הבית הפתוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות
לוגו
JLM Open House.jpg
פעילות מרכז קהילתי וארגון לשינוי חברתי
התאגדות עמותה
תחום מתן שירותים לקהילה הגאה ומאבק לשוויון זכויות ללהט"ב
מדינה ישראלישראל  ישראל
מטה הארגון רחוב שמואל הנגיד 1, ירושלים
מקום פעילות ירושלים רבתי
מייסדים דוד צבר, עמר ריטה, דוד שלמן, רן סער נתנאל, נעם ברגמן, יעקב מאיר (ג'רי) לוינסון, עלי ורדי
יושב ראש ערן גלובוס, נעם יבין
מנכ"ל אלון שחר
תאריך הקמה 1997
אתר הבית הפתוח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הבית הפתוח (בשמו המלא "הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות") הוא ארגון להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) ירושלמי הפועל למען להט"ב בירושלים ולקידום זכויות להט"ב בישראל ובירושלים בפרט. החל בדצמבר 2019, אלון שחר הוא מנכ"ל הבית הפתוח. החל בפברואר 2017 ערן גלובוס הוא יו״ר הוועד המנהל[1] והחל באפריל 2020 הוא מכהן ביו"ריות משותפת עם נעם יבין[2].

בהתאם לחזון המקימים, הבית הפתוח מספק מאז היווסדו מסגרת קהילתית תומכת ללסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בירושלים. בנוסף, הארגון פועל וקורא לשילובם של להט"ב בחברה ולבניית חברה פלורליסטית ושוויונית בישראל.

הקמה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הפתוח הוקם כעמותה בשנת 1997, תחת השם "הבית הפתוח למען הקהילה ההומו-לסבית בירושלים ולמען סובלנות חברתית". במשך שנתיים פעל הארגון ללא מבנה קבוע, ובאותה תקופה תכננו עשרות מתנדבים את פעילות המרכז הקהילתי. בשנת 1999 עבר הבית הפתוח למבנה הקבע הראשון שלו, במדרחוב בן-יהודה במרכז הבירה. בשנת 2007 עבר הבית למשכן חדש ומרווח יותר ברחוב הסורג. בראשית 2012 הוחלט בבית הפתוח להאריך את חוזה השכירות בסורג 2 לחמש שנים נוספות, תוך ציון העובדה שמיקומו הנוכחי של הבית הפתוח הפך לידוע הן בעיר עצמה והן בעולם כולו. [דרוש מקור]

בבית פועל מרכז יום קהילתי עשיר בפעילויות. בשעות היום עיקר הפעילות היא משרדית, אך המקום פתוח למבקרים ועוברי אורח, לרשותם עומד סלון, ספרייה, מטבח קטן, מחשב עם גישה לאינטרנט ועוד. בנוסף, שירות מקבלי הפנים, הלא הם מתנדבים איתם ניתן לשוחח. על קירות הבית מתנוססות תערוכות מתחלפות של אמנים העוסקים בנושאים הקשורים לקהילה הגאה, כאשר חלק מהיצירות הן של חניכים או חניכים לשעבר בתוכנית הנוער והצעירים של הבית הפתוח.

עיקר הפעילות הקהילתית מתרחשת בשעות הערב ובסופי-שבוע. במקום פועלות קבוצות לקהלים מגוונים: נוער, צעירים, דתיים, זוגות לקראת הורות, גיל שלישי ורביעי, ביסקסואלים ומולטי-משיכתיים, א-מיניים וא-רומנטיים, יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי ועוד. רוב הקבוצות נפגשות אחת לשבוע. בבית מתקיימות גם פעילויות שמיועדות לציבור הרחב: הרצאות, מופעים, דיונים קהילתיים, קבלת שבת בחלק מימי השישי וטיולים. כלל פעילות הארגון בכל התחומים ניתנת ללא תשלום, מלבד טיפולים פסיכו-סוציאליים ממושכים אשר מסובסדים אך לא חינמיים.

ב-2006 הניחה משלחת מטעם הבית הפתוח זר לזכר להט"בים שנרדפו ונרצחו בשואה במסגרת טקס הנחת הזרים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם, הפעם הראשונה שרדיפת להט"בים תחת המשטר הנאצית צוינה בטקס ממלכתי בישראל[3].

ב-2008 הוקמה בסיועו של הבית הפתוח חברותא, התארגנות של הומואים דתיים שמתאימה גם לגברים שלא יצאו מהארון ופעילותה כוללת אתר אינטרנט ומפגשים חודשיים במקום דיסקרטי. בימי ראשון פועלת בבית הפתוח "המרפאה הפתוחה", המציעה לציבור הרחב בדיקות HIV מהירות ואנונימיות. בשנת 2009 היה הבית הפתוח לארגון הלהט"ב הראשון בישראל שניתן לשרת בו שירות לאומי.

בראש הארגון פועל ועד מנהל, וזה מפקח על עבודת מנכ"ל וצוות עובדים. בשבע שנותיו הראשונות עמד בראש הוועד ג'רי לווינסון. אחריו נבחרו כיושבי ראש, לפי הסדר: נועה סתת, אלנה קאנטי, איילת שנור, מייקי גולדשטיין, נעם גל, איתן שכטמן, מאי פלג, דנה שרון, חיה ביטון והחל מ-2017 מכהן כיו"ר העמותה ערן גלובוס. חגי אלעד היה המנכ"ל הראשון של העמותה. אלעד כיהן בתפקידו שבע שנים, בהן פיתח את פעילות העמותה, הוביל את מצעדי הגאווה בעיר והביא אליה את אירועי הגאווה העולמיים בשנת 2005, צעד שזכה לתהודה רבה ועורר גם ביקורת. החליפה אותו נועה סתת, שכיהנה בוועד המנהל של הארגון מאז שנת 2001. את סתת החליף בשנת 2008 יונתן גר, שהיה פעיל בארגון ומילא בו שלל תפקידים (חבר ועד ויועץ התקשורת של הארגון) מאז שהיה חבר בתוכנית הנוער והצעירים של הבית הפתוח כנער. בתחילת ספטמבר 2011 החליפה אלינור סידי את גר כמנכ"לית הבית הפתוח לאחר מספר שנים של ריכוז המצעדים ותפקידים שונים בבית, ביולי 2015 נכנסה לתפקידה שרה קלה-מאיר לאחר ששימשה רכזת הנוער והצעירים של העמותה. בינואר 2018, מונה עופר ארז למנכ"ל הבית הפתוח[4] ובהיבחרו הפך לטרנסג'נדר הראשון בישראל מחוץ לארון שמונה למנהל בשכר של ארגון בישראל[5]. החל מדצבר 2019 מכהן בתפקיד אלון שחר, ששימש בעבר רכז התפעול ורכז הקהילה של הבית הפתוח.

לארגון מדיניות שקיפות מלאה, ובמסגרת זאת תקציב הבית הפתוח והוצאותיו הם מסמך פומבי המתפרסם באתר הבית הפתוח[6].

בנ"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנ"ץ, או בני נוער וצעירים, היא תוכנית הנוער של הבית הפתוח. במסגרתה פועלות שמונה קבוצות המתפקדות כתנועת נוער, יחד עם שורה של פעילויות: "מוצאי שבנ"ץ", "מדריכישי", ופעילויות משתנות נוספות. לעיתים קרובות כוללות כרזות של בנ"ץ ופעילויות במסגרתו את אריק ובנץ, בשל השם (בנ"ץ ובנץ), ובשל הטענות והתאוריות הנפוצות כבר שנים רבות, לגבי נטייתו המינית של בנץ, ומהות הקשר של אריק ובנץ.[7] בבית הפתוח מתנהלים כחלק מן הפעילות בקבוצות בנ"ץ שיחות על מגוון נושאים הקשורים לחברה הישראלית בפרט. והעולמית בכלל. כמו כן. קיימים חוקים ברורים בבית הפתוח כמו למשל חוק האוסר להזכיר שמו של אדם אשר ביקר או מבקר בבית הפתוח מחוץ לכותלי הבית. חוק השומר על הזכות לפרטיות ותומך באלו המבקרים בבית אשר לא החליטו עדיין לצאת מהארון. עוד חוק חשוב שקיים בבית במסגרת הקבוצות הוא ׳אין להניח׳. משמעו של חוק זה בא להפריך את התחושה שכל מי שבא או באה לבית הפתוח הוא או היא אכן מחזיקים בנטיות מיניות שונות. לכן, אין להניח מעצם הגעתו של אדם שהוא אכן הומו, לסבית, ביסקסואל או טרנסקסואל וכמו כן גם אסור להניח את לשון פנייתו אלא אם כן הוא או היא בחרו לשתף זאת עם הקבוצה.

