ליאת ביין
 | |
| לידה |
14 במאי 1962 (בת 63) ירושלים, ישראל   |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | שחקנית |
| מספר ילדים | 1 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ליאת ביין (נולדה ב-14 במאי 1962) היא דוגמנית וזמרת לשעבר (פרשה), שחקנית ומורה למשחק ישראלית.
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליאת ביין נולדה בירושלים, בת יחידה להוריה. בשל עבודתו של אביה, היא נדדה בין ארצות שונות בעולם מאז היותה בת שנה. בין השאר התגוררה בטנזניה, זנזיבר, הרפובליקה הדומיניקנית, ג'מייקה, גרמניה וארצות הברית.
אמה, מאירה ביין, הייתה שדרנית רדיו וכתבה תסכיתים לרדיו ותסריטים לטלוויזיה; הידועים שבהם "חתול בשק" ו"לאם ולילד" ברדיו ו"ריצ'רץ'" בטלוויזיה. בנוסף לכך כתבה תריסר ספרי ילדים ונוער.
סבה מצד אביה, ד"ר אלכס ביין (1988-1903), היה היסטוריון של הציונות וחתן פרס ישראל, שכתב ביוגרפיות של הרצל וארתור רופין. אביה, יוחנן ביין, היה עובד משרד החוץ משנת 1952. היה שגריר ברפובליקה הדומיניקנית ובג'מייקה. בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כשגריר ישראל באו"ם, היה ביין סגנו, אחר-כך החליף אותו בתפקיד (1990-1988).
ביין רקדה בלט מגיל שבע בבית הספר הלאומי למחול וושינגטון. כחלק מלהקת בית הספר השתתפה בהיותה בת תשע ב"מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי, איתו רקדה ברחבי ארצות הברית. כשהתגוררה בגרמניה למדה ורקדה בלט מודרני וג'אז בבית ספר ולהקת מחול פגי ליין ובבית ספר למחול שייפר גרובל, שניהם בבון, גרמניה.
בצבא שירתה בתיאטרון צה"ל. בתום שירותה הצבאי למדה מחול באקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים. בשנה השלישית ללימודיה נפצעה ובשל כך הסתיימה קריירת הריקוד שלה. אחר-כך נסעה לארצות הברית, היא בוגרת תואר ראשון בחוג לקולנוע באוניברסיטת ניו סקול בניו יורק. עם סיום התואר למדה משחק בHB Studio, ניו יורק, בית ספרה של אוטה האגן. ולמדה משחק מול מצלמה – לורה מורגן, פיליפ ג'וסטרום, בוב דובאל – כולם בניו יורק.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שובה לישראל מניו יורק עבדה כמאמנת דיאלוג. עבדה כעוזרת במאי של הבמאים ערן ריקליס ואבי אמבר בטלעד. היא תרגמה תסריטים, בהם את זה של הסרט "סיפורי תל אביב" (1992), שתכננו להפיצו בחו"ל. השתתפה בהרבה מאוד פרסומות וקליפים.
למדה במשך שלוש שנים משחק מול מצלמה אצל רותי דייכס, ביחד עם אורי הוכמן וישי גולן. בעידודה של דייכס החלה ב-1997 ללמד באופן פרטי משחק מול מצלמה.
מלמדת קואוצ'ינג: הכנה לאודישנים, עבודה עם פוליטיקאים, בכירים במשק, קציני צבא, שפים ומרצים. מלמדת בסדנאות הבמה מ-2011 ובסמינר הקיבוצים מ-2012. מלמדת בסטודיו למשחק בחולון, לימדה בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין. מלמדת בבית הספר למוזיקאים Over tone.
שיחקה ורקדה בהצגה "סמטת הכיסאות הלבנים", שהופיעה בפסטיבל עכו (1997) והיא טסה עמה לחו"ל. בעכו ההצגה זכתה בפרס ראשון על בימוי ההצגה לגבי אלדור ויגאל עזרתי. במשך מספר שנים שיחקה בהצגות ילדים רבות.
בסדרת הטלוויזיה "הבורגנים" גילמה את דמותה של הפסיכולוגית שמטפלת ביוני (רמי הויברגר) ובנינה (קרן מור) ומנהלת רומן עם עורך הדין ישראל (דב נבון).
בסדרת הטלוויזיה "השמיניה" גילמה את דמותה של לילי דביר, אמם של איה (הילי ילון) וניני (ידידיה ויטל).
בסרטו של נוני גפן "לא בתל אביב" (2012) ביין מגלמת את דמותה של אימה הפסיכוטית של אנה (יערה פלציג).
שיחקה את אימו המקורית של דרור אנג׳ל בתוכנית הרפואה "מתים לרגע" (2014).
אימנה את המתמודדים בעונה ראשונה של פרויקט Y.
לימדה בפרויקט מיוחד של קשת – עבודה עם נוער במצוקה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליאת ביין מתגוררת בתל אביב ולה בן אחד.
משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | פרויקט | תפקיד |
|---|---|---|
| 2018 | משיח | ציפורה |
| 2014 | מתים לרגע | אמו הביולוגית של דרור |
| 2012 | יום האם | המורה של תמרה |
| 2011–2010 | השועלים | אמא של אלי |
| 2009–2008 | דני הוליווד 2 עונות | אודליה כנפו |
| 2008–2007 | משמורת | פסיכולוגית |
| 2007–2005 | השמיניה | לילי דביר |
| 2004 | הבורגנים | פסיכולוגית |
| 2002 | תזזית | |
| 1999 | איש משטרה | |
| 1998 | תיק דנבר | |
| לימודי אנגלית לכיתה ט | ||
| כסף קטלני | ||
| 1996 | המונה דופק | |
| 1995 | מגירות הלב |
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2012 | לא בתל אביב | אימה של אנה | |
| 2007 | חיי אהבה | אחות | |
| 2001 | Octopus 2: River of Fear | עיתונאית | |
| הארץ הקדושה | אמו של מנדי | הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס | |
| 1997 | אישה מרציפן | ||
| 1994 | אחרי החגים | מאשה |
