לדלג לתוכן

מאטו דוקובאץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מאטו דוקובאץ
Mato Dukovac
לידה 23 בספטמבר 1918
סורצ'ין, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 6 ביוני 1990 (בגיל 71)
טורונטו, קנדה קנדהקנדה
מדינה סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה
קרואטיה (1941-1945)קרואטיה (1941-1945) המדינה העצמאית של קרואטיה
הרפובליקה הסורית הראשונההרפובליקה הסורית הראשונה הרפובליקה הסורית
תקופת הפעילות 19371945
19461948
דרגה קפטן
תפקידים בשירות
טייס קרב
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאטו דוקובאץ (23 בספטמבר 19186 ביוני 1990) היה אלוף הפלות קרואטי במלחמת העולם השנייה, שבה הפיל 44 מטוסי אויב. הצטרף לחיל האוויר של המדינה העצמאית של קרואטיה לאחר הפלישה ליוגוסלביה ולחם לצד מעצמות הציר בחזית המזרחית מאוקטובר 1942 עד פברואר 1944. ערק לברית המועצות ב-20 בספטמבר 1944, והוחזר ליוגוסלביה בנובמבר 1944. שימש כמדריך טיס עבור חיל האוויר היוגוסלבי בפנצ'בו ובזאדאר לפני שערק לאיטליה באוגוסט 1945.

דוקובאץ עזב את איטליה בשנת 1946 והפך לקפטן (סרן) בחיל האוויר הסורי. סייע לצבאות ערב במלחמת העצמאות ותקף מטרות ישראליות במטוס T-6 טקסן. עם סיום המלחמה היגר לקנדה והקים משפחה. מת בטורונטו בשנת 1990.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאטו דוקובאץ נולד ב-23 בספטמבר 1918 בעיירה סורצ'ין, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בקרבת זמון. היה טייס דאונים נלהב בתחילת דרכו. בשנת 1937 נכנס למחזור ה-67 של האקדמיה הצבאית בבלגרד. סיים את לימודיו באקדמיה זו ב-1 באפריל 1940 בדרגת "תת-סגן" ("פוטפרוצ'ניק" בקרואטית) ונבחר לקורס טיס באוקטובר של אותה השנה.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם הפלישה ליוגוסלביה, דוקובאץ שירת בטייסת השנייה של חיל האוויר היוגוסלבי המלכותי בווליקה גוריצה. לאחר שממלכת יוגוסלביה נוצחה ונכבשה על ידי מעצמות הציר, דוקובאץ הצטרף לחיל האוויר של המדינה העצמאית של קרואטיה ב-29 באפריל 1941 בדרגת סגן. בספטמבר נסע לגרמניה ועבר קורס טיס קרבי בעיר פירט. הוא הוצב בבסיס חיל האוויר 120 באוקטובר וקיבל הכשרה קרבית נוספת באפריל שלאחר מכן. באוקטובר 1942 שובץ בטייסת הקרב הקרואטית ה-4 ולחם בחזית המזרחית.

ב-11 בנובמבר 1942, דוקובאץ ומנהיג המבנה שלו אותרו על ידי מטוסי פוליקרפוב I-16, בעודם מלווים מפציצי יונקרס Ju 87 גרמנים. מעל טואפז, דוקובאץ השיג את הפלתו הראשונה בקרב אווירי שהתפתח.

בסוף נובמבר 1942, טייסת הקרב הקרואטית ה-4 שבה למדינה העצמית של קרואטיה למנוחה, לאחר כמעט שנה שלמה של טיסות מבצעיות. הטייסת שבה לקרב בחזית המזרחית באמצע פברואר 1943, בתקופה זו הצבא האדום הסב אבדות כבדות למעצמות הציר. ב-15 באפריל, דוקובאץ הפיל מטוס בל P-39 סובייטי. חמישה ימים לאחר מכן הפיל מטוס LAGG-3 בעודו מלווה שיירה של מטוסי שטוקה ויונקרס Ju-88. ב-6 במאי, דוקובאץ רשם הפלה נוספת של מטוס LAGG-3, בעוד הוא ומספר שתיים שלו ליוו מטוס פייסלר Fi-156. בסך הכל, דוקובאץ השיג 14 הפלות ודאיות ועוד 6 הפלות לא-ודאיות בסבב השני של הטייסת שלו בחזית המזרחית.

