נעמה צבר בן-יהושע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קיצור ועריכת הערך
ביטול גרסה 30303816 של יונה שורק (שיחה) לא מבטלים ודורסים עבודתם של כותבים ועורכים באמצעות עריכה בודדת. זה פשוט לא מקובל!
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Naama sabar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נעמה צבר בן-יהושע]]
[[קובץ:Naama sabar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נעמה צבר בן-יהושע]]
'''נעמה צבר בן-יהושע''' ([[1938]]) [[פרופסור אמריטה]] בחקר ה[[חינוך]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], ולשעבר מופקדת הקתדרה לחינוך יהודי ע"ש קונסטנטינר. מאמריה וספריה מתמקדים סביב חקר החינוך בדגש על תכנון לימודים, הכשרת מורים וחינוך יהודי פלורליסטי, תוך שימוש ב[[שיטות מחקר איכותניות]].
'''נעמה צבר בן-יהושע''' (נולדה ב-[[23 ביוני]] [[1938]]) היא [[פרופסור אמריטה]] ל[[חינוך]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], וראש התוכנית ל[[תואר שני]] ב"תרבות עם ישראל והוראתה" ב[[המכללה האקדמית אחוה|מכללת האקדמית אחוה]]. עוסקת בחקר החינוך היהודי, בתכנון לימודים וב[[שיטות מחקר איכותניות]].


==ביוגרפיה==
==קורות חיים ופעילות מחקרית==
נעמה נולדה ב[[תל אביב]] להוריה חנה (לבית מטוסביץ') ומהנדס חשמל גדליה רבצ'ינסקי, דור חמישי למייסד שושלת החסידות - [[ישראל פרידמן מרוז'ין|ר' ישראל מרוז'ין]]. בוגרת תיכון [[עירוני א']] (ביולוגית). שרתה בנח"ל כמדריכה שליחה מרכזת שבט צופי בת-ים, שבו פיתחה את רעיון השילוב המלא של חניכים פגועי שיתוק ילדים עם חניכים בריאים. בעקבות הרעיון החדשני דאז קיבלה מלגת השתלמות באנגליה.
נעמה צבר בן-יהושע נולדה ב-[[1938]] ב[[תל אביב]] לחנה (לבית מטוסביץ') וגדליה רבצ'ינסקי. היא דור שישי למייסד שושלת החסידות - [[ישראל פרידמן מרוז'ין|ר' ישראל מרוז'ין]]. בוגרת תיכון [[עירוני א']] בתל אביב במגמה ביולוגית. הייתה פעילה ב[[תנועת הצופים]] ומילאה שורה של תפקידים: מדריכה, ראש גדוד, מדריכה שליחה, מדריכה ארצית, ראש רשות הצופות והנציבה הבין-לאומית של [[התאחדות הצופים והצופות בישראל]].


בשנים 1959-1963 למדה לתואר .M.Sc ב[[מיקרוביולוגיה]] ובוטניקה בפקולטה למדעי החיים ובפקולטה לחקלאות ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. המשיכה בלימודי גנטיקה במכון וייצמן. ב-1976 קיבלה Ph.D ב[[הוראת המדעים]] בהדרכת פרופ' אלכסנדרה פוליאקוב-מייבר, באוניברסיטה העברית, והמשיכה ללימודי [[פוסט-דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס|אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA)]] אצל פרופ' ג'ון גודלד.
מוסמכת M.Sc למחלות צמחים ו[[מיקרוביולוגיה]] מה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. Ph.D ב[[הוראת המדעים]] אף הוא באוניברסיטה העברית עשתה בהדרכת פרופ. א'. מייבר-פוליאקוב. החל משנת [[1970]] הצטרפה לבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, יזמה את הקמתה של ה[[מגמה]] הראשונה בארץ לתוכניות לימודים (ביחד עם פרופ. [[דוד חן]] ופרופ. משה זילברשטיין). בשנים ההן עמדה בראש צוות לפיתוח תוכניות לימודים ב[[ביולוגיה]] לחטיבות הביניים "בעלי חיים במים" לכיתות הטרוגניות מטעם ניסוי טיפוח על יסודי (נט"ע), וכן הייתה חלק מצוותי היישום של תוכנית ה-BSCS ב[[ישראל]]. בשנת [[1977]] יצאה ללימודי [[פוסט-דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס|אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA)]].


