מיג 1.44

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת, דקדוק לקוי, מקורות חסרים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מיג 1.44
Mig 1-44-2.png

הדמיית מחשב של המטוס
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ניסוי למטוס קרב רב משימתי
קוד נאט"ו פלאטפאק - Flatpack (אריזה שטוחה)
ארץ ייצור רוסיהרוסיה  רוסיה
יצרן מיג
טיסת בכורה 29 בפברואר 2000
צוות 1
יחידות שיוצרו 1 (אבטיפוס)
משתמש ראשי מכון מחקר מדעי
דגמים МиГ МФИ
ממדים
אורך 21,7 מטר
גובה 6 מטר
מוטת כנפיים 16,3 מטר
משקל ריק 18,000 ק"ג
משקל טעון 28,000 ק"ג
משקל המראה מרבי 35,000 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 1,700 קמ"ש
מהירות מרבית 2,766 קמ"ש
קצב נסיקה 1,500 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 4,000 ק"מ
סייג רום 20.000 מטר
חימוש
תותחים 30 מ"מ
טילים שמונה טילי אוויר-אוויר מסוג КС-172, Р-37, Р-77, Р-74
הנעה
שני מנועי סילון ТРДДФ АЛ-41Ф
תרשים
Mig-144.png

מיג 1.44 (МФИ Микоян МиГ-1.44, קוד נאט"ו: פלאטפאק - Flatpack) הוא שמו של אבטיפוס רוסי למטוס קרב מהדור החמישי שיועד להיות מטוס ניסוי ומטוס רב-משימתי (תקיפה ויירוט).

המטוס, בו תוכננה התקנת מנועים מדגם АЛ-41Ф, נוצר כמשקל נגד למטוס ה-F-22 האמריקאי. המטוס תוכנן להכיל יישום נרחב של טכנולוגיית החמקן. כל תחמושת המטוס תוכננה להיות בתא פנימי מכוסה בצבע מיוחד סופג, המקשה על זיהוי המטוס במכ"ם, המטוס עוצב בדרך מיוחדת של משטחים עקומים.

פיתוח המטוס יצא לדרך בסוף שנת 1979 במסגרת תוכנית И-90 (תוכנית "מפציץ שנות ה-90" = «истребитель 1990-х годов»). תוכננו שני דגמים, מטוס קרב רב-משימתי (ראשי תיבות ברוסית МФИ, מוכר גם כ-MFI) ומטוס קרב קל (LFI), שהיו אמורים להתבסס על מכלולים דומים כדי להוזיל את הפיתוח. כבר בשנת 1981, המכון האווירודינמי המרכזי (ЦАГИ) שביצע מחקר אווירודינמי וניסויים במנהרת רוח עבור הפרויקט, המליץ לפתח כנפים קדמיות (קנארד) משולשות שמוסח על ידי מספר גדול של משטחים, כדי לשפר את יעילותו האווירודינמית של המטוס ולאפשר לטוס בזוויות תקיפה שונות.

המטוס עם המספר 1.44 מסמל את האבטיפוס עליו עבדה חברת "מיג" בפרויקט И-90. המטוס עם שם הקוד 1.42/1.44 היה אמור להיכנס לייצור המוני ולשרת את חיל האוויר הסובייטי.

פיתוח מטוס הקרב החל על ידי חברת מיג. בשנת 1983, אושרה "תוכנית היעד המשולבת" («Комплексная целевая программа») שאיפיינה את המטוס, כוח הנעה אווירי וחימוש, כמו גם מילוי הדרישות הטקטיות והטכניות של חיל האוויר ושר ההגנה. בשנת 1987 אושר התכנון של שני הדגמים, אך עקב מגבלות תקציב בוטל הפיתוח של הדגם הקל. בשנת 1991 המטוס עבר לשלב תכנון מתקדם. אך נפילת ברית המועצות בסוף אותה שנה עצרה את המשך הפיתוח עוד לפני שבוצעה טיסת ניסוי.

מטוס ההדגמה היחיד מדגם מיג 1.44 הועבר לעיר ז'וקובסקי במחוז מוסקבה בשנת 1997 מתוך כוונה לבצע שם טיסות ניסוי, אך הממשלה הרוסית לא אישרה תקציב לכך ואף השאירה את קיום המטוס מסווג, דבר שמנע חשיפתו בתערוכות אוויריות. החשיפה הראשונה של קיום המטוס באמצעי התקשורת הרוסיים הייתה בסוף שנת 1998. בינואר 1999 הוצג מטוס ההדגמה לבכירי הצבא והממשלה הרוסית ולנציגי התקשורת הבינלאומית.

טיסת הבכורה של המטוס נערכה בפברואר 2000. טיסה שנייה בוצעה באפריל אותה שנה, ומאז לא היו דיווחים על טיסות מתוכננות נוספות. המטוס לא עבר לשלב ייצור סדרתי ונראה שהפרויקט בוטל ללא הודעה מפורשת.

כיום, ישנו רק דגם אחד של אבטיפוס החונה בחניית ה"מיגים" של מכון מחקר התעופה ע"ש גרומוב (Лётно-исследовательский институт имени М. М. Громова). רוב הטכנולוגיות שיושמו במטוס, הועברו לשימוש בתוכנית סוחוי T-50 - לחימוש וייצור מטוסי קרב חדישים עבור חיל האוויר הרוסי מתוצרת סוחוי.