AMX-56 לקלרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לקלרק (טנק))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
AMX-56 לקלרק
לקלרק
מידע כללי
סוג טנק מערכה
מדינה מייצרת צרפתצרפת  צרפת
משתמשים עיקריים הצבא הצרפתיהצבא הצרפתי  הצבא הצרפתי

איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות צבא איחוד האמירויות הערביות

מחיר 6.55 מיליון יורו ב-2001
שנת ייצור 1990
דגם קודם AMX-30
מידע טכני
אורך תותח קדימה: 9.87 מטר, תובה: 6.88 מטר
רוחב 3.60 מטר
גובה 2.50 מטר
משקל 56 טון
מהירות 72 קמ"ש
טווח פעולה 550 קילומטר
חימוש עיקרי תותח 120 מ"מ
חימוש משני מקלע מקביל 12.7 מ"מ, מקלע 7.62 מ"מ
מנוע דיזל, 1,500 כוחות סוס
מיגון מסווג
צוות 3 (מפקד, תותחן ונהג)

AMX-56 לקלרק (צרפתית: Leclerc) הוא טנק מערכה צרפתי מתוצרת החברה הממשלתית GIAT Industries (כיום: Nexter).

הטנק נקרא על שם הגנרל פיליפ לקלרק, איש צבא צרפתי אשר פעל במלחמת העולם השנייה במסגרת צבא צרפת החופשית ושיחרר את פריז מן הכיבוש הנאצי כשפיקד על הדיוויזיה המשוריינת השנייה של צרפת.

ייצור הלקלרק החל ב-1990, והוא נכנס לשירות ב-1992 כשהוא מחליף את AMX-30 כטנק המרכזי של צבא צרפת. עלות הטנק עומדת על 9.3 מיליון יורו. כ-400 טנקי לקרלק נמצאים בשימוש בצבא צרפת ומספר דומה בצבא איחוד האמירויות הערביות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971, בשיא ההמלחמה הקרה, החל הייצור של הדור החדש של הטנקים הסובייטים, ובראשם הT-72, שהיה חזק עוצמתי ומתקדם. בצבא הצרפתי, ידעו כי הAMX-30, עמוד השדרה של גייסות השריון, סבל מנחיתות גדולה ביחס לטנקים הסובייטים החדשים. בשל כך, נבדקו אופציות לייצור טנק מערכה חדש ונחתם מזכר הבנות עם גרמניה המערבית, לפיו שתי המדינות ישתפו פעולה בייצור של טנק מערכה חדש ומתקדם, אך רעיון זה נזנח כעבור זמן קצר. ב-1982, הודיעה צרפת, כי אף על פי ששקלה לרכוש את האברמס, המרכבה או הלאופרד 2, צרפת תתכנן טנק ותבנה טנק מתוצרת עצמית.

בשנת 1990, לאחר של שנות תכנון, ותכנון של מספר אבות טיפוס, החל יצורו של הטנק וב-1992 כניסתו לשירות בצבא הצרפתי וצבא איחוד האמירויות הערביות.[1]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנעה ועבירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנוע של הטנק הוא מנוע דיזל מתוצרת צרפתית, עם 8 צילינדרים והספק של 1500 כוחות סוס. המנוע החזק יחסית, בשילוב עם משקלו של הטנק, נותנים לו מהירות גבוהה של 72 קמ"ש ויכולת האצה למהירות של 32 קמ"ש בתוך 5 שניות. לטנק מיכל דלק 1300 ליטר, המאפשר טווח פעולה של 550 ק"מ. ניתן להגדיל את הטווח ב-100 ק"מ, בהוספה של מכלי דלק חיצוניים, המוסיפים כ400 ליטר. אי לכך, מכלים אלו מגבילים את תנועת הצריח ופגיעים במיוחד, ולכן יש להשליכם לפני הקרב.

מיגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריונו של הטנק עשוי משריון מרוכב ופלדה מותכת. לשם הגנה מנשקי הנ"ט ובעיקרם מטענים חלולים, עובה השריון בחלקים רגישים בטנק, ונוספו לוחות פלדה וטיטניום. כמו כן, בשנים האחרונות זמינות חבילות שדרוג עבור הטנק, המציעות תוספות מיגון צ'ובהם מתקדם, במטרה להגן על הטנק מטילים נגד טנקים מתקדמים. שריונו של הטנק משופע בחלקים מן הטנק, ובעיקר בחזית הטנק, בנוסף, לטנק יש מדוכות עשן למטרות מיסוך והטעייה של קרני לייזר.

בדומה לטנקים המערביים, מיגונו של הטנק הוא מודולרי וניתן להחלפה בקלות בעת הצורך. בנוסף, להגנה על המזקו"ם ישנם פלטות בזוקה (הלוחות המגנים על הזחלים) ואף מערכת הגנה מפני איומי אב"כ (אטומי ביולוגי כימי).

טנק לקרלק עובר מכשול נגד טנקים

חימוש ובקרת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החימוש העיקרי של הטנק הוא תותח חלק קדח בקוטר 120 מ"מ בעל יכולת ירי של תחמושת פגזים מגוונת. התותח מיוצב ומכוונן באופן אוטומטי ובעל טעינה אוטומטית של פגזים, המאפשרת קצב ירי של 12 פגזים בדקה. הטנק חמוש בסך הכל ב-40 פגזים, למרחק מקסימלי של עד כ4 ק"מ, עם אפשרות ירי תוך כדי נסיעה. התותח עצמו נחשב ליעיל ומדויק, והוא בקליבר 52, להבדיל מרוב הטנקים המערביים שחמושים בתותח בקליבר 44, מה שהופך את התותח של הלקלרק לארוך יותר ממקביליו, ובין היתר נטען שזו אחת הסיבות לדיוקו הרב של התותח.[2]

החימוש המשני של הטנק כולל מקלע מקביל M2 בראונינג בקוטר של 12.7 מ"מ (0.5 אינץ') עם 1100 כדורים, ומקלע 7.62 מ"מ עם 3000 כדורים.

בקרת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטנק מערכת בקרת אש מתקדמת ומודרנית. לכל הטנקים, מערכת קשר משותפת, המאפשרת שיתוף מידע טקטי בין מפקדי הטנקים, ובין זרועות המודיעין של הצבא. לתותחן מערכות מתקדמות: מד טווח לייזר משוכלל, מערכת ראייה פנורמית, המאפשרת ראיית לילה, מערכת דימות תרמי. המערכת נחשבת למדויקת, ויעילה גם שהטנק בתנועה וגם שהטנק נמצא בעמדת ירי, היא מסוגלת להינעל אחר מטרות נעות ולעקוב אחריהם, ובשילוב עם דיוקו של התותח, מספקת אחוזי פגיעה גבוהים. בנוסף, למערכת בקרת האש מערכת זיהוי עמית-טורף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המידע בפסקה זו, ועוד מידע רב בערך נלקח מהערך בוויקיפדיה האנגלית
  2. ^ תלם יהב, ‏הטנקים הקטלניים ביותר בעולם, באתר ‏mako‏‏, ‏4 ביולי 2011‏