מאי פלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מאי פלג (1 בנובמבר 198413 בנובמבר 2015) הייתה יושבת ראש "הבית הפתוח" ב-2013, טרנסג'נדרית, ביסקסואלית, ובעלת "המקווה", הפאב הגאה בירושלים. ב-2015 התאבדה, וסביב קבורתה התנהל מאבק משפטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלג נולדה למשפחה חרדית בירושלים והכירה בזהותה המגדרית כבר בילדותה. "אני זוכרת בגיל ארבע, כשישבתי בביתי ואמרתי שמשהו בגוף שלי לא בסדר".[1] בגיל חמש וחצי עברתי התעללות בבית ובגיל 9 כבר היה לי רצון למות". בנעוריה לאחר מות אביה היא הועברה לפנימייה. "הייתי מבריזה מהפנימייה והולכת לספרייה שבגבעת רם. אמרתי לעצמי שאעשה את כל שביכולתי בשביל להימנע מלעשות את התהליך".[1] "בפועל – חייתי המון ברחוב, צרכתי סמים ואלכוהול בניסיון לברוח ולהקהות את הכאב, בדידות איומה, אונס מתמשך ומזדמן, ניצול מיני ותקיפות מיניות רבות".[2]

כשהגיעה לגיל 17, ביקשה להתגייס לשירות קרבי עוד כשהזדהתה כגבר, אולם כבת יחידה לא התאפשר הגיוס ליחידה קרבית.

היא התגייסה לצבא וכשהייתה בת 20, התחתנה ונולדו לה ולבת זוגה [דרושה הבהרה] שני ילדים. לאחר מכן התפרצה אצלה פיברומיאלגיה קשה. "בשנים הבאות – עברתי ניסיון אובדני שנכשל ברגע האחרון, גירושין, תהליך התאמה מגדרית כולל ניתוח קשה שעברתי לבד".

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 נבחרה לעמוד בראש הוועד המנהל של עמותת "הבית הפתוח" בירושלים והייתה הטרנסג'נדרית הראשונה שעומדת בראשו של ארגון גאה מחוץ לתל אביב והשנייה בכלל.

פלג הקימה קבוצת תמיכה לטרנסג'נדרים וקבוצת תמיכה לחולי פיברומיאלגיה, והייתה פעילה מרכזית ב'דגל לבן' למודעות לנפגעי נפש ומתמודדים. היא גם הייתה הבעלים של "המקווה", הפאב הגאה בירושלים.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"היא תמיד הייתה המאי שמגיעה עם קביים וזורקת אותם על הספה ומתחילה לנהל את הישיבות בבית הפתוח", מספרת אנה, בת זוגה לשעבר, "היינו בהיי וכחיילת שוחחתי איתה בשעות הט"ש 40 דקות כל יום עד שקצת אחרי מצעד הגאווה לפני שנתיים היא חטפה התקף פיברומיאלגיה, שזו מחלה נויורולוגית איומה. היא הייתה מרותקת לספה והיו ימים שהייתי צריכה להכניס לה אוכל לפה ולהזיז לה את הלסת."

"הרבה בעיות עלו סביב ההתקף הזה והוא היה טריגר שגרם לה להיות אובדנית ומדוכאת. כשגרנו יחד היא הלכה ברגל בדרך לרופא ועברה אונס באור יום ולא יכלה להגן על עצמה. זה העלה את כל הבעיות הכי קשות ולחשוב שהיא נמצאת בבית חולים לחולי נפש כשהאנסים שלה מסתובבים חופשי ברחובות. זה נורא."

"בשנתיים האחרונות אחרי שנפרדנו ליוויתי אותה לחפש טיפולים ומוסדות לחולי נפש סירבו לקבל אותה. היה חוסר הבנה מוחלט של המצב שלה. היה מוסד שאמר שיקבלו אותה בתנאי שתישאר במשקל מסוים וזו לא הוראה שאפשר לתת לאנורקסית: 'בואי נחליט שאת אוכלת'.

