הגדר הטובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגדר הטובה, גבול ישראל-לבנון
Flag of Israel.svg
Flag of Lebanon.svg
יחסי ישראל-לבנון
עימותים עיקריים:
התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון | מבצע ליטני | מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) | הלחימה בדרום לבנון (1985–2000) | מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה | מבצע מגן צפוני
אירועים בולטים נוספים:
מבצע אביב נעורים | החלטה 425 | טבח סברה ושתילה
הסכם ישראל-לבנון 1983 | החלטה 1701
הכוחות הפועלים:
צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות
אש"ף | אמל | חזבאללה | סוריה
צבא לבנון
יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון)
מושגים:
מדינת לבנון החופשית | רצועת הביטחון | קו העימות | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד
חוות שבעא | דמוגרפיה של לבנון
אישים ישראלים בולטים:
יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר | אריאל שרון
רפאל איתן | אהוד ברק | אהוד אולמרט | בנימין נתניהו
אישים לבנונים נוצרים:
סעד חדאד | אנטואן לאחד | בשיר ג'ומאייל | אמין ג'ומאייל
אלי חובייקה | סמיר ג'עג'ע | אטיין סאקר
אישים לבנונים שיעים:
מוסא א-צדר | עבאס מוסאווי | חסן נסראללה
מוחמד חוסיין פדלאללה | נביה ברי
אישים לבנונים סונים:
פואד סניורה | רפיק אל-חרירי
אישים לבנונים דרוזים:
כמאל ג'ונבלאט | וליד ג'ונבלאט
אישים ערבים:
חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל
רקע היסטורי:
מלחמת האזרחים בלבנון (1975-1990) | גדר הצפון
ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון

הגדר הטובה היה הכינוי הרווח לגבול הצפון של ישראל עם לבנון בעת שאוכלוסייה נוצרית מארונית ידידותית לישראל שכנה ברצועת הביטחון.

מהקמת מדינת ישראל עד ל-1970 היה הגבול בין ישראל ולבנון שקט לחלוטין וחקלאי מטולה אף עיבדו את אדמותיהם בעמק עיון שבתוך לבנון.[דרוש מקור] החל מ-1970, בעקבות גירושו מירדן בספטמבר השחור, החל אש"ף להשתלט על דרום לבנון והפר את השקט.

תחילתה של הגדר הטובה הייתה עם תחילת מלחמת האזרחים בלבנון ב-1976, כאשר נוצר קשר בין המארונים בדרום לבנון לבין ישראל בעקבות שותפות האינטרסים ביניהם כנגד אש"ף. בתמורה לסיוע של המארונים לישראל, אפשרה להם ישראל החל מ-1977 להגיע לעבודה בה וכן סייעה ביצוא דרך נמל חיפה.

לאורך הגדר הוקמו שש תחנות רפואה שכונו "תחנות הגדר הטובה" שבהם ניתן לתושבי דרום לבנון הנוצרים טיפול רפואי על ידי רופאים מישראל. היחידה לקישור עם לבנון הנפיקה אישורי עבודה לאלפי תושבי דרום לבנון שקרוביהם שירתו בצד"ל שיצאו מדי בוקר לישראל דרך ארבעת המעברים בגדר הטובה בראש הנקרה, בבירנית, במעבר תורמוס ליד מלכיה ובשער פאטמה הסמוך למטולה. מעבר הגבול המרכזי בו התקיים הסחר ומעבר העובדים היה שער פאטמה.[1]

במשך כ-24 שנים טיפלו הרשויות הישראליות בבריאות בעלי החיים שבאזור דרום לבנון. הדבר נעשה במשותף על ידי קמ"ט חקלאות והשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, תוך העסקתם של עובדים מקומיים לביצוע החיסונים ההמוניים השנתיים. החיסונים של הבקר והצאן טיפלו בעיקר במחלות הפה והטלפיים, הברוצלוזיס, הכלבת ואבעבועות הצאן (אנ'). בוצעו ביקורים תקופתיים וביקורים מיוחדים על פי קריאות דחופות של מומחים ישראלים למחלות צאן ובקר ומחלות דבורים ושל מומחים נוספים. האזור המטופל כלל 32 כפרים (כ-46,000 בעלי חיים) בגזרה המזרחית ו-23 כפרים (קרוב ל-27,000 בעלי חיים) בגזרה המערבית. מצב הבריאות השפיר באזור שימש כחגורת מגן למשק הישראלי כנגד המחלות המגפתיות החודרות בתכיפות ללבנון מהצפון והמזרח ומתפשטות בה.[2]

קיומה של הגדר הטובה הסתיים עם הנסיגה מלבנון של ישראל ב-2000.

הגדר הטובה מוזכרת במערכון "המוסך" של שלישיית הגשש החיוור.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה בשבועון במחנה מדצמבר 1994, כפי שהועלתה באתר פרש
  2. ^ ‏ "שתי תחנות להדרכת חקלאים בגדר הטובה", ‏דבר, 5.9.1976, עמ' 2; "וטרינרים מישראל הדבירו מגפה בדרום לבנון", ידיעות אחרונות, 23.4.1979 (ציטוט מהיומון ‏הלבנוני א-נהאר);‏‎ פרטים רבים נוספים על הסיוע הווטרינרי הישראלי בדרום לבנון מצויים בדוחות השנתיים של משרד ‏החקלאות/השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה