אמיתי יעיש בן אוזיליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיתי יעיש בן אוזיליו
אמיתי יעיש בן אוזיליו.jpg
לידה 15 בנובמבר 1965 (בן 53)
מדינה ישראלישראל  ישראל
שנות הפעילות 1993-הווה
עיסוק שחקן, במאי

אמיתי יעיש בן אוזיליו (נולד ב-15 בנובמבר 1965) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, במאי, יוצר ומורה למשחק ישראלי.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיתי יעיש נולד בכפר גבירול, שם גם גדל והתחנך. בנעוריו החל את דרכו כשחקן בבימת הנוער ברחובות. בשנת 1991 השלים את לימודיו בבית הספר לאומנויות הבמה בית צבי. לאורך השנים הופיע במחזות, בסרטים ובסדרות טלוויזיה רבות.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכו בתיאטרון החלה כחבר בשלישיית "לא רואים ממטר" שהעלתה מופעי אלתור בשנים 19932005. בהמשך הופיע בתיאטרון הבימה בשנים 19941996 במחזות "כריתת ראש" (בימוי: חנוך לוין), "מלניקי" (בימוי: עדנה שביט) "תעלולי סקפן" (בימוי: רוני פינקוביץ') ובשנת 2003 ב-"אליס בארץ הפלאות" (בימוי: אופירה הניג) בשנים 19931994 הופיע בתיאטרון ילדים ונוער בהצגה "שבועת האדרה" בבימוי של רמי דנון. בשנת 1996 הופיע בתיאטרון חיפה במחזה "מלאכים באמריקה" (בימוי: רוני פינקוביץ').

בשנים 19962001 היה חבר בקבוצת השחקנים בתיאטרון החאן במחזות: "אנה גלקטיה" ו-"שמיים" (בימוי: אופירה הניג), "אנטיגונה" (בימוי: גדליה בסר), "מידה כנגד מידה" (בימוי: גדי רול), "נוף ילדות" (בימוי: בן לוין), "שש נפשות מחפשות מחבר" (בימוי: יוסי יזרעאלי), "מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים" (בימוי: משה פרלשטיין) ובהצגה "צל חולף" (בימוי: מיקי גורביץ) בשנת 2007 הופיע בתיאטרון הקאמרי בהצגה "מאה" (בימוי: אבישי מילשטיין)

בשנת 2010 שיחק בפסטיבל תיאטרון קצר בהצגה "רחמים" (בימוי: מולי שולמן). כמו כן, הופיע בשנים 2010 ו-2011 במחזות "שלוש אחיות" ו-"איש ואישה אחת" (בהתאמה-בימוי: אופירה הניג), בשנת 2011 השתתף בפרויקט 48/14 בפסטיבל תיאטרון קצר בהצגה "ארוחה משפחתית" (בימוי: ארי רמז) וב-2012 השתתף בהצגה "זוז אתה מסתיר לי את השמש" (בימוי: אופירה הניג, הפקה בינלאומית). ב-2015 שיחק ב-"הצעה מגונה" (בימוי: ניר ארז) בתיאטרון ב"ש. משנת 2014 מופיע במחזה ״השימוע״, יצירתה של רננה רז, לצידה ולצד השחקנים עופר עמרם ונעמי פרומוביץ.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית דרכו הקולנועית, השתתף בסרט "זהר" בבימוי של ערן ריקליס משנת 1993. בשנת 1995, שיחק בסרטו של ארנון צדוק "לילה לבן" לצידם של זוגתו גילי בן אוזיליו, ליאורה רבלין, שמיל בן ארי, שרון אלכסנדר, עידן אלתרמן ואחרים. הופיע בין היתר בסרטים "איש החשמל" (בימוי: אבי כהן, 2003), "קרוב לבית" (בימוי: וידי בילו, 2005),"פרינסס" (בימוי: טלי שלום עזר, 2015). כמו כן השתתף בסרט "ימים נוראים" של הבמאי ירון זילברמן, שיצא לאקרנים ב-2019.

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיע בין היתר בסדרות: "שמש", "עיר מקלט", "חברות", "מתים לרגע", "השוטר הטוב", "זגורי אימפריה", "בלתי הפיך", ו"האלופה".

יצירה ובימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, עיבד וביים את המחזה "דון קישוט" במסגרת עמותת שק"ל. בשנת 2002 כתב וביים את ההצגה "Uno Momento", פרויקט רב תחומי שהוצג בתיאטרון תמונע. ב-2008 כתב וביים את ההצגה "מוות בנעלי בית" במסגרת המעבדה לאומנויות הבמה בירושלים וב-2005 את כתב וביים את "הגדת נווה צדק", מחזה המשלב בובות ושחקנים במוזיאון בית רוקח ת"א. בשנת 2007 ביים את Mirrors, מופע בינתחומי המשלב וידאו מוזיקה קלאסית מודרנית עם אנסמבל Eighth Blackbird שיקגו, בשיתוף פעולה עם המלחינה, תמר מוסקל ואומן הווידאו דני רוזן. ב-2008, כתב וביים את ההצגה "המבוך הקונכייה וחוט הזהב", מופע לילדים בתיאטרון אנסמבל הרצליה המשלב דמויות אנימציה.ב-2013 הפיק והשתתף במופע "שמועות על אהבה בתימנית", העוסק בשיריו של המשורר שלום שבזי יחד עם עמוס אלקנה דן וינשטיין דודיק הופנהיים ויורם לכיש.

ניהול אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמש כיו"ר הוועדה לאמנויות הבמה וחבר מועצת התרבות של מפעל הפיס, וכחבר ויועץ בוועדה אמנותית במחלקה לתרבות ואמנות בעיריית תל אביב-יפו. בשנת 2005 ייסד את מיזם "ניסוי כלים", פרויקט רב תחומי שעיקרו פיתוח רעיונות חדשים לבמה, אותו גם ניהל עד שנת 2008. שימש כמנהל האומנותי של אליפות ישראל לאימפרוביזציה בשנים 20112014 ושל פסטיבל בת ים לתיאטרון ואמנות רחוב בשנים 2014–2017. ייסד את מתחם האמנות ליצירה והקהילה, "פקטורי בת ים" ואף ניהל אותו עד שנת 2019.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים לימד במוסדות שונים. כיום מלמד מקורות יצירה ובימוי שחקנים במחלקה לאומנויות המסך האקדמיה לעיצוב ואמנות בבצלאל. עד לשנת 2018 לימד משחק יצירתי ואימפרוביציה בסטודיו ע"ש יורם לוינשטיין, כמו כן בשנים 20042011 לימד בבית הספר למשחק "גודמן" בבאר שבע, במכללת ספיר, ובמכללת מנשר לאמנות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגורר בתל אביב-יפו, היה בן זוגה של השחקנית גילי בן אוזיליו (הוסיף את שם משפחתה לשמו) עד לפטירתה ממחלת הסרטן, ואב לשתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]