ליה ון ליר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליה ון ליר
Lia Van Lir 2012 07 05.jpg
ליה ון ליר בפסטיבל הסרטים ירושלים, 2012
לידה 8 באוגוסט 1924
בלץ, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 2015 (בגיל 90)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע נדבנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים שבלייה בלגיון הכבוד
אביר מסדר האמנויות והספרות
פרס ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליה ון ליר (8 באוגוסט 192413 במרץ 2015) הייתה מחלוצות הקולנוע בישראל, מייסדת ומנהלת סינמטק ירושלים ופסטיבל הקולנוע ירושלים, כלת פרס ישראל. ון ליר הקדישה יותר ממחצית חייה לקידום אמנות הקולנוע הישראלי, ופעלה בדרכים מגוונות כדי לחשוף בארץ את הקולנוע, תוך שימת דגש מיוחד על שימור ואיסוף של קולנוע בינלאומי, יהודי וישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה לסימון ואולגה גרינברג בבלץ שבבסרביה (באותה עת, חלק מרומניה). אביה היה סוחר תבואה ואמה עסקה בפעילות ציבורית ב"ויצו". היא גדלה בבית שוחר תרבות.

בקיץ 1940 שלחו אותה הוריה לארץ ישראל לבקר את אחותה, שעלתה קודם לכן, ומאז התגוררה בישראל. ההורים נשארו ברומניה ונספו בשואה.

עד 1946 למדה ליה באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי הרוח. בתל אביב פגשה את וים ון ליר, אז טייס מתנדב במח"ל, שהקים את חברת "כימאוויר" וחובב קולנוע. הם נישאו ב-1952 ועברו לחיפה, ושם נולד לראשונה הרעיון להקים בארץ מועדוני סרט. הזוג רכש עותקים של סרטי איכות בפילם 16 מ"מ והחל להקרינם בפני חברים בביתם, על הכרמל. ב-1955 ייסדו בחיפה את "מועדון הסרט הטוב", שמנה 250 חברים והציע הקרנת סרטי איכות. ב-1956 ייסדה מועדוני סרטים נוספים בתל אביב ובירושלים.

במשך השנים המשיכה ון ליר לרכוש סרטים, וב-1960 ייסדה את "ארכיון הסרטים הישראלי" שהוכר בשנת 1963 כחבר ב"פיאפ" – הפדרציה הבינלאומית לארכיוני סרטים[1]. ב-1973 הקימה את סינמטק חיפה, ומאוחר יותר באותה שנה הקימה את הסינמטק בבית אגרון בירושלים, ועברה לגור בעיר[2].

בשנת 1981 עברו הסינמטק והארכיון לבניין חדש בגיא בן הינום בירושלים. ב-1984 ייסדה ון-ליר בסינמטק את פסטיבל הקולנוע ירושלים, שהפך מאז לאירוע חשוב ויוקרתי ביותר בחיי הקולנוע הישראלי. הפסטיבל פותח לצופים חלון אל הקולנוע העולמי של השנה האחרונה ומציג את מיטבו. מוקרנים בו סרטים שאינם נמנים עם הזרם המרכזי בקולנוע העכשווי, ובהם אוונגרד, תעודה, קלאסיקה משוחזרת, אנימציה ורטרוספקטיבות רחבות-יריעה של יוצרים גדולים.

אביו של וים ון ליר, בעלה של ליה, הוא ברנרד ון ליר, התעשיין שהוריש את הכסף שאיפשר את הקמת "קרן ון ליר" וכל שאר מפעלות המשפחה. בין השאר, גם את מכון ון ליר בירושלים.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליה ון ליר זכתה להערכה והכרה מקומית ובינלאומית ניכרת:

כמו כן זכתה באות אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
1997 – גילה אלמגור
זוכת פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 1998 – ליה ון ליר הבא:
1999 – יורם גלובוס