ניגונים חסידיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית. המונח כולל ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס למוזיקה תפקיד חשוב בעבודת השם. וכן שירים בסגנון זה שהולחנו כיום, שירים וניגונים אלו מלווים את התפילות ומושרים גם בטישים, התוועדויות, חתונות, סעודות מצווה ומועדים נוספים. מקורות המוזיקה החסידית מיוחסים למקורות קדומים כמו שירת הלויים בבית המקדש והושפעו גם מהמוזיקה האירופאית.

הניגון בראי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקבלה יש קשר בין נגינה לנבואה על פי הכתוב: "וְעַתָּה קְחוּ-לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד-ה'."[1], האדמו"ר הזקן בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד אף הקדיש מאמר שמבאר את הפסוק על פי תורת חב"ד, וכן שאר אדמו"רי חב"ד הקפידו לשבח ולהלל את חשיבות ומעלת הניגונים. על הניגון החסידי אמר רבי ישראל ממודז'יץ: "אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה עצמו".

בחסידות, בייחוד בחצרות החסידיות של ברסלב (ראו ניגוני ברסלב), וויזניץ, מודז'יץ ובחב"ד, רואים עניין גדול בניגון החסידי. מספרים על רבי נחמן מברסלב שאת חידושיו היה אומר בניגון והיה אומר שלכל דבר תורה יש ניגון שונה. גם אדמו"ר הזקן מייסד תנועת חב"ד היה מדבר בניגון. לשיטת רבי נחמן מברסלב יש קשר ברור בין הסיפור החסידי לבין הניגון החסידי. הבעש"ט ביקש בעת פטירתו, לשיר את ניגונו של המגיד מזלוטשוב, ואמר שבכל עת שיושר ניגון זה בחבורה, הוא יגרום התעוררות תשובה.

ניגון המיוחס לרבי ר' אלימלך מליז'נסק, מאופין גם בריקוד מיוחד. זוגות רוקדים יוצרים שערים בידיהם, כל זוג נכנס בתוך ה"שער" שיוצרים הזוג שממולו ואחר כך פושט את ידיו לגובה ונותן לזוג הנוסף שבא ממולו, להיכנס בתוך ידיו. וחוזר חלילה. לדברי צדיקים, סודות גדולים רמוזים בריקוד זה ובעיקר סוד מידת הענווה.

בשם הגר"א נאמר: "...כל החכמות נצרכים לתורתינו הקדושה וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכירם: חכמת האלגברה, המשולשים וההנדסה, וחוכמת המוזיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים, וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדה ועל ידה יכולים בני אדם למות, בכלות נפשם בנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה."[2].

הניגון בחצרות החסידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצרות החסידיות קיים שימוש נרחב בניגונים, החל בניגוני שבת המושרים בכל טיש חסידי, עבור דרך ההתוועדויות השונות בהן ממלאת השירה תפקיד מרכזי ועד ניגון ההכנה המושר בחצרות מסוימות כהכנה לשמיעת הדרשה (שיחת התעוררות, שמוע'ס, מאמר אצל חב"ד או תורה) שנושא האדמו"ר או המנהיג.

חצרות רבות מחזיקות מלחין החצר (או בעל מנגן) ומקהלה (או קאפעלע). בשמחות החצר, כגון נישואי צאצאי האדמו"ר, ובאירועים מרכזיים, ממלאת המקהלה תפקיד מרכזי. מקהלות ידועות ומפותחות קיימות בחסידויות: גור, בעלזא, ויז'ניץ, נדבורנה, באבוב, סדיגורה ועוד.

מקובל בחסידויות שונות כמו בעלז, כי האדמו"ר מבקש לפעמים להלחין ניגון על מילים מסוימות.

הניגון בחסידויות הפולניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזרם הפולני מאופיינת הנגינה בלחנים ללא מילים, וזאת הסביר אחד האדמו"רים כך: "בשיר עם מילים, אתה מכוון את הלב לפי המילים של השיר, אבל בניגון כל אחד יכול לכוון על מה שלבו ירצה". הניגונים הפולניים מאופיינים במקצבם המדויק, ובקשיחות היתר שלהם, לעומת הנגינה הגליציאנית והרוסית.

בחצרות הפולניות, שרים בימים הנוראים, כ-25 ניגונים. במוצאי שבת סליחות, מושר הפיוט "במוצאי מנוחה", וכמו כן "סלח נא ו"קדיש תתקבל". בראש השנה שרים: זכרנו (שחרית ומוסף), ובשופר גדול, אין קצבה, היה עם פיפיות, היום תאמצנו, קדיש תתקבל (בכל התפילות), בפי ישרים, א-ל מלך ועוד. ביום הכיפורים מושר הפיוט "כי אנו עמך". בשאר המועדים מושרים גם כן פיוטים רבים.