דוקובאץ חזר לקרואטיה באמצע שנת 1943 והועלה לדרגת סגן ראשון. לאחר מכן הוצב בראש טייסת הקרב הקרואטית ה-15 ונשלח פעם נוספת לחזית המזרחית ב-21 באוקטובר 1943. רשם הפלה נוספת ב-25 בפברואר 1944, לאחר שהפיל מטוס יאק-9. הוא הופל ממטוסו באותו יום על ידי מטוס בל P-39 סובייטי ונפצע. עד לנקודה זו, השתתף ב-255 טיסות מבצעיות והיה מעורב ב-62 קרבות אוויר. ב-29 במרץ 1944, דוקובאץ עוטר בעיטור הצלב הגרמני בזהב בעודו מחלים מפציעתו בבית חולים בווינה. הטייסת עליה פיקד נשלחה למדינה העצמאית של קרואטיה להבראה בזמן זה. הטייסת נקראה שוב לשירות בחזית המזרחית בסוף יוני 1944, ודוקובאץ נשלח לבסיס חיל האוויר במזרח פרוסיה. הוא קודם לדרגת קפטן (סרן) ב-13 ביולי 1944 על "הישג חסר תקדים בחזית המזרחית". הוא פיקד על מספר בסיסי חיל אוויר במזרח אירופה עד ל-20 בספטמבר 1944, היום בו החליט לערוק לצד הסובייטי. כחודש לאחר מכן, הסובייטים מסרו את דוקובאץ לידי הפרטיזנים היוגוסלבים, שבתמורה לחייו הציעו לו להיות מדריך טיס בבסיס חיל האוויר היוגוסלבי בפנצ'בו. הוא הגיע לבלגרד בדצמבר 1944 ולימד להטיס מטוסי קרב מדגם יאקובלב. בתקופה זה ספג עלבונות והתגרויות רבות מצד חבריו לצוות, והם הובילו אותו לעזוב לזאדאר. ב-8 באוגוסט השתלט על מטוס דה הבילנד טייגר מות' דו-כנפי, טס עמו מעל לים האדריאטי וערק לאיטליה. בתחילה הוצב במחנה פליטים במודנה ובהמשך הועבר לבגנולי דל טרינגו.

מלחמת העצמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקובאץ החל להביע רגשות אנטישמיים בעקבות חוויותיו מהמלחמה. הוא בחר להצטרף לחיל האוויר הסורי בשנת 1946. בעת מלחמת העצמאות, הוא היה סרן בטייסת הקרב ה-1 של חיל האוויר הסורי. הוא השתתף בטיסות מבצעיות נגד ישראל והטיס מטוס T-6 טקסן חמוש ברקטות ופצצות אוויר-קרקע במשקל 50 ק"ג.

הגירה, מוות ומורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקובאץ היגר לקנדה לאחר מלחמת העצמאות. הוא השתקע בטורונטו והקים שם משפחה. עבד עבור תאגיד IBM והיה מבין המייסדים של מוסד הגירה ליוצאי קרואטיה. דוקובאץ נפטר בטורונטו ביוני 1990.

היה אלוף ההפלות הקרואטי של מלחמת העולם השנייה, רשם לזכותו 44 הפלות ודאיות. במהלך חייו, היה ויכוח סוער בנוגע למספר המדויק של המטוסים שהצליח להפיל. מסמכים קרואטיים מימי המלחמה שהתגלו במוסד להיסטוריה צבאית בבלגרד, הראו שאכן נזקפו לזכותו 44 הפלות במהלך שירותו בחיל האוויר של המדינה העצמאית של קרואטיה. במהלך המלחמה הפיל שמונה-עשרה מטוסי LAGG-3, שנים עשר מטוסי איליושין Il-2, שלושה מטוסי בל P-39, שני מטוסי אילושין DB-3, שני יאקובלב יאק-1, וכן מטוס אחד מכל הדגמים הבאים: I-16, מיג-3, ספיטפייר, לאבוצ'קין La-5, יאק-9, פטליאקוב Pe-2 ויונקרס A-35 (ועוד הפלה אחת לא מוכרת).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאטו דוקובאץ בוויקישיתוף