מוחמד רשיד
 | |
|
|
מוחמד רשיד (מכונה גם חאלד סלאם) הוא איש עסקים, יועץ כלכלי ופעיל פוליטי פלסטיני. רשיד שימש כיועץ הכלכלי וכאיש סודו של יאסר ערפאת במשך שנים רבות, ונחשב לאחד האנשים החזקים ברשות הפלסטינית בתקופת שלטונו של ערפאת.
שנים מוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשיד ממוצא עיראקי-כורדי, והיה פעיל במפלגת הפועלים של כורדיסטן. רשיד החל לפעול באש"ף בשנים בהן מרכז הארגון היה בלבנון, והפך בהדרגה ליועץ הכלכלי האישי ואיש הכספים של יאסר ערפאת[1]. ערפאת ניהל את כספי הארגון באופן אישי, ורשיד היה איש סודו הבלעדי בנושא זה[2]. בתקופה מסוימת שימש כעורך עיתון של אש"ף.
לאחר הקמת הרשות הפלסטינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר חתימת הסכמי אוסלו הגיע רשיד לשטחי הרשות הפלסטינית, ומונה לשר האוצר ומנכ"ל החברות הממשלתיות של הרשות הפלסטינית. השליטה על החברות הממשלתיות יחד עם השליטה על חשבונות הרשות הפלסטינית אליהם הגיעו כספי תרומות ממדינות שונות והחזרי מיסים מישראל, הפכה את רשיד לבעל כח רב בהנהגת הרשות הפלסטינית. במסגרת תפקידו היה רשיד אחראי על הייבוא והייצוא של סחורות ושירותים ברשות הפלסטינית, ועל ניהול הקזינו הפלסטיני ביריחו (בשיתוף עם חברה אוסטרית בבעלות מרטין שלאף). רשיד פיתח קשרים עסקיים עם איש העסקים הישראלי יוסי גינוסר וחברות ישראליות מובילות[3]. רשיד ניצל את סמכותו לבניית כלכלה מונופוליסטית וריכוזית, כאשר הרשות הפלסטינית וחברות מטעמה שימשו כמונופולים לאספקת מוצרים שונים בשטחה, ופערי תיווך הועברו לקופת הרשות הפלסטינית ולחשבונם האישי של בכירי הרשות הפלסטינית, וביניהם רשיד. המונופולים הגדולים היו המונופולים על אספקת מלט ודלק, שפער התיווך הגדול בו הוביל לניסיונות הברחה רבים של דלק לשטחי הרשות הפלסטינית[4][5]. ברשות הפלסטינית התקיימו כ־20 מונופולים[6], שפוקחו באמצעות חברת PCSC (Palestinian Commercial Services Company) בראשה עמד רשיד, והייתה בעלת השליטה החלקית או המלאה במונופולים השונים[7]. חקירת קרן המטבע הבינלאומית ב־2003 העלתה כי כ־780 מיליוני דולר הועלמו מחשבון הבנק של חברה זו במשך השנים ליעדים בלתי ידועים. בנוסף, ניהל רשיד לפי חקירה זו עוד כ־800 מיליון דולר ללא בקרה[8]. חברה זו שימשה גם כזרוע ההשקעות של הרשות הפלסטינית בשנים אלו[9].
רשיד היה בעל זכות החתימה היחיד לצידו של ערפאת בחשבון בנק סודי שאליו העבירה מדינת ישראל את כספי המיסים שנגבו עבור הפלסטינים[10], והיה בעל זכות חתימה בחשבונות בינלאומיים נוספים. בתקופה זו הועלמו סכומים ניכרים מכספי התרומות שקיבלה הרשות הפלסטינית למקומות לא ידועים. בעקבות כך החליטו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי ב־1997 על עצירת הסיוע לרשות הפלסטינית עד להחלת שקיפות ראויה[6].
סביב שנת 2000 החליט ערפאת לאפשר לרשיד פעילות חופשית בחשבונות הרשות הפלסטינית ובחשבונות ערפאת, ורשיד היה יכול מעתה למשוך כספים ללא צורך באישור וחתימת אדם אחר. לטענת עזרד לב (שהיה שותפו של יוסי גינוסר ששימש כיועץ פיננסי ומנהל חשבונות כספים של הרשות הפלסטינית), ניצל רשיד אפשרות זו למשיכת כספים למימון פעילי טרור בראשית האינתיפאדה השנייה. על פי הוראותיו של ערפאת, העביר רשיד כספים רבים למנגנוני ביטחון פלסטינים שונים, כדרך להבטחת נאמנות והשגת תמיכה. מנגד, הואשם רשיד על ידי פעילי שטח פלסטינים כאחד האחראים העיקריים לשחיתות ברשות הפלסטינית. גורמים פלסטינים העריכו כי רשיד ניצל את כוחו כדי לשלשל לכיסו 300–400 מיליוני דולר מכספי אש"ף והרשות הפלסטינית[2].
בתקופה זו החל רשיד להיות מעורב גם במגעים מדיניים עם ישראל, כדוגמת ועידת קמפ דייוויד (2000).
איש עסקים פרטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביב 2003 הועבר ניהול הכספים של הרשות והחשבונות האישיים של ערפאת לידי סלאם פיאד. לטענת מקורות ברשות הפלסטינית, הדבר נעשה עקב כעסו של ערפאת על התנהלותו של רשיד, שאליה נוסף לחץ אמריקאי לפיטורו של רשיד מתפקידו[11]. במקביל, פרסמו פיאד וקרן המטבע הבינלאומית דו"חות ציבוריים חמורים על החברות שפעלו בשליטתו של רשיד, הכנסותיהם מניצול מונופולים והעלמת כספים מחשבונותיהם[12][8]. רשיד עזב את שטחי הרשות הפלסטינית בשנה זו, והחל בעסקים נרחבים באירופה ובמדינות ערב. על פי מקורות שונים ערפאת הביע מורת רוח מעזיבת רשיד, שאף הואשם בגנבת כספים מהרשות הפלסטינית עם עזיבתו[3][13].
לאחר מותו של ערפאת ב־2004 הפך רשיד לאדם היחיד המכיר את מלוא ההתנהלות הכספית של אש"ף והרשות הפלסטינית, דבר שהפך את תמיכתו לחיונית בעבור המתמודדים לכס נשיאות הרשות הפלסטינית. עם זאת, בריאיון לעיתון טען רשיד כי כספי אש"ף והרשות הפלסטינית מתנהלים תחת פיקוחה של מועצת מנהלים בת שבעה חברים, ונתונים לביקורת רבעונית של משרד רואי חשבון[14].
לאחר עזיבתו נחשב רשיד לאיש עסקים אמיד ובעל קשרים עם בעלי הון וראשי מדינות שונות בעולם הערבי. לטענתו, עסק בעיקר בנדל"ן, אך הואשם על ידי עיתונאים ערבים בפעולות בתחומים אחרים, כדוגמת סחר בנשק. עם זאת, בסוף 2003 חזר רשיד לשטחי הרשות בניסיון לתיווך פוליטי בין ערפאת לאבו מאזן[3]. ב־2004 דווח כי רשיד נפגש בווינה עם בכירים ישראלים כדוגמת דב וייסגלס, חיים רמון ואביגדור ליברמן. ב־2005 דווח כי שר האוצר הפלסטיני סלאם פיאד הורה על ניתוק כל הקשרים העסקיים עם רשיד[15]. עם זאת, ב־2007 הגיע רשיד לביקור קצר נוסף ברשות הפלסטינית, על רקע הניסיון להקמת ממשלת אחדות ברשות הפלסטינית בשיתוף פת"ח והחמאס[16].
במהלך העשור הראשון של המאה ה־21 יזם הקמת מרכז נופש נרחב בעקבה שבירדן, בשיתוף עם מוחמד דחלאן. נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן דרש מהירדנים לעצור את המיזם, בטענה שמימונו נשען על כספים שגנב ראשיד מהרשות הפלסטינית. בעקבות כך הודיעה ירדן על עצירת הפרויקט בשל הפרת הסכם[17].
ב־2012 הודיע רפיק א-נטשה, הממונה על המאבק בשחיתות ברשות הפלסטינית על פתיחת חקירה כנגד רשיד באשמת שחיתות, מעילה וגנבת כספים מקופת אש"ף ומקרן ההשקעות הפלסטינית באמצעות העברת כספים לחברות קש בבעלותו ובבעלות מקורביו[18]. במהלך החקירה הגיש התובע הכללי של הרשות הפלסטינית בקשה לאינטרפול למעצר רשיד, ששוהה מחוץ לשטחי הרשות. בעקבות פתיחת החקירה האשים ראשיד את אבו מאזן כי קיבל מידיו 25 מיליון דולר במזומן עם כינונה של הרשות הפלסטינית, בהוראתו האישית של ערפאת, וכי הוא מחזיק בנכסים רבים בשווי של עשרות מיליוני דולר ברשות הפלסטינית ומחוצה לה[19]
בין ידידיו הקרובים של רשיד נמצאים מוחמד דחלאן, יוסי גינוסר, וסיף אל־אסלאם, בנו של שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הכלכלה הפלסטינית: בעקבות האוצר הפלסטיני האבוד, באתר כלכליסט, 22 באוגוסט 2011
- ^ 1 2 עמית כהן, תעודת הביטוח של מוחמד ראשיד, באתר nrg, 13 בנובמבר 2004
- ^ 1 2 3 עלי ואקד, מוחמד רשיד במאמצי תיווך בין ערפאת לאבו מאזן, באתר ynet, 23 בנובמבר 2003
- ^ ליאור גרינבאום, מונופול - זה שם המשחק, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2002
- ^ חגי סגל, "הדרג המדיני ביקש הקלות וצמתים מסוכנים נפתחו", באתר nrg, 21 ביוני 2015.
- ^ 1 2 עופר פטרסבורג, סוהא ערפאת: מה כבר נשאר לה?, באתר ynet, 7 בדצמבר 2004.
- ^ וורנון סילבר, המרדף אחר כיפת הזהב, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2002
- ^ 1 2 ארנון רגולר, מיליארד הדולר של ערפאת, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2004
- ^ שירות, ההשקעות של ערפאת: ממניות בחברת סלולר מצרית ועד אולם באולינג בניו-יורק, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2004
- ^ שרה ליבוביץ-דר, יוסף מלך השטחים, באתר הארץ, 18 באפריל 2001
- ^ עלי ואקד, "בעקבות פרשת גנוסר - ראשיד בדרך לעזיבת הרשות", באתר ynet, 11 בדצמבר 2002
- ^ ארנון רגולר, פיאד חושף עסקיו של רשיד - בשווי 658 מיליון דולר, באתר הארץ, 1 במרץ 2003
- ^ מערכת וואלה! NEWS, אל-קודס אלערבי: נותקו הקשרים בין ערפאת לבין יועצו הכלכלי מוחמד ראשיד, באתר וואלה, 15 באוגוסט 2003
- ^ איתמר ענברי, "ערפאת מת עני", באתר nrg, 13 בנובמבר 2004
- ^ מערכת וואלה! NEWS, דיווח: הרשות הפסיקה הקשרים העסקיים עם מוחמד ראשיד, באתר וואלה, 28 באפריל 2005
- ^ לאחר שנים: מוחמד רשיד יגיע לשטחים, יתווך בנושא ממשלת האחדות, באתר וואלה, 12 בינואר 2007
- ^ דורון פסקין, ירדן ביטלה פרויקט בעקבה עקב חשד לכסף גנוב מאש"ף, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2011
- ^ אבי יששכרוף, הפלסטינים פתחו בחקירה בחשד לשחיתות נגד מוחמד רשיד, יד ימינו של ערפאת, באתר הארץ, 16 במאי 2012
- ^ דורון פסקין, אבו מאזן נגד רשיד: הרשות מנסה להילחם בשחיתות, באתר כלכליסט, 20 במאי 2012