קבוצת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הנוער של הבית הפתוח פועלת בימי רביעי, והחברים בה הם בני נוער להט"בים, מתלבטים, ובעצם כל בן/בת נוער המעוניין להשתתף, ואינו מסכן את פרטיותם של הנוכחים. הקבוצה פונה לגילאי 15-18, ומנוהלת כרגע בידי שני מדריכים.

החלק הפתוח של יום הנוער, בימי רביעי, מתרחש בין השעות 17:00 - 18:00, ובו הבית הפתוח מתפקד כמין מועדונית, ומקום מפגש, פתוח (בהתאם לכללי הבית הפתוח, ובראשם הדיסקרטיות) לבני נוער בגילאים המתאימים. בין השעות 18:00–20:00, מתרחש החלק הסגור - הפעולה, במתכונת דומה לנהוג בתנועות נוער.

השתתפות בקבוצת הנוער אינה מחייבת, ואין צורך להירשם או להתחייב להגעה קבועה. המעוניינים בקשר הדוק יותר עם הקבוצה והמדריכים יכולים לתת פרטי יצירת קשר למדריכים, וככה לקבל עדכונים ולשמור על קשר עם המדריכים גם מעבר לפעילות בתחומי הבית.

הקבוצה פועלת בשיתוף פעולה עם ארגון הנוער הגאה הארצי איגי.

קבוצת הצעירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הצעירים של הבית הפתוח פועלת במתכונת דומה מאוד לקבוצת הנוער. יום הצעירים הוא חמישי, והשעות שונות במקצת - החלק הפתוח הוא בין השעות 20:00–21:30, והחלק הסגור בין השעות 21:30–23:00. טווח הגילים של קבוצת הצעירים הוא 18-22. את קבוצת הצעירים מדריכים שני מדריכים בשיתוף מלא. גם בקבוצה זו ההגעה אינה מחייבת, וכמו קבוצת הנוער, אינה בתשלום או תחת מחויבות הגעה רציפה כלשהי.

מוצאי שבנ"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל מוצאי שבת מתקיים בבית הפתוח "מוצאי שבנ"ץ". האירוע פתוח לבני נוער בגילי 14–22. במקום יש כיבוד קל, מוזיקה, ומשחקים. בנוסף, תמיד ישנם מדריכים של אחד הקבוצות במקום, ולעיתים גם חברי צוות אחרים נוכחים במקום. המטרה היא ליצור חלופה להטב"ית ראויה לנוער, שתאפשר מקום בילוי ומפגש, שבו ניתן להתבטא בחופשיות ולפגוש בני נוער להט"בים או כאלה הפעילים בקהילה או תומכים בה, ולהיות פתוח לגבי הנטייה המינית או המגדר, ללא חשש מהומופוביה. השתתפות במוצאי שבנ"ץ אינה מותנית בהגעה לקבוצות בנ"ץ, ופתוחה לכל בני הנוער בגילים המתאימים.

גופים במסגרת הבית הפתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הפתוח מפעיל תחום בריאות הוליסטי - במסגרתו מוצעים לחברי הקהילה שירותי ייעוץ וטיפול בתחומי בריאות נפש, משפחה ומין.

המרפאה הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המרפאה הפתוחה" היא מרכז בידוק למחלות מין המרפאה מספקת בידוק חינמי ואנונימי, המקום היחיד שעושה כך במחוז ירושלים. בכך מאפשרת המרפאה בדיקות לקהל רחב אשר אינו נבדק במקומות בהם נאלצים להזדהות. בידוק ניתן לערוך בעברית, אנגלית, ערבית ורוסית.

החל משנת 2006 נערכות בדיקות HIV והחל משנת 2017 גם בדיקות עגבת[8]. במרפאה מוצעות 3 בדיקות –

  • בדיקה מהירה ל-HIV: כרבע שעה לאחר לקיחת דגימת הדם מתקבלת התשובה הראשונה. התשובה מתייחסת להדבקה, שלא בשלושת החודשים האחרונים.
  • בדיקת COMBO ל-HIV: הבדיקות מועברות לבית החולים הדסה עין-כרם, שם נעשית בדיקה משולבת, שיכולה לגלות הדבקה בנגיף כ-3 שבועות לאחר ההדבקה, מה שמצמצם את תקופת הזמן שלגביה אין ידע בנוגע להדבקה.
  • בדיקת עגבת.

במסגרת המרפאה מפורסם המידעון "מידע מדבק מאוד" העוסק בבריאות להט"ב ומתפרסם באתר הבית הפתוח, בעמוד הפייסבוק ובפרסום פיזי[9].

