ליאת ביין

ליאת ביין
	ליאת ביין
לידה	ירושלים ישראל
מדינה	ישראל
	פרופיל ב-IMDb

ליאת ביין היא שחקנית ומורה למשחק ישראלית.

ביוגרפיה

ליאת ביין נולדה בירושלים, בת יחידה להוריה. בשל עבודתו של אביה, היא נדדה בין ארצות שונות בעולם מאז היותה בת שנה. בין השאר התגוררה בטנזניה, זנזיבר, הרפובליקה הדומיניקנית, ג'מייקה, גרמניה וארצות הברית.

אמה, מאירה ביין, הייתה שדרנית רדיו וכתבה תסכיתים לרדיו ותסריטים לטלוויזיה; הידועים שבהם "חתול בשק" ו"לאם ולילד" ברדיו ו"ריצ'רץ'" בטלוויזיה. בנוסף לכך כתבה תריסר ספרי ילדים ונוער.

סבה מצד אביה, ד"ר אלכס ביין (1988-1903), היה היסטוריון של הציונות וחתן פרס ישראל, שכתב ביוגרפיות של הרצל וארתור רופין. אביה, יוחנן ביין, היה עובד משרד החוץ משנת 1952. היה שגריר ברפובליקה הדומיניקנית ובג'מייקה. בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כשגריר ישראל באו"ם, היה ביין סגנו, אחר-כך החליף אותו בתפקיד (1990-1988).

ביין רקדה בלט מגיל שבע בבית הספר הלאומי למחול וושינגטון. כחלק מלהקת בית הספר השתתפה בהיותה בת תשע ב"מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי, איתו רקדה ברחבי ארצות הברית. כשהתגוררה בגרמניה למדה ורקדה בלט מודרני וג'אז בבית ספר ולהקת מחול פגי ליין ובבית ספר למחול שייפר גרובל, שניהם בבון, גרמניה.

בצבא שירתה בתיאטרון צה"ל. בתום שירותה הצבאי למדה מחול באקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים. בשנה השלישית ללימודיה נפצעה ובשל כך הסתיימה קריירת הריקוד שלה. אחר-כך נסעה לארצות הברית, היא בוגרת תואר ראשון בחוג לקולנוע באוניברסיטת ניו סקול בניו יורק. עם סיום התואר למדה משחק בHB Studio, ניו יורק, בית ספרה של אוטה האגן. ולמדה משחק מול מצלמה – לורה מורגן, פיליפ ג'וסטרום, בוב דובאל – כולם בניו יורק.

לאחר שובה לישראל מניו יורק עבדה כמאמנת דיאלוג. עבדה כעוזרת במאי של הבמאים ערן ריקליס ואבי אמבר בטלעד. היא תרגמה תסריטים, בהם את זה של הסרט "סיפורי תל אביב" (1992), שתכננו להפיצו בחו"ל. השתתפה בהרבה מאוד פרסומות וקליפים.

למדה במשך שלוש שנים משחק מול מצלמה אצל רותי דייכס, ביחד עם אורי הוכמן וישי גולן. בעידודה של דייכס החלה ב-1997 ללמד באופן פרטי משחק מול מצלמה.

מלמדת קואוצ'ינג: הכנה לאודישנים, עבודה עם פוליטיקאים, בכירים במשק, קציני צבא, שפים ומרצים. מלמדת בסדנאות הבמה מ-2011 ובסמינר הקיבוצים מ-2012. מלמדת בסטודיו למשחק בחולון, לימדה בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין. מלמדת בבית הספר למוזיקאים Over tone.

שיחקה ורקדה בהצגה "סמטת הכיסאות הלבנים", שהופיעה בפסטיבל עכו (1997) והיא טסה עמה לחו"ל. בעכו ההצגה זכתה בפרס ראשון על בימוי ההצגה לגבי אלדור ויגאל עזרתי. במשך מספר שנים שיחקה בהצגות ילדים רבות.

בסדרת הטלוויזיה "הבורגנים" גילמה את דמותה של הפסיכולוגית שמטפלת ביוני (רמי הויברגר) ובנינה (קרן מור) ומנהלת רומן עם עורך הדין ישראל (דב נבון).

בסדרת הטלוויזיה "השמיניה" גילמה את דמותה של לילי דביר, אמם של איה (הילי ילון) וניני (ידידיה ויטל).

בסרטו של נוני גפן "לא בתל אביב" (2012) ביין מגלמת את דמותה של אימה הפסיכוטית של אנה (יערה פלציג).

שיחקה את אימו המקורית של דרור אנג׳ל בתוכנית הרפואה ״מתים לרגע״ (2014)

אימנה את המתמודדים בעונה ראשונה של פרויקט Y.

לימדה בפרויקט מיוחד של קשת – עבודה עם נוער במצוקה.

ליאת ביין מתגוררת בתל אביב ולה בן אחד.

משחק

בטלוויזיה

סדרה/תוכנית	תפקיד	שנה
משיח	ציפורה	2018
מתים לרגע	אמו הביולוגית של דרור	2014
יום האם	המורה של תמרה	2012
השועלים	אמא של אלי	2011-2010
דני הוליווד 2 עונות	אודליה כנפו	2009-2008
משמורת	פסיכולוגית	2008-2007
השמיניה	לילי דביר	2007-2005
הבורגנים	פסיכולוגית	2004
תזזית	פסיכולוגית	2002
איש משטרה		1999
תיק דנבר		1998
לימודי אנגלית לכיתה ט
כסף קטלני
המונה דופק		1996
מגירות הלב		1995

בקולנוע

סרט	תפקיד	שנה	מידע נוסף
לא בתל אביב	אימה של אנה	2012
חיי אהבה	אחות	2007
Octopus 2: River of Fear	עיתונאית	2001
הארץ הקדושה	אמו של מנדי	2001	הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס
אישה מרציפן		1997
אחרי החגים	מאשה	1994

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליאת ביין בוויקישיתוף

ליאת ביין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ליאת ביין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ליאת ביין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ליאת ביין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ליאת ביין, ברשת החברתית אינסטגרם
https://www.facebook.com/liat.bein/, ברשת החברתית פייסבוק