בשנת [[2008]] פרשה לגמלאות, והוזמנה לעמוד בראש התוכנית לתואר שני .M.Ed ב"תרבות עם ישראל והוראתה" ב[[מכללת אחווה|מכללה האקדמית אחווה]].
בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כאשר נוכחה צבר-בן יהושע, שכלי המחקר הקיימים בחינוך אינם משקפים את מורכבותה של ההוויה החינוכית ייבאה מתחומי דעת אחרים כלים איכותניים פתוחים אשר היו עדיין בראשיתיים. פעילותה בקידום [[מחקר איכותני]] בארץ התבטא ראשית במתן לגיטימציה לפרדיגמה איכותנית, בשכלול ובהרחבת כלים קיימים, בהעלאת סוגיות ודילמות אתיות לקדמת הבמה, ובהכנסת הוראת מתודולוגיה איכותנית בתחומי דעת שונים במוסדות האקדמיים בארץ ובחו"ל (בעיקר בסין). חיברה ספרי לימוד ראשונים בעברית, למתחילים ולמתקדמים, עסקה בריבוי מחקרים במתודולוגיה איכותנית בשאלות חינוכיות וביהדות פלורליסטית ופרסומם. בנוסף ייסוד מסגרות להתמקצעות במתודולוגיה איכותנית, הפכו את ישראל לארץ מובילה מחוץ לארה"ב ואנגליה.


פרסמה 10 ספרים בעברית, באנגלית, בפורטוגזית ובסינית, מעל 100 מאמרים, ופרקים בספרים בבמות שפיטות ועשרות מאמרים לציבור הרחב.
לאורך השנים צבר-בן יהושע מילאה וממלאת תפקידים אקדמיים וציבוריים. הקימה (עם פרופ' [[דוד חן]]) את המגמה לתכניות לימודים כחלק מלימודי התואר השני בחינוך. מחקריה בתחום התמקדו סביב תרומתם המשמעותית של מורים בבניית תכנית לימודים בית ספרית ויתרונם ביחס לתכניות מיובאות. כיהנה כראש החוג להכשרת מורים וראש ביה"ס לחינוך. יזמה והקימה את קבוצות העניין למחקר איכותני ב[[מכון מופ"ת]]. יו"ר הוועדה לאיסוף נתונים לפיתוח [[קוד אתי]] ביוזמת עמותת המורים. הקימה (עם פרופ' שמעוני) והובילה את בית הספר ללימודי העם היהודי בבית התפוצות, ובמסגרת זו הובילה לפיתוחו ובנייתו של מתווה (סילבוס) מקיף לחינוך ל[[עמיות יהודית]] - ראשון בישראל ובעולם. חברה בכוח המשימה הלאומי לשיפור החינוך ויו"ר ועדת המשנה להתפתחותם המקצועית של מורים ([[ועדת דוברת]]). יו"ר ראשון של ועדת [[המועצה להשכלה גבוהה|המל"ג]] למינוי פרופסורים במכללות. יו"ר ועדת החינוך של תל אביב לוס אנג'לס במסגרת שותפות 2000 ועוד. עד היום חברה בוועד המנהל של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]].


