לחישת הלב

לחישת הלב
耳をすませば
	כרזת הסרט
מבוסס על	לחישת הלב מאת אאוי היראגי
בימוי	יושיפומי קונדו
הופק בידי	טושיו סוזוקי
תסריט	הייאו מיאזאקי
עריכה	טקאשי סאיאמה
מדבבים	Yōko Honna (Shizuku Tsukishima); איסי טקאהאשי (Seiji Amasawa); מאייומי איאיזוקא; טושיו סוזוקי; Takashi Tachibana; Keiju Kobayashi; Shigeru Muroi; Minami Takayama; Shigeru Tsuyuguchi
מוזיקה	Yuji Nomi
צילום	Kitarō Kōsaka
מדינה	יפן
חברת הפקה	סטודיו ג'יבלי
חברה מפיצה	טוהו, נטפליקס, HBO Max
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	15 ביולי 1995
משך הקרנה	111 דקות
שפת הסרט	יפנית
סוגה	אנימה ומאנגה מסוגת הדרמה, חיי היומיום, סיפור התבגרות, סרט הרפתקאות, סרט דרמה, סרט רומנטי, משולש אהבה רומנטי
	www.ghibli.jp/works/mimi/
	דף הסרט ב־IMDb

לחישת הלב (ביפנית: 耳をすませば) הוא סרט קולנוע אנימציה יפני, המבוסס על מאנגה בעלת שם זהה מאת אאוי היראגי. התסריט נכתב על ידי הייאו מיאזאקי ואילו הבימוי נעשה על ידי יושיפומי קונדו. היה זה הסרט הראשון שהופק בסטודיו ג'יבלי ובוים על ידי אחר מלבד הייאו מיאזאקי או איסאו טקהאטה (במאי קבר הגחליליות ורק אתמול). היה זה סרטו היחיד של קונדו אשר מת בגיל 47 ממפרצת.

עלילה

הסרט נפתח בשירו של ג'ון דנוור "Take Me Home, Country Roads". שיזוקו סוקישימה, נערה צעירה בעלת אהבה גדולה לספרים, בוחנת את כרטיסיית ההשאלה של הספר שזה עתה שאלה מן הספרייה. היא נדהמת לראות שוב את שמו של סייג'י אמסאווה, אדם מסתורי אשר מתברר שכבר שאל לפניה את כל הספרים שברשותה. בדרכה לפגוש את חברתה יוקו הארדה, עוצרת שיזוקו בספריית בית הספר על מנת לשאול ספר, ומתברר לה שהאחרון נתרם על ידי אמסוואה. שיזוקו ויוקו יושבות על ספסל מול מגרש הספורט ומתאמנות יחדיו על השיר ששיזוקו כתבה לטקס הסיום. במהלך השיחה מתברר שיוקו חברתה מאוהבת בסוגימורה בן כיתתן אך קיבלה מכתב אהבה מאחר, וכעת היא מתלבטת מה לעשות. סוגימורה מן העבר השני של המגרש קורא לשיזוקו ובינתיים יוקו נמלטת מהמקום ושיזוקו ממהרת בעקבותיה ומפילה אגב כך את יומנה עם השיר. כאשר היא מבחינה בכך היא חוזרת לספסל שבו ישבו ומגלה שם נער שיושב וקורא את יומנה. הוא מקניט אותה על כתיבתה, מה שמשניא אותו על שיזוקו.

אחותה הגדולה של שיזוקו חוזרת הביתה מדודתה ומטיפה לשיזוקו מוסר על כך שעליה להשקיע בלימודיה על אף שהוריה עסוקים מכדי לבדוק שהיא אכן עושה זאת. למחרת, בדרכה לספרייה על מנת להביא לאביה הספרן את ארוחת הצהריים, מגלה שיזוקו חתול שמן ומוזר היושב לידה ברכבת ומחליטה לעקוב אחריו. היא מובלת על ידו עד לחנות עתיקות מיוחדת במינה אותה מנהל זקן חביב בשם שירו נישי. בין יתר העתיקות המיוחדות מגלה שיזוקו את "הברון"- פסל מיוחד בדמות חתול. שיזוקו מגלה שהיא באיחור וממהרת לספרייה, אך בכניסה אליה עוצר אותה אותו נער מרגיז מן הספסל ואיתו החתול השמן ומביא לה את ארוחת הצהריים ששכחה בחנות, לא בלי הקנטה נוספת. מתברר שהוא נכדו של נישי.

בבית ספר מנסה שיזוקו לברר מיהו תורם הספר המסתורי. מתברר לה שבנו של אותו אמסאווה למעשה לומד בכתה המקבילה. בדרכה הביתה עוברת שיזוקו דרך חנות העתיקות אך אין שם איש. בינתיים חברה סוגימורה מנסה לשכנע את יוקו לצאת עם חברו שכתב לה את מכתב האהבה. יוקו המאוכזבת והמדוכאת נשארת למחרת היום בבית ומפספסת את הבחינות הנערכות בבית הספר, ומתפתח ויכוח בין שיזוקו וסוגימורה שבמהלכו חושף סוגימורה את רגשותיו כלפי שיזוקו. היא מבהירה לו שהם לעולם לא יהיו יותר מאשר ידידים.