הייעוץ הפתוח - השירות הפסיכו-סוציאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2012 מפעיל הבית הפתוח שירות פסיכו-סוציאלי, "הייעוץ הפתוח". כיום מונה השירות שלוש עובדות סוציאליות ושורת ומטפלים חיצוניים.

במסגרת הייעוץ הפתוח מוצעים שירותים למתבגרים (עד גיל 25) חינמיים, הכוללים טיפול סוציאלי בלווי אישי, ייעוץ בנושא מיצוי זכויות ותעסוקה ולווי במשברים. שירות זה מסופק במשותף עם היחידה העירונית למתבגרים בעיריית ירושלים. בנוסף מתקיימת קבוצת תמיכה לנשים מהקהילה הלהט"בית שעברו פגיעה מינית בילדות, בשיתוף עם מרכז הסיוע לנפגעות אלימות מינית ירושלים[10].

על פי הארגון, בשנת 2019 נערכו 21 סדנאות והכשרות לצוותים מטפליים ומוסדות בריאות נפש בירושלים, במגזר הפרטי והציבור כאחד, וכן 33 הכשרות לצוות המטפלים בייעוץ עצמו.

רפואת משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופאת בריאות משפחה להט"ב-פרינדלי מספקת ייעוץ וטיפול לחברי קהילה אחת לשבוע, במשרדי העמותה בסורג 2, ללא עלות.

תוכנית הגיל השלישי והרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2017 פועלת בבית הפתוח תוכנית מתכללת לגיל השלישי והרביעי. את התכנית מרכזת עובדת סוציאלית ובמסגרתה נפגשות שתי קבוצות חברתיות לנשים וגברים בגיל השלישי והרביעי, נערכות פעילויות הסברה למוסדות המשרתים את הציבור המבוגר במחוז ירושלים ונעשית עבודה פרטנית עם חברי קהילה מבוגרים הזקוקים לתמיכה.

הורה בקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הורה בקפה" היא מסגרת מיוחדת שנוצרה לאחר הרצח בברנוער כדי לספק מענה לבני נוער ומבוגרים החשים צורך לשתף, לדון ולהתלבט מול הורים אשר לגדל מתבגר להט"ב הוא אינו נושא זר להם. כדי לענות על צורך זה, גויסו בארגון תהל"ה למעלה מ-30 הורים ללהט"בים, אשר לוקחים חלק בפעילות המתרחשת בבית הפתוח, הפעילות מתקיימת גם במרכז הגאה, בשיתוף ארגון איגי ובבית האגודה בבאר שבע

באתר הבית הפתוח המכתב הרשמי שהוציא תה"לה בנושא.[11]

לצעירים להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) המתלבטים לגבי נטייתם המינית ו/או זהותם המגדרית וחוששים לשתף את הוריהם או להתמודד עם תגובתם.

לבוגרים להט"בים סטודנטים ואחרים שרוצים לדבר על הקשר עם הוריהם, המושפע מזהותם המינית.

למבוגרים להט"בים צמאים למפגש חם ומקבל כדי להקל על חייהם בעולם בו עדיין קיימת הומופוביה.

להורים ללהט"בים המתקשים לקבל את יציאתו מהארון של ילדם ומתאימה להם שיחה עם הורה מתהל"ה.

אתר הבית הפתוח[11]


מצעדי הגאווה בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעד הגאווה בירושלים, 2008
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצעד הגאווה בירושלים

החל משנת 2002 ובמשך שלוש שנים ברציפות הוביל הבית הפתוח את מצעד הגאווה הירושלמי, שצעד במרכז העיר. במצעדים השתתפו אלפים אחדים של צועדים, והם עברו בשקט יחסי. לקראת המצעד הרביעי בשנת 2005 התעצמה מחאת הציבור החרדי על קיום המצעד בירושלים. במהלך המצעד דקר ישי שליסל, מפגין חרדי, שלושה ממשתתפי המצעד. בשנת 2006 התקיימו בירושלים "אירועי הגאווה העולמיים", ובמסגרתם תוכנן מצעד גדול במיוחד. עקב מלחמת לבנון השנייה נדחה המצעד, ולאחר כמה דחיות נוספות נקבע ל-10 בנובמבר. בשבועות שלפני התאריך המיועד הלכו והתגברו מהומות של חרדים ברחובות העיר. ב-8 בנובמבר הביאה הפצצה קטלנית של צה"ל בעזה למותם של 19 פלסטינים, והמשטרה הודיעה שבשל הפניית כוחות רבים לטיפול בהתראות הביטחוניות, אין באפשרותה לאבטח את המצעד שהיה צפוי להיערך באותו שבוע. תוך שהם נרתעים מאוד מדחייה נוספת של מועד המצעד, החליטו ראשי הבית הפתוח לבטל את המצעד ולקיים תחתיו עצרת גאווה באצטדיון גבעת רם.

