מגדל הקריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדל הקריה
מגדל הקריה
מגדל הקריה
מידע כללי
סוג גורד שחקים עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש משרדים
כתובת דרך בגין 125
עיר תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עלות 165,000,000 דולר
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 20002005 (כ־5 שנים)
אדריכל פלג ארכיטקטים
סגנון אדריכלי אדריכלות פוסט-מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 158 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 42 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′23″N 34°47′21″E / 32.07294722°N 34.78921111°E / 32.07294722; 34.78921111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מגדל הקריה (במרכז-שמאל) ומגדל מרגנית
המעליות החיצוניות מצידו המערבי של המגדל, שנוספו בשנת 2010

מגדל הקריה, הקרוי גם מגדל הממשלה או מגדל היובל,[1] הוא גורד שחקים שהוקם בשנת 2005 ברחוב קפלן פינת דרך בגין בתל אביב-יפו מול מגדלי עזריאלי. עם חנוכתו הוא היה הבניין הרביעי בגובהו בישראל.

המגדל מצופה באבן ובזכוכית. על המגדל מנחת מסוקים ובמרתפו כ-1,000 מקומות חניה.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדל נבנה על ידי חברת אפריקה ישראל ומנרב. על פי התוכנית המקורית אמור היה הבניין לכלול 26 קומות. לאחר תחילת בנייתו, אושרו תוספות בנייה והמגדל הוגבה ב-10 קומות,[2] כך שהוא כולל ביחד 36 קומות ושטח של 72 אלף מטר רבוע.[3]

המגדל נבנה כחלק מפרויקט דרום הקריה, לאחר מכירת השטח מצה"ל לגורמים אזרחיים, וכחלק מתוכנית צמצום וריכוז משרדי ממשלה בערים המרכזיות, המיושמת בין השאר גם בחיפה בבניית מגדל המפרש, ובבאר שבע בבניית קומפלקס בניינים חדש ומרוכז אשר מאפשר ריכוז פעילויות וצמצום עלויות. בניית המגדל אפשרה מכירת שטחים ישנים בהם השתמשה הממשלה, כמו גם הגברת היעילות והריכוז שמאפשרים שליטה קלה יותר על פעילויות וצרכים משרדיים[4]. המכרז להקמת המגדל פורסם ב-1998 ובדצמבר אותה שנה זכו בו החברות אפריקה ישראל ומנרב. הפרויקט הוקפה במאי 1999, על ידי עיריית תל אביב, עקב דרישתה להקמת כביש משוקע בצומת דרך פתח תקווה-דרך השלום-נתיבי אילון ומחלוקת על גובה הבניין המתוכנן.[5][6] הבנייה החלה לבסוף בשנת 2000, לאחר שאושר תקציב ליישום הסדרי התחבורה החדשים באזור.

בשנת 2008, בקשה אפריקה ישראל להקים עוד 930 מקומות חנייה, בגלל המחסור בחניות במבנה שהקשה על השכרת המשרדים בבניין. כמו כן, לבנות מעליות שאטל חיצוניות במבנה לקומה 25, המכונה "לובי עליון", שתתפקד ככניסה נפרדת לקומות העליונות שלא בשימוש משרדי הממשלה.[7] בשנת 2010, השלימה חברת דניה סיבוס את החניון הנוסף, הלובי והמעליות החיצוניות מצידו המערבי של המגדל.[3]

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

24–26 קומות משמשות משרדי ממשלה של מחוז תל אביב, כולל מרבית משרדי רשות המיסים בתל אביב, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והטאבו.[8] המדינה שכרה קומות אלו במחיר של כ-14 דולר למ"ר, עם אופציה לרכוש אותן.[9] 11–12 הקומות האחרונות משמשות משרדים פרטיים, בהם חמש קומות המשמשות את מטהו של בנק מרכנתיל דיסקונט וכן שלוש קומות המשמשות את משרדי עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות.[10]

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך.



ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל הקריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רז סמולסקי, מגדל של טעויות, באתר הארץ, 4 בפברואר 2008
  2. ^ אורי חודי, בלעדי: אפריקה ישראל הציעה חצי מבניין הקריה למגדל, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2008
  3. ^ 1 2 עינת פז פרנקל, מיכל מרגלית, ‏תל-אביב: 600 מקומות חניה יוקצו לציבור במגדל הקריה, באתר גלובס, 13 במאי 2010
  4. ^ דליה טל, ‏האוצר החל ביישום תוכנית להקמת קריות ממשלה חדשות בערי המחוז, באתר גלובס, 11 ביוני 2001
  5. ^ אלעזר לוין, ‏אין מחלף - אין מגדל, באתר גלובס, 5 במאי 1999
  6. ^ משה ליכטמן ואלעזר לוין, ‏האוצר יחזיר ליזמי קרית הממשלה בת"א 130 מיליון ש' בשל הקפאת דרום הקריה, באתר גלובס, 11 במאי 1999
  7. ^ רז סמולסקי, מגדל של טעויות: מגדל היובל בתל אביב נותר ריק, באתר TheMarker‏, 02 בפברואר 2008
  8. ^ חיים ביאור, עובדי ממשלה בתל אביב מסרבים לעבור לבניין החדש בקרייה, באתר TheMarker‏, 24 בדצמבר 2004
  9. ^ אלעזר לוין, ‏חברות אפריקה-ישראל ומנרב במו"מ למכירת 26 קומות בשטח 46 אלף מ"ר בקרית הממשלה, באתר גלובס, 15 ביוני 2004
  10. ^ רז סמולסקי, אפריקה ישראל מכרה לבנק מרכנתיל 5 קומות במגדל הקריה בכ-92 מיליון שקל, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009
מגדלי עזריאלי, מגדל הקריה ומגדל עזריאלי שרונה, יולי 2019