תרומתה לשדה החינוך בהוראת המדעים, בתכנון לימודים, בשיטות מחקר איכותניות ובחינוך יהודי פלורליסטי זיכתה אותה בפרסים ובתארים שונים: הייתה כלת [[פרס לעובדים בתחום החינוך העברי|פרס החינוך]] של [[עיריית תל אביב-יפו]] לשנת [[2005]], בשנת [[2008]] זכתה לאות הוקרה מהמרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה בישראל, בשנת [[2010]] הייתה ל"יקירת הצופים". ב-2011 זכתה לתואר Distinguished Senior Fellow של הפקולטה לחינוך ב[[אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס]]. ב-[[2012]] הוענק לה ב[[מכון שכטר למדעי היהדות]] [[פרס ליבהבר|פרס מרק והניה ליבהבר]] לסובלנות דתית, בו זכתה יחד עם הרב פרופ. [[דוד הרטמן]]. ב-2012 לרגל פרישתה מהאוניברסיטה, הוקדשה לה אסופת מאמרים בינלאומית בעברית ובאנגלית: "שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)".{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)|כתובת=http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Documents/634878125653978475-index.pdf}}}} העמידה דורות של תלמידים ביניהם רבים הבולטים במנהיגות חינוכית במחקר ובמעשה.
העמידה דורות של תלמידים. הדריכה בעיקר באוניברסיטת תל-אביב, קרוב למאה סטודנטים/ות לתארים שני ושלישי. הייתה פרופ' אורחת באוניברסיטאות מובילות בחו"ל, ביניהן: דיוויס קליפורניה, אתנה ג'ורג'יה, סידני אוסטרליה, טרונטהיים נורבגיה, שאנגחי ושינז'אן סין.


שימשה בעשרות ועדות בארץ ובחו"ל ביניהן יו"ר הוועדה לקידום המורים במסגרת [[ועדת דוברת]]; במסגרת [[המועצה להשכלה גבוהה|המל"ג]]: היו"ר הראשון של הוועדה למינוי פרופסורים במכללות, הוועדה לאקדמיזציה של המכללות, המזכירות הפדגוגית ועוד.
פרסמה מעל 120 מאמרים ופרקים מדעיים וכן 15 ספרים שחיברה וערכה בעברית ובאנגלית.


במהלך השנים היא מילאה תפקידים רבים, ביניהם ראש החוג להכשרת מורים ומ"מ ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הייתה יועצת ושותפה להקמת "בית הספר הבינלאומי לעם היהודי" בבית התפוצות, שימשה חברה בכוח המשימה הלאומי לשיפור החינוך - ועדת דוברת ויו"ר ועדת המשנה להכשרת מורים והתפתחותם המקצועית. לאורך שנים הייתה חברה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות. הייתה היו"ר הראשונה של הוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחנוך ב[[המועצה להשכלה גבוהה|מל"ג]].
על תרומתה לתחום החינוך זכתה בפרסים ובכיבודים, ביניהם: [[פרס לעובדים בתחום החינוך העברי|פרס החינוך]] של [[עיריית תל אביב-יפו]] ; הוקרת המרכז הישראלי למחקר איכותני; Distinguished Senior Fellow של הפקולטה לחינוך ב[[אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס]] ; [[פרס ליבהבר|פרס מרק והניה ליבהבר]] לסובלנות דתית (ביחד עם הרב פרופ' [[דוד הרטמן]]); יקירת הצופים (אישה ראשונה). לרגל פרישתה מהאוניברסיטה הוקדשה לה אסופת מאמרים בעברית ובאנגלית "יהדות בדרכי נעמ(ה)"<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>


במסגרות חוץ אקדמיות הייתה יו"ר ועדת החינוך של "שותפות 2000" תל אביב לוס אנג'לס. עמדה בראש הצוות לאיסוף נתונים לפיתוח [[קוד אתי]] ביוזמת עמותת המורים.
ב-2008 פרשה לגמלאות והוזמנה ל[[מכללת אחווה|מכללה האקדמית אחווה]] לפתח תכנית לימודים לתואר שני ב"תרבות עם ישראל והוראתה", תוכנית פלורליסטית ביקורתית שוויונית ופתוחה, אותה היא מובילה עד היום.


עד היום היא חברה בדירקטוריון של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]] ובוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחינוך של [[המועצה להשכלה גבוהה]] (מל"ג).
בת זוגו של פרופ' [[שמשון בן-יהושע]], אם ל[[גליה צבר]], אייל (ז"ל), רון, ליאת ועמית, וסבתא ל-14 נכדים.


נעמה צבר בן-יהושע היא בת זוגו של פרופ. [[שמשון בן-יהושע]], אם לחמישה ילדים, ביניהם פרופסורית [[גליה צבר]], תושבת [[קריית אונו]].
==מבין ספריה החשובים==


=== המחקר האיכותני ===
* N. Sabar, J. Rudduck, & W.A. Reid, (Eds.). 1987. Partnership and Autonomy in School Based Curriculum Development - Perspectives from Israel and England.  Sheffield, University of Sheffield Press.
תוך כדי מחקריה על הפעלת תוכניות לימודים עמדה צבר בן-יהושע על היעדר כלים שאינם כמותניים לתיאור והבנת התרבות הבית-ספרית. במהלך שבתון באורלנדו פלורידה בשנים 3–1982 נחשפה לשיטות מחקר איכותניות ונשבתה בעוצמתן.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נעמה צבר-בן יהושע|שם=תולדות המחקר האיכותני בישראל - מסע אישי|כתב עת=שבילי מחקר|כרך=17|עמ=|שנת הוצאה=2011}}</ref> השימוש בשיטות מחקר איכותניות פתח בפניה תחומי מחקר חדשים ובהם הגירת ישראלים ללוס אנג'לס, שהיוותה זרז לכניסתה לעולם החינוך היהודי הציוני בישראל.
* '''תוכנית לימודים בגלגוליה''', תל אביב: יחדיו, 1988.

* '''המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה''', בן-שמן, הוצאת [[הוצאת מודן|מודן]], 6 (הדפסות), 1996.
צבר בן-יהושע הייתה בין החוקרים הראשונים והבודדים שהכירו בתרומתן של שיטות [[מחקר איכותני]] ב[[ישראל]] ולחמו להכרת מקומן בין הפרדיגמות המחקריות. כבר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] המאוחרות, זכתה ללמד את ה[[קורס]] הראשון באוניברסיטת תל אביב ב"שיטות מחקר נטורליסטיות". בהמשך חיברה את [[ספר]] הלימוד ב[[עברית]] "מחקר איכותי בהוראה ובלמידה", כספר מבוא שיצא לאור ב-[[1990]]. יחד עם פרופ. [[יצחק קשתי]] ופרופ. [[מרדכי אריאלי (איש חינוך)|מרדכי אריאלי]] ז"ל, שהתמחו ב[[סוגה]] פרשנית, הפכה את בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב למוביל במחקר איכותני. עם היווצרות גוף רציני של חוקרים בעלי ניסיון בעריכת מחקרים איכותניים רבים בישראל, יזמה ב-[[2001]] את ה[[כנס]] הבינלאומי הראשון ל[[שיטות מחקר]] איכותיות. בכנס זה הושק ספר הלימוד השני למתקדמים, בעריכתה: "מסורות וזרמים במחקר האיכותי". לאור השינויים הרבים שחלו בתחום, זכה ספר זה ב-[[2016]] למהדורה מורחבת ומעודכנת בהוצאת [[מכון מופ"ת]]. ב-[[2019]] יצא ספרה "מחקר איכותני בחינוך" בסינית לפי הזמנת Beijing Normal University Press. ייסדה והובילה מסגרות התמקצעות ללומדים ולחוקרים בשיטות אלה, בחסות מכון מופ"ת. הבולטות מביניהן: "קבוצת עניין למחקר איכותני", הפועלת משנת [[2004]].
* '''קיבוץ .L.A''', תל אביב: [[עם עובד]], 1996.

