האסופית (אנימה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האסופית
Akage no An 2.jpg
赤毛のアン
Akage no An - Red-haired Anne
סוגה אנימה
אנימה
אורך פרק 25 דק'
במאי איסאו טאקאהאטה (Isao Takahata) והייאו מיאזאקי
סטודיו Nippon Animation
רשת שידור Fuji TV (יפן)
ערוץ הילדים (ישראל)
הטלוויזיה החינוכית (ישראל)
ערוץ ג'וניור (ישראל)
מדבבים בשפה העברית ענת ארליך, תמר קינן, יהויכין פרידלנדר, אפי בן ישראל, דני בסן, נוף נתנזון, איה שבא, אלון ורטהיימר, אור אזולאי, אורלי קטן, אורנה כץ, אמונה צבי לשם, אסתי קוסוביצקי, יורם יוספסברג, מאיה בר שלום, ניר רון, עמי מנדלמן, ענת קדם שאבי
תקופת שידור מקורית 1979 – 1979
מספר העונות 1
מספר הפרקים 50

האסופיתיפנית: 赤毛のアン; באנגלית: Anne of Green Gables) היא סדרת אנימה משנת 1979, ששודרה בחינוכית 23 ובערוץ הילדים, המבוססת על הרומן הראשון של הסופרת הקנדית לוסי מוד מונטגומריהאסופית. איסאו טקהאטה (Isao Takahata), מפיק הסדרה, בססה ככל האפשר אל הסיפור המקורי, כך גם הסדרה מתרחשת בסוף המאה ה-19.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האסופית

בפרקים הראשונים מוצגת אן שרלי היתומה, ששומעת כי עומדים לאמץ אותה. אן מחכה בתחנת הרכבת ושם פוגשת במתיו קתברט. הוא לוקח אותה אל "חוות גגות ירוקים" ואן מתלהבת מהמקום ומתיידדת עם מתיו בדרכה לשם. בהגיעה אל ביתה החדש, היא מגלה כי אימוצה היה טעות, ושמרילה, אחותו של מתיו, רצתה מראש ילד שיעזור לאחיה בעבודתו ולא ילדה, ולכן היא שוקלת להחזירה לבית היתומים. אך מרילה מוקסמת מאן ומחליטה לבסוף להשאיר אותה. את פתיח הסדרה שרה אפי בן ישראל.

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אן שירלי (ענת ארליך / תמר קינן): ילדה יתומה שמאומצת על ידי מרילה ואחיה מתיו ועברה לגור עימם בחוות גגות ירוקים.
  • מרילה (אפי בן ישראל): מאמצת את אן יחד עם אחיה מתיו. אופיה קשוח אך טוב לב ואן לומדת ממנה אחריות ורצינות.
  • גילברט (אלון וורטהיימר): תלמיד בכיתתה של אן, הוא רגיש ופיקח, ומחבב את אן אך גם הוא יריבה.
  • מתיו (יהויכין פרידלנדר): אחיה של מרילה. אופיו רגוע יותר מאחותו והוא אחראי לעשיית מחוות קטנות לאן.
  • דיאנה ברי (נוף נתנזון / איה שבא): חברתה הטובה ביותר של אן, עזרה לה להשתלב בגגות ירוקים עם הגעתה.
  • הקריין (דני בסן): מספר הסיפור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]