חרף המהומות והמחאות, הודיע הבית הפתוח על קיומו של מצעד גם ביוני 2007. פשרה שהושגה בבג"ץ בדיון קודם קבעה את המסלול לרחוב דוד המלך בעיר, ממלון מצודת דוד עד גן פעמון הדרור. עתירות חדשות נגד המצעד נדחו על ידי בג"ץ. ההודעה על קיום המצעד הובילה למהומות ומחאות של מפגינים חרדים, בעיקר בירושלים, בבית שמש ובבני ברק. עם זאת, לאור לקחי העבר החליטו רבים מרבני החרדים להתנגד להפגנות גדולות, וביומיים שלפני המצעד שככה עוצמת המחאה. במועד המתוכנן צעד המצעד, והשתתפו בו כ-6,000 צועדים.

המצעד הבא, ביוני 2008, עבר בשקט יחסי, לאחר משא ומתן שקט בין נציגי הבית הפתוח לנציגים של רבנים חרדיים משפיעים. החרדים הסתפקו במחאה שקטה, והבית הפתוח הודיע על מצעד רגוע, תחת הכותרת "אהבת חינם". התהלוכה עברה בתוואי של המסלול משנת 2007, אך היציאה הוקדמה לגן העצמאות שברחוב אגרון. האירוע הסתיים בעצרת קצרה בגן פעמון הדרור. לאור השקט היחסי כמות הצועדים הייתה קטנה מהשנה הקודמת, כ-3,500 איש. גם ביוני 2009 התקיים מצעד רגוע, במסלול דומה לקודמיו אך בכיוון הפוך - מגן פעמון הדרור לגן העצמאות. המצעד התקיים תחת הכותרת "40 שנה לסטונוול", והאירועים סביבו עסקו בהתקדמותה של הקהילה הלהט"בית מאז אירועי סטונוול בעיר ניו יורק ב-1969, ובהמשך המאבק לשוויון זכויות חברתי ומשפטי. בסיום המצעד התקיים הפנינג בגן העצמאות, שבו נישאו נאומים והופיעו אמנים. באירוע השתתפו כ-4,000 בני אדם. בשנת 2010 הוחלט לאחר את מצעד הגאווה בירושלים ממועדו המסורתי (יום חמישי האחרון בחודש יוני) ותחת זאת התקיים מצעד ב-29 ביולי, ערב יום השנה לרצח בברנוער. המצעד התאסף בגן העצמאות, וצעד לגן הוורדים - שם התיימה עצרת מול הכנסת. במהלך האירוע, בו נאמו ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, הסנאטורית ההולנדית אניה מולנבלט ואחרים, השיק הבית הפתוח את "שנת זכויות הקהילה הגאה", כשהציג מסמך עבודה ובו סדרת חוקים ופעולות למזעור האפליה של הקהילה הגאה בחוק הישראלי. כ-6,000 איש השתתפו באירוע. ב-2011, תחת הכותרת "דרכים שלובות", צעדו למעלה מ-3,000 משתתפים במצעד בירושלים, במסלול זהה לזה של 2010. בעצרת נאמו בין השאר נועם גל, דב חנין, רחל אלגבסי (שבת זוגה נספתה באסון השרפה בכרמל), איריס אברמוביץ' (פעילה פמיניסטית), נציגת מאהל גן העצמאות של מחאת האוהלים ונוספים. הוקרא מכתב שכתבה אילה כץ, אמו של ניר כץ שנרצח בפיגוע בברנוער, שהייתה אמורה לנאום אך לא יכלה להגיע. בסיום העצרת, הופיעו הזמרות שירלי קונס, רילי ווילו ואיה שוויד.

