מדריך הכתיבה של MLA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מדריך הכתיבה של MLA
MLA Handbook
MLA Handbook 8th edition.jpg
מידע כללי
מאת האגודה לשפה מודרנית
שפת המקור אנגלית
נושא מדריך כתיבה, citation style עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה האגודה לשפה מודרנית
תאריך הוצאה 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-1-60329-024-1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מדריך הכתיבה של MLAאנגלית: MLA Handbook, או בשמו הקודם באנגלית: MLA Handbook for Writers of Research Papers) הוא מדריך כתיבה אקדמי מטעם האגודה לשפה מודרנית (MLA) בארצות הברית.[1] המדריך עוסק בעיקר ברישום והצגת מקורות,[א] ובהפניית הקורא מגוף המאמר אל רשימת המקורות.[מהדורות 1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה לשפה מודרנית (MLA) נוסדה בשנת בשנת 1883 על ידי קבוצת חוקרי ספרות ולימודי שפות, ומאז שנת 1931 היא הוציאה לאור מספר מדריכי סגנון וכתיבה. בהמשך השנים ההידור התרכז לשני מדריכים מרכזיים: מדריך כתיבה[ב] ומדריך סגנון[ג] שירשו את המדריכים הקודמים שהוציאה לאור עד שנת 1977.

גיליונות סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1931, האגודה לשפה מודרנית פרסמה לראשונה גיליון[ד] עם הנחיות לסגנון כתיבה בן שלושה עמודים בלבד עבור כתב העת PMLA.[ה][2] בשנת 1935 הגיליון עודכן.[2]

בשנת 1951, כעבור עשרים שנים מפרסום הגיליון, האגודה פרסמה גיליון חדש עם שלושים ואחד עמודים בשיתוף פעולה עם יותר ממאה עורכים מכתבי עת אקדמיים שונים, ומעל שלושים הוצאות אוניברסיטאיות בארצות הברית.[2] הגיליון שימש מעל שמונים כתבי עת נוספים.[מדריך 1][3]

בשנת 1957, כעבור שש שנים מפרסומו, נמכרו מעל 100,000 עותקים של הגיליון.[2]

בשנת 1971 יצאה לאור המהדורה השנייה של הגיליון. מהדורה זאת התמקדה בקריאוּת וברציפות הטקסט.[מדריך 1][2][4]

בשנת 1975 הגיליון עבר תיקונים נוספים.[5]

מדריך הסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 יצאה לאור המהדורה הראשונה של מדריך הסגנון של MLA.[ו] המדריך פנה אל עורכים של כתבי עת באגודות מדעיות והוצאות ספרים, והוא עוסק בין היתר בעריכה לשונית, גנבה ספרותית, זכויות יוצרים, ואנונימיות בהליך ביקורת עמיתים.[מדריך 1][2]

בשנת 1998 יצאה לאור המהדורה השנייה של מדריך הסגנון, ושם הספר שונה.[ז][2]

בשנת 2008 יצאה לאור המהדורה השלישית של מדריך הסגנון.[6][2]

מדריך הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1977, מדריכי הכתיבה נועדו בעיקר לתלמידים המגישים מטלות אקדמיות, או לחוקרים המגישים מאמר במדעי הרוח לפרסום בכתב עת. מדריכי הכתיבה של MLA עסקו בעיקר ברשימת המקורות, הפנייה למקורות, מבואות, והמבנה הכללי של חיבור קביל לפרסום בכתב עת אקדמי.[מדריך 1][מהדורות 1][2]

בשנת 1977 האגודה יצאה המהדורה הראשונה של המדריך.[מהדורות 2][ח] המדריך כלל דוגמאות נרחבות והסברים כיצד להתייחס, להציג, ולהפנות למקורות דיגיטליים ואלקטרוניים שאינם בדפוס[ט] והסברים על גנבה ספרותית.[מהדורות 2][2]

בשנת 1978 המדריך תורגם בפעם הראשונה ליפנית.[2]

בשנת 1985 האגודה לשפה מודרנית הוציאה לאור מדריך כתיבה נפרד שעסק בתחביר ועריכה לשונית.[7][2]

בשנת 1989 המדריך תורגם בפעם הראשונה לסינית.[2]

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדריך מזהיר נחרצות מפני גנבה ספרותית. לדוגמה, אפילו גנבה ספרותית אחת תערער את האותנטיות של פרסומים קודמים ועתידיים מאותו חוקר. לאור זאת, המדריך דורש מחוקרים, מחברים, ותלמידים כאחד לצטט כל מקור ללא יוצא מן הכלל כדי למנוע גנבה ספרותית בשגגה.[מדריך 2] בנוסף, המדריך מזהיר מוסדות אקדמיים מפני רשלנות במניעת גנבה ספרותית, מפני שהמחיר על רשלנות כזו פוגע בשמם הטוב של תלמידים וחוקרים המשתייכים לאותם מסודות אקדמיים.[מדריך 2] המדריך מזכיר כמה צורות של גנבה ספרותית:

