עגור לבן טיבטי – הבדלי גרסאות
מ שמה בסינית תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ סקריפט החלפות (הייתה), ניקוי קוד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מחפש מקורות}} |
{{מחפש מקורות}} |
||
{{עריכה|נושא=ספורט |
{{עריכה|נושא=ספורט}} |
||
{{אמנות לחימה |
{{אמנות לחימה |
||
|סמל= |
|||
|כיתוב סמל= |
|||
|שם=קונג פו עגור לבן, עגור לבן טיבטי, לאמה פאי |
|שם=קונג פו עגור לבן, עגור לבן טיבטי, לאמה פאי |
||
|תמונה= |
|||
|כיתוב='למה' סינג-לונג לואו-צ'אנג - דור 11 ל-או דאט טו/דו לו קאטאן. הלמה הראשון שהביא את 'שאגת האריה' ל[[דרום סין]]. |
|כיתוב='למה' סינג-לונג לואו-צ'אנג - דור 11 ל-או דאט טו/דו לו קאטאן. הלמה הראשון שהביא את 'שאגת האריה' ל[[דרום סין]]. |
||
|ארץ מקור={{דגל|הודו||+}}/{{דגל|טיבט||+}}/{{דגל|סין||+}} |
|ארץ מקור={{דגל|הודו||+}}/{{דגל|טיבט||+}}/{{דגל|סין||+}} |
||
|שנת ייסוד= |
|||
|מייסד=למה [[או דאט טו|או-דאט-טו]], דו לו קאטאן |
|מייסד=למה [[או דאט טו|או-דאט-טו]], דו לו קאטאן |
||
|סגנון=התקפות, התחמקיות, עצירות. |
|סגנון=התקפות, התחמקיות, עצירות. |
||
|התפתחה מ=סימהאנאדה וואג'ראמוקטי, סימהאויקרידאטה (אגרוף יהלום, שאגת האריה) |
|התפתחה מ=סימהאנאדה וואג'ראמוקטי, סימהאויקרידאטה (אגרוף יהלום, שאגת האריה) |
||
|אמנים מפורסמים=[[צחי שוחט]], [[אייל חי]], [[טל צור]] |
|אמנים מפורסמים=[[צחי שוחט]], [[אייל חי]], [[טל צור]] |
||
|ספורט אולימפי= |
|||
}} |
}} |
||
[[קונג פו]] '''עגור לבן''' (נקרא גם בשם: '''עגור לבן טיבטי''' - ב[[כתב סיני|סינית]] '''白鶴派''', '''לאמה פאי''' - '''喇嘛派''') היא [[אמנות לחימה]] [[טיבט]]ית-[[סין|סינית]] שעל פי המיתולוגיה הסינית החלה ב[[אמנויות לחימה הודיות|הודו]], בשלהי [[2500 לפנה"ס]]. |
[[קונג פו]] '''עגור לבן''' (נקרא גם בשם: '''עגור לבן טיבטי''' - ב[[כתב סיני|סינית]] '''白鶴派''', '''לאמה פאי''' - '''喇嘛派''') היא [[אמנות לחימה]] [[טיבט]]ית-[[סין|סינית]] שעל פי המיתולוגיה הסינית החלה ב[[אמנויות לחימה הודיות|הודו]], בשלהי [[2500 לפנה"ס]]. |
||
| שורה 31: | שורה 26: | ||
====מקדש פוטאלה==== |
====מקדש פוטאלה==== |
||