* '''Kibbutzniks in the Diaspora''', Albany, N.Y. Sunny, 2000
תרומתה לשיפור המתודולוגיה של המחקר האיכותני מתמקדת בדרכי הוראתו, באבחנות שבין הסוגות השונות ובעיקר בהעלאת המודעות לחקר הדילמות האתיות והבאתן לקדמת הבמה.
* (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותי, 2001. אור יהודה, הוצאת דביר (3 הדפסות).

* צבר בן יהושע נ', דושניק ל' וביאליק ג'. '''מי אני שאחליט על גורלם? דילמות אתיות של מורים'''. ירושלים: [[הוצאת מאגנס|מאגנס]], 2007.
=== חינוך יהודי ===
* (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות ולכים למתקדמים, 2016. תל-אביב, מכון מופ"ת.
במהלך שהותה בשבתון ב[[לוס אנג'לס]] בשנת [[1988]], נתקלה בתופעת יוצאי [[קיבוץ]] רבים שהתיישבו בה. כ[[חוקר]]ת איכותנית, אימצה את הגישה ה[[נרטיב]]ית ושמעה את סיפורי החיים של כמה עשרות צעירים מכל הקשת הפוליטית שחינוכם במסגרת הקיבוצית היה ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]. תוצאות מחקרה הניבו את ספרה "קיבוץ .L.A", שזיכה אותה ב[[פרס (זכייה)|פרס]], והיווה השראה ל[[מחזה]] בשם זה ב[[תיאטרון באר שבע]]. המסקנות שהסיקה מן המחקר, הובילוה לעיסוק נרחב בשדה החינוך ו[[עמיות יהודית|העמיות היהודית]]. ב-[[2001]] מונתה לראש ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לחינוך יהודי ע"ש קונסטנטינר ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בשנה זו נבחרה גם כיו"ר מתנדב של ועדת החינוך של [[שותפות תל אביב לוס אנג'לס]].
* (ביחד עם [[גליה צבר]]), '''שני בתים וילד: סיפורן של משפחות משולבות בישראל''', תל אביב, [[הוצאת שוקן|שוקן]], 2012.

* Sabar-Ben Yehoshua Naama and Sabar Galia (2018). Two Homes & A Child, The story of Blended Families. Schocken Publishing House, Israel. Kindle English Edition.
ב-[[2005]] התבקשה על ידי נשיא אוניברסיטת תל אביב להוביל את החינוך ב[[בית התפוצות]], וכפועל יוצא מכך הביאה יחד עם שני עמיתים נוספים, לייסוד "בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות". במסגרת זו היא הובילה לפיתוחו ובנייתו של מתווה מקיף לחינוך לעמיות [[יהוד]]ית - ראשון ב[[ישראל]] וב[[עולם]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נעמה צבר-בן יהושע, [[גדעון שמעוני]] ונורית חמו|שם=עמיות יהודית : מתווה עיוני ומעשי להוראה ולמידה|מו"ל=אוניברסיטת תל-אביב : בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי : קרן נדב|שנת הוצאה=תשע"א}}}}

מחקריה בחינוך יהודי ממוקדים בהיבט הפלורליסטי שאותו היא חשפה בקרב החינוך הממלכתי, בתנועה הקיבוצית ואפילו במסגרת של חינוך בנות בתנועת חב"ד. תרומתה המרכזית של צבר בן-יהושע היא בהדגשת היהדות כתרבות (ולא בפן האמוני) בהכנת חומרי למידה ובעיקר בהובלת התוכנית לתואר שני ב[http://www.achva.ac.il/תואר-שני/תרבות-עם-ישראל-והוראתה תרבות עם ישראל והוראתה] ב[[המכללה האקדמית אחוה|מכללה האקדמית אחווה]] ואשר בה המרצים והסטודנטים - מורים בפועל, מגיעים מכל הקשת האמונית, ומתמקדים באוריינות יהודית תרבותית.

