מוזיאון חצר היישוב הישן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוזיאון חצר היישוב הישן
Hhh22.jpg
בחצר מוזיאון היישוב הישן
מידע
שנת ההקמה 1976
כתובת אור החיים 6, העיר העתיקה
מייסדים רבקה ויינגרטן
קואורדינטות 31°46′31″N 35°13′49″E / 31.77516111°N 35.23019167°E / 31.77516111; 35.23019167 קואורדינטות: 31°46′31″N 35°13′49″E / 31.77516111°N 35.23019167°E / 31.77516111; 35.23019167 
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
מוזיאון חצר היישוב הישן
מוזיאון חצר היישוב הישן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מטבח משותף
כלי חביצה וגבינות
כלי אחסון מפחי נפט
בית כנסת האר"י

מוזיאון חצר היישוב הישן הוא מוזיאון אתנוגרפי השוכן ברחוב אור החיים ברובע היהודי, בסמוך לרובע הארמני, בעיר העתיקה של ירושלים. המוזיאון מציג את אורח החיים המסורתי של אנשי היישוב הישן במאתיים השנים שקדמו לנפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות.

מוצגי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון ישנו שפע של ריהוט, ביגוד וחדרים תקופתיים המשקפים את אופי החיים של "החצר היהודית" ברובע. חצר זו כללה מרחב מרכזי משותף שהוקף בדירות קטנות וצמודות זו לזו. במרחב זה היו הנכסים המשותפים של הדיירים, כולל בור מים, צמחי תבלין, מטבח ופינת כביסה. בתחומי המוזיאון מצויות שתי חצרות, כולל הדירות שסביבן, וכן שני בתי כנסת.

המוזיאון, השוכן בחדרי הדירות, מסודר באופן כרונולוגי ומציג אורחות חיים של משפחות אשכנזיות וספרדיות החל מהמאה ה-19 ועד שלהי תקופת המנדט. בין היתר מוצגים במוזיאון קמעות, שמלות כלה, מיטת יולדת שעברה בין נשות הרובע, כלי מטבח, חפצי כביסה ועוד.

הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון הוקם לאחר מלחמת ששת הימים במהלך שיקום הרובע היהודי, על ידי רבקה ויינגרטן, בתו של אברהם מרדכי ויינגרטן, "מוכתר" הרובע היהודי עד מלחמת העצמאות, בניסיון להציג את אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות. המוזיאון, הקרוי על שם יצחק קפלן נפתח לקהל ביום ירושלים בשנת 1976.

בתי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם המוזיאון מצוי בית כנסת האר"י הספרדי ובקומתו השנייה, בחלק אחר, בקומה השנייה, מצוי בית הכנסת אור החיים, לשעבר כמנהג איטאליאנו והספרדים ועתה כמנהג יהדות אשכנז.

בית הכנסת האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נוסד בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל במקום בו לפי המסורת נולד רבי יצחק לוריא (האר"י) ונקרא על שמו. שימש כבית כנסת לעדת הספרדים, תחילה באופן מוסווה ומאז המחצית השנייה של המאה ה-19 באופן גלוי. היה פעיל עד פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שבמהלכן נשרף ונבזז.[1]

יצחק שלמה בלויא מביא ב"קונטרס ישִבת ציון" סיפור על בית הכנסת יוחנן בן זכאי, אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים אבל נראה שהוא מכוון לבית כנסת זה או שיש עירוב מסורות משני בתי הכנסת.

בקצה העיר תימנה, ימצא להם ארבע בתי כנסיות כאחד והם הנקראים ״קהל גדול״, כי המה היותר גדולות והיותר נכבדות מכל בתי כנסיות הספרדים אשר בעיר הקודש ... ובמדרגות יורדים אליהם, אחד מהם נקרא בית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי, כי קבלה בידם שר׳ יוחנן בן זכאי התפלל שם, ונכבד הוא מכל בתי כנסיות אשר בעיה״ק [בעיר הקודש] ... במקצוע הבית יפתח פתח לחדר אחד צר ואפל אשר מדליקים בו נר תמיד לכבוד לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב אשר נתגלה שם (בשנת ה'רצ"ד [1534] ליצירה) להרב החסיד ר' שלמה זצוק"ל עת הִמול את בנו האר"י זיע"א, ולזיכרון חרות כן על קירות הבית "פה נגלה אליהו הנביא זכור לטוב".[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית הכנסת, באתר המוזיאון
  2. ^ ראו: קונטרס ישיבת ציון, באתר hebrewbooks.