מקדש פוטאלה ב[[לאסה]], טיבט. [[700 לספירה]] - עם חדירת הבודהיזם הטנטרי של פדמהסמבאווה לטיבט, שילב המקדש מתורתו. המקום היווה בעתיד את מקום הולדתו של [[סנג נגווא]] (Senge-Ngwa) - שאגת האריה הטיבטי. למה קונג קוט - היה דורג'ה דרולו שהיה נחשב ל'גילגול' שביעי של גורו רינצ'ופה פדמהסמבאווה, מהזרם הטנטרי של השיטה. תלמידו של קונט קוט היה למה אה-דאט-טו - אבי הסנגווא מווא הטיבטי. על פי האגדה מסופר, שבשנת 1426 לספירה, ל'אה דאט טו' נגלתה אמנות לחימה זו, תוך כדי ובאמצעות [[מדיטציה]], על כך |
מקדש פוטאלה ב[[לאסה]], טיבט. [[700 לספירה]] - עם חדירת הבודהיזם הטנטרי של פדמהסמבאווה לטיבט, שילב המקדש מתורתו. המקום היווה בעתיד את מקום הולדתו של [[סנג נגווא]] (Senge-Ngwa) - שאגת האריה הטיבטי. למה קונג קוט - היה דורג'ה דרולו שהיה נחשב ל'גילגול' שביעי של גורו רינצ'ופה פדמהסמבאווה, מהזרם הטנטרי של השיטה. תלמידו של קונט קוט היה למה אה-דאט-טו - אבי הסנגווא מווא הטיבטי. על פי האגדה מסופר, שבשנת 1426 לספירה, ל'אה דאט טו' נגלתה אמנות לחימה זו, תוך כדי ובאמצעות [[מדיטציה]], על כך הייתה האמנות נחשבת ל"אוצר ה[[לוטוס]]". תלמידו ויורשו של אה דאט טו הוא למה דו לו קטאן (- דור ראשון לעגור לבן הטיבטי), הוסיף אלמנטים ללוחמה וקרא לה "עגור לבן מצפון טיבט", עקב חשיבתו כי שאגת האריה הוא שם יומרני. המורשת של דו לו לא ידועה עד לדור התשיעי: למה [[קאי לאם]] בודהא ותלמידו, למה ג'יק בולו קטוטו. |
||
===סין=== |
===סין=== |
||
| שורה 46: | שורה 41: | ||
אגרופים: ארוכים וקצרים. |
אגרופים: ארוכים וקצרים. |
||
בעיטות: גבוהות ונמוכות. |
בעיטות: גבוהות ונמוכות. |
||
עמידות והליכות - לבניית בסיס חזק, ליציבות ולתנועה. |
עמידות והליכות - לבניית בסיס חזק, ליציבות ולתנועה. |
||
אחיזות ונעילות. |
אחיזות ונעילות. |
||
תרגולים לחישול הגוף. |
תרגולים לחישול הגוף. |
||
גרסה מ־12:39, 1 ביולי 2017
תבנית:מחפש מקורות הוסבה ואין להשתמש בה יותר! נא להשתמש בתבנית:מקורות.
| 'למה' סינג-לונג לואו-צ'אנג - דור 11 ל-או דאט טו/דו לו קאטאן. הלמה הראשון שהביא את 'שאגת האריה' לדרום סין. | |
| ארץ מקור |
 הודו/ טיבט/ סין |
|---|---|
| מייסד | למה או-דאט-טו, דו לו קאטאן |
| סגנון | התקפות, התחמקיות, עצירות. |
| התפתחה מ | סימהאנאדה וואג'ראמוקטי, סימהאויקרידאטה (אגרוף יהלום, שאגת האריה) |
| אמנים מפורסמים | צחי שוחט, אייל חי, טל צור |
קונג פו עגור לבן (נקרא גם בשם: עגור לבן טיבטי - בסינית 白鶴派, לאמה פאי - 喇嘛派) היא אמנות לחימה טיבטית-סינית שעל פי המיתולוגיה הסינית החלה בהודו, בשלהי 2500 לפנה"ס.