  1. הגשת מטלה אקדמית לא מקורית. לדוגמה, העתקה של מטלה אקדמית מתלמיד אחר.[מדריך 2]
  2. תשלום לצד שלישי שמציע שירות לכתיבת מטלות אקדמיות. לדוגמה, רכישת כתיבת מטלה חדשה מצד שלישי תמורת תשלום.[מדריך 2]
  3. העתקת קטע ממקור אחר ללא סימוכין והפנייה. לדוגמה, העתקת קטע מויקיפדיה לתוך מטלה אקדמית ללא מבואה והפנייה לערך בויקיפדיה בסוף המבואה וציון גרסת עמוד ברשימת המקורות.[מדריך 2]
  4. העתקת קטע מפרסום קודם של עצמו ללא סימוכין, מבואה, והפנייה. לדוגמה, תלמיד שהעתיק ללא מבואה והפנייה קטע ממטלה קודמת שהגיש בעבר לתוך מטלה חדשה. למרות ששתי המטלות היו שלו, הוא נכשל בגנבה ספרותית כי הקטע שהעתיק כבר נמצא במקור נפרד.[מדריך 2]
  5. שכתוב קטע ממקור ללא סימוכין והפנייה. לדוגמה, תלמיד שמתאר הגדרה למונח ידוע במילים שלו אך לא נותן הפנייה למקור בו מצא את ההגדרה המקורית. למרות שבמקרה כזה אין מבואה, עדיין היה חייב לתת הפנייה למקור שממנו למד את הרעיון שהביע בכתיבה מקורית.[מדריך 2]

דין פרוטה כדין מאה, אפילו העתקה של כמה מילים ללא מבואה והפנייה נחשבת לגנבה ספרותית במלוא חומרתה.[מדריך 2] כמו כן, המדריך מזהיר מפני כתיבה חפוזה שעלולה לגרום לגנבה ספרותית בשגגה במידה ושוכחים לתת הפנייה או לסמן את המבואה כראוי.[מדריך 2] בנוסף, גנבה ספרותית חלה גם על רעיונות, ולא רק על תמליל. הבעה או תרגום של אותו רעיון במילים אחרות או לשפה אחרת ללא הפנייה למקור נחשבת לגנבה ספרותית.[מדריך 2]

פרוזה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהופעת המהדורה השנייה של המדריך בשנת 1984, האגודה לשפה מודרנית דגלה במבנה טקסט רציף ואחיד והמליצה נגד הערות שוליים או כל מאפיין אחר שקוטע קריאה רצופה של הטקסט.[מדריך 1]

רישום מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסגנון MLA, ברשימת המקורות לא נעשה מיון מספרי של המקורות כמו שמקובל בסגנונות אחרים. במקום זאת, המיון וההפניה לכל מקור בדרך כלל נעשים לפי שם המשפחה של המחבר מאותו מקור.[דרוש מקור]

הפניה למקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדריך נוקט בגישה כי פרוזה אקדמית מהווה לשיח מתמשך בין חוקרים. לפיכך, חובה לתת סימוכין לכל טענה, ולסמן באופן ברור קטעים שצוטטו ממקורות אחרים על מנת לאפשר לחוקרים ותלמידים לפנות ולהתייחס לאותם מקורות ולהשתתף בשיח.[מדריך 3] הפניות למקורות הן בדרך כלל בסוגריים עגולים, בגודל גופן רגיל, ובתוך המשפט עצמו.[דרוש מקור]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטת תל אביב בלימודי אנגלית, לימודים אמריקניים, ובתוכנית הבין־לאומית והבין־תחומית[י] משתמשים בסגנון MLA בהגשת עבודות בית, חיבורים, מטלות בסדנאות כתיבה, ועבודות סמינריוניות. בנוסף, האוניברסיטה מעבירה מספר קורסי חובה בכתיבה אקדמית באנגלית בהם לומדים את סגנון MLA.[8]

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1977 עד 2016 יצאו 8 מהדורות של המדריך.[2]