שיזוקו שבה לחנות העתיקות ופוגשת בשלישית את נכדו של נישי. שיזוקו נכנסת לחנות על מנת להתבונן בברון, ולאחר מכן מתבוננת בנער המגלף בעץ להכנת כינור. היא מבקשת ממנו שינגן למענה והוא מסכים בתנאי שתשיר יחד איתו. אליהם מצטרפים בהמשך סבו וחבריו המוזיקאים. בסוף הניגון מתוודעת שיזוקו לשמו של הנער: סייג'י. כך היא מגלה ששם משפחתו אמסאווה ולא נישי כמו סבו. הוא מלווה אותה הביתה ומתנצל על התנהגותו. למחרת בבית הספר סייג'י מספר לשיזוקו על כך שהוריו אישרו לו לנסוע לחודשיים לקרמונה, איטליה על מנת לנסות את מזלו כבונה כינורות. בנוסף, הוא מתוודה בפניה על כך שהבחין בה לפני זמן רב וניסה למשוך את תשומת לבה על ידי שאילת ספרים חדשים בספרייה לפניה.

עזיבתו של סייג'י לאיטליה על מנת לבחון את כישוריו מעוררת אצל שיזוקו תחושה שגם עליה עצמה מוטלת משימה של בחינת כישוריה שלה. היא מחליטה להשקיע בכתיבה למשך היעדרו של סייג'י ומבקשת מנישי רשות לכתוב ספר על הברון והברונית אהובתו שהגורל הפריד ביניהם. הוא מאשר לה בהבטחה שהוא יהיה הראשון שיקרא את הטיוטה הראשונית. שיזוקו חוששת מן המשימה אך נישי מרגיע אותה ומביא לה אבן חן בלתי מלוטשת כדימוי לשיזוקו עצמה. שיזוקו רואה את סייג'י בפעם האחרונה לפני נסיעתו ומבטיחה לו לעבוד קשה על ספרה. במהלך תקופה זו, מזניחה שיזוקו את לימודיה. בינתיים מחליטה אחותה של שיזוקו לעזוב את הבית בעוד אימן, אשר משלימה את תואר המאסטר שלה, מתחייבת לעזור לה בסיום הלימודים. הוריה של שיזוקו מנהלים איתה שיחה ומקבלים את החלטתה ללכת בדרכה שלה. עם זאת הם מקווים שהיא תתאפס ותשוב ללמוד כמו שצריך.

שיזוקו מביאה את הטיוטה הראשונית שלה לנישי ולאחר שהוא חווה את דעתו עליה, היא פורצת בדמעות. הוא מנחם אותה ומספר שסייג'י חווה את אותה תחושה לאחר שהכין את כינורו הראשון. הוא גם מספר לה על אהובת חייו לואיז, אשר מחזיקה אצלה בברונית אך את עקבותיה איבד לאחר מלחמת העולם השנייה. לפנות בוקר מתעוררת שיזוקו וכאשר היא מביטה מן החלון היא מגלה גם את סייג'י. הוא מרכיב אותה על אופניו אל גבעה ממנה הם מתבוננים על הזריחה. הסרט נגמר בבקשה של סייג'י משיזוקו שתינשא לו יום אחד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לחישת הלב בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לחישת הלב (ביפנית)
"לחישת הלב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לחישת הלב", באתר נטפליקס
"לחישת הלב", באתר AllMovie (באנגלית)
"לחישת הלב", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"לחישת הלב", באתר Metacritic (באנגלית)
"לחישת הלב", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"לחישת הלב", באתר HBO Max (באנגלית)
"לחישת הלב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לחישת הלב באתר Big Cartoon Data Base

הייאו מיאזאקי
סרטים שכתב וביים	לופן השלישי: טירתו של קליוסטרו (1979) • הנסיכה מעמק הרוחות (1984) • הטירה המרחפת (1986) • השכן הקסום שלי טוטורו (1988) • שירות המשלוחים של קיקי (1989) • חזיר באוויר (1992) • הנסיכה מונונוקי (1997) • המסע המופלא (2001) • הטירה הנעה (2004) • פוניו על הצוק ליד הים (2008) • הרוח העולה (2013) • הילד והאנפה (2023)
סרטים שכתב בלבד	לחישת הלב (1995) • הלקחנים – עולמה הסודי של ארייטי (2010) • תצפית על גבעת הפרגים (2011)
סדרות טלוויזיה בבימויו	לופן השלישי חלק 1 (אנ') (1971–1972) • לופן השלישי חלק 2 (אנ') (1977–1980) • קונאן ילד העתיד (1978) • שרלוק האונד (אנ') (1984–1985)
סדרות מאנגה שיצר	אנשי המדבר(אנ') (1969–1970) הנסיכה מעמק הרוחות (1982–1994) • המסע של שונה(אנ') (1983) • עידן הספינות המעופפות(אנ') (1989)
סדרות טלוויזיה נוספות בהן לקח חלק בפיתוח	מומין (1969) • היידי בת ההרים (1974) • הלב (1976) • האסופית (1979)