היסטוריה
הודו
ההיסטוריה של שיטת קונג פו העגור לבן, על פי האגדה - מאוד קדומה ובין העתיקות כיום. היא החלה על פי המיתולוגיה בשלהי שנות ה-2500 לפנה"ס לערך, בהודו הקדומה שם נקראה בשם: "סימהנאדה וואג'ראמוקטי" על ידי ה'אל אינדרה'. לאחר מכן המיתולוגיה מספרת על "רמה" - 'אל המלחמה' - גלגולו של ה'אל וינשו'. רמה העביר את המסורת לתלמידו דורונאצ'אריה, - שהיה גורו לאמנויות לחימה בימים ההם. בשנות ה-1500 לפנה"ס, ארג'ונה - בנו של אינדרה (לוחם וגיבור ה"בהגאבאדגיטה"), קיבל ממנו את האמנות.
600 לפנה"ס - קשאנטידווה - גורו לסימהויקרידטה (- אמנויות האריה) נצר לשיטת סימהאנאדה וואג'ראמוקטי (אגרוף יהלום, שאגת האריה) של אינדרה, שהייתה האמנות של לוחמי הקשטריה. קשאנטידווה בעצמו היה מורו של שאקיאמוני גוואטאמה לשיטתו של הינדרה.
560 לפנה"ס - שאקיאמוני סיהארטה גוואטאמה (- 'הנסיך', הבודהא ההיסטורי). שאקיאמוני בילדותו למד את אמנות הלחימה של משפחתו, - הסימהאנאדה וואג'ראמוקטי. שאקיאמוני נולד לשבט קשאטריה - לוחמי שליט בהודו, ובבגרותו יצר את זרם הבודהיזם הטנטרי. על פי מסורת ההינדים שאקיאמוני הוא בנו של ארג'ונה, ואווטאר של ה'אל וינשו'.
בשנות ה-330 לפנה"ס - אלכסנדר הגדול, הציג את הפילוסופיה ההלניסטית ואת אומנות ה"פנקראטיו" להודים. בשלהי ה-100 לפניה"ס - הזרם הבודהיסטי של סימהאנאדה וואג'ראמוקטי[1] עזר ליצור את הבודהיזם הטאנטרי של שאגת האריה.
טיבט
100 לספירה - זרמי ההוואג'ראמוקטי (ההינדי והבודהיסטי), חדרו למקדש פוטאלה - "ההר האדום" - בטיבט. חדירת ההוואג'ראמוקטי נעשתה לפני שהבודהיזם הטאנטרי נכנס לטיבט (במאה השמינית לספירה על ידי רינצ'ופה פדמהסמבהאווה "בן הלוטוס", הגורו שנודע בקול "האריה" שלו).
מקדש פוטאלה
מקדש פוטאלה בלאסה, טיבט. 700 לספירה - עם חדירת הבודהיזם הטנטרי של פדמהסמבאווה לטיבט, שילב המקדש מתורתו. המקום היווה בעתיד את מקום הולדתו של סנג נגווא (Senge-Ngwa) - שאגת האריה הטיבטי. למה קונג קוט - היה דורג'ה דרולו שהיה נחשב ל'גילגול' שביעי של גורו רינצ'ופה פדמהסמבאווה, מהזרם הטנטרי של השיטה. תלמידו של קונט קוט היה למה אה-דאט-טו - אבי הסנגווא מווא הטיבטי. על פי האגדה מסופר, שבשנת 1426 לספירה, ל'אה דאט טו' נגלתה אמנות לחימה זו, תוך כדי ובאמצעות מדיטציה, על כך הייתה האמנות נחשבת ל"אוצר הלוטוס". תלמידו ויורשו של אה דאט טו הוא למה דו לו קטאן (- דור ראשון לעגור לבן הטיבטי), הוסיף אלמנטים ללוחמה וקרא לה "עגור לבן מצפון טיבט", עקב חשיבתו כי שאגת האריה הוא שם יומרני. המורשת של דו לו לא ידועה עד לדור התשיעי: למה קאי לאם בודהא ותלמידו, למה ג'יק בולו קטוטו.