מאבקים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בספטמבר 2010 קיבל בג"ץ את ערעורו של הבית הפתוח, וקבע כי על העירייה לתקצב את הארגון, וכן לשלם לו הפרשים עבור תמיכה שלא התקבלה בחמש השנים שקדמו לפסק הדין. על פי הפסיקה, עולה חשד כי הקריטריונים שקבעה עיריית ירושלים לחלוקת כספי תמיכה נקבעו במכוון כדי לשלול תמיכה כזאת מן הבית הפתוח. בפסק הדין כתב השופט יצחק עמית:

על רקע הוראות הדין שנקבעו על ידי המחוקק הישראלי ועל רקע הפסיקה שעסקה בעניינם של חברי הקהילה הגאה, כפי שנסקרו לעיל, ומבלי לקבוע מסמרות, דומה כי כבר אין מדובר ב"איים" של זכויות, אלא בתפיסה חוקתית כוללת של הזכות שלא להיות מופלה מחמת נטייה מינית. החשוב לענייננו הוא כי מהפסיקה ומהחקיקה דלעיל עולה כי יש הכרה בכך שחברי הקהילה הגאה מהווים קבוצה "חשודה" בעלת זהות מובחנת הטעונה הגנה בפני הפליה, כי הפליה מטעמים של נטייה מינית נמצאת "בגרעין הקשה" של איסורי ההפליה וככזו יש לבחון אותה בקפידה.

ב-27 באוקטובר 2011 קבע בית הדין לעניינים מקומיים בירושלים כי העירייה לא מילאה אחר פסיקת בית העליון במלואה, וחייב אותה להוסיף להקצבה שכבר שולמה.[1]

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"לים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם תקופת כהונה משך כהונה הערות
1 חגי אלעד תחילת 2000 - אוגוסט 2006 כשש וחצי שנים
2 נועה סתת ספטמבר 2006 - מרץ 2008 שנה וחצי מיד לאחר כהונתה כיו"ר
3 יונתן גר מרץ 2008 - אוגוסט 2011 כשלוש וחצי שנים כיהן לפני כחבר ועד מנהל
4 אלינור סידי ספטמבר 2011 - מאי 2015 כשלוש וחצי שנים מילאה לפני תפקידים שונים בעמותה, בהם רכזת תפעול.
5 שרה קלה-מאיר מאי 2015 - ינואר 2018 כשנתיים וחצי מילאה לפני תפקידים שונים בעמותה, בהם רכזת בני נוער וצעירים ורכזת הייעוץ הפתוח.
6 עופר ארז ינואר 2018 - ספטמבר 2019 כשנה ושלושת רבע לפני זה, הקצין הטרנסג'נדר הראשון מחוץ לארון בצה"ל
7 אלון שחר דצמבר 2019 - מכהן מכהן מילא לפני תפקידים שונים בעמותה, בהם רכז קהילה ורכז תפעול

יושבי ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם תקופת כהונה משך כהונה הערות
1 ג'רי לוינסון אוגוסט 1997 - פברואר 2004 כשש וחצי שנים יו"ר מייסד
2 נועה סתת מרץ 2004 - ספטמבר 2006 כשנתיים וחצי כיהנה כמנכ"ל העמותה מיד לאחר כהונתה כיו"ר
3 אלנה קאנטי אוגוסט 2006 - ינואר 2007 כחצי שנה
4 איילת שנור ינואר 2007 - פברואר 2008 כשנה
5 מייקי גולדשטיין פברואר 2007 - אוגוסט 2010 כשנתיים וחצי רב קהילת עדת שלום עמנואל ברחובות, מכהן מאז שנת 2017 כנשיא כנסת הרבנים של התנועה המסורתית בישראל, כחבר ועד כנסת הרבנים העולמית וחבר בוועד בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר.
6 נעם גל אוגוסט 2010 - אוגוסט 2011 שנה
7 איתן שכטמן אוגוסט 2011 - פברואר 2013 כשנה וחצי
8 מאי פלג פברואר 2013 - דצמבר 2014 כשנתיים לאחר כהונתה הוועד תפקד מספר חודשים ללא יו"ר
9 דנה שרון פברואר 2015 - פברואר שנה לאחר כהונתה הוועד תפקד מספר חודשים ללא יו"ר
10 חיה ביטון מאי 2016 - ינואר 2017 כחצי שנה
11 ערן גלובוס ינואר 2017 - מכהן מכהן בין ספטמבר לדצמבר 2019 כיהן כממלא מקום מנכ"ל

החל ממרץ 2020, מכהן כיו"ר-שותף עם נעם יבין

12 נעם יבין מרץ 2020 - מכהנת מכהנת מכהנת כיו"ר שותפה עם ערן גלובוס


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]