מוחמד הלמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוחמד הלמי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ד"ר מוחמד הלמיערבית: محمد حلمي‏; 25 ביולי 1901, חרטום10 בינואר 1982, ברלין) היה חסיד אומות העולם ממוצא מצרי. נכון ל-2013, הוא הערבי הראשון והיחיד עד כה לקבל את האות.[1]

בשנת 1922 החל הלמי לימודי רפואה בברלין. לאחר תום לימודיו וקבלת תואר הדוקטור לרפואה עבד במכון על שם רוברט קוך כאסיסטנט בברלין בו זכה להכרה רבה מצד המנחים שלו, העובדה כי לא היה ממוצא ארי אלא היה "חמית" (צאצאו של חם, בנו השני של נח המקראי), היוותה מכשול עבורו בקידומו המקצועי. עובדה זו, ועמדתו הביקורתית הגלויה כלפי ראשי המשטר הנאצי, הגיעו גם לאוזנם של אנשי הגסטפו וב- 1937 הוא פוטר מבית החולים, נאסרה עליו עבודה בבית חולים ציבורי כלשהו ואף נאסר עליו להינשא לארוסתו הגרמניה. ב-1939 נעצר הלמי עם אזרחים מצריים נוספים, אך הוא שוחרר לאחר כשנה בשל בעיות בריאותיות. ד"ר הלמי ופרידה שטורמן, אשה גרמניה מקומית, פעלו יחד בגרמניה הנאצית במטרה להציל משפחה יהודית במהלך השואה. ד"ר הלמי הוא המצרי הראשון המוכר כחסיד אומות העולם.

פעילותו בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת פרוץ מלחמת העולם השנייה נאסר עקב אזרחותו הזרה, אך שוחרר לאחר תקופה קצרה. עם תחילתו של גירוש היהודים מברלין, בסוף שנת 1941, הסתיר הלמי את אנה בורוס ידידתו. הוא המשיך להסתירה עד תום המלחמה, גם בתקופות בהן נחקר על ידי המשטרה עקב התבטאויות ביקורתיות כלפי המשטר. הלמי סיפק מחבוא וסיוע חומרי גם לחלק מבני משפחתה של אנה בורוס, לבדו ובסיוע של ידידה. מתוך עדותה של אנה בורוס ליד ושם, הלמי הסתיר אותה בבקתה שלו בברלין, מה- 10 במרץ 1942 עד לסיום הקרבות. משנת 1942 לא היה לה קשר לעולם החיצון. ד"ר הלמי היה הרופא שלה והצליח להתחמק מכל החקירות של הגסטאפו, במקרים רבים הביא אותה הלמי למשך תקופת הסכנה למכרים, שם הייתה כמה ימים במסווה של אחיניתו מדרזדן. לאחר חלוף הסכנה בורוס הייתה חוזרת לבקתתו.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה נשאר הלמי בברלין, בה התגורר עד מותו. אנה ובני משפחתה היגרו לאחר המלחמה לארצות הברית, אך לעולם לא שכחו את מציליהם. בשנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 הם שלחו מכתבי תודה חמים לסנאט של ברלין על פועלם של מציליהם. מכתבים אלו נמצאו בארכיון בברלין ונמסרו למחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם.

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הכיר בו ארגון יד ושם כחסיד אומות העולם, והחל לתור אחר קרובי משפחתו כדי לכבדם בטקס ולהעניק להם את תעודת הכבוד ומדליית חסיד אומות העולם. בעזרת היסטוריונית גרמניה אותרו קרובי משפחתו במצרים, אך הם סירבו לקבל את האות מידי ישראל.[2] כעבור ארבע שנים איתרו ביד ושם את ד"ר נאסר קוטבי, שהוא בן אחיינו של הלמי. בתיווכה של הבמאית טליה פינקל שהביאה את קוטבי לברלין לצילומי סרט על הלמי, הוא ניאות לקבל את התעודה[3]. ב-27.10.2017 הוענקו לו התעודה והמדליה בטקס מרגש במשרד החוץ הגרמני בברלין בנוכחות קרלה גרינשפן, בתה של אנה בורוס[4].

סיפור ההצלה של אנה בורוס בידי ד"ר מוחמד הלמי תועד על ידי הבמאית טליה פינקל בסרט תיעודי בשם "מוחמד ואנה - האומץ להציל", שהוקרן במוצאי יום השואה תשע"ז בערוץ הראשון. בסרט משולבים תמונות וקטעי ארכיון שנמצאו בארכיונים בברלין.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוחמד הלמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jacky Hugi, המצרי שסיכן את חייו כדי להציל יהודים בשואה, Al-Monitor, ‏2013-10-16 (בiw)
  2. ^ אדרת, עופר (20 באוקטובר 2013). "משפחת חסיד אומות העולם הערבי הראשון מסרבת לקבל את התואר". הארץ. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2016. 
  3. ^ עופר אדרת,משפחתו של חסיד אומות העולם הערבי הראשון הסכימה לקבל תעודה מיד ושם, 22 באוקטובר 2017, באתר הארץ
  4. ^ Israel honours first recognised Arab Holocaust saviour
  5. ^ פינקל טליה (בימוי) (2017). מוחמד ואנה - האומץ להציל.