מהדורות מדריך הכתיבה של MLA
מהדורה שנה עמודים הערות מקור
ראשונה 1977 163 התייחסות לגנבה ספרותית, הסברים, דוגמאות, התייחסות למקורות שאינם בדפוס (כמו תשדירי רדיו, חדשות בטלוויזיה, סרטים, ומוזיקה). [מהדורות 2]
שנייה 1984 221 המלצה נגד הערות שוליים, ובמקום זאת הפניה ישירה אל תוך רשימת המקורות. [מהדורות 3]
שלישית 1988 248 התייחסות לבעיות שהיו קשורות לעבודה עם מחשב ומעבדי תמלילים באותם הזמנים, כגון אובדן נתונים. [מהדורות 4]
רביעית 1995 293 הנחיות חדשות כיצד לצטט תקליטורים, תקליטונים, ובסיסי נתונים כמקורות. [מהדורות 5]
חמישית 1999 332 הנחיות חדשות כיצד לצטט דפי רשת כמקורות. [מהדורות 6]
שישית 2003 361 [מהדורות 7]
שביעית 2009 292 האיגוד השיק אתר שהיה זמין רק עם עותק מקורי של המדריך. [מהדורות 8]
שמינית 2016 146 שמו קוצר ל־"MLA Handbook." במהדורה זו המדריך הפסיק לסווג מקורות והציג גישה חדשה עם מספר תבניות מצומצם שמתאימות ליותר מסוג אחד של מקור. באופן מקביל הושק אתר חדש וחופשי עם דוגמאות, הסברים, ומידע נוסף.[מדריך 1] [מהדורות 1]
תשיעית 2021 טרם יצאה לאור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספרים, מאמרים, דפי אינטרנט, כתבות, מדיה דיגיטלית, ועוד
  2. ^ באנגלית: “MLA Handbook.”
  3. ^ באנגלית: “MLA Style Manual.”
  4. ^ באנגלית: ”Style Sheet,“ לצרכיי הפנים של האגודה.
  5. ^ ראשי תיבות באנגלית: “Publications of the Modern Language Association.”
  6. ^ באנגלית: ”MLA Style Manual“
  7. ^ באנגלית: ”MLA Style Manual and Guide to Scholarly Publishing.“
  8. ^ באנגלית: “MLA Handbook for Writers of Research Papers.”
  9. ^ לדוגמה, קטע מתוך וידאו, תשדיר רדיו, או כתבת חדשות שהופיע בטלוויזיה.
  10. ^ International B.A. in Liberal Arts

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדריך הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

MLA Handbook, 8th Edition, 2016, ISBN 978-1-60329-262-7

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Fitzpatrick, Kathleen. “Preface.” pp. x–xiv.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 “Plagiarism and academic dishonesty.” pp. 6–10.
  3. ^ “Why document sources?” pp. 5–6.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 MLA, MLA Handbook, New York: MLA, 8th Edition, 2016, ISBN 978-1-60329-262-7. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 MLA, MLA Handbook for Writers of Research Papers, Theses, and Dissertations, New York: MLA, 1st Edition, 1977, ISBN 0-87352-000-9. (באנגלית)
  3. ^ Joseph Gibaldi, Walter S Achert, MLA Handbook for Writers of Research Papers, New York: MLA, 2nd Edition, 1985, ISBN 978-0-87352-132-1. (באנגלית)
  4. ^ Joseph Gibaldi, MLA Handbook for Writers of Research Papers, New York: MLA, 3rd Edition, 1988, ISBN 0-87352-379-2. (באנגלית)
  5. ^ Joseph Gibaldi, MLA Handbook for Writers of Research Papers, New York: MLA, 4th Edition, 1995, ISBN 0-87352-565-5. (באנגלית)
  6. ^ Joseph Gibaldi, MLA Handbook for Writers of Research Papers, New York: MLA, 5th Edition, 1999, ISBN 0-87352-975-8. (באנגלית)
  7. ^ Joseph Gibaldi, MLA Handbook for Writers of Research Papers, New York: MLA, 6th Edition, 2003, ISBN 0-87352-986-3. (באנגלית)
  8. ^ MLA, MLA Handbook for Writers of Research Papers, New York: MLA, 7th Edition, 2009, ISBN 978-1-60329-024-1. (באנגלית)

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ MLA Style, MLA (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Timeline of the MLA Style, MLA (באנגלית)
  3. ^ William Riley Parker, MLA, The MLA Style Sheet, BN Publishing, Rev. Edition, 1962, ISBN 1-60796-398-1
  4. ^ MLA, The MLA Style Sheet, New York: MLA, 1971, ISBN 978-0-87352-002-7. (באנגלית)
  5. ^ MLA, The MLA Style Sheet, New York: MLA, 1975, ISBN 978-0-87352-002-7. (באנגלית)
  6. ^ Joseph Gibaldi, MLA Style Manual and Guide to Scholarly Publishing., 2008, ISBN 978-0-87352-297-7. (באנגלית)
  7. ^ Claire Kehrwald Cook, Line by Line: How to Edit Your Own Writing, Boston: MLA, 1985, ISBN 0-395-38944-5. (באנגלית)
  8. ^ Curriculum 2020-21, Tel Aviv University, International B.A. in Liberal Arts (באנגלית)