"רוב הדחיות היו קשורות לעובדה שהיא גם אובדנית, גם אנורקסית, גם טרנסית. אלו מקומות שרוויים בטרנספוביה והתנערות מלאה מאחריות וזה מתבטא בכל חייה. יש לה שני ילדים שבית המשפט אסר עליה להתראות איתם ולהיפגש איתם בלי בחינה של ההורות שלה."

"היא הייתה אמא חלומית ולא הייתה שם שום הבנה של המצב כי הייתה לה חזות כנראה של מישהי מופרעת שנראית טרנסקסואלית ולכן כדאי להרחיק את הילדים. זו מחשבה מאוד חשוכה."

במכתב ההתאבדות שהשאירה, כתבה: "האשמים היחידים במותי – הם גורמי ממסד שלא יוצרים מקומות טיפול ראויים. משרד הרווחה, הבריאות, המשפטים, ביטוח לאומי, צוות רפואי כושל".[2]

אחרי מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יממה לפני התאבדותה, הפקידה צוואה בידי עו"ד יוסי וולפסון, ובה הורתה לשרוף את גופתה לאחר מותה, לערוך לה טקס ולפזר את רוב האפר בים ואת היתרה להטמין תחת עץ שיישתל לזכרה.

"מכיוון שאין לי קשר כלל עם בני משפחה ביולוגיים ומכיוון שחוששני כי עם מותי, יהיו אשר ינסו לחבל בבקשתי האחרונה – שגופתי תישרף, אפרי יפוזר ברובו בים והיתרה תוטמן מתחת עץ – בכל מיני תואנות, אני מבקשת שתואיל להתייצב בבית המשפט ולהיות לי קול".

אמה של פלג אכן פנתה לבית המשפט באמצעות עו"ד יצחק דהן, בבקשה להוציא צו מניעה לשריפת הגופה. בבקשתה התייחסה האם לפלג בלשון זכר. היא סיפרה שהיא באה ממשפחה דתית וקבורת בתה חשובה לה מאוד וביקשה להעביר את הגופה לרשותה כדי לקבור אותה בקבר ישראל כדת וכדין.

בדיון בית המשפט שהתקיים ב-17 בנובמבר 2015, עו"ד וולפסון טען כי "לכל אדם בישראל יש זכות על גופו" הוא הדגיש כי מאי פעלה בשיקול דעת ובהיגיון מפורט. בית המשפט אישר לו להגיש הערכה פסיכיאטרית שהעידה על כשירותה של פלג.

מנגד עו"ד דהן, שהתייחס גם הוא לפלג בלשון זכר, טען כי לצוואה אין תוקף ושריפת הגופה נוגדת את ההלכה היהודית. דהן טען כי בניגוד לטענותיה של פלג, אמה הייתה איתה בקשר ותמכה בה.

בית המשפט דחה את טענות המשפחה, והורה לערוך טקס קבורה על פי הוראותיה של פלג.[3] המשפחה ערערה, וגם הערעור נדחה,[4] ולבסוף - שלושה שבועות לאחר מותה - התקיים טקס פיזור אפרה, בו השתתפו המקורבים אליה וקהילת הלהט"ב הרחבה.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 גלי גינת ומשה שטיינמץ‏, על אהבה וחושך: הטרנסג'נדרית שהקדישה את עצמה לקהילה שמה קץ לחייה, באתר וואלה! NEWS‏, 16 בנובמבר 2015
  2. ^ 2.0 2.1 אסף זגריזק, חייה ומותה של מאי - הטרנסג'נדרית שהתאבדה השבוע, באתר ynet, 16 בנובמבר 2015
  3. ^ שיר נחמיאס, מאי פלג נולדה כזכר ומתה כאישה שחלמה להיות: חופשייה, המקום הכי חם בגיהנום, 18 בנובמבר 2015
  4. ^ יהושע בריינר וגלי גינת‏, בית המשפט העליון קבע: גופתה של מאי פלג תישרף לפי בקשתה, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בנובמבר 2015
  5. ^ סרטונים רותי שילוני, ‏חבריה של מאי פלג נפרדים, באתר ‏mako‏‏, ‏5 בדצמבר 2015‏