סין
תלמידו של קטוטו, הוא: למה 'סינג לונג לואו צ'אנג', דור ה-11 לעגור לבן. היו מכנים אותו "הנזיר המוערך", "הדרקון החכם". לואו-צ'אנג הוא ה'למה' הראשון שהביא את שאגת האריה לדרום סין, ולימד במקדש ה'ברכות' במחוז קנטון, בשנת 1860 לספירה. מתוך כך קיבל על עצמו לואו-צ'אנג את העם הסיני, ומדורו נקראה השיטה בתוך שאר זרמי ה"גונג פו". לואו-צ'אנג העביר את השיטה לצ'ו צ'י-יו (Chu Chi Yu), שהעביר את המסורת לוונג לאם הוי (wong lam-hoi). לאם הוי מסר לתלמידו, מם סיו-צ'ונג (Ng Siu Chong), - מייסדה של שיטת ה"פאק הוק פאי" (Pak Hok Pai), בעגור לבן הטיבטי. לאם הוי פתח את השיטה לציבור הרחב ולימד תלמידים רבים. הוא אף הספיק ללמוד משלושת הדורות שלפניו. מתלמידיו הבכירים של לאם הוי היה או ווינג-נינג - (Au Wing Ning). כמו כן גם ווינג-נינג לימד תלמידים רבים, המוכרים שבהם הם: טון פאי צ'אן (Ton Fai Chan), וצ'אנג קאו ווא - (Cheung Kwok-Wah). דור ה-16 לעגור לבן והדור השלישי ל-פאק הוק פאי.
ישראל
בשנת 1998 צחי שוחט (דור 17 ורביעי לפאק הוק פאי) - תלמידם של פאי צ'אן וקאו-ווא, הביא את שיטת עגור לבן לישראל ופתח רשמית את בית ספר של השיטה בשנת -1998 יחד עם עמיתו ותלמידו הבכיר אייל חי. במהרה הבית ספר משך תלמידים רבים עד כדי דור רביעי לתלמידי העגור לבן בישראל.
מושגים בסיסיים ושיטות יסוד
כעיקרון האמנות מבוססת על קרבות בטווח ארוך, ופחות בטווח קצר. כמו כן פחות דגש על עצירות אלא, יותר על התחמקויות. שיטת העגור בשונה מרוב הלוחמות, לרוב חוסכת זמן יקר בהתקפתה. כלומר, בשעה שהיריב תוקף הלוחם מתקיף במכה אחת במקום לעצור ואז להתקיף. כמו כן האמנות בעקרונותיה רוצה לחסוך מהלוחם התקפות שווא. כלומר, א'. להתחמק. ב'. אם אין ברירה - אז להתקיף - וכשמתקיפים אז בצורה ההרסנית ביותר. למשל בכוח האגרוף ה'ארוך' הידוע בכוחו בשיטות הקונג פו, - ובעיקר בעגור לבן. א' ממאפייני לוחם העגור הוא להסתובב סביב היריב. או, לצדדיו.[2]
תוכני לימוד
אגרופים: ארוכים וקצרים. בעיטות: גבוהות ונמוכות. עמידות והליכות - לבניית בסיס חזק, ליציבות ולתנועה. אחיזות ונעילות. תרגולים לחישול הגוף. תבניות בסיסיות: לבניית כוח וקואורדינציה. תבניות מתקדמות: איגרוף הכוכב הנופל (lau sing kune), איגרוף מעוף העגור (fei hok kune), איגרוף פרח השיזף (mui fa kune), איגרוף שרשרת הברזל (tit lin kune), איגרוף חמש החיות (ng yen kune), איגרוף זריחת השמיים (tin gong kune), איגרוף שומר הבודהא (low horn kune), איגרוף שמונת בני האלמוות (ba sim kune) ועוד. כלי נשק סיניים: מקל ארוך, חנית, חרב רחבה, חרב פיפיות, חרב גנרל קוואן, חרבות פרפר, חותך רגלי סוסים ועוד. קרבות מגע מלא: שיעורי לחימה וקרבות מגע מלא.
הערות שוליים