מוזיאון מרמוטאן מונה
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אמנות |
| על שם |
Paul Marmottan  |
| כתובת |
2 rue Louis-Boilly, 75016 Paris, France |
| מיקום |
הרובע השישה-עשר של פריז |
| מדינה |
צרפת |
| מייסדים |
האקדמיה לאמנויות היפות, Paul Marmottan |
| מפעיל |
האקדמיה לאמנויות היפות |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1934 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1934 |
| אדריכל |
ז'אק קרלו |
| קואורדינטות | 48°51′33″N 2°16′03″E / 48.859279605407°N 2.2673833239065°E |
|
www | |
|
(למפת פריז רגילה)   מוזיאון מרמוטאן מונה | |
  | |
מוזיאון מרמוטאן מונה (בצרפתית: Musée Marmottan Monet) הוא מוזיאון הממוקם ברחוב לואי בויי ברובע ה-16 של העיר פריז, בירת צרפת, מציג את יצירות האמנים האימפרסיוניסטים קלוד מונה, אדגר דגה, אדואר מאנה, פייר-אוגוסט רנואר, ברת מוריזו וכן את אוסף דניאל וילדנשטיין של כתבי יד מאוירים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה המוזיאון נבנה כמעון ציד עבור דוכס ואלמי. המבנה נרכש בשנת 1882 על ידי ז'ול מרמוטאן אשר הוריש אותו לבנו, פול מרמוטאן. פול עבר להתגורר במעון ואיכסן בו את אוסף הציורים שלו. במותו הוריש מרמוטאן את המבנה ואת האוסף שלו לאקדמיה לאמנויות היפות. בשנת 1934 פתחה האקדמיה באתר את המוזיאון. במהלך השנים נתרמו למוזיאון יצירות רבות נוספות, כאשר התרומה הידועה ביותר הייתה תרומתו של מישל מונה (Michel Monet), בנו ויורשו היחיד של קלוד מונה, אשר הוריש למוזיאון את יצירות אביו. כיום המוזיאון מציג את האוסף הגדול ביותר בעולם של יצירותיו של מונה.
ב-1985 נשדדו באיומי אקדח תשעה ציורים מאוסף המוזיאון, ביניהם ציורו של מונה "התרשמות, זריחה" שהתנועה האימפרסיוניסטית שאבה ממנו את שמה. חקירה משטרתית חשפה את כנופיית השודדים, שאחד מהם היה חבר היאקוזה, והציורים התגלו במסתור בקורסיקה והוחזרו למוזיאון ב-1990.[1]
יצירותיו של מונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסף הציורים של קלוד מונה מוצג בקומה תת-קרקעית שנבנתה במיוחד למטרה זו. תמונות רבות באוסף צוירו בביתו של מונה בז'יברני שבנורמנדי ומתארות מראות האהובים במיוחד על הצייר: חבצלות המים, גן הוורדים, פרחי האיריס, ערבה בוכייה והגשר היפני. בתוך 65 העבודות שהוריש בנו של מונה כלולים כמה מציוריו המפורסמים ביותר[2]. בסך הכול מוצגות במוזיאון כשמונים מעבודות האומן, לרבות עבודות המראות את המעבר של מונה, בסוף ימיו, לעבר הציור המופשט.[3]
בין העבודות הרבות המוצגות כאן ניתן למצוא כמה יצירות שזכו לפרסום עולמי נרחב: התרשמות זריחה (1872), הקתדרלה של רואן - אפקט של שמש בסוף היום (1892), לונדון - הפרלמנט (1905), רכבת בשלג (1875), הטווילרי (1876), על החוף בטרוביל (1870), תחנת הרכבת סן לזאר (1877), הסירה (1877), טיול ליד ארז'נטיי (1875) וציורים רבים מסדרת חבצלות המים[4].
יצירותיה של ברת מוריזו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסף הציורים השני בגודלו המוצג במוזיאון, הוא של הציירת האימפרסיוניסטית ברת מוריזו שהייתה תלמידתו של קורו. מוריזו מציגה ציורי שמן ואקוורלים. בין היתר: דיוקן עצמי (1885), עץ הדובדבן (1891), אז'ן מאנה (1875), אז'ן מאנה ובתו (1881)[4]. אז'ן מאנה הוא צייר צרפתי, אחיו של הצייר הנודע אדואר מאנה ובעלה של ברת מוריזו.
יצירות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקום מוצגים גם ציורים של אומנים חשובים נוספים, בעיקר בני דורו של מונה. כמו: השדרות בשלג (1879) של קאמי פיסארו, דיוקן של גברת מונה (1873), וקלוד מונה קורא (1873) שניהם של אוגוסט רנואר, דיוקן של ברת מוריזו (1873) של אדואר מאנה, אביב בסביבות פריז (1879) של אלפרד סיסלי, זר פרחים (1897) של פול גוגן (תמונה שצוירה בטהיטי), ושלוש תמונות של גוסטב קייבוט: רחוב פריזאי בגשם (1877), חרציות לבנות וצהובות (1893), שיעור בפסנתר (1879)[4].
אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עזבונו של דניאל וילדנשטיין הכולל 228 כתבי יד מאוירים מן המאה ה-13 עד המאה ה-16, המציגים אסכולות אירופאיות שונות, מהווה חלק חשוב של התצוגה במוזיאון[2].
בקומת הקרקע, באזור חבוי במקצת, מוצג אוסף של רהיטי האימפריה הראשונה.[5]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
התרשמות, זריחה, יצירתו של קלוד מונה -
דיוקן מישל מונה כילד, מאת אביו קלוד מונה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פריז | ||
|
האמנות | ||
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון מרמוטאן מונה
מוזיאון מרמוטאן מונה, ברשת החברתית אינסטגרם- כתבה של ד"ר אורנה ליברמן על מוזיאון מרמוטאן באתר פרנקופילים אנונימיים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Travel Advisory; Stolen Paintings Back in Paris, הניו יורק טיימס, 28 באפריל 1991
- ^ 1 2 פריז - מדריך מישלן, ישראל: סטימצקי, 1997, עמ' 274
- ^ דן אלמן, מוזיאונים באירופה, כרך ב', בן שמן: מודן, 2008, עמ' 308
- ^ 1 2 3 Musée Marmottan – Monet, האתר הרשמי של מוזיאון מרמוטן-מונה (ב־)
- ^ מייקל מקרון, פריז - צעד אחר צעד, תל אביב: מטר, 2010, עמ' 87
