר"ן סימן תקצ"ט.

[8] נחשפה מצבתו המקורית של רבי לוי יצחק מברדיטשוב

[9] אתר הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב באוניברסיטת בר-אילן

[10] רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.

[11] תולדות אהרן.

[12] לפי מפקד האוכלוסין של פיקוב בשנת 1806, בו צוין שהיה בן 43

[13] רבי אליעזר היה אביו של רבי משה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך בבוטושאן (חותנם של רבי ישראל מרוז'ין ורבי יחיאל מיכל מקשיבקא) וחותנו של רבי ישראל בער מסטפין.

[14] חלק א' נדפס לראשונה בשנת תקס"ג, חלק ב נדפס לראשונה בשנת תקס"ו. הספר נדפס בדפוסים רבים, למשל בשנת תרס"ו. מהדורה מתשע"ב

[15] "ולתירוץ זה העירני בני הרב הגדול מורינו מאיר נרו יאיר" (קדושת לוי, בראשית, ויגש)

[16] לגור אצל הורי הכלה ולהתפרנס על ידם

[תולדות-17] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 ISBN 9780826653277

[18] יוחנן גוראריה, צדיקים וידידים, סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות המופלאים בין אדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיטשוב וסיפורי נישואי נכדיהם בחתונה הגדולה בז'לאבין, תשע"ז

[ראו-19] ¹ ² ראו: עץ משפחת שניאורסון/ענף זלמנסון

[20] בספר צדיקים וידידים עמוד זה

[21] קדושת לוי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]