מנחם מנדל הגר (בני ברק) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:41, 24 ביוני 2018

ערך זה עוסק באדמו"ר מויז'ניץ ברחוב עזרא בבני ברק. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מנחם מנדל הגר (פירושונים).

תבנית:אדמו"ר

הרב מנחם מנדל הגר (נולד בה' בכסלו, ה'תשי"ח, 28 בנובמבר 1957) הוא האדמו"ר ממרכז חסידי ויזניץ, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד ללאה אסתר ולרבי משה יהושע הגר, האחרון מבין שישה ילדים. למד במוסדות החינוך של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. כשנה לאחר גיל בר מצווה עבר להתחנך בישיבת סקוור בארצות הברית.

נישא למרים, בתו של הרב אברהם דוד הורוביץ, שכיהן בתפקיד אב"ד שטרסבורג שבצרפת, ובערוב ימיו כחבר בבד"צ העדה החרדית בירושלים.

לאחר נישואיו מונה לכהן כרב. הוסמך להוראה בידי הרב יצחק יעקב וייס והרב משה הלברשטאם.

בין הרב מנדל הגר לאחיו הגדול - הרב ישראל הגר, שרר מתח על רקע הנהגת החסידות. בשנת ה'תשמ"ד הרחיק אביהם את אחיו הרב ישראל מתפקידיו המרכזיים עד אז בחסידות. בי' בסיוון ה'תש"ן, במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר השואה, הוכתר הרב מנדל באירוע מיוחד כרב ואב"ד של קריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו "קונסס" - מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות. למשך תקופה קצרה לפני שהחל לכהן כרבה של קריית ויזניץ, כיהן כרב קהילת ויזניץ באנטוורפן.

בתשרי ה'תשס"ב השיב האב את הרב ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים חבורות לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".

בתשס"ד החל לערוך "באטע'ס" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ, בשבתות שאביו לא ערך בהן טיש. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט (2009) חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. בהמשך פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונטריאול, ליקווד ומונסי.

לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו. מוסדותיו מכונים "מרכז חסידי ויז'ניץ".

בשבט ה'תשע"ג צורף למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ילדיו

מחלה, נשואה לרב יואל משה מרדכי כ"ץ, רב קהילת וויען בוויליאמסבורג, בן הרב אשר אנשיל כ"ץ, האדמו"ר מוויען
הרב חיים מאיר, נשוי לנחמה מירל בת רבי נפתלי צבי וייס, אדמו"ר מספינקא בורו פארק. מכהן כרב הקהילה בבורו פארק.
שרה רבקה, נשואה לברוך, בנו של רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויז'ניץ
מרגלית, נשואה לרב דוד רוזנבוים, בן הרב מאיר רוזנבוים מפרמישלאן והרב הצעיר של החסידות

קישורים חיצוניים

ישראל כהן, ‏בציון הרשב"י: האדמו"ר מויז'ניץ שוחח עם המתפללים, באתר כיכר השבת, 5 בדצמבר 2017
משה ויסברג, האם מותר להסתכל על הבית הפרטי של הרבי, באתר בחדרי חרדים, 26 בדצמבר 2017

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 בתשרי [[ה'תשס"ב]] השיב האב את הרב ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים [[חבורה חסידית|חבורות]] לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".
-ב[[ה'תשס"ד|תשס"ד]] החל לערוך "[[זיץ|באטע'ס]]" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ, בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת [[תשס"ט]] ([[2009]]) חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. בהמשך פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך ב[[אשדוד]], [[אלעד]] ו[[ירושלים]] וכן מוסדות ב[[לונדון]], [[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]], [[מונטריאול]], [[לייקווד (ניו ג'רזי)|ליקווד]] ו[[מונסי]].
+ב[[ה'תשס"ד|תשס"ד]] החל לערוך "[[זיץ|באטע'ס]]" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ, בשבתות שאביו לא ערך בהן [[טיש]]. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת [[תשס"ט]] ([[2009]]) חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. בהמשך פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך ב[[אשדוד]], [[אלעד]] ו[[ירושלים]] וכן מוסדות ב[[לונדון]], [[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]], [[מונטריאול]], [[לייקווד (ניו ג'רזי)|ליקווד]] ו[[מונסי]].
 לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו. מוסדותיו מכונים "מרכז חסידי ויז'ניץ".

שושלת אדמו"רי קוסוב • ויז'ניץ
אבי השושלת	יעקב קופיל חסיד
חסידות קוסוב	מנחם מנדל מקוסוב (אהבת שלום) • חיים מקוסוב (תורת חיים) • יעקב שמשון מקוסוב • משה מקוסוב (לקט עני) • חיים הגר השני
חסידות זבלטוב	דוד מזבלטוב (צמח דוד) • יעקב הגר מזבלטוב • מנחם מנדל הגר מזבלטוב
חסידות רדוביץ'	יוסף אלתר מרדוביץ' • משה מרדוביץ' (ויקח משה) • ישראל מרדוביץ'
חסידות ויז'ניץ	חמשה דורות ראשונים: מנחם מנדל מוויז'ניץ (צמח צדיק) (דור 1) • ברוך מוויז'ניץ (אמרי ברוך) (דור 2) • ישראל מוויז'ניץ (אהבת ישראל) (דור 3) • בניו אליעזר הגר (דמשק אליעזר) (דור 4) • חיים מאיר מוויז'ניץ (אמרי חיים) (דור 4) אחרי מותו של 'האמרי חיים' התפלגה החסידות: החסידות בישראל: משה יהושע מוויז'ניץ (ישועות משה) (דור 5), בניו ישראל מוויז'ניץ (דור 6) ומנחם מנדל מוויז'ניץ-מרכז (דור 6) ואחיינו ישראל אליעזר אדלר מדז'יקוב-ויז'ניץ (דור 6) החסידות במונסי: מרדכי מוויז'ניץ מונסי (דור 5), בניו; ישראל מוויז'ניץ מונסי (דור 6) • מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ קיימישא לייק (דור 6) • יצחק יוחנן מוויז'ניץ ויליאמסבורג (דור 6) • דוד מוויז'ניץ לונדון (דור 6) • אהרן מוויז'ניץ מונטריאול (דור 6) • ברוך שמשון מוויז'ניץ בית שמש (דור 6) • יעקב יוסף מוויז'ניץ בורו פארק (דור 7)
חסידות סערט ויזניץ'	ברוך מסערט-ויז'ניץ (מקור ברוך) (דור 4) • אליעזר מסערט-ויז'ניץ (חכמת אליעזר) (דור 5) • יעקב הגר (דור 6)
חסידות וישיווה	מנחם מנדל מוישיווה (שארית מנחם) (דור 4) • ברוך הגר (דור 5) • חיים יהודה מאיר הגר (דור 5) • נפתלי צבי הגר (דור 6)