חיים ישראלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3: שורה 3:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
ישראלי נולד ב-1927 בעיירה [[מוטאל]] (מוֹטֶלֶה בפי היהודים) שב[[בלארוס]] (אז חלק מ[[פולין]]), ונקרא על שם דודו הרב מאיר חיים דולינקו (1882 - 1917) רבה של מוטלה (אשר נפטר בדמי ימיו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ממחלת ה[[טיפוס הבהרות|טיפוס]]). משפחתו הוגלתה ל[[קזחסטן]] וכך נמנע ממנה גורל מרבית יהודי העיירה, שנרצחו ב[[מלחמת העולם השנייה]]. אחרי המלחמה קיבלה המשפחה אישור לעבור ל[[פולין]] ומשם הם עברו ל[[גרמניה]], בנתיב של [[תנועת הבריחה|הבריחה]]. במחנה מעבר בגרמניה, הכיר חיים ישראלי את מי שהייתה עתידה להיות אשתו, שרה. לאחר הגעתו ל[[ישראל]] נמנע גיוסו ל[[צה"ל]] מסיבות בריאות, לכן הוצב לעבודה זמנית ב[[ארכיב]] של [[משרד ראש הממשלה]]. לאחר זמן מה הצליח לשכנע את רופאי [[לשכת הגיוס]] לגייס אותו ובשנת [[1950]] נשלח לעבוד, במסגרת שירותו הצבאי, ב[[משרד הביטחון]].
חיים ישראלי נולד ב-1927 בעיירה [[מוטאל]] (מוֹטֶלֶה בפי היהודים) שב[[בלארוס]] (אז חלק מ[[פולין]]), ונקרא על שם דודו הרב מאיר חיים דולינקו (1882 - 1917) רבה של מוטלה (אשר נפטר בדמי ימיו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ממחלת ה[[טיפוס הבהרות|טיפוס]]). משפחתו הוגלתה ל[[קזחסטן]] וכך נמנע ממנה גורל מרבית יהודי העיירה, שנרצחו ב[[מלחמת העולם השנייה]]. אחרי המלחמה קיבלה המשפחה אישור לעבור ל[[פולין]] ומשם הם עברו ל[[גרמניה]], בנתיב של [[תנועת הבריחה|הבריחה]]. במחנה מעבר בגרמניה, הכיר חיים ישראלי את מי שהייתה עתידה להיות אשתו, שרה. לאחר הגעתו ל[[ישראל]] נמנע גיוסו ל[[צה"ל]] מסיבות בריאות, לכן הוצב לעבודה זמנית ב[[ארכיב]] של [[משרד ראש הממשלה]]. לאחר זמן מה הצליח לשכנע את רופאי [[לשכת הגיוס]] לגייס אותו ובשנת [[1950]] נשלח לעבוד, במסגרת שירותו הצבאי, ב[[משרד הביטחון]].


היה לעוזרו הקרוב של [[נחמיה ארגוב]], [[שליש (צבא)|שלישו]] הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, [[דוד בן-גוריון]].
היה לעוזרו הקרוב של [[נחמיה ארגוב]], [[שליש (צבא)|שלישו]] הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, [[דוד בן-גוריון]].

גרסה מ־14:50, 6 באוקטובר 2014

חיים ישראלי

חיים ישראלי (1927 - 7 ביוני 2011), היה בכיר במשרד הביטחון, שנחשב כיועצם הקרוב של מרבית שרי הביטחון של מדינת ישראל במשך למעלה מחמישים שנה.

ביוגרפיה

חיים ישראלי נולד ב-1927 בעיירה מוטאל (מוֹטֶלֶה בפי היהודים) שבבלארוס (אז חלק מפולין), ונקרא על שם דודו הרב מאיר חיים דולינקו (1882 - 1917) רבה של מוטלה (אשר נפטר בדמי ימיו במלחמת העולם הראשונה ממחלת הטיפוס). משפחתו הוגלתה לקזחסטן וכך נמנע ממנה גורל מרבית יהודי העיירה, שנרצחו במלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה קיבלה המשפחה אישור לעבור לפולין ומשם הם עברו לגרמניה, בנתיב של הבריחה. במחנה מעבר בגרמניה, הכיר חיים ישראלי את מי שהייתה עתידה להיות אשתו, שרה. לאחר הגעתו לישראל נמנע גיוסו לצה"ל מסיבות בריאות, לכן הוצב לעבודה זמנית בארכיב של משרד ראש הממשלה. לאחר זמן מה הצליח לשכנע את רופאי לשכת הגיוס לגייס אותו ובשנת 1950 נשלח לעבוד, במסגרת שירותו הצבאי, במשרד הביטחון.

היה לעוזרו הקרוב של נחמיה ארגוב, שלישו הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון.

