מוזיאון טהראן לאמנות עכשווית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוזיאון טהראן לאמנות עכשווית
موزه هنرهای معاصر تهران
לוגו מוזיאון טהראן לאמנות עכשווית.png
Tehran Museum of Contemporary Art 1 edit.jpg
מידע
סוג מוזיאון לאמנות עכשווית
אדריכל קמראן דיבה
שנת ההקמה 1977
כתובת צפון רחוב קראג'ר, טהראן, איראן
מייסדים דוד גאלאוויי ודונה שטיין
קואורדינטות 35°42′41″N 51°23′26″E / 35.711361°N 51.390481°E / 35.711361; 51.390481 קואורדינטות: 35°42′41″N 51°23′26″E / 35.711361°N 51.390481°E / 35.711361; 51.390481 
http://www.tmoca.com/
Tehran arr jms.gif
מיקום בטהראן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזיאון טהראן לאמנות עכשוויתפרסית: موزه هنرهای معاصر تهران) הוא מוזיאון לאמנות הנמצא בטהראן, איראן.

המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל האיראני קמראן דיבה, שהשתמש באלמנטים מהאדריכלות הפרסית המסורתית. הוא נבנה בצמוד לפארק לאלה, טהראן, ונחנך בשנת 1977. הבניין עצמו יכול להיחשב כדוגמה לאמנות עכשווית. רוב שטח המוזיאון ממוקם מתחת לאדמה.

במוזיאון ישנו האוסף החשוב ביותר של יצירות אמנות מודרנית מערבית מחוץ לאירופה וארצות הברית[1], אוסף שהורכב במידה רבה על ידי האוצרים המייסדים דוד גאלאוויי ודונה שטיין תחת חסותה של פארה דיבה. יש הטוענים כי שווי יצירות האומנות שמוחזקים במוזיאון מוערך ב-2.5 מיליארד ליש"ט[1]. במוזיאון מוצגת תוכנית מתחלפת של תערוכות ומדי פעם מארגן תערוכות של אמנים מקומיים.

האוסף כולל גם את מה שעשוי להיות הציור היקר ביותר של ג'קסון פולוק, "Mural on a Red Indian Ground", ואגף פופ ארט המתפאר בפורטרטים של מיק ג'אגר, מרילין מונרו ומאו דזה-דונג, מעשה ידי אנדי וורהול. למרות שמקובל לומר שמדובר באוסף האמנות המערבית החשוב והמקיף ביותר באסיה, האוצרות חבויים מאחורי דלת ביטחון הנפתחת רק לאחר הקלדת קוד סודי. לעתים מוציאים את היצירות החוצה לבקשת אמנים מבקרים או תלמידי אמנות, אולם אין כל כוונה להציגם בציבור. הציורים שנרכשו בשנות ה-70 בהוראתה של אשתו האחרונה של השאה, המלכה פארה, נפלו קורבן לבדלנות התרבותית של הרפובליקה האסלאמית.

במוזיאון האמנות המודרנית, כל הציורים המוצגים בפני הציבור הם של אמנים איראנים. מנהל המוזיאון, חביב אללה סאדג'י, שמונה על ידי ממשלתו של אחמדינג'אד, אמר בעבר שהוא מתנגד לגלובליזציה בהובלת המערב, התנגדות שהוא מכנה "סוציאליזם תרבותי". אולם סאדג'י, צייר בעצמו, טען גם שאמונותיו אינן משפיעות על הטיפול באוסף, וטוען שהסיבה שהוא אינו מוצג היא מחסור במקום, ולא פוליטיקה. לדבריו, הציורים מאוחסנים בקפידה כדי לוודא שיישמרו לדורות הבאים. עלירזה סמי-אזאר, קודמו של סאדג'י בתפקיד, ביטל הסבר זה בטענה שהמוזיאון נכנע לאופנה הפוליטית של התקפות כלפי המערב, אופנה שהתחזקה עם התגברות מתיחות בין המערב לאיראן, במיוחד בנוגע לתוכניתה הגרעינית.

יצירות האמנות נאספו על ידי בן דודתה של המלכה פארח, קמראן דיבה, מתכנן המוזיאון ומנהלו הראשון, כדי שיוצגו בפתיחת המוזיאון ב-1977. הציורים נשארו בתצוגה עד המהפכה. אז העביר אותם צוות המוזיאון למרתף כדי להגן עליהם מבוזזים ומקנאים.

מבין האמנים המוצגים נמנים: פול גוגן, ואסילי קנדינסקי, ג'קסון פולוק, קלוד מונה, קאמי פיסארו, וינסנט ואן גוך, פייר-אוגוסט רנואר, ג'יימס אנסור, אנדרה דרן, ז'ורז' רואו, פרנאן לז'ה, פבלו פיקאסו, אלברטו ג'קומטי, פרנסיס בייקון, מקס ארנסט, רנה מגריט, ג'ורג' גרוס, דייגו ריוורה, ג'ספר ג'ונס, אנדי וורהול, רוי ליכטנשטיין, פיטר פיליפ, חואן מירו, ויקטור וסרלי, אדולף גוטליב, ריצ'רד המילטון, ז'ורז' בראק, אדוארד מונק, אדגר דגה, מארי קאסאט, ג'יימס מקניל ויסלר, אדוארד הופר, הנרי מור, מרסל דושאן, הנרי פיץ' רובינסון, אנסל אדמס ויעקב אגם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון טהראן לאמנות עכשווית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 גרדיאן, רוברט טייט, ואן גוך ופיקאסו ננעלו במרתף, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2007