בחסידות גור, עד לשנים האחרונות הושרו הניגונים לראשונה בחג על ידי הקאפעלע (המקהלה), ללא עזרת הקהל. לאחרונה שינה האדמו"ר גישה זו, ודרש לפרסם את הניגונים בקלטות לפני הימים הנוראים. לקראת ר"ה שנת תשס"ט הקצין האדמו"ר את גישתו, וקבע שלבד משני מנגינות, אחת על קדיש תתקבל, ואחת להיום תאמצנו, לא יולחנו כלל ניגונים חדשים, אלא ישירו ניגונים ישנים ומוכרים, זאת כדי שכל הציבור יוכל להשתתף בשירה ולא ישתתף בצורה פסיבית בלבד. מדי שנה מפיקה מקהלת חצר גור שני תקליטים ובהם כ-20 יצירות חדשות, מארשים, ואלסים ואף אופרות.

בחסידות מודז'יץ מלחין האדמו"ר בעצמו בכל שנה כ-10 ניגונים חדשים לימים נוראים ולחן חדש ל"בצאת ישראל ממצרים" לקראת פסח. בנוסף מולחן ניגון לכבוד כל שמחה בחצר.

בחסידות אלכסנדר המשתקמת לאיטה לאחר חורבנה בשואה, חודשה המקהלה עם הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי ובכל שנה מולחנים כ-5 ניגונים, אך הקצב גובר משנה לשנה.

הניגון בחצר חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגוני חב"ד

בחסידות חב"ד הניגון הוא אחד מיסודות החסידות, אותו מנגנים בהתוועדויות, לפני ואחרי אמירת מאמרי חסידות ובהזדמנויות רבות. ישנם ניגונים מיוחדים המיוחסים לאדמור"י חב"ד חלק גדול מניגוני חב"ד חוברו בידי גדולי חסידי חב"ד. הניגון הנעלה ביותר הוא ארבע בבות אותו חיבר רבי שניאור זלמן מליאדי (מייסד חסידות חב"ד ובעל התניא ושולחן ערוך הרב), את הניגון מנגנים בהזדמנויות מיוחדות בלבד, בהם י"ט בכסלו ובמעמד החופה (חצרות חסידיות רבות מנגנים גם ניגון זה בחופה). לניגוני חב"ד סגנונות רבים.

ניגונים בעלי מסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

(מולטימדיה)

"ניגון הבעל שם טוב"
ניגון חסידי שהלחנתו מיוחסת לבעש"ט
לעזרה בהפעלת הקבצים

בחסידויות מסוימות, ישנה מסורת על ניגונים. בחב"ד למשל, מושרים עשרת הניגונים המכוונים, שהם ניגונים שהולחנו על פי סודות עליונים, רק בזמנים מיוחדים. בחצר חסידויות בית רופשיץ, מקובל על ניגון מסוים, שהוא הושר בעת קריעת ים סוף. ברוז'ין ישנה מסורת על הניגון ששר יעקב אבינו כשרעה את צאנו, ובחסידות ביאלא, ידוע הניגון ששרו המלאכים בעת קבלת התורה.

המעבד החסידי רבי דוד מרגליות חשף לאחרונה עשרה ניגונים עתיקים אותם חיברו הבעש"ט ותלמידיו, והוציא אותם לאור באלבום מיוחד בשם "בני היכלא". הזמר החסידי ליפא שמלצר הוציא לאור קלטת ובה עשרה ניגונים בעלי מסורת.

מלחינים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב תלמוד - מלחין בחצר חסידות גור בשנים ה'תר"צ - ה'תשכ"ד, הלחין בכל שנה כ-15 ניגונים.
  • בן-ציון שנקר - הבעל מנגן של חסידות מודז'יץ, הראשון שהקליט שירים חסידיים בצורה מקצועית, בנוסף הלחין בעצמו ניגונים, מהם שהתפרסמו בכל העולם ומושרים כמעט בכל בית, לדוגמה: "אשת חיל", ו"מזמור לדוד".
  • יעקב פראגר - מלחין החצר בחסידות אלכסנדר בשנים ה'תרמ"ה - ה'תר"ע, התחיל את דרכו בחסידות גוסטנין, לאחר שבאלכסנדר נותרו ללא מלחין "העניק" אותו האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטנין במתנה לידידו האדמו"ר רבי יחיאל מאלכסנדר. יעקב תלמוד החשיב עצמו כתלמידו של פראגר, ואף אמר ביידיש איך בין א'יענקל תלמיד (על משקל שמו בעגה החסידית).
  • יהושע רייזנר - חזן ומלחין בחסידות סדיגורה אצל האדמו"ר הזקן רבי אברהם יעקב. כונה יהושע סקוורער, ואף בחסידויות שלא אהדו את בית רוז'ין היו שרים את לחניו.
  • חיים בנט - מחסידות סרט ויז'ניץ שהלחין מאות ניגונים ומהם ניגונים מפורסמים ביותר.
  • ירמיה דמן - מחסידות בלז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק ט"ו
  2. ^ (הקדמה לספר פאת השלחן לר' ישראל משקלוב).