==מבין ספריה==
===כתיבה===
*'''תוכנית לימודים בגלגוליה''', תל אביב: יחדיו, 1988.
*'''המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה''', בן-שמן: [[הוצאת מודן|מודן]], 6 מהדורות, 1990.
*'''קיבוץ .L.A''', תל אביב: [[עם עובד]], 1996.
*'''Kibbutzniks in the Diaspora''', Albany, N.Y. Sunny, 2000
* (ביחד עם דושניק ל' וביאליק ג') '''מי אני שאחליט על גורלם? דילמות אתיות של מורים'''. ירושלים: [[הוצאת מאגנס|מאגנס]], 2007.
* (ביחד עם [[גליה צבר]]), '''שני בתים וילד: סיפורן של משפחות משולבות בישראל''', תל אביב, [[הוצאת שוקן|שוקן]], 2012.
*'''Qualitative research in education'''. ''“'''''教学中的定性研究”''' Beijing: Beijing Normal University Press, 2019.

===עריכה===
*'''[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=103297040#61.2323.6.default מסורות וזרמים במחקר האיכותני]''' - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים, 2016. תל אביב, מופת.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־00:07, 6 בינואר 2021

נעמה צבר בן-יהושע

נעמה צבר בן-יהושע (נולדה ב-23 ביוני 1938) היא פרופסור אמריטה לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וראש התוכנית לתואר שני ב"תרבות עם ישראל והוראתה" במכללת האקדמית אחוה. עוסקת בחקר החינוך היהודי, בתכנון לימודים ובשיטות מחקר איכותניות.

ביוגרפיה

נעמה צבר בן-יהושע נולדה ב-1938 בתל אביב לחנה (לבית מטוסביץ') וגדליה רבצ'ינסקי. היא דור שישי למייסד שושלת החסידות - ר' ישראל מרוז'ין. בוגרת תיכון עירוני א' בתל אביב במגמה ביולוגית. הייתה פעילה בתנועת הצופים ומילאה שורה של תפקידים: מדריכה, ראש גדוד, מדריכה שליחה, מדריכה ארצית, ראש רשות הצופות והנציבה הבין-לאומית של התאחדות הצופים והצופות בישראל.

מוסמכת M.Sc למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. Ph.D בהוראת המדעים אף הוא באוניברסיטה העברית עשתה בהדרכת פרופ. א'. מייבר-פוליאקוב. החל משנת 1970 הצטרפה לבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, יזמה את הקמתה של המגמה הראשונה בארץ לתוכניות לימודים (ביחד עם פרופ. דוד חן ופרופ. משה זילברשטיין). בשנים ההן עמדה בראש צוות לפיתוח תוכניות לימודים בביולוגיה לחטיבות הביניים "בעלי חיים במים" לכיתות הטרוגניות מטעם ניסוי טיפוח על יסודי (נט"ע), וכן הייתה חלק מצוותי היישום של תוכנית ה-BSCS בישראל. בשנת 1977 יצאה ללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA).

בשנת 2008 פרשה לגמלאות, והוזמנה לעמוד בראש התוכנית לתואר שני .M.Ed ב"תרבות עם ישראל והוראתה" במכללה האקדמית אחווה.

פרסמה 10 ספרים בעברית, באנגלית, בפורטוגזית ובסינית, מעל 100 מאמרים, ופרקים בספרים בבמות שפיטות ועשרות מאמרים לציבור הרחב.

תרומתה לשדה החינוך בהוראת המדעים, בתכנון לימודים, בשיטות מחקר איכותניות ובחינוך יהודי פלורליסטי זיכתה אותה בפרסים ובתארים שונים: הייתה כלת פרס החינוך של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2005, בשנת 2008 זכתה לאות הוקרה מהמרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה בישראל, בשנת 2010 הייתה ל"יקירת הצופים". ב-2011 זכתה לתואר Distinguished Senior Fellow של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. ב-2012 הוענק לה במכון שכטר למדעי היהדות פרס מרק והניה ליבהבר לסובלנות דתית, בו זכתה יחד עם הרב פרופ. דוד הרטמן. ב-2012 לרגל פרישתה מהאוניברסיטה, הוקדשה לה אסופת מאמרים בינלאומית בעברית ובאנגלית: "שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)".[1] העמידה דורות של תלמידים ביניהם רבים הבולטים במנהיגות חינוכית במחקר ובמעשה.

