מוזיאון חצר היישוב הישן
![]() | |
בחצר מוזיאון היישוב הישן | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
בית כנסת ![]() |
כתובת | אור החיים 6, העיר העתיקה |
מדינה |
ישראל ![]() |
מייסדים | רבקה ויינגרטן |
מידע על ההקמה | |
תקופת הבנייה | ? – 1976 |
קואורדינטות | 31°46′31″N 35°13′49″E / 31.77516111°N 35.23019167°E |
www | |
![]() ![]() |




מוזיאון חצר היישוב הישן הוא מוזיאון אתנוגרפי השוכן ברחוב אור החיים ברובע היהודי, בסמוך לרובע הארמני, בעיר העתיקה של ירושלים. המוזיאון מציג את אורח החיים המסורתי של אנשי היישוב הישן במאתיים השנים שקדמו לנפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות.
מוצגי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במוזיאון ישנו שפע של ריהוט, ביגוד וחדרים תקופתיים המשקפים את אופי החיים של "החצר היהודית" ברובע. חצר זו כללה מרחב מרכזי משותף שהוקף בדירות קטנות וצמודות זו לזו. במרחב זה היו הנכסים המשותפים של הדיירים, כולל בור מים, צמחי תבלין, מטבח ופינת כביסה. בתחומי המוזיאון מצויות שתי חצרות, כולל הדירות שסביבן, וכן שני בתי כנסת.
המוזיאון, השוכן בחדרי הדירות, מסודר באופן כרונולוגי ומציג אורחות חיים של משפחות אשכנזיות וספרדיות החל מהמאה ה-19 ועד שלהי תקופת המנדט. בין היתר מוצגים במוזיאון קמעות, שמלות כלה, מיטת יולדת שעברה בין נשות הרובע, כלי מטבח, חפצי כביסה ועוד.
הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון הוקם לאחר מלחמת ששת הימים במהלך שיקום הרובע היהודי, על ידי רבקה ויינגרטן, בתו של אברהם מרדכי ויינגרטן, "מוכתר" הרובע היהודי עד מלחמת העצמאות, בניסיון להציג את אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות. המוזיאון, הקרוי על שם יצחק קפלן נפתח לקהל ביום ירושלים בשנת 1976.
בתי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
במתחם המוזיאון מצוי בית כנסת האר"י הספרדי, בחלק אחר, בקומה השנייה, מצוי בית הכנסת אור החיים, לשעבר כמנהג איטאליאנו והספרדים ועתה כמנהג יהדות אשכנז.
בית הכנסת האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת נוסד בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל במקום בו לפי המסורת נולד רבי יצחק לוריא (האר"י) ונקרא על שמו. שימש כבית כנסת לעדת הספרדים, תחילה באופן מוסווה ומאז המחצית השנייה של המאה ה-19 באופן גלוי. היה פעיל עד פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שבמהלכן נשרף ונבזז.[1]
יצחק שלמה בלויא מביא ב"קונטרס ישִבת ציון" סיפור על בית הכנסת יוחנן בן זכאי, אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים אבל נראה שהוא מכוון לבית כנסת זה או שיש עירוב מסורות משני בתי הכנסת.
- בקצה העיר תימנה, ימצא להם ארבעה בתי כנסיות כאחד והם הנקראים ״קהל גדול״, כי המה היותר גדולות והיותר נכבדות מכל בתי כנסיות הספרדים אשר בעיר הקודש ... ובמדרגות יורדים אליהם, אחד מהם נקרא בית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי, כי קבלה בידם שר' יוחנן בן זכאי התפלל שם, ונכבד הוא מכל בתי כנסיות אשר בעיה״ק [בעיר הקודש] ... במקצוע הבית יפתח פתח לחדר אחד צר ואפל אשר מדליקים בו נר תמיד לכבוד לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב אשר נתגלה שם (בשנת ה'רצ"ד [1534] ליצירה) להרב החסיד ר' שלמה זצוק"ל עת הִמול את בנו האר"י זיע"א, ולזיכרון חרות כן על קירות הבית "פה נגלה אליהו הנביא זכור לטוב".[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, 1996; עמ' 163.
- דוד קרויאנקר, לגור בירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון חצר היישוב הישן
- פרטי המוזיאון (אורכב 29.08.2017 בארכיון Wayback Machine) באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- מידע על המוזיאוןבאתר סנונית.
- אורה פיקל צברי 'מוזיאון חצר היישוב הישן: מבנה מגורים שהפך למוזיאון היסטורי' (אורכב 03.02.2017 בארכיון Wayback Machine), אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 139-142.
- מוזיאון חצר היישוב הישן (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בית הכנסת, באתר המוזיאון
- ^ ראו: קונטרס ישיבת ציון, באתר hebrewbooks.
-
מיטת יולדת
-
מיטת בובה
-
כלי טחינה
-
כלי לנטילת ידיים
-
קומקום
-
כלי כביסה
-
פינת כביסה בחצר
-
מנורת שמן מכוסות
-
סמובר
-
כלי הגשה