תפקידיו במשרד הביטחון:

  • 1950: מזכיר לשכת שר הביטחון
  • 1956: מנהל לשכת שר הביטחון
  • 1968: עוזר אישי לשר הביטחון
  • 1977: עוזר שר הביטחון וסמנכ"ל לתפקידים כלליים.
  • 1987: עוזר שר הביטחון ומשנה למנכ"ל.

במהלך שנים אלו עבד בשירותם של 14 שרי ביטחון. אלה למדו להכיר ולהוקיר את יושרו, חוכמתו, נאמנותו והדיסקרטיות שעליה הקפיד. לכולם היה מאוד מסור. אך הערצתו הגדולה ונאמנותו הראשונית היו לדוד בן-גוריון, שר הביטחון הראשון של מדינת ישראל. גם לאחר שבן-גוריון פרש מתפקידיו הממלכתיים וחזר לצריפו בשדה בוקר, המשיך ישראלי לטפל בענייניו ולקיים איתו קשר אישי הדוק ורצוף עד יומו האחרון. בן-גוריון כתב עליו, כי "אילו היו כולם נאמנים כמוהו - היינו שוכנים בגן עדן."

ישראלי התנדב לשרת בעמותות ובקרנות ציבוריות, וברובן הוא המשיך להתנדב גם לאחר פרישתו לגמלאות:

  • יו"ר דירקטוריון בנק אוצר החייל
  • חבר בעמותת יד בן-גוריון
  • יו"ר הוועד המנהל של המכון למורשת בן-גוריון
  • יו"ר הוועד המנהל של בית בן-גוריון (לפי צוואת בן-גוריון)
  • יו"ר החברה להפצת משנתו של בן-גוריון (לפי צוואת בן-גוריון)
  • חבר עמותה ציבורית להנצחת משה דיין
  • יו"ר חבר הנאמנים של מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב
  • חבר בהנהלת מוסד אלתרמן
  • חבר המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלות
  • יו"ר וועדת ההיגוי של המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלות
  • חבר המועצה של המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין
  • חבר הנהלת עמותת מרכז יצחק רבין לחקר ישראל
  • יו"ר מועצת הקרן לשלום מייסודם של יצחק רבין ושמעון פרס
  • חבר הנהלת המוסד על שם יעקב הרצוג
  • חבר מועצת המוזיאונים
  • חבר הקרן על שם גיל עברי
  • חבר קרן איסלר
  • חבר בוועד המנהל של "משואה"

פרסים

1998 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת היובל למדינה. מנימוקי השופטים:

"חיים ישראלי הוא ראש וראשון ומופת אישי למרשתי הציבור במדינת ישראל...משמש בהתמסרות אין קץ בהנהלת משרד הביטחון, בתפקידים אחראים ורגישים ביותר, מימי שר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון, לצידם של כל שרי הביטחון ועד ימינו אלה.
בן-גוריון אמר עליו כי הוא אחד האנשים היקרים ביותר שפגש בחייו. משה דיין אמר כי הוא 'אנציקלופדיה מהלכת שכוללת בתוכה הכל'. חיים לסקוב כינהו "המצפון והמצפן של מערכת הביטחון". שרי ביטחון אחרים נעזרו בו ללא הרף וראו בו אישיות שאין מהימנה ממנה. יצחק רבין קבע כי חיים ישראלי הוא "הרצף הענייני של הביטחון, ובדרך כלל הצליח לתקן מה שהשרים האחרים קלקלו..."
אצל חיים ישראלי הצטלבו כמה תכונות שרק לעתים רחוקות מופיעות יחדיו באיש אחד, קל וחומר אצל בעל שררה: אמונה עזה בנצח ישראל, חכמת חיים מיוחדת, ידע רב, זיכרון פנומנלי, כושר ארגון ועשייה ואולי המיוחד ביותר – אנושיות מרשימה וצניעות של אמת. אלפי אנשים, ואולי עשרות אלפי אנשים, יעידו כי הוא בעל כושר האזנה יוצא דופן ובעל נכונות נדירה לחפש תשובות ראויות לכל שאלה ומצוקה שהופנו לטיפולו. הוא מעולם לא נתן מנוח לעצמו ולאחרים במערכת הביטחון ובמערכות מקבילות, כל עוד פנייה של אזרח לא זכתה לתשובת- אמת. למרות זאת שמע הציבור הרחב רק לעתים רחוקות על פעלתנותו, על הישגיו ועל מעמדו..."

פרסים ואותות הערכה נוספים:

לקריאה נוספת

  • בספרם של צבי צמרת וחנה יבלונקה (עורכים), העשור הראשון - תש"ח תשי"ח (ירושלים, יד יצחק בן צבי, תשנ"ח), נמצא ראיון עמו, הדן בעיקר בהיכרותו עם בן-גוריון.

קישורים חיצוניים