שימשה בעשרות ועדות בארץ ובחו"ל ביניהן יו"ר הוועדה לקידום המורים במסגרת ועדת דוברת; במסגרת המל"ג: היו"ר הראשון של הוועדה למינוי פרופסורים במכללות, הוועדה לאקדמיזציה של המכללות, המזכירות הפדגוגית ועוד.

במהלך השנים היא מילאה תפקידים רבים, ביניהם ראש החוג להכשרת מורים ומ"מ ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הייתה יועצת ושותפה להקמת "בית הספר הבינלאומי לעם היהודי" בבית התפוצות, שימשה חברה בכוח המשימה הלאומי לשיפור החינוך - ועדת דוברת ויו"ר ועדת המשנה להכשרת מורים והתפתחותם המקצועית. לאורך שנים הייתה חברה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות. הייתה היו"ר הראשונה של הוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחנוך במל"ג.

במסגרות חוץ אקדמיות הייתה יו"ר ועדת החינוך של "שותפות 2000" תל אביב לוס אנג'לס. עמדה בראש הצוות לאיסוף נתונים לפיתוח קוד אתי ביוזמת עמותת המורים.

עד היום היא חברה בדירקטוריון של מט"ח ובוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחינוך של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).

נעמה צבר בן-יהושע היא בת זוגו של פרופ. שמשון בן-יהושע, אם לחמישה ילדים, ביניהם פרופסורית גליה צבר, תושבת קריית אונו.

המחקר האיכותני

תוך כדי מחקריה על הפעלת תוכניות לימודים עמדה צבר בן-יהושע על היעדר כלים שאינם כמותניים לתיאור והבנת התרבות הבית-ספרית. במהלך שבתון באורלנדו פלורידה בשנים 3–1982 נחשפה לשיטות מחקר איכותניות ונשבתה בעוצמתן.[2] השימוש בשיטות מחקר איכותניות פתח בפניה תחומי מחקר חדשים ובהם הגירת ישראלים ללוס אנג'לס, שהיוותה זרז לכניסתה לעולם החינוך היהודי הציוני בישראל.

צבר בן-יהושע הייתה בין החוקרים הראשונים והבודדים שהכירו בתרומתן של שיטות מחקר איכותני בישראל ולחמו להכרת מקומן בין הפרדיגמות המחקריות. כבר בשנות ה-80 המאוחרות, זכתה ללמד את הקורס הראשון באוניברסיטת תל אביב ב"שיטות מחקר נטורליסטיות". בהמשך חיברה את ספר הלימוד בעברית "מחקר איכותי בהוראה ובלמידה", כספר מבוא שיצא לאור ב-1990. יחד עם פרופ. יצחק קשתי ופרופ. מרדכי אריאלי ז"ל, שהתמחו בסוגה פרשנית, הפכה את בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב למוביל במחקר איכותני. עם היווצרות גוף רציני של חוקרים בעלי ניסיון בעריכת מחקרים איכותניים רבים בישראל, יזמה ב-2001 את הכנס הבינלאומי הראשון לשיטות מחקר איכותיות. בכנס זה הושק ספר הלימוד השני למתקדמים, בעריכתה: "מסורות וזרמים במחקר האיכותי". לאור השינויים הרבים שחלו בתחום, זכה ספר זה ב-2016 למהדורה מורחבת ומעודכנת בהוצאת מכון מופ"ת. ב-2019 יצא ספרה "מחקר איכותני בחינוך" בסינית לפי הזמנת Beijing Normal University Press. ייסדה והובילה מסגרות התמקצעות ללומדים ולחוקרים בשיטות אלה, בחסות מכון מופ"ת. הבולטות מביניהן: "קבוצת עניין למחקר איכותני", הפועלת משנת 2004.

