נווה דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מחנה דוד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נווה דוד
Neve David.jpg
מבנים נמוכים אופייניים בנווה דוד
מידע
עיר חיפה
קואורדינטות 32°48′34″N 34°57′37″E / 32.80950833°N 34.96038056°E / 32.80950833; 34.96038056 קואורדינטות: 32°48′34″N 34°57′37″E / 32.80950833°N 34.96038056°E / 32.80950833; 34.96038056 
שכונות נוספות בחיפה
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
נווה דוד
נווה דוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נווה דוד (נקראה בעבר מחנה דוד) היא שכונת מגורים במערב חיפה. היא נמצאת במבואה הדרומית של חיפה, על כביש 4 וציר דרך הים, בצדה הצפוני היא גובלת בשכונה הוותיקה שער העלייה, בצדה המזרחי נמצאת שכונת רמת הנשיא, ומצדה הדרומי היא גובלת בבתי הקברות של חיפה. מרבית הרחובות נקראים על שם מלכי יהודה וישראל, כפי שמופיעים במקרא.

בסלנג המקומי השכונה נקראה גם "מחנה הרוח" בגלל משבי הרוח העזים בחורף.

ההיסטוריה של השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צומת הרחובות שאול המלך - המלך דוד. רחוב המלך דוד הוא הרחוב הראשי של השכונה ורחוב שאול המלך הוא גבולה הדרומי של השכונה.

מדרום לשכונה, במוצא נחל שיח אל מישור החוף, נמצא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בשם נווה דוד ובו מתקיים מחקר על התרבות הכבארית הגאומטרית. קבוצות של ציידים לקטים הקימו מחנות במקום לפני כ-18,000 – 15,000 שנים לפני זמננו.

השכונה הוקמה כמעברה באפריל 1951, ליד שער העלייה שהיה מחנה קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ושימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית. באוקטובר 1951 התגוררו במעברה כ-5000 איש, יוצאי רומניה ומדינות אירופה (כ-60%), ויוצאי עיראק (כ-40%)[1]. התושבים התגוררו בבדונים ובאוהלים. בסוף 1952, לאחר אסון בו נשרפו שלושה ילדים למוות, הוצע לתושבי המעברה שיכון באזור חיפה, אולם הם דרשו שיכון במקום, דרישה בעייתית שכן המעברה הוקמה על קרקע פרטית של ערבי תושב ישראל[2][3]. בשנת 1955 הודיעה גולדה מאיר על שיכון כל המתגוררים בבדונים ובפחונים עד סוף שנת 1955[4]. בסוף 1955 התגוררו במעברה כ-900 משפחות[5]. בשנת 1956 הוחל בבניית 500 דירות על ידי עמידר עבור תושבי המעברה[6]. בספטמבר 1956 התגוררו במעברה כ-600 משפחות[7] ובנובמבר 1957 עוד היו בה 490 משפחות שלא היה ידוע מתי יעזבו את הפחונים והבדונים[8]. בנובמבר 1958 סיכם אבא חושי שכ-800 משפחות עזבו את המעברה, 440 משפחות עברו לשיכון שנבנה ליד המעברה, 40 משפחות אמורות לעבור בקרוב לשיכון ו-140 משפחות נותרו במעברה בלא שנמצא עבורם פתרון[9]. בסוף 1961 דווח על סגירת המעברה[10].

המעברה התייחדה באחוז הגבוה של האשכנזים שהתגוררו בה[11].

בשנת 1958 הוקמה שכונת מחנה דוד עבור תושבי המעברה[12]. שכונת "מחנה דוד" נקראה על שם סרן דוד קזשטכר, סמג"ד 22, שנפל בקרב על חיפה, שמה שונה כעבור שנים ל"נווה דוד". למקום זה הובאו, בנוסף למפוני המעברות המקומיות, גם מפוני מעברות רחוקות יותר, למשל מפוני המעברה בקריית בנימין. בשנת 1963 הוקצבו 600 אלף לירות לפיתוח השכונה שלא היו בה עד אז גני משחקים וגינון ציבורי[13][14].

החתך החברתי–כלכלי של שכונת נווה דוד נמוך יחסית. במסגרת פרויקט שיקום שכונות הורחבו ושופצו חלק מהבתים בשכונה בסוף שנות ה-70[15]. לאחר שהסתיים פרויקט השיקום של השכונה שלא השיג את מטרותיו, היא הורחבה והחלה לטפס על הר הכרמל והוספו לשכונה שלושה רחובות. העליון ביותר נקרא על שמה של אסתר המלכה והוא הרחוב הגבוה ביותר בשכונה. הוא גובל ביער, כך שמצדו העליון הוא אינו מתחבר לשכונה אחרת כלשהי.

שירותים עירוניים וממשלתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי הדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית העלמין הצבאי בשכונת נווה דוד חיפה.

בשכונת נווה דוד פועלים כשישה בתי כנסת, המאופיינים באוכלוסיות שונות. כמו כן קיים בשכונה מקווה טהרה לנשים.[16] בית חב"ד הפועל בשכונה[17] מספק שירותי דת לתושבי האזור. רבה של השכונה הוא הרב מרדכי בן-נזרי המכהן גם כרבה של שכונת שער העלייה.[18] כמו כן בשכונה נמצא מתחם בתי הקברות בחיפה שמשמש לקבורה על פי השתייכות עדתית ודתית ובית העלמין הצבאי של העיר חיפה.

שירותים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונת נווה דוד קיים מרכז קהילתי המקיים חוגים וכנסים קהילתיים ומתפעל את שלוחת הנוער המיועדת לבני הנוער של השכונה ונמצאת בגבול שבין שכונת נווה דוד לשכונת רמת-הנשיא.[19] כמו כן בשכונה פעילים חניכי תנועת הצופים אשר נמצאים בשנת שירות טרם גיוסם לצה"ל והם מפעילים את שבט העוגן של התנועה אשר חידש פעילותו בשנת 2002,[20] וכן יוזמת התנועה פעילויות רבות לטובת ילדי השכונה. כמו כן, הוקמה בשכונה גינה קהילתית הנמצאת מאחורי בית ספר קורצ'אק ובה ערוגות פרטיות אשר התושבים מגדלים בה את תוצרתם. בגינה מתקיימות סדנאות העשרה בתחום החקלאות העירונית, ימי בישול של הייבול אותו מגדלים התושבים,נטיעות בטו בשבט ועוד.

מבנה קופת החולים כללית, ובית הדיור המוגן צמוד אליו.

שירותי רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה פועלת מרפאה של קופת החולים כללית ובה ניתנים שירותי רפואת משפחה ואחיות ושירות בית מרקחת, כמו כן במקום ניתנים שירותים סוציאליים בשיתוף המחלקה לשירותים חברתיים של עיריית חיפה. בנוסף ניתנים שירותי רפואת שיניים במסגרת המרפאה הקהילתית המופעלת על ידי המכון ללימודי המשך לרפואת שיניים ולה עלויות מסובסדות לתושבי השכונה ולתושבי העיר אשר מופנים משירותי הרווחה העירוניים לצורך קבלת טיפול בעלות מופחתת,[21] שירותי טיפת חלב[22] לתושבי השכונה והשכונות הסמוכות וכן בית דיור מוגן של חברת עמיגור ומרכז יד שרה להשאלת ציוד רפואי לתושבי הסביבה.[23]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה קיימים מעונות ובהם מעון לגיל הרך של ארגון ויצ"ו,[24] גני ילדים לגילאי טרום-חובה וחובה, גן לגילאי טרום-חובה בחינוך הממלכתי-דתי, וספרייה עירונית. בשכונה נמצאים בית הספר היסודי "נירים", המיועד לילדי השכונה, "בית הספר ע"ש יאנוש קורצ'אק", ובית הספר "עופרים", המיועדים לילדי החינוך המיוחד. כמו כן הוקם בשכונה המרכז הטכנולוגי של רשת התיכונים עתיד שנפתח בשנת 2014 ומיועד לתלמידי הרשת הלומדים לימודים טכנולוגיים ומגיעים אליו ללימודי סדנאות.[25] כמו כן בשכונה נמצא גן מילו"א, גן העשרה שבו נפגשים הילדים עם יצירות אמנות תוך לימוד השפה האמנותית, לימוד טכניקות עבודה והתנסויות בחומרים מגוונים המותאמים לגיל הרך. לגן זה מגיעים במהלך שנת הלימודים ילדי הגנים באזור מערב העיר לימי עיון והעשרה.[26]

גן הבנים - לזכרם של נופלי מערב העיר וגן המשחקים שנבנה במעלה הפארק.

אגף השיקום של משרד הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה הצפונית לשכונה נמצא בניין מחוז חיפה של אגף השיקום במשרד הביטחון. בבניין שוכנת הנהלת המחוז, אגף שיקום הנכים, המחלקה לשירותים רפואיים במשרד הביטחון, אגף הרווחה לנכי המשרד ושירותי תעסוקה.[27] כמו כן, בבניין זה נמצאת היחידה להכוונת חיילים משוחררים אליה מגיעים חיילים בסמוך או עם תום שירות החובה שלהם, על מנת לקבל שירותי השמה וייעוץ, הדרכה לאחר השירות הצבאי ושירותים נוספים.[28]

גן הבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה הוקם גן ציבורי לזכרם של בני העיר חיפה אשר התגוררו באזור מערב חיפה בעת שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה, הגם הוקם בשנות ה-90, בחלקו העליון הוקם מתקן משחקים ממנו יוצאים שני שבילים אשר מובילים אל האנדרטה אשר הוקמה לזכרם של הנופלים ונמצאת בחלק התחתון של הגן. הפיגוע במסעדת מקסים אומנם התרחש בצומת מקסים הסמוכה לשכונה, אך חללי הפיגוע אינם מונצחים באנדרטה זאת מאחר שבצומת הוקמה אנדרטה בה מונצחים חללי הפיגוע. בפועל עד היום (2016) לא הונצח חלל אשר נפל בפעולות איבה באנדרטה וכיום מונצחים בה רק חללי צה"ל.

כפר סמיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר סמיר במקור ישב לחוף הים בקטע המרכזי שמול חוף דדו כיום. השם סמיר במקורו מגיע מהשומרונים שכנראה ישבו גם באזור זה לאחר גלות בבל. כיום נמצא כפר סמיר בפתחו של נחל שיח, והוא מיושב על ידי תושבים אחמדים. הכפר נמצא בתוך שטחה של שכונת נווה דוד, ובחלקו העליון של הכפר בתוך ואדי שיח ישנם שני מעיינות אשר נובעים בכל ימות השנה. למעיין העליון מיוחס קשר לאליהו הנביא ועל כן אנשים רבים פוקדים אותו בעיקר בתקופת חגי תשרי.

עתיד השכונה וביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז המסחרי ב"מתחם המלך עוזיהו" אשר מיועד לפרויקט פינוי בינוי

לאחר שכשל פרויקט שיקום השכונות בשכונה, נראה היה כי מצבה של השכונה נזנח על ידי הרשויות, הן מבחינת תשתיות והן מבחינת השקעה בשירותים חברתיים. במרוצת השנים עלו טענות שונות על מצבה של השכונה כלפי הרשויות[29].

בשנת 1994, במהלך תקופת כהונתו של עמרם מצנע, ניהלו התושבים בסיוע הארגונים הסביבתיים מאבק נגד הקמתם של מגדלי חוף הכרמל, בטענה שפרויקט זה יחסום להם את נוף השכונה שעד אז השקיפה לחוף הים, וישתלט על רצועת חוף ציבורית. המאבק נכשל באופן חלקי[30], ולבסוף הוקמו חלק מן המגדלים שתוכננו ובוצעו שינויים קטנים בתוכנית המקורית באשר לבניינים שנבנו בפועל[31]

בשנת 2011 הוקמה בסמוך לשכונה רמת הנשיא, שכונה חדשה אשר הושקעו בה משאבים רבים, דבר אשר עורר זעם מצד התושבים[32].

בעקבות הביקורות, מצבן של התשתיות בשכונה, והפוטנציאל הנדל"ני של השטח עליו היא ממוקמת בעקבות סמיכותו לחוף הים, החלה עיריית חיפה בשנת 2006 לקדם מגוון תוכניות "פינוי-בינוי" בשטח השכונה; בשנת 2016 התקבל היתר מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לפרויקט הראשון במסגרת זאת[33]. כמו כן, על שולחנה של הוועדה הונחו בקשות להיתרים נוספים לפרויקטים בשכונה ובשכונת "שער העלייה" הסמוכה. בנוסף לתוכניות הללו, האזורים שלא זכו להתחדשות בזכות תוכניות הפינוי-בינוי, נכללו ב"תוכנית מתאר להתחדשות עירונית שכונות החוף" חפ/2350, הנמצאת בשלבי הכנה[34].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נווה דוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב שובל, חורף קרב למעברות, משמר, 11 באוקטובר 1951
  2. ^ אנשי מעברת דוד הפגינו, משמר, 24 בנובמבר 1952
  3. ^ על מעברת דויד, משמר, 28 בנובמבר 1952
  4. ^ מעברת דוד תחוסל עד סוף השנה - מבשרת ג.מאירסון, דבר, 8 ביולי 1955
  5. ^ מעברת דוד בחיפה תחוסל תוך שנה, דבר, 31 באוקטובר 1955
  6. ^ שני מליון ל"י - תקציב פיצוח חיפה, הצופה, 5 במרץ 1956
  7. ^ עיריית חיפה מתכננת מפעל שיכון גדול, דבר, 14 בספטמבר 1956
  8. ^ הפחונים והבדונים יחוסלו החורף, הצופה, 28 בנובמבר 1957
  9. ^ אין הזנחה במעברת מחנה־דוד בחיפה, דבר, 12 בנובמבר 1958
  10. ^ 500 מיליון דרושים למימון שיכוני עולים, דבר, 12 בדצמבר 1961
  11. ^ שאול בן חיים, בתים לעלייה החדשה פחונים לוותיקים?, מעריב, 26 בדצמבר 1958
  12. ^ חיפה תקים שכון לדרי משכנות העוני, דבר, 19 בספטמבר 1958
  13. ^ יעקב העליוןמחנה דוד - שכונה שנשכחה, מעריב, 23 ביולי 1963
  14. ^ 600 אלף ל"י לעבודות פיתוח, מעריב, 28 באוגוסט 1963
  15. ^ פרוינד יצחק, תוכנית מתאר חיפה - רקע כללי, עיריית חיפה, 2008, עמוד 16
  16. ^ http://www.mikvaot.org.il/Gallery.aspx?galleryID=93 מקווה נווה דוד
  17. ^ http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp?CategoryID=60&ArticleID=67212 בית חב"ד נוה דוד
  18. ^ http://dat.gov.il/moatzot/MoatzotDatiot/Pages/Hifa.aspx רשימת רבני העיר חיפה
  19. ^ מרכז קהילתי נווה דוד, www.nevedavid.org.il
  20. ^ Israeli Scouts, Israeli Scouts Web Site | תנועת הצופים העבריים בישראל, תנועת הצופים
  21. ^ מכון ללימודי המשך ברפואת שיניים | אודות, www.dental-college.co.il
  22. ^ טיפה, טיפת חלב - נוה דוד, חיפה | הריון | לידה | טיפת חלב ברשת | תינוקות | פעוטות | התפתחות הילד, טיפת חלב ברשת
  23. ^ http://www.yadsarah.org.il/Branches/?nodeId=366 סניפי יד שרה
  24. ^ http://www.wizo.org.il/page_34754 מעון ויצו נווה דוד
  25. ^ http://techh.atid.org.il/webpronew/index.asp?codeclient=2408 רשת עתיד, המרכז ללימודים טכנולוגיים
  26. ^ https://www.haifa.muni.il/Edu/pages/learning-progarams-and-enrichment.aspx עיריית חיפה, תוכנית לימודים והעשרה
  27. ^ https://www.shikum.mod.gov.il/ContactUs/Pages/Haifa.aspx אגף שיקום הנכים במשרד הביטחון, מחוז חיפה
  28. ^ https://www.hachvana.mod.gov.il/hacvana/odot/pages/pniya.aspx משרדי הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון
  29. ^ "נוה דוד - סיור בצד האפל של חיפה". חי פֹּה: חדשות חיפה. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2016. 
  30. ^ צפריר רינתפרויקט "מגדלי חוף הכרמל" לא יורחב, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2013
  31. ^ שני שילה, פרויקט מגדלי חוף הכרמל בנוי מוזר ומפריד בין חיפה לים - אז מה הפלא שהוא נכלל ברשימת הפרויקטים האדריכליים, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2007
  32. ^ "סיור עגום בשכונת נוה דוד המוזנחת למרגלות חומות רמת הנשיא. ידיעה ב-חי פֹּה: חדשות חיפה מדור חדשות". חי פֹּה: חדשות חיפה. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2016. 
  33. ^ התקבל היתר לפינוי בינויי בנווה דוד, אתר חיפה חיפה
  34. ^ חפ/2350 תכנית מתאר חוף