תרומתה לשיפור המתודולוגיה של המחקר האיכותני מתמקדת בדרכי הוראתו, באבחנות שבין הסוגות השונות ובעיקר בהעלאת המודעות לחקר הדילמות האתיות והבאתן לקדמת הבמה.

חינוך יהודי

במהלך שהותה בשבתון בלוס אנג'לס בשנת 1988, נתקלה בתופעת יוצאי קיבוץ רבים שהתיישבו בה. כחוקרת איכותנית, אימצה את הגישה הנרטיבית ושמעה את סיפורי החיים של כמה עשרות צעירים מכל הקשת הפוליטית שחינוכם במסגרת הקיבוצית היה בשנות ה-70. תוצאות מחקרה הניבו את ספרה "קיבוץ .L.A", שזיכה אותה בפרס, והיווה השראה למחזה בשם זה בתיאטרון באר שבע. המסקנות שהסיקה מן המחקר, הובילוה לעיסוק נרחב בשדה החינוך והעמיות היהודית. ב-2001 מונתה לראש הקתדרה לחינוך יהודי ע"ש קונסטנטינר באוניברסיטת תל אביב. בשנה זו נבחרה גם כיו"ר מתנדב של ועדת החינוך של שותפות תל אביב לוס אנג'לס.

ב-2005 התבקשה על ידי נשיא אוניברסיטת תל אביב להוביל את החינוך בבית התפוצות, וכפועל יוצא מכך הביאה יחד עם שני עמיתים נוספים, לייסוד "בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות". במסגרת זו היא הובילה לפיתוחו ובנייתו של מתווה מקיף לחינוך לעמיות יהודית - ראשון בישראל ובעולם.[3]

מחקריה בחינוך יהודי ממוקדים בהיבט הפלורליסטי שאותו היא חשפה בקרב החינוך הממלכתי, בתנועה הקיבוצית ואפילו במסגרת של חינוך בנות בתנועת חב"ד. תרומתה המרכזית של צבר בן-יהושע היא בהדגשת היהדות כתרבות (ולא בפן האמוני) בהכנת חומרי למידה ובעיקר בהובלת התוכנית לתואר שני בתרבות עם ישראל והוראתה במכללה האקדמית אחווה ואשר בה המרצים והסטודנטים - מורים בפועל, מגיעים מכל הקשת האמונית, ומתמקדים באוריינות יהודית תרבותית.

מבין ספריה

כתיבה

  • תוכנית לימודים בגלגוליה, תל אביב: יחדיו, 1988.
  • המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, בן-שמן: מודן, 6 מהדורות, 1990.
  • קיבוץ .L.A, תל אביב: עם עובד, 1996.
  • Kibbutzniks in the Diaspora, Albany, N.Y. Sunny, 2000
  • (ביחד עם דושניק ל' וביאליק ג') מי אני שאחליט על גורלם? דילמות אתיות של מורים. ירושלים: מאגנס, 2007.
  • (ביחד עם גליה צבר), שני בתים וילד: סיפורן של משפחות משולבות בישראל, תל אביב, שוקן, 2012.
  • Qualitative research in education. 教学中的定性研究” Beijing: Beijing Normal University Press, 2019.

עריכה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)
  2. ^ נעמה צבר-בן יהושע, תולדות המחקר האיכותני בישראל - מסע אישי, שבילי מחקר 17, 2011
  3. ^ נעמה צבר-בן יהושע, גדעון שמעוני ונורית חמו, עמיות יהודית : מתווה עיוני ומעשי להוראה ולמידה, אוניברסיטת תל-אביב : בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